קטגוריה:ויקרא ה ו
והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַיהֹוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣/וֹ לַ/יהוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאת/וֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַ/צֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְ/חַטָּ֑את וְ/כִפֶּ֥ר עָלָ֛י/ו הַ/כֹּהֵ֖ן מֵ/חַטָּאתֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְיַיְתֵי יָת אֲשָׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב נוּקְבָּא מִן עָנָא אִמַּרְתָּא אוֹ צְפִירַת עִזֵּי לְחַטָּתָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַיְתִי יַת קָרְבַּן אַשְׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ מְטוֹל חוֹבְתֵיהּ דְחַב נוּקְבָא מִן עָנָא אִימַרְתָּא אוֹ צְפִירְתָּא דְעִיזֵי לְחַטָאתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹי כַּהֲנָא מִן חוֹבָתֵיהּ: |
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה וגו'. פרשה זו קראוה רז"ל קרבן עולה ויורד. ופירוש אשמו לקרבנו ולא היה אשם כי אם חטאת, כמו שאמר כשבה או שעירת עזים לחטאת, ונקרא הקרבן בלשון אשם מפני שהאשם סבת הקרבן, כשם שהכתוב קורא לחכמה לב מפני שהלב סבת החכמה כי המחשבה והחכמה בלב.
מדרש ספרא (כל הפרק)
[ג] "והביא"-- אף לאחר יום הכפורים.
"אשמו" -- נאמר כאן "אשמו" ונאמר להלן (שם ה, יט) 'אשמו'. מה 'אשמו' אמור להלן - מותרו נדבה, אף "אשמו" אמור כאן-- מותרו נדבה.
[ד] "[אשמו אשר חטא]" (ויקרא ה, ז עי' במלבי"ם)-- מה אשם מותרו נדבה, אף חטאת-- מותרו נדבה.
[ה] "נקבה"-- לא טומטום ואנדרוגניס.
'צאן'-- לרבות כל משמע; 'צאן'-- אף החרשת, אף השוטה, אף הננסית. "מן הצאן"-- לא הפלגס.
"כשבה או שעירת עזים לחטאת" -- מה זה בא ללמדינו?
- אם ללמד שאם לא מצא כשבה יביא שעירה, והלא קל וחומר הוא! מה אם החטאת הבאה על כל המצות --שאין לה חלופין עוף-- יש לה חלופין שעירה, זו --שיש לה חלופין עוף-- אין לה חלופין שעירה?!
- [ו] חטאת מצורע תוכיח! שיש לה חלופין עוף ואין לה חלופין שעירה!
- [ז] לא! אם אמרת בחטאת מצורע -- שאין לה חלופין עשירית האיפה! תאמר בזו שיש לה חלופין עשירית האיפה! אם ירדה לעשירית האיפה, לא תרד לשעירה?!
- אם כן מה תלמוד לומר "כשבה או שעירת עזים לחטאת"? --שהיה בדין שיביא עמה עולה! [ח] הלא דין הוא! זה מביא מהישג יד ומצורע מביא מהישג יד. מה מצורע מביא שנים תחת שנים, אף זה - הואיל והעני שלו מביא שנים - יהא העשיר שלו מביא שנים!...
- תלמוד לומר "כשבה או שעירת עזים לחטאת"-- אחת הוא מביא, ואינו מביא שנים.
[ט] "מחטאתו" (ויקרא ה, ו), "מחטאתו" (שם, י), "על חטאתו" (שם, יג) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר מביאין מהקדש-כשבה שעירה? מהקדש-שעירה כשבה? מהקדש-כשבה-ושעירה תורין ובני יונה? מהקדש-תורין-ובני-יונה עשירית האיפה?
[י] כיצד?
- הפריש לכשבה או לשעירה, העני-- יביא עוף. העני-- יביא עשירית האיפה.
- הפריש לעשירית האיפה, העשיר-- יביא עוף. העשיר-- יביא כשבה ושעירה.
- הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה-- אם רצה יביא בדמיה עוף. הפריש העוף ונסתאב-- לא יביא בדמיו עשירית האיפה, שאין לעוף פדיון.
לכך נאמר "מחטאתו" (ויקרא ה, ו), "מחטאתו" (שם, י), "על חטאתו" (שם, יג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא ה ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.