ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע יולדת/פרק ג

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ג

[א] "ובמלאת"-- אינה מביאה בתוך מלאת. ואם הביאה בתוך מלאת -- לא יצא.
יכול (לא)[1] יביא בתוך מלאת על הולדות הראשונות?    תלמוד לומר "תביא".


"לבן"-- לחייב על כל בן ובן; "לבת"-- לחייב על כל בת ובת.


וכשהוא אומר "או לבת" להביא את המפלת אור לשמונים ואחד שתהא חייבת בקרבן כדברי בית הלל, שבית שמאי פוטרין מן הקרבן.

אמרו להם בית הלל לבית שמאי: אי אתם מודים לנו ברואה אור לשמונים שהיא טמאה?!
[אמרו להם בית שמאי:] אי אתם מודים במפלת לשמונים ואחד שהיא חייבת בקרבן?!

[ אמרו להם בית הלל: ] מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד?! אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן?!
אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א -- שכן יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן!

אמרו להם בית הלל: והרי המפלת יום פ"א שחל להיות בשבת תוכיח! שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן.
אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א שחל להיות בשבת -- שאף על פי שאינה ראויה לקרבן יחיד ראויה לקרבן צבור! תאמרו במפלת אור פ"א שהרי הלילות אינן ראוים לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור! הרואה דם אינה מוכחת שהמפלת תוך מלאת דמיה טמאים ופטורה מן הקרבן.

אמרו להם בית הלל וכשהוא אומר "או לבת"-- להביא את המפלת אור פ"א שתהא חייבת בקרבן.


[ג] "תביא כבש בן שנתו לעולה"-- שנתו שלו, לא שנה של מנין עולם.


"ובן יונה או תור לחטאת" -- או זה או זה.

  • הלא דין הוא! ומה אם במקום שלא כשרה חטאת העוף עם עולת בהמה -- כשרה חטאת בהמה עם עולת בהמה, כאן --שכשרה חטאת העוף עם עולת בהמה-- אינו דין שתכשר חטאת בהמה עם עולת בהמה?!
  • תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" -- או זה או זה.


"אל פתח אהל מועד אל הכהן"-- מלמד שהיא מיטפל בהם ומביאה אותם אל פתח אוהל מועד אל הכהן.


[ה] "והקריבו"-- מה תלמוד לומר?

  • לפי שהיא טעונה שניים, יכול יהיו שניים מעכבים אותה?
  • תלמוד לומר "והקריבו"-- אחד מעכב ואין שניים מעכבים אותה.
  • איני יודע אם חטאת אם עולה...
  • כשהוא אומר "וכפר" -- מה מצינו בכל מקום כפרה בחטאת אף כאן כפרה בחטאת.


[ו] "וטהרה" לאכל בזבחים.

"ממקור"-- מלמד שכל דמים שהיא רואה אינן אלא מן המקור.

"דמיה"-- מלמד שדמים הרבה טמאים בה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי, ובית הלל מטהרים.

"זאת תורת היולדת"-- האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וחזרה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וכן המפלת תאומים מביאה קרבן אחד. ר' יהודה אומר, מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני, מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי.

"זאת תורת היולדת"-- האשה שיש עליה ספק חמש לידות וספק חמש זיבות -- מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות-- מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה.

מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רשב"ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרים של כסף. נכנס לב"ד ולימד האשה שיש עליה חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות -- מביא קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה; ועמדו קנים ביום ההוא ברבעתים.


  1. ^ לא גרסינן לרמב"ם מלת "לא", ועי' מלבי"ם