ביאור:בבלי נדרים דף עה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

'תניא כוותיה דרבי אמי' ^[1]?

דקתני: '^[2] בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר?' ^[3]; אי נמי ^[4] מרישא, דקתני 'משנכנסה לרשותו נגמרה לו ^[5]', ואי דלא קדיש ^[6] מאי 'נגמרה לו' ^[7]? תפשוט מיניה: כשעשה בה מאמר.

מאי וכשאר דברים כן נדרים דקתני?

אמר רבא: הכי קתני: אי אתה מודה ^[8] שאין חייבין סקילה כנערה המאורסה ^[9]?

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא ^[10]: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה ^[11].

משנה:

האומר לאשתו "כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני - הרי הן קיימין" לא אמר כלום;

"הרי הן מופרין":

רבי אליעזר אמר מופר, וחכמים אומרים: אינו מופר.

אמר רבי אליעזר: אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור ^[12] - לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור ^[13]? ^[14]

אמרו לו: הרי הוא אומר (במדבר ל יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש) אישה יקימנו ואישה יפרנו' - את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר; לא בא לכלל הקם ^[15] - לא בא לכלל הפר ^[16].

גמרא:

איבעיא להו: לרבי אליעזר: מיחל חלין ^[17] ובטלין ^[18] ? או דלמא לא חלין כלל ^[19]?

למאי נפקא מינה?

עמוד ב

כגון דאתפיס אחרינא בהדין נדרא ^[20]: אי אמרת חלין - הויא תפיסותא ^[21]; אי אמרת לא חלין ^[22] - לא איכא מששא ^[23].

מאי?

תא שמע: אמר רבי אליעזר: אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור? - שמע מינה לא חלין ^[24]!

מי קתני 'שאינן באין' ^[25]? שלא באו קתני: עדיין לא באו ^[26].

תא שמע: 'אמר להן רבי אליעזר: ומה במקום שאין מיפר נדרי עצמו משנדר ^[27], מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור ^[28] - מקום שמפר נדרי אשתו משתדור, אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תדור? מאי לאו דאשתו דומיא דיליה: מה [הוא] דלא חיילין אף אשתו נמי דלא חיילין??

לא! הא כדאיתא והא כדאיתא ^[29].

תא שמע: 'אמרו לו לרבי אליעזר: ^[30] ומה מקוה שמעלה את הטמאין מטומאתן ^[31] אין מציל על הטהורים מליטמא ^[32] – אדם ^[33] שאין מעלה את הטמאין מטומאתן אינו דין הוא שלא יציל על הטהורין מליטמא ^[34]! שמע מינה ^[35] לא חיילין ^[36].

[פירושים נוספים ברש"י:]

אדם שאין מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא. הכי פירושו: אדם, שאין מעלה את הטמאים מטומאה: שאם בלע טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי - לא אמר דתיהוי ככלי גללין ותעלה מטומאתה.

אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא. שאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי, שלא תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא, וכשם שאין מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור.

ענין אחר מ"ר: ומה אדם שאין מעלין את הטמאין מטומאתן. שאם בלע טבעת טמאה, וטבל לאחר כן - אינו מועיל לטבעת טבילתו, דלטומאה בלועה לא מהני טבילה, ואם הקיאה אחרי כן – טמאה.

מציל על הטהורים. שאם בלע טבעת טהורה ואח"כ נטמא - מציל על הטבעת כיון דבלועה היא לא נטמאה.

מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן. שאם טבלו בו טהורין - אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו נגעו הטומאה לא יטמאו!

ענין אחר ומה מקוה שמעלה וכו' הכי פירושו: שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל - שמתיר לה, אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר, אדם, שאינו מעלה הטמאין כו' כדפרישית בטבעת - אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא א"כ ישאל לחכם - אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה, שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים.

הערות

^ ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דרבי אמי, דכשעשה בה מאמר פליגי
^ רבי עקיבא אומר: כלום חלקנו בין יבם כו'
^ מכלל דשמעיה ליה לרבי אליעזר דאמר דכשעשה בה מאמר יפר, ואהכי מהדר ליה רבי עקיבא הכי
^ מדקאמר רבי אליעזר
^ אשה שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לו
^ דלא עשה בה מאמר
^ איכא
^ שאפילו עשה בה מאמר
^ הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה, ואהכי אינו יכול להפר לה
^ כרבי אמי: טעמא דרבי עקיבא דאמר בברייתא 'וכשאר דברים כן נדרים' - משום סקילה הוא דקאמר
^ מדקא קרי לה ליבמה 'אשה' - אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן; ומדאמר הכי - דאיכא נמי להקיש לארוסה - שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר רבי עקיבא דאינו מפר כשם שמפר לארוסה
^ שכבר נדרה וקא חייל עלה - אפילו הכי מפר
^ כ"ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו, דעדיין לית בהו מששא
^ אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך: דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים, הלכך לא אמר כלום לדברי הכל.
^ שעדיין לאו באו לעולם, ואי אפשר לקיימו, כדקתני: דכי אמר "הרי הן קיימין" לא אמר כלום
^ דאינו יכול להפר
^ עלה
^ ובטלי לאלתר משום דהפרה קודם לכן
^ דהפרה דעבד קא מהניא דלא חיילא עלה שום נדר
^ כגון שנדרה בנזיר ואמרה "הריני נזירה" ושמע איש אחר ואמר "ואני כמו כך"
^ וחייל נמי אאידך, דאתפיס נמי בהדי האי נדר
^ כמי שלא נדרה דמי
^ ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה
^ מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל
^ דמשמע אפילו לכשהיא נודרת
^ משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו - כשתדור - אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא
^ שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא אם כן נשאל לחכם, דכתיב 'לא יחל דברו (במדבר ל ג) - הוא אינו מיחל וכו'
^ כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל כג,ב): הרוצה שלא יתקיימו נדריו - יעמוד בראש השנה ויאמר "כל נדר וכו'
'^ נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה, אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר, הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת; ובברייתא מפרש: אמרו לו לרבי אליעזר: אם אמרו בנדרי עצמו - לכך הן בטלין, כשהן באין לאחר מכאן, שכן בידו להקים - תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו'
^ מקוה יוכיח:
^ שהטובל בו עולה מטומאתו
^ שאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך, שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא
^ אף בעל נמי
^ אף על פי שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר - אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה
^ מדקאמרו ליה הכי 'על הטהורים שלא יטמא'
^ דהכי שמיע להו מיניה דרבי אליעזר: דלא חיילי, משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא 'על הטהורים מליטמא'

[1] ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דרבי אמי, דכשעשה בה מאמר פליגי

[2] רבי עקיבא אומר: כלום חלקנו בין יבם כו'

[3] מכלל דשמעיה ליה לרבי אליעזר דאמר דכשעשה בה מאמר יפר, ואהכי מהדר ליה רבי עקיבא הכי

[4] מדקאמר רבי אליעזר

[5] אשה שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לו

[6] דלא עשה בה מאמר

[7] איכא

[8] שאפילו עשה בה מאמר

[9] הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה, ואהכי אינו יכול להפר לה

[10] כרבי אמי: טעמא דרבי עקיבא דאמר בברייתא 'וכשאר דברים כן נדרים' - משום סקילה הוא דקאמר

[11] מדקא קרי לה ליבמה 'אשה' - אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן; ומדאמר הכי - דאיכא נמי להקיש לארוסה - שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר רבי עקיבא דאינו מפר כשם שמפר לארוסה

[12] שכבר נדרה וקא חייל עלה - אפילו הכי מפר

[13] כ"ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו, דעדיין לית בהו מששא

[14] אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך: דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים, הלכך לא אמר כלום לדברי הכל.

[15] שעדיין לאו באו לעולם, ואי אפשר לקיימו, כדקתני: דכי אמר "הרי הן קיימין" לא אמר כלום

[16] דאינו יכול להפר

[17] עלה

[18] ובטלי לאלתר משום דהפרה קודם לכן

[19] דהפרה דעבד קא מהניא דלא חיילא עלה שום נדר

[20] כגון שנדרה בנזיר ואמרה "הריני נזירה" ושמע איש אחר ואמר "ואני כמו כך"

[21] וחייל נמי אאידך, דאתפיס נמי בהדי האי נדר

[22] כמי שלא נדרה דמי

[23] ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה

[24] מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל

[25] דמשמע אפילו לכשהיא נודרת

[26] משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו - כשתדור - אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא

[27] שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא אם כן נשאל לחכם, דכתיב 'לא יחל דברו (במדבר ל ג) - הוא אינו מיחל וכו'

[28] כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל כג,ב): הרוצה שלא יתקיימו נדריו - יעמוד בראש השנה ויאמר "כל נדר וכו'

[29] '^ נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה, אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר, הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת; ובברייתא מפרש: אמרו לו לרבי אליעזר: אם אמרו בנדרי עצמו - לכך הן בטלין, כשהן באין לאחר מכאן, שכן בידו להקים - תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו'

[30] מקוה יוכיח:

[31] שהטובל בו עולה מטומאתו

[32] שאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך, שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא

[33] אף בעל נמי

[34] אף על פי שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר - אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה

[35] מדקאמרו ליה הכי 'על הטהורים שלא יטמא'

[36] דהכי שמיע להו מיניה דרבי אליעזר: דלא חיילי, משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא 'על הטהורים מליטמא'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]