פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי נדרים דף יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לאו אתה שומע הן' [1]!? ואלא רבי יהודה [2]? היינו רישא [3]; [4] איידי דקתני [5] "כבשר חזיר" "כעבודת כוכבים" - להכי קתני "חולין" [6].

רבינא אמר: [7] הכי קתני: ואלו מותרין כחולין: [8] "כבשר חזיר" "כעבודת כוכבים"; ואי לא תנא "חולין" [9] - הוה אמינא בעי שאלה [10].

ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי [11]? הא מדקתני סיפא האומר לאשתו "הרי את עלי כאימא" [12] - פותחין לו [13] פתח ממקום אחר [14]' - [15] מכלל דרישא [16] לא בעיא שאלה [17]! אלא מחוורתא: חולין ממילא [18] נסבה.

מנהני מילי?

אמר קרא (במדבר ל ג) איש כי ידור נדר לה' [או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו; ככל היצא מפיו יעשה] - עד שידור בדבר הנדור;

אי הכי - אפילו בדבר האסור נמי, דהא כתיב 'לאסור איסר על נפשו' [19]!?

'לאסור איסר' מבעי ליה לכדתניא [(לעיל יב,א)]: 'איזהו איסר האמור בתורה? [- אמר: "הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו", "כיום שמת בו רבו", "כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם", "כיום שראיתי ירושלים בחורבנה"].

האומר לאשתו "הרי את עלי כאימא" [פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך]:

ורמינהו: "הרי את עלי כבשר אימא", "כבשר אחותי", "כערלה" ו"ככלאי הכרם" לא אמר כלום [20]!?

אמר אביי: לא אמר כלום מדאורייתא [21], וצריך שאלה מדרבנן [22].

רבא אמר: הא - בתלמידי חכמים [23], הא [24] - [25] בעם הארץ [26]. והתניא: הנודר "בתורה" - לא אמר כלום ואמר רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם, ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם אינו צריך שאלה.


עמוד ב

תניא: הנודר "בתורה [27]" - לא אמר כלום; "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין; "בה ובמה שכתוב בה" - דבריו קיימין.

קתני "במה שכתוב בה" דבריו קיימין – "בה ובמה שכתוב בה" צריך למימר?

אמר רב נחמן: לא קשיא: הא - דמחתא [שמונח] אורייתא אארעא [28], הא - דנקיט לה בידיה: מחתא על ארעא - דעתיה אגוילי [29]; [30] נקט לה בידיה [31] - דעתיה על האזכרות שבה [32];

ואיבעית אימא: דמחתא על ארעא, והא קא משמע לן: דאף על גב דמחתא על ארעא - כיון דאמר "במה שכתוב בה" – מהני, וזו ואין צריך לומר זו קתני;

ואי בעית אימא: כולה מציעתא נמי [33] - [34] דנקיט ליה בידיה, והא קא משמע לן [35]: כיון דנקיט ליה בידיה [36], אף על גב דלא אמר אלא "בה" [37] - כמאן דאמר "במה שכתוב בה" דמי [38].

משנה:

"קונם שאני יָשֵן" [39] "שאני מדבר" "שאני מהלך" [40]; האומר לאשה "קונם שאני משמשך" - הרי זה בלא יחל דברו.

[41]

גמרא:

איתמר: "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר [42]" [43] - אמר רב יהודה אמר רב: אל יִשַּׁן היום שמא ישן [44] למחר [45]; ורב נחמן אמר: ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר [46]; ומודה רב יהודה באומר "קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום" שישן היום:

הערותעריכה

  1. ^ והיכא דאמר "לחולין" - לא אמרינן דמשמע "אלא לקרבן", דהיינו הן מכלל לאו
  2. ^ דאית ליה מכלל לאו הן
  3. ^ כלומרף כבר תנינא בפירקין ד(לעיל דף י,ב) "לחולין שאוכל לך" "לא כשר וכו"' ומוקמינן לה כרבי יהודה, ומאי קא משמע לן הכא? אלא ודאי לא איצטריך הכא חולין
  4. ^ אלא
  5. ^ איידי דבעא למיתני
  6. ^ תנא נמי "חולין"
  7. ^ הא דקתני "חולין" - לאו דאמר "חולין שאוכל" אלא
  8. ^ האומר
  9. ^ דמשמע מותר כחולין הוא
  10. ^ לחכם היכא דאמר "כבשר חזיר" או "כעבודת כוכבים" - בעי למישאל אי הוה נדר אי לא; ולהכי תנא 'חולין': למימר דחולין גמורין נינהו, דלא בעי שאלה
  11. ^ דבעי שאלה היכא דנדר כהאי גוונא, אי לא תני נמי 'חולין'
  12. ^ אף על גב דנדר בדבר האסור, דלא הוי נדר
  13. ^ לנודר זה
  14. ^ לחרטה: שצריך לבא לפני חכם; ואין פותחין לו לומר 'הואיל ונדר בדבר האסור לא כלום נדרת', אלא מִפֶּתַח אחר מראין לו ההיתר, כדי שלא יקל את ראשו לכך; כלומר: להכי מצרכינן ליה שאלה ופותחין לו פתח ממקום אחר: כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך: להזכיר אמו לגנאי
  15. ^ ומדקתני בהא סיפא דצריך שאלה
  16. ^ דלא קתני
  17. ^ לא צריך שאלה, ואפילו אי לא אמר "חולין" לא מצרכינן ליה שאלה
  18. ^ כְּדִי [ללא צורך]
  19. ^ ונימא נמי: עד( אולי צ"ל בלי המילה "עד", שהרי הכוונה שיהא נדר אף בדבר האסור ולא רק בדבר הנדור; והמילה "עד" – שיגרא דלישנא) שידור בדבר האסור
  20. ^ אלמא אפילו שאלה לא בעי
  21. ^ הואיל דנדר בדבר האסור
  22. ^ שאלה כדי שלא יקל את ראשו בכך
  23. ^ לא בעי שאלה דאקרי בעלמא היא דאירע לו, ולא יקל את ראשו בכך
  24. ^ ומתניתין
  25. ^ מיירי
  26. ^ דאי אמרת 'אפילו שאלה לא בעי' יקל את ראשו להיות נודר כך
  27. ^ שאוכל לך
  28. ^ ואמר "במה שכתוב בה"
  29. ^ דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה: דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ, סבר: הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה - ולא נדר אלא בגוילין, ולא אמר כלום; אבל אי אמר "בה ובמה שכתוב בתוכה" - אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה, ודבריו קיימין אף על גב דמחתא אארעא, דהלכי אמר "בה ובמה שכתוב בה"
  30. ^ אבל
  31. ^ אפילו אמר "במה שכתוב בה" דבריו קיימין, ובהכי מיירי הא דקתני "במה שכתוב בה" דבריו קיימין:
  32. ^ דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד, ורואה ויודע מה שבתוכה - כי אמר "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין, דשבועה גמורה חשיבא, וכל שכן כי אמר "בה ובמה שכתוב בה"
  33. ^ תרוייהו
  34. ^ מיירי
  35. ^ ואהכי תנא "בה ובמה שכתוב בה"
  36. ^ דיורע שהיא כתובה
  37. ^ אי אמר "בה" גרידא
  38. ^ ודבריו קיימין
  39. ^ האומר "יאסר עצי כקרבן אם אני ישן"
  40. ^ או [האומר יאסר עצי כקרבן אם] אני מהלך
  41. ^ והכי גרסינן גבי נדר: 'בל יחל'; וגבי שבועה: 'אסור'; משום דהאי 'לא יחל' - דנדר - מוקי לה בגמרא, דמדרבנן הוא, ודשבועה - הוי איסור דאורייתא!
  42. ^ מה שאני ישן היום - יהא עלי בקונם, על מנת אם אישן למחר
  43. ^ דאם ישן הוא למחר - לוקה על מה שישן אתמול
  44. ^ מיד
  45. ^ ולא מיקיים תנאיה, ונמצא עובר ב'בל יחל' על מה שישן אתמול
  46. ^ דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול