ביאור:בבלי נדרים דף יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

לאו אתה שומע הן' ^[1]!? ואלא רבי יהודה ^[2]? היינו רישא ^[3]; ^[4] איידי דקתני ^[5] "כבשר חזיר" "כעבודת כוכבים" - להכי קתני "חולין" ^[6].

רבינא אמר: ^[7] הכי קתני: ואלו מותרין כחולין: ^[8] "כבשר חזיר" "כעבודת כוכבים"; ואי לא תנא "חולין" ^[9] - הוה אמינא בעי שאלה ^[10].

ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי ^[11]? הא מדקתני סיפא האומר לאשתו "הרי את עלי כאימא" ^[12] - פותחין לו ^[13] פתח ממקום אחר ^[14]' - ^[15] מכלל דרישא ^[16] לא בעיא שאלה ^[17]! אלא מחוורתא: חולין ממילא ^[18] נסבה.

מנהני מילי?

אמר קרא (במדבר ל ג) איש כי ידור נדר לה' [או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו; ככל היצא מפיו יעשה] - עד שידור בדבר הנדור;

אי הכי - אפילו בדבר האסור נמי, דהא כתיב 'לאסור איסר על נפשו' ^[19]!?

'לאסור איסר' מבעי ליה לכדתניא [(לעיל יב,א)]: 'איזהו איסר האמור בתורה? [- אמר: "הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו", "כיום שמת בו רבו", "כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם", "כיום שראיתי ירושלים בחורבנה"].

האומר לאשתו "הרי את עלי כאימא" [פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך]:

ורמינהו: "הרי את עלי כבשר אימא", "כבשר אחותי", "כערלה" ו"ככלאי הכרם" לא אמר כלום ^[20]!?

אמר אביי: לא אמר כלום מדאורייתא ^[21], וצריך שאלה מדרבנן ^[22].

רבא אמר: הא - בתלמידי חכמים ^[23], הא ^[24] - ^[25] בעם הארץ ^[26]. והתניא: הנודר "בתורה" - לא אמר כלום ואמר רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם, ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם אינו צריך שאלה.

עמוד ב

תניא: הנודר "בתורה ^[27]" - לא אמר כלום; "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין; "בה ובמה שכתוב בה" - דבריו קיימין.

קתני "במה שכתוב בה" דבריו קיימין – "בה ובמה שכתוב בה" צריך למימר?

אמר רב נחמן: לא קשיא: הא - דמחתא [שמונח] אורייתא אארעא ^[28], הא - דנקיט לה בידיה: מחתא על ארעא - דעתיה אגוילי ^[29]; ^[30] נקט לה בידיה ^[31] - דעתיה על האזכרות שבה ^[32];

ואיבעית אימא: דמחתא על ארעא, והא קא משמע לן: דאף על גב דמחתא על ארעא - כיון דאמר "במה שכתוב בה" – מהני, וזו ואין צריך לומר זו קתני;

ואי בעית אימא: כולה מציעתא נמי ^[33] - ^[34] דנקיט ליה בידיה, והא קא משמע לן ^[35]: כיון דנקיט ליה בידיה ^[36], אף על גב דלא אמר אלא "בה" ^[37] - כמאן דאמר "במה שכתוב בה" דמי ^[38].

משנה:

"קונם שאני יָשֵן" ^[39] "שאני מדבר" "שאני מהלך" ^[40]; האומר לאשה "קונם שאני משמשך" - הרי זה בלא יחל דברו.

^[41]

גמרא:

איתמר: "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר ^[42]" ^[43] - אמר רב יהודה אמר רב: אל יִשַּׁן היום שמא ישן ^[44] למחר ^[45]; ורב נחמן אמר: ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר ^[46]; ומודה רב יהודה באומר "קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום" שישן היום:

הערות

^ והיכא דאמר "לחולין" - לא אמרינן דמשמע "אלא לקרבן", דהיינו הן מכלל לאו
^ דאית ליה מכלל לאו הן
^ כלומרף כבר תנינא בפירקין ד(לעיל דף י,ב) "לחולין שאוכל לך" "לא כשר וכו"' ומוקמינן לה כרבי יהודה, ומאי קא משמע לן הכא? אלא ודאי לא איצטריך הכא חולין
^ אלא
^ איידי דבעא למיתני
^ תנא נמי "חולין"
^ הא דקתני "חולין" - לאו דאמר "חולין שאוכל" אלא
^ האומר
^ דמשמע מותר כחולין הוא
^ לחכם היכא דאמר "כבשר חזיר" או "כעבודת כוכבים" - בעי למישאל אי הוה נדר אי לא; ולהכי תנא 'חולין': למימר דחולין גמורין נינהו, דלא בעי שאלה
^ דבעי שאלה היכא דנדר כהאי גוונא, אי לא תני נמי 'חולין'
^ אף על גב דנדר בדבר האסור, דלא הוי נדר
^ לנודר זה
^ לחרטה: שצריך לבא לפני חכם; ואין פותחין לו לומר 'הואיל ונדר בדבר האסור לא כלום נדרת', אלא מִפֶּתַח אחר מראין לו ההיתר, כדי שלא יקל את ראשו לכך; כלומר: להכי מצרכינן ליה שאלה ופותחין לו פתח ממקום אחר: כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך: להזכיר אמו לגנאי
^ ומדקתני בהא סיפא דצריך שאלה
^ דלא קתני
^ לא צריך שאלה, ואפילו אי לא אמר "חולין" לא מצרכינן ליה שאלה
^ כְּדִי [ללא צורך]
^ ונימא נמי: עד( אולי צ"ל בלי המילה "עד", שהרי הכוונה שיהא נדר אף בדבר האסור ולא רק בדבר הנדור; והמילה "עד" – שיגרא דלישנא) שידור בדבר האסור
^ אלמא אפילו שאלה לא בעי
^ הואיל דנדר בדבר האסור
^ שאלה כדי שלא יקל את ראשו בכך
^ לא בעי שאלה דאקרי בעלמא היא דאירע לו, ולא יקל את ראשו בכך
^ ומתניתין
^ מיירי
^ דאי אמרת 'אפילו שאלה לא בעי' יקל את ראשו להיות נודר כך
^ שאוכל לך
^ ואמר "במה שכתוב בה"
^ דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה: דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ, סבר: הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה - ולא נדר אלא בגוילין, ולא אמר כלום; אבל אי אמר "בה ובמה שכתוב בתוכה" - אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה, ודבריו קיימין אף על גב דמחתא אארעא, דהלכי אמר "בה ובמה שכתוב בה"
^ אבל
^ אפילו אמר "במה שכתוב בה" דבריו קיימין, ובהכי מיירי הא דקתני "במה שכתוב בה" דבריו קיימין:
^ דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד, ורואה ויודע מה שבתוכה - כי אמר "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין, דשבועה גמורה חשיבא, וכל שכן כי אמר "בה ובמה שכתוב בה"
^ תרוייהו
^ מיירי
^ ואהכי תנא "בה ובמה שכתוב בה"
^ דיורע שהיא כתובה
^ אי אמר "בה" גרידא
^ ודבריו קיימין
^ האומר "יאסר עצי כקרבן אם אני ישן"
^ או [האומר יאסר עצי כקרבן אם] אני מהלך
^ והכי גרסינן גבי נדר: 'בל יחל'; וגבי שבועה: 'אסור'; משום דהאי 'לא יחל' - דנדר - מוקי לה בגמרא, דמדרבנן הוא, ודשבועה - הוי איסור דאורייתא!
^ מה שאני ישן היום - יהא עלי בקונם, על מנת אם אישן למחר
^ דאם ישן הוא למחר - לוקה על מה שישן אתמול
^ מיד
^ ולא מיקיים תנאיה, ונמצא עובר ב'בל יחל' על מה שישן אתמול
^ דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול

[1] והיכא דאמר "לחולין" - לא אמרינן דמשמע "אלא לקרבן", דהיינו הן מכלל לאו

[2] דאית ליה מכלל לאו הן

[3] כלומרף כבר תנינא בפירקין ד(לעיל דף י,ב) "לחולין שאוכל לך" "לא כשר וכו"' ומוקמינן לה כרבי יהודה, ומאי קא משמע לן הכא? אלא ודאי לא איצטריך הכא חולין

[4] אלא

[5] איידי דבעא למיתני

[6] תנא נמי "חולין"

[7] הא דקתני "חולין" - לאו דאמר "חולין שאוכל" אלא

[8] האומר

[9] דמשמע מותר כחולין הוא

[10] לחכם היכא דאמר "כבשר חזיר" או "כעבודת כוכבים" - בעי למישאל אי הוה נדר אי לא; ולהכי תנא 'חולין': למימר דחולין גמורין נינהו, דלא בעי שאלה

[11] דבעי שאלה היכא דנדר כהאי גוונא, אי לא תני נמי 'חולין'

[12] אף על גב דנדר בדבר האסור, דלא הוי נדר

[13] לנודר זה

[14] לחרטה: שצריך לבא לפני חכם; ואין פותחין לו לומר 'הואיל ונדר בדבר האסור לא כלום נדרת', אלא מִפֶּתַח אחר מראין לו ההיתר, כדי שלא יקל את ראשו לכך; כלומר: להכי מצרכינן ליה שאלה ופותחין לו פתח ממקום אחר: כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך: להזכיר אמו לגנאי

[15] ומדקתני בהא סיפא דצריך שאלה

[16] דלא קתני

[17] לא צריך שאלה, ואפילו אי לא אמר "חולין" לא מצרכינן ליה שאלה

[18] כְּדִי [ללא צורך]

[19] ונימא נמי: עד( אולי צ"ל בלי המילה "עד", שהרי הכוונה שיהא נדר אף בדבר האסור ולא רק בדבר הנדור; והמילה "עד" – שיגרא דלישנא) שידור בדבר האסור

[20] אלמא אפילו שאלה לא בעי

[21] הואיל דנדר בדבר האסור

[22] שאלה כדי שלא יקל את ראשו בכך

[23] לא בעי שאלה דאקרי בעלמא היא דאירע לו, ולא יקל את ראשו בכך

[24] ומתניתין

[25] מיירי

[26] דאי אמרת 'אפילו שאלה לא בעי' יקל את ראשו להיות נודר כך

[27] שאוכל לך

[28] ואמר "במה שכתוב בה"

[29] דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה: דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ, סבר: הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה - ולא נדר אלא בגוילין, ולא אמר כלום; אבל אי אמר "בה ובמה שכתוב בתוכה" - אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה, ודבריו קיימין אף על גב דמחתא אארעא, דהלכי אמר "בה ובמה שכתוב בה"

[30] אבל

[31] אפילו אמר "במה שכתוב בה" דבריו קיימין, ובהכי מיירי הא דקתני "במה שכתוב בה" דבריו קיימין:

[32] דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד, ורואה ויודע מה שבתוכה - כי אמר "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין, דשבועה גמורה חשיבא, וכל שכן כי אמר "בה ובמה שכתוב בה"

[33] תרוייהו

[34] מיירי

[35] ואהכי תנא "בה ובמה שכתוב בה"

[36] דיורע שהיא כתובה

[37] אי אמר "בה" גרידא

[38] ודבריו קיימין

[39] האומר "יאסר עצי כקרבן אם אני ישן"

[40] או [האומר יאסר עצי כקרבן אם] אני מהלך

[41] והכי גרסינן גבי נדר: 'בל יחל'; וגבי שבועה: 'אסור'; משום דהאי 'לא יחל' - דנדר - מוקי לה בגמרא, דמדרבנן הוא, ודשבועה - הוי איסור דאורייתא!

[42] מה שאני ישן היום - יהא עלי בקונם, על מנת אם אישן למחר

[43] דאם ישן הוא למחר - לוקה על מה שישן אתמול

[44] מיד

[45] ולא מיקיים תנאיה, ונמצא עובר ב'בל יחל' על מה שישן אתמול

[46] דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]