פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

האומר לחבירו ["קונם לביתך שאני נכנס" ו"שדך שאני לוקח": מת או שמכרו לאחר – מותר; "קונם בית זה שאני נכנס", "שדה זו שאני לוקח": מת או שמכרו לאחר – אסור].

בעי אבימי: "קונם לבית זה שאתה נכנס": מת או שמכרו לאחר מהו? אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו [1] או לא?

אמר רבא: תא שמע: האומר לבנו "קונם שאי אתה נהנה לי" ומת – יירשנו; "בחייו ובמותו" ומת - לא יירשנו שמע מינה: אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו - שמע מינה.

תנן התם [2]: '"קונם פירות האלו עלי" [3] "קונם הן על פי", "קונם הן לפי" - אסור בחילופיהן [4] ובגידוליהן [5]';

בעי רמי בר חמא: אמר "קונם פירות האלו על פלוני" [6] - מהו [7] בחילופיהן [8]? מי אמרינן גבי דיליה [9] 'הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו - [10]אדם [11] אוסר [12] דבר שלא בא לעולם על עצמו, [13] גבי חבירו - הואיל ואין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו [14] - אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו [15]'


עמוד ב

או דילמא [16] משום דחילופין כגידולין דמי - לא שנא הוא ולא שנא חברו [17]?


אמר רב אחא בר מניומי: תא שמע: 'האומר לאשתו "קונם שאני נהנה ליך" – לוֹוָה, ובעלי חובין באין ונפרעין [18]' [19]; מאי טעמא 'בעלי חובין נפרעין'? לאו משום דחילופין לאו כגידולין דמי [20]?

אמר רבא: [21] דילמא לכתחילה הוא דלא [22], ואי עבד - עבד [23].

[24]

אלא [25] תא שמע [קידושין פ"ב מ"ט]: המקדש בערלה [26] - אינה מקודשת; מכרן, וקידש בדמיהן - הרי זו מקודשת [27]!

הכא נמי [28]: לכתחילה הוא דלא [29], ואי עבד [30] - [31] עבד.

משנה:

"הריני עליך חרם [32]" - המודר אסור [33]; "הרי את עלי חרם" - הנודר אסור; "הריני עליך ואת עלי" - שניהם אסורין; ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל,

הערותעריכה

  1. ^ ואפילו לאחר שמת או שמכרו לאחר הוי נמי אסור
  2. ^ לקמן בפרק 'הנודר מן הירק' [פ"ז מ"ו]
  3. ^ או
  4. ^ אם נתחלפו בפירות אחרות, ודבר שלא בא לעולם הוא
  5. ^ שנטען והגדילו
  6. ^ שאסרן על חבירו
  7. ^ אי הוי אסור
  8. ^ כמו שהוא אסור אי לא
  9. ^ כי אמר "קונס הן לפי" או "על פי" - אסור בחילופיהן אף על גב דהוי דבר שלא בא לעולם הואיל ואשכחן גבי דיליה כי האי חומרא
  10. ^ ואהכי מחמירים לגביה ד
  11. ^ נמי
  12. ^ עליו
  13. ^ אבל
  14. ^ דאי אמר לחבירו קונס פירות של פלוני עליך לא הוי כלום
  15. ^ לא אמרינן נמי דאית בידו למיסר ליה בחליפין, דהוי דבר שלא בא לעולם
  16. ^ הכי קאמר: דודאי אסור בחלופיהן
  17. ^ וכי היכי דאסור בגידולין הכי נמי אסור בחליפין
  18. ^ מבעלה, דרצון הבעל הוא שילוו לה
  19. ^ והא הכא דלוותה מאחרים, דחילופי ממונו של בעל הוי, ולא מיתסר - אלמא דאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו, דהא נפרעין מבעלה
  20. ^ ובגידולין אסור אבל בחליפין מותר
  21. ^ לעולם אימא לך דחליפין כגידולין דמו ומיתסרי
  22. ^ ואהכי לכתחילה לא תלוה ותאכל
  23. ^ אבל בדיעבד שפיר דמי
  24. ^ והא דאמרינן בהך פירקא ד(לעיל מג,א) המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לזה ובא הלה ונוטל מזה - לא דמיא להא: דהאי - לא רמי עליה דהאי למיפרנסיה, והאי דקיהיב להאי - אימור לא משום מודר קא יהיב ליה, אלא מתנה בעלמא הוא דקא יהיב להאיך; אבל האי בעל - דלמפרנסה קאי - אימא דליתסר ליה לפרוע לבעל חוב - לכתחילה הוא דלא.
  25. ^ דמותר אפילו לכתחילה
  26. ^ שהוא איסור הנאה
  27. ^ אלמא דחליפין לאו כגידולין דמו דגידולין אסור ובחליפין משתרי
  28. ^ מיירי
  29. ^ ימכור
  30. ^ ואם קידש בדמיהם
  31. ^ מאי דעבד
  32. ^ נכסי יהיו עליך חרס
  33. ^ אבל המדיר מותר