פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל [1] ומעשר שני, והקדש [2] וחדש [3] - לא נתנו בהן חכמים שיעור [4]; וכל דבר שאין לו מתירין, כגון: תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וערלה, וכלאי הכרם - נתנו בהם חכמים שיעור [5].

אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין ולא נתנו בה חכמים שיעור, דתנן [שביעית פ"ז מ"ז]: ’[ה]שביעית אוסרת כל שהוא במינה [ושלא במינה - בנותן טעם]’ [6]?

אמר להן: אף אני לא אמרתי [7] אלא לביעור [8], אבל לאכילה [9] בנותן טעם [10].

ודלמא הא נמי לחומרא שאני [11]?

אלא מן הדא פשטה, דתנן [שביעית פ"ו מ"ג]: 'בצלים [12] שירדו עליהם גשמים [13] וצמחו [14]: אם היו עלין שלהן שחורין [15] – אסורין [16]; הוריקו [17] – מותרין [18]; רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר: אם יכולין ליתלש [19] בעלין שלהן [20] - אסורין [21], וכנגדן למוצאי שביעית [22] - מותרין [23].'

למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור? ודלמא [24] במדוכנין [25]?!

אלא מן הדא, דתניא:


עמוד ב

'המנכש עם הכותי בחסיות [26] - אוכל מהן אכילת עראי [27], ומעשרן ודאי [28];

רבי שמעון בן אלעזר אומר [29]: אם ישראל חשוד על השביעית [30] - למוצאי שביעית [31] מותר [32]'.

למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור? ודלמא [33] בדבר שזרעו כלה? [34] [35]הא תניא: 'אלו הן חסיות? - כגון הלוף [36] השום והבצלים [37]!?

[38] ודלמא [39]במדוכנין [40]?

[41] חשוד על השביעית קתני [42]!

ודלמא בתערובת [43]?

[44] המנכש קתני [45].

[46] לימא תיהוי תיובתיה דרבי יוחנן ודרבי יונתן [47]?

אמר רבי יצחק: שניא שביעית: הואיל ואיסורה על ידי קרקע [48] - בטילתה נמי על ידי קרקע [49].

הרי מעשר, דאיסורו על ידי קרקע ואין בטילתו על ידי קרקע, דתניא: 'ליטרא מעשר טבל [50] שזרעה בקרקע [51], והשביחה, והרי היא כעשר ליטרין [52] - חייבת במעשר [53] ובשביעית [54]; ואותה ליטרא [55] - מעשר עליה [56], [57] ממקום אחר [58] לפי חשבון [59].

הערותעריכה

  1. ^ שיש לו מתירין, שמתקנו וניתר יש לו מתירין על ידי פדייה וחדש עומר מתירו
  2. ^ יש לו מתירין על ידי פדייה
  3. ^ עומר מתירו
  4. ^ להכי אפילו באלף לא בטלי: דהא אפשר להו בתקנתא
  5. ^ דתרומה בטלה במאה וערלה במאתים
  6. ^ שאם נתערבה סאה של חטין של שביעית באלף של היתר אינה בטלה
  7. ^ שיהא שביעית אוסרת במינה כל שהוא
  8. ^ שאם נטל בצל של ששית, ונטעו בשביעית, והוסיפה כל שהוא - אותו כל שהוא מבטל את העיקר ומחייב כולו בביעור דמוצאי שביעית
  9. ^ שאם נתערבו פירות שביעית בפירות שמינית לאחר שנתחייבו בביעור, ולא ביערן, דהשתא קיימי באיסור אכילה
  10. ^ אינה אוסרת אלא בנותן טעם, ואם אין בה בנותן טעם – מתבטל; ומדקתני "לא אמרתי אלא לביעור" דגידולין מבטלין את העיקר - התם נמי בבעיא של ישמעאל: גידוליו מבטלין את העיקר
  11. ^ דהא דאמר לענין ביעור דגידולין מבטלין את העיקר; היינו נמי לחומרא: שכולן חייבין בביעור: העיקר והתוספת, אבל בעיא דישמעאל - להיתר היא
  12. ^ של ששית
  13. ^ בשביעית
  14. ^ מאיליהן בלא נטיעה
  15. ^ שמחמת שצמחו יש להן כח עוד ליגדל
  16. ^ דודאי גדלי ממי שביעית, וגידוליו מבטלין את העיקר
  17. ^ שהן כמו כמושין ירוקין והכסיפו פניהם
  18. ^ שלא גדלו כלום בשביעית
  19. ^ מן הקרקע
  20. ^ שכל כך יש להן כח בעלין שלהן, שכשאוחז בעליהן שומט עיקרו עמו מן הקרקע
  21. ^ דחשיבי גידולי שביעית
  22. ^ שאם של שביעית וצמחו בשמינית, ויש להן כח בעלין
  23. ^ דגידולי היתר מבטלין העיקר של איסור, והיינו להיתר, כגון הך בעיא דישמעאל, ומהא פשטה
  24. ^ לעולם אין גידולי היתר מבטלין את האיסור, והכא היכי דמי -
  25. ^ כלומר: האי דקתני וכנגדן למוצאי שביעית מותרין - כגון שהודכו: שכתשן במדוכה, דליתנהו לעיקרן בעינייהו; אבל בבעיא דישמעאל - דאיתיה לעיקר בעין - איכא למימר דלא בטלי
  26. ^ מפרש לקמן
  27. ^ כמו שאר טבל גמור
  28. ^ ולא דמאי, דודאי כותי לא הפריש מעשר מהן כלל
  29. ^ טעמיה דנפשיה קאמר
  30. ^ שחשוד שנוטע חסיות שביעית בשמינית
  31. ^ ישראל המנכש עמו בשמינית
  32. ^ לו לאכול מהן, משום דגידולי היתר שגדלו בשמינית מעלין את האיסור
  33. ^ הא דרבי שמעון בן אלעזר, דגידולי היתר מעלין את האיסור
  34. ^ וקא פריך: ומי מצית אמרת דבדבר שזרעו כלה מיירי?
  35. ^ ו
  36. ^ לופינ"א
  37. ^ מכלל דבדבר שאין זרעו כלה מיירי, ואפילו הכי מותר, ושמע מינה גידולי היתר מעלין את האיסור ולעולם מהא פשטה
  38. ^ וקא פריך עלה
  39. ^ מהא לא תפשוט, ד
  40. ^ קא מיירי, ושמע כלו כשהן נידוכין, דליתא לעיקר בעין, שהוא מתכוין לכותשן כדי שיהו בטלין
  41. ^ תריץ: הא - לא מצית אמרת:
  42. ^ וכיון דחשוד הוא - לא משגח ליה להאכילן נידוכים, ושלימים מאכילן, ולעולם תפשוט מינה דגידולי היתר מעלין את האיסור
  43. ^ שמעורבין אותן חסיות בין שאר ירקות של היתר, ואוכלן על ידי תערובת; משום הכי שרי, הואיל דליתיה לעיקר בעין, אבל אי איתיה כגון בעיא דישמעאל - אמרינן דאין גידולי היתר מעלין את האיסור
  44. ^ לא סלקא דעתך!
  45. ^ באותו מין שמנכש עמו אוכל; ולעולם פשטינא מהא דגידולי היתר מעלין את האיסור
  46. ^ והואיל דאוקימנא דגדולי היתר מעלין את האיסור
  47. ^ דאמרו אין מעלין
  48. ^ דכתיב ושבתה הארץ (ויקרא כה ב)
  49. ^ כי רבו גידוליו על עיקרו; אבל ערלה, דמיירי בה רבי יוחנן, שאין איסורו אלא בשנים, וכלאי הכרם אינה אוסרת מחמת קרקע אלא מיני תערובת זרעונין אוסרין - משום הכי אין בטילתן על ידי קרקע
  50. ^ ליטרא של טבל שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון, אבל גבי לוי הוי טבל, דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר, דהיינו תרומת מעשר
  51. ^ כשאינה מעושרת
  52. ^ עם התוספת והעיקר שרבו גידוליו כל כך
  53. ^ כל עשר ליטרין
  54. ^ נמי, ששביעית נוהגת בהן, שהרי הוא כדגן מעושר בעלמא, שזרעו חייב בכל
  55. ^ שזרע בן לוי כשאינה מעושרת, אף על פי שעישרה
  56. ^ עכשיו צריך לעשרה פעם שניה תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד, שלא הפריש ממנה, שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעה כשאינה מעושרת
  57. ^ ומעשר עליה
  58. ^ מפירות של אשתקד, וזהו ממקום אחר, ולא מפירות של שנה זו, שאין מעשרין מן החדש על הישן; לישנא אחרינא ממקום אחר - לא ידעינן מ"ר
  59. ^ יעשר הליטרא שהניח אשתקד; אלמא דאין בטילתה על ידי קרקע: דאף על גב שנזרעה - חייב בתרומת מעשר, וקשה לרבי אמי, דפשיטא ליה דגדולי היתר מעלין את האיסור, דהא חזינן הכא דחייב להפריש מעשר של אותה ליטרא לפי חשבון