פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

וגברא [בגלל שהוא כהן] הוא דנסתחפה שדהו [ולכן מגיע לי כתובה]?

ואמרינן ליה: מתניתין היא: האומרת "טמאה אני לך" - יש לה כתובה במאי עסקינן?: אילימא באשת ישראל: אי ברצון - כלום יש לה כתובה? ואי באונס - מי קא מיתסרא על גברא? ואלא באשת כהן: אי ברצון - כלום יש לה כתובה? מי גרעה מאשת ישראל ברצון? אלא לאו - באונס, וקתני יש לה כתובה!

איבעיא להו: אמרה לבעלה "גרשתני" מהו [1]?

אמר רב המנונא: תא שמע: האומרת "טמאה אני לך" - דאפילו למשנה אחרונה דקתני לא מהימנא!

התם הוא דמשקרה [2], [3] דידעה דבעלה לא ידע בה [4], אבל גבי [5] "גרשתני", דידע בה [6] – מהימנא [7], דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה.

אמר ליה רבא: אדרבה [8] : אפילו למשנה ראשונה, דקתני מהימנא [9] - התם משום דלא עבידא לבזויי נפשה [10], אבל הכא - דזמנין דתקיף לה מן גברא [11] - מעיזה ומעיזה [12].

[13]

מתיב רב משרשיא: "השמים ביני לבינך" דמשנה ראשונה [שנאמנת] – תיהוי תיובתא דרבא: והא הכא דלית לה כיסופא [14], ו[15] קתני [16] דמהימנא [17]!

קסבר רבא: התם [18] כיון דלא סגי לה דלא אמרה [19] אין יורה כחץ אי לא איתא כדקאמרה [20] - לא אמרה ליה [21].

"השמים ביני לבינך" דמשנה אחרונה [שאינה נאמנת] - תהוי תיובתא דרב המנונא: והא הכא דידעה היא, ודבעלה ידע בה [22], וקתני דלא מהימנא!

קסבר רב המנונא: הכא נמי: היא גופה אמרה נהי דבביאה ידע - ביורה כחץ מי ידע? ומשום הכי משקרא.

ההיא איתתא, דכל יומא דתשמיש [23] מיקדמה משיא ידיה לגברא [24]; יומא חד אתיא ליה מיא לממשא [25], אמר לה: "הדא מילתא [26] לא הות האידנא"!? אמרה ליה "אם כן חד מן נכרים


עמוד ב

אהלויי [27] דהוו הכא האידנא, אי אנת לא - דילמא מנהון"?

אמר רב נחמן: עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה [ואין ממש בדבריה].

ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא; אמר לה "האידנא מאי שנא?" אמרה ליה: מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא. אמר לה: "לא הוה הדא מילתא האידנא!" אמרה ליה: אם כן - הלין נכרים נפטויי [28] דהוו הכא האידנא, אי אנת לא - דילמא חד מנהון!"

אמר להו רב נחמן: לא תשגיחון בה נותנת עיניה באחר הואי.

ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא [29]. על, אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא [30] וערק. אמר רבא: איתתא שריא: אם איתא דעבד איסורא - ארכוסי הוה מירכס [31]!

ההוא נואף, דעל לגבי דההיא אנתתא; אתא גברא - סליק נואף, איתיב [בכלאי] בבא [הנואף התחבא צאחורי הדלת]. הוה מחתן תחלי [מחית שחלים] תמן, וטעמינון חויא. בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא [32] אמר ליה ההוא נואף: "לא תיכול מנהון דטעמינון חויא".

אמר רבא: אינתתיה שריא: אם איתיה דעבד איסורא - ניחא ליה דליכול [הבעל] ולימות, דכתיב (יחזקאל כג לז) כי נאפו ודם בידיהן [ואת גלוליהן נאפו, וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה] [או לחילופין: (יחזקאל כג מה: ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה, ודם בידיהן) [33].

פשיטא?!

מהו דתימא איסורא עבד, והאי דאמר ליה [34] - דניחא ליה דלא לימות בעל, דתהוי אינתתיה עלויה (משלי ט יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם? - קא משמע לן [35].

הדרן עלך אלו נדרים וסליק לה מסכת נדרים.

הערותעריכה

  1. ^ מי מהימנא? ואם אשת כהן - אסור לו להחזירה
  2. ^ דמעיקרא [אולי צ"ל 'דמשקרה’]
  3. ^ משום
  4. ^ אי נטמאת אי לא, [אהכי] אי אמרה "טמאה אני לך" לא מהימנא
  5. ^ היכא דאמרה
  6. ^ דידעה דבעלה ידע אי משקרא אי לא
  7. ^ לא הות אמרה הכי
  8. ^ לא מיבעי למשנה אחרונה דלא מהימנא, אלא
  9. ^ לא הוי טעמא אלא
  10. ^ דלימרה דנטמאה אי לאו דהכי הוא כדקאמרה
  11. ^ שציער לה בעלה
  12. ^ פניה בפניו
  13. ^ ענין אחר דתקיף לה מן גברא: שתוקף יצרה מן אדם אחר שנתנה בו עיניה, ובשבילו מעיזה לומר לבעלה "גרשתני".
  14. ^ דבהא מילתא לא מבזיא נפשה
  15. ^ ואפילו הכי
  16. ^ במשנה ראשונה
  17. ^ והכי אמר אפילו למשנה ראשונה כו'
  18. ^ נמי אית לה כיסופא
  19. ^ גבי בי דינא
  20. ^ אי לאו דהכי הוא
  21. ^ לא קאמרה, ואהכי מהימנא
  22. ^ דבעלה ידע דיורה כחץ וקתני לה לא מהימנא, אלמא אשה מעיזה
  23. ^ לאחר תשמיש
  24. ^ כדי לטהר ידיו לאחר תשמיש
  25. ^ ואתת יומא חד ועבדא הכי
  26. ^ דתשמיש
  27. ^ מוכרי אהלות בשמים
  28. ^ מוכרי נפט
  29. ^ שהיה סגור עם אשה בבית
  30. ^ פרץ הגדר
  31. ^ בביתה: היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל
  32. ^ שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול
  33. ^ דנואפים הורגין הבעלים
  34. ^ האי בהדה
  35. ^ דלא אמרינן הכי ושריא