ביאור:בבלי נדרים דף יג
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דמחית בשר בכור ומחית בשר דהאיך גביה, ואמר "זה כזה" [1], ותנאי היא?
לא; דכולי עלמא [דאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור] לפני זריקת דמים"; ומאי טעמא דמאן דשרי? - אמר קרא (במדבר ל ג: איש) כי ידור [נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו, ככל היצא מפיו יעשה]- עד שידור בדבר הנדור [2], לאפוקי בכור דדבר האסור הוא [3]; ומאן דאסר - אמר קרא [4] "לה'" - לרבות דבר האסור [5].
ומאן דשרי – "לה'" מאי עביד ליה?
מיבעי ליה למתפיס בחטאת ואשם.
ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור?
מרבה אני חטאת ואשם [6] שהוא מתפיס בנדר [7] ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו [8].
ומאן דאסר?
בכור נמי מתפיסו בנדר הוא, דתניא: 'משום רבי אמרו: מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר (דברים טו יט: כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך) הזכר תקדיש [לה' אלקיך, לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך]!
ומאן דשרי?
כי לא מקדיש ליה [9] - מי לא מיקדיש [10]!
"כאימרא כדירים" [[במשנה דף י,ב] כעצים כאשים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן ה"ז נדר בקרבן. רבי יהודה אומר: האומר ירושלים לא אמר כלום]:
תנא: "אימרא" "לאימרא" "כאימרא" "דירים" "לדירים" "כדירים" "עצים" "לעצים" "כעצים" "אישים" "לאישים" "כאישים" "מזבח" "למזבח" "כמזבח" "היכל" "להיכל" "כהיכל" "ירושלים" "לירושלים" "כירושלים" - כולן "שאוכל לך" – אסור [11]; [12] לא אוכל לך" [13] – מותר.
מאן שמעינן ליה, דלא שני ליה "אימרא" "לאימרא" "כאימרא" [14]?
רבי מאיר היא [15];
אימא סיפא: וכולן "לא אוכל לך" מותר [16]’’, והתנן "לקרבן לא אוכל לך" רבי מאיר אוסר', ואמר רבי אבא: נעשה כאומר "לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך"!?
לא קשיא: הא דאמר "לא לאימרא" הא דאמר "לאימרא".
[## נראה שבגירסת רש"י הסדר כאן הפוך:]
משנה:
האומר "קרבן" "עולה" "מנחה" "חטאת" "תודה" "שלמים" ... "שאני אוכל לך" [18] – אסור.
רבי יהודה מתיר [19].
"הקרבן" "כקרבן" "קרבן" ... "שאוכל לך" – אסור.
"לקרבן לא אוכל לך" - רבי מאיר אוסר.
גמרא:
קתני "קרבן" "הקרבן" "כקרבן" – "שאוכל לך" – אסור.
סתמא תנא כרבי מאיר, דלא שני ליה בין "אימרא" "לאימרא" [20].
[אי רבי מאיר [21], הא] דקתני "הקרבן שאוכל לך" - אסור' – והתניא: מודים חכמים [22] לרבי יהודה באומר "הא קרבן" ו"הא עולה" ו"הא מנחה" ו"הא חטאת" "שאוכל לך" - שמותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן [23]'?
לא קשיא: הא דאמר "הא קרבן" והא דאמר "הקרבן".
מאי טעמא?
"חיי קרבן" קאמר. [24]
קתני: "לקרבן לא אוכל לך" ... רבי מאיר אוסר [25].
[26] והא לית ליה לרבי מאיר 'מכלל לאו אתה שומע הן'?
[27] אמר רבי אבא: [28] נעשה כאומר "לקרבן יהא, לפיכך לא אוכל לך" [29].
משנה:
האומר לחבירו: "קונם פי מדבר עמך" [30], [31] "ידי עושה עמך" [32] "רגלי מהלכת עמך" - אסור [33].
גמרא:
ורמינהו [נדרים פ"ב מ"ב]: 'חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות: חומר בנדרים: שהנדרים חלין על המצוה כברשות [34], מה שאין כן בשבועות [35]; וחומר בשבועות: שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים [36]; [37]?
אמר רב יהודה: באומר "יאסר פי לדיבורי"; "ידי למעשיהם"; "רגלי להילוכן" [38].
דיקא נמי, דקתני: 'פי 'מדבר עמך ולא קתני 'שאני מדבר עמך' [39].
Nedarim Chart #1
Daf 11a-13b
________________________________ |
|
DIFFERENT EXPRESSIONS OF NEDARIM |
________________________________ |
|
|
[40] [41] |
"... SHE'OCHEL LECHA" "... SHE'LO OCHEL LECHA" |
_____________________ ________________________ |
|
1</ref> "KORBAN" Asur [42] Mutar[43] |
[44] Mutar[45][46] |
|
2</ref> "HA KORBAN" Mutar[47] Mutar[48] |
[49] |
|
3</ref> "HA'KORBAN", Asur Mutar[50] |
"K'KORBAN" |
[51] |
|
4</ref> "LA'KORBNAN" Asur[52] Asur[53] |
[54] |
|
5</ref> "CHULIN" Mutar Mutar[55][56] |
[57] Asur [58] |
|
6</ref> "LA'CHULIN" Mutar[59][60] Asur[61] |
[62] Asur [63][64] |
|
7</ref> "LO CHULIN" Mutar[65][66] Asur[67] |
[68] Asur [69] |
|
==========
FOOTNOTES:
==========
[70] Rebbi Yehudah requires the word that the Neder is made with to have the prefix "Kaf" [71]. Even though the word "Pigul" may be used in a Neder without the "Kaf," since it has a pure connotation of Isur, Rebbi Yehudah maintains that the word "Korban" alone does not connote Isur; rather it implies the *procedure* of offering a Korban. Alternatively, without the letter "Kaf," the word "Korban" implies "by the life of the Korban" [72] -- like "Korban *she'Lo* Ochel Licha," see 1:B. [73]
[74] This is not a Neder because it means "b'Chayei Korban," "by the life of the Korban," which is meaningless as a Neder.
[75] Even though "La'Korban" can also imply "Lo Korban" [76], nevertheless, since it also has the connotation of "l'Korban" [77], we rule stringently and the Neder takes effect. [78]
[79] Rebbi Meir holds that "Michlal Lav Iy Atah Shome'a Hen," that the converse of a statement cannot be inferred from the statement automatically. [80].
[81] This is because "la'Chulin" implies "*Lo* Chulin," meaning Hekdesh.
[82] Even according to Rebbi Meir, who normally holds that "Michlal Lav Iy Atah Shome'a Hen," in this case the Neder takes effect. The reason for this is because it is as if the person said, "l'Korban Yehei, *l'Fichach* Lo Ochel Lecha" -- "it shall be Korban, and therefore I shall not eat from you."
[83] See above, footnote 6. Even if the person does not say "l'Korban," but he says "la'Chulin" or "Lo Chulin," Rebbi Meir here agrees that we can infer the inverse from his statement since the person concluded his statement by
saying, "*she'Lo* Ochel Licha" [84].
הדרן עלך כל כנויי
-=-=-=-==-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=
נדרים פרק שני ואלו מותרין [85]
משנה:
ואלו מותרין [86]: [87] "חולין שאוכל לך" [88] "כבשר חזיר [89]" [90] "כעבודת כוכבים" "כעורות לבובין" "כנבילות וטריפות" "כשקצים ורמשים" "כחלת אהרן וכתרומתו" – מותר [91].
האומר לאשתו "הרי את עלי כאימא" פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך.
גמרא:
טעמא דאמר "חולין שאוכל לך"; הא אמר "לחולין שאוכל לך" משמע "לא לחולין ליהוי אלא קרבן"? מני מתניתין? אי רבי מאיר' הא לית ליה 'מכלל
הערות
עריכה- ^ ובהא קא מיפלגי מר סבר בעיקרו מתפיס ומר סבר בהיתר קא מתפיס: לאחר זריקת דמים
- ^ הוי נדר, ואסור
- ^ דממילא מיתסר
- ^ שם
- ^ דכל דבר שהוא אסור, ולגבוה - הוא מתפיסו נמי בנדר, אע"פ שהוא אסור בלא נדר, כגון בכור
- ^ שהם מתפיסים מפני
- ^ שהוא מתפיסן בנדר אף על גב דעל חטא באין, ולא משום נדר – אפילו הכי איהו מתפיסו, שאומר "הרי זו לחטאתי" ו"לאשמי"
- ^ אבל בכור אינו מתפיס כלל, שממעי אמו קדש עצמו
- ^ אם לא הקדישו
- ^ בלאו הכי? משום הכי לא חשיב כלל כי מתפיס ליה בנדר; אבל חטאת ואשם לא מיקדשי לעולם אי לא מקדיש להו
- ^ דכי אמר "כאימרא שאוכל לך" דמי כמאן דאמר "יאסר עלי מה שאוכל לך"
- ^ אבל אמר "כאימרא
- ^ דמשמע "אבל אם אוכל לך לא יהא כאימרא"
- ^ דכולן "שאוכל לך" אסור
- ^ דפליג עליה דרבי יהודה, דאי רבי יהודה לית ליה "אימרא" דאמר האומר "ירושלים" לא אמר כלום
- ^ אפילו אמר "לאימרא לא אוכל לך"
- ^ לא קשיא הא דאמר לאימרא: מתניתין, דתנן לקמן וכו' דאמר "לאימרא לא אוכל לך" דהיינו "לקרבן", דמשמע "לקרבן יהא, לפיכך לא אוכל לך"; וברייתא [הא דאמר "לא אימרא"] דקתני 'מותר' - תריץ לה הכי: דאמר "לא לאימרא לא אוכל לך, הא אם אוכל לך - יהא כאימרא", דהיינו מכלל לאו – הן, ולהכי מותר, דלר"מ לית ליה מכלל לאו [הן].
- ^ [כגון דאמר:] "עולה יהא שאוכל לך" או "מנחה ..."
- ^ דלא אמר "כעולה" "כחטאת"
- ^ דאסר היכא דאמר "ירושלים" כמאן דאמר "כירושלים", ולהכי אסור היכא דאמר "קרבן" כהיכא דאמר "כקרבן"
- ^ היא רישא
- ^ דהיינו רבי מאיר דפליג עליה
- ^ דכי אמר "הא קרבן שאוכל לך" משמע כמאן דאמר "חיי קרבן שאוכל לך", ולא כלום קאמר
- ^ מתניתין דאסר - דאמר "הקרבן", דהיינו "כקרבן שאוכל לך": רבי מאיר היא, דלא שאני ליה בין אמר "הקרבן" ל"כקרבן"; וברייתא דאמר "הא קרבן" דמשמע 'חיי'.
- ^ [הגירסת רש"י: "לא קרבן לא אוכל לך"; אבל "שאוכל לך" הוי קרבן, להכי אוסר רבי מאיר
- ^ ומקשינן:
- ^ ואית דאמרי
- ^ הכי משמע "לקרבן":
- ^ בשביל קרבן לא אוכל לך, שאם אוכל לך יהא - אסור עלי כקרבן
- ^ מה שאני מדבר עמך אסור עלי כקרבן
- ^ או שאמר
- ^ או
- ^ לדבר עמו ולהלך עמו ולעשות עמו מלאכה
- ^ שאם אמר "קונם שאני עושה סוכה" או "קונם שאני מניח תפילין" - חל עליו הנדר, ואם עשה קם ליה בבל יחל
- ^ שאין נשבעין לבטל את המצות, דמושבע ועומד מהר סיני הוא לקיימן; ולהכי לא חלה שבועה עליה, דאין שבועה חלה על שבועה
- ^ דאין חלין על דבר שאין בו ממש, כגון דיבור, שאין בו ממש
- ^ ואמאי קתני אסור [בכל הפעולות הללו]
- ^ כלומר: "פי יאסר לאותו דיבור שאני מדבר עמך, והפה שנאסר יש בו ממש ודאי; ו"ידים - למעשה ידיהם, שאיני עושה עמך", ו"רגלי – להילוך: שלא אהלך עמך"
- ^ דיקא נמי מתניתין, דאסר - ד"פי" קאמר, דקתני '"קונם פי מדבר עמך"' ולא קתני "שאני מדבר עמך"; שמע מינה ד"יאסר פי" קאמר, והיינו דבר שיש בו ממש
- ^ A
- ^ B
- ^ R. Meir
- ^ 2
- ^ 13a
- ^ R. Yehudah
- ^ 1
- ^ 2
- ^ 2
- ^ 13a-13b
- ^ 2
- ^ 13a-13b
- ^ 3
- ^ 6
- ^ 11b, 13a
- ^ R. Meir
- ^ 4
- ^ 11b, 13b
- ^ R. Yehudah
- ^ R. Meir
- ^ 4
- ^ 7
- ^ 10b, 11b
- ^ R. Yehudah
- ^ 5
- ^ R. Meir
- ^ 4
- ^ 7
- ^ 11b
- ^ R. Yehudah
- ^ 1
- ^ Kaf ha'Dimyon
- ^ "b'Chayei Korban"
- ^ RAN 11a
- ^ 2
- ^ 3
- ^ "it shall *not* be a Korban"
- ^ "it shall be a Korban"
- ^ RAN 11b
- ^ 4
- ^ Even when he says "Lo Chulin," there is a since the statement was said in the negative and did not refer to Kodesh outright, we cannot infer the inverse from the statement
- ^ 5
- ^ 6
- ^ 7
- ^ RAN 11a, and Rishonim
- ^ יג,ב
- ^ דלא חשיבי נדר
- ^ האומר
- ^ או
- ^ שאוכל לך
- ^ או
- ^ לאכול עמו; דכל הני - לאו דבר הנדור הן אלא דבר האסור, דממילא מיתסרי בלא נדר, ואין נודרים בדבר האסור