ביאור:בבלי נדרים דף סט
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
6. שמע אביה והפר לה [1], ולא הספיק הבעל לשמוע [2] עד שמת - חוזר האב ומפר חלקו של בעל [3]; [גם כאן, כמו בדין 1: הנערה היתה כל הזמן בבית אביה, ואינה ארוסה שהרי מת בעלה – ולכן חזר המצב לקדמותו והאב מפר לבדו ביום שמעו (במדבר ל ו: ואם הניא אביה אותה ביום שמעו); אבל ההפרה הראשונה אינה מספיקה, כי לא היה בכוחה להפר לגמרי;]
אמר רבי נתן: הן הן דברי בית שמאי; בית הלל אומרים: אין יכול להפר [4].
שמע מינה: לבית שמאי מיגז גייז [5], לבית הלל מקלש קליש - שמע מינה [6].
בעי רבא: יש שאלה בהקם [7] או [8] אין שאלה בהקם [הר"ן פירש שהשאלה היא גם במקרה שהנמערה טרם התארסה, וכולה ברשות אביה, והוא חוזר בו ממה שהקים לה]? אם תימצי לומר יש שאלה בהקם - יש שאלה בהפר [9] או אין שאלה בהפר?
[בנוסף על הסימטריה הפר-הקים, יש ללמוד זה מזה, שהרי התורה הקישה: אישה יקימנו ואישה יפרנו [במדבר ל,יד]]
תא שמע, דאמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם [11] ואין נשאלין על ההפר [12].
[הלכה של רבי יוחנן ניתן להסבר פשוט: לאחר הפרה - בטל הנדר, ואין אפשרות להקים נדר בטל על ידי ביטול ההפרה.]
בעי רבה: "קיים ליכי!", "קיים ליכי!" [14], ונשאל על הקמה ראשונה [15], מהו [16]?
תא שמע דאמר רבא [17]: אם נשאל על הראשונה - שניה חלה עליו [18].
בעי רבה: "קיים ליכי [19] "ומופר ליכי" [20] ולא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה" – מהו [21]?
תא שמע [22] מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי, דתנן [23]: "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר; ורבי יוסי אומר: אם לכך נתכוין מתחלה - הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד - דבריו קיימין [24]; ואפילו רבי מאיר לא קאמר [25] דלא אמר 'לא תיחול זו אלא אם כן חלה זו' [26], אבל הכא - דאמר "לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה" – רבי מאיר נמי מודה דהפרה חלה [27].
בעי רבה: "קיים ומופר ליכי בבת אחת" – מהו [28]?
תא שמע, דאמר רבה [29]: כל [דבר] שאינו בזה אחר זה [30] - [31] אפילו בבת אחת [32] אינו [33]' [34].
בעי רבה: "קיים ליכי היום" – מהו?: מי אמרינן [35] כמאן דאמר לה "[36] מופר ליכי למחר [37]" [38]? או דלמא - הא לא אמר לה [39]?
הערות
עריכה- ^ בו ביום
- ^ שיפר לה
- ^ ואין צריך להפר חלקו הואיל וכבר הפר
- ^ חלקו של בעל בלבד אלא אם כן חוזר ומיפר חלקו עמו, משום דסבירא להו מקליש היכא דהפר חד בלא חבריה, ואכתי הוי הנדר שלם, אלא שאין איסורא חמור כבתחלה; וכיון דאכתי הנדר שלם הוא - מיבעי ליה לבטל חלקו וחלק הבעל, דנתרוקנה רשותו לו
- ^ כי קדם האב והפר חלקו - חתכו לשנים ונתבטל חציו, ועדיין חציו קיים וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי שלו מופר
- ^ דתנאי היא, ומקלש קליש כבית הלל
- ^ שאם קיימו לה נדרה האב והארוס, ונשאלו על הקמתן – מהו? מי יש שאלה ויכולין להפר לה
- ^ לא,
- ^ היכא דקיים האחד והיפר האחד - יכול האחר לשאול על הקמתו במקום שהפר כבר השני והוי מופר
- ^ ענין אחר יש שאלה בהפר: כלומר: אם תמצי לומר 'יש שאלה בהקם' - מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה, דאין צריך לומר לה בהפרתו - או אין שאלה בהפר, דלא הוי מופר אלא אם כן מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל, דבאותה שאלה דהקמה לא הוי מופר לה [ובין אם צריך להפר, ובין אם לא - ברור שכל התהליך חייב להסתיים ביום שומעו!]
- ^ ללישנא קמא נשאלין על ההקס ומותרין להפר לה
- ^ דהיכא דקיים אחד והפר אחד - אין נשאל, אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן. וללישנא בתרא נשאלין על ההקם: ומותרין להפר לה אחר כך, ואין נשאלין על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אלא אם כן מיפר לה בעל או אב לאחר כך
- ^ ענין אחר:
יש שאלה בהקם שקיים לה הבעל או האב הנדר, ואחר כך הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם - מי אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו, ולא הוי שאלה מעליא? או דלמא: כיון שהתירו חכם - בטלה הקמתו, וביטל הנדר?
אם תימצי לומר יש שאלה בהקם - יש
(לה)שאלה בהפר: כלומר: במקום הפר, שאם שמע את נדרה ולא רצה להפר, אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו נדר לחכם – מאי? מי אמרינן 'הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו שיהא מתירה, דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה' - הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר, הואיל ואי בעי מצי מיפר? תא שמע דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם: באותו ענין שפירשתי, ואין נשאלין על ההפר כמו כן. - ^ תרי זימני
- ^ וביטלה
- ^ כלומר: הקמה שניה, דלא נשאל עליה - בטלה באותו שאלה אי לא
- ^ בפרק 'ואלו מותרין' (לעיל יח,א) "שבועה שלא אוכל", "שבועה כו'
- ^ הכא נמי: אם נשאל על הקמה ראשונה - שניה חלה עליו
- ^ והדר אמר
- ^ בתוך כדי דבור; ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון:
- ^ מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא
- ^ דכי האי גוונא
- ^ במסכת תמורה בפרק 'כיצד מערימין על הבכור' (כה,ב במשנה)
- ^ ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים
- ^ 'תפוס לשון ראשון' אלא
- ^ ועל מה נחלקו? באומר 'תמורת עולה ותמורת שלמים': רבי מאיר סבר דלמא מיהדר הוא דהדר ביה מתמורת עולה, ואמר "תמורת שלמים", והואיל וכן - תפוס תחלת דבריו, והרי היא עולה; ורבי יוסי סבר: אי אמר "תמורת עולה ושלמים" הוה אמינא: קדושה ואינה קריבה!? - קא משמע לן
- ^ ודאי הויא הפרה, כי ההוא טעמא דתמורה
- ^ ולא אמר "ליכי" בין "קיים" ל"מופר": מי אמרינן כיון דלא אמר "קיים ליכי ומופר לכי" - הויא כמאן דאמר "לא תיחול הקמה אלא כם כן חלה הפרה", דכיון דלא אמר "קיים ליכי" - גלי אדעתיה דבהפרה ניחא ליה? או דלמא לא שנא, וכמאן דאמר "קיים ליכי ומופר ליכי" דמי, ולא תהוי הפרה
- ^ [בקדושין נ,ב בעירובין נ,א] ואמעשר בהמה קאי
- ^ כגון שאם קרא לעשירי 'עשירי' וחזר וקרא לי"א 'עשירי' - אינו קדוש
- ^ וקאמר
- ^ שאם קרא לשניהן 'עשירי' סתם
- ^ אין האחד עשר קדוש
- ^ הכא נמי: כיון דאינו בזה אחר זה: שאם אמר לה "עכשיו קיים ליכי", ולאחר שעה אמר "מופר ליכי" - אין בהפרתו כלום - בבת אחת נמי: כי אמר "קיים ומופר ליכי" - אין באותה הפרה כלום, אע"ג דבבת אחת קאמר "קיים ומופר ליכי"
- ^ כיון דאמר "היום"
- ^ דאמר היום יהא מקויים אבל
- ^ למחר יהא מופר לה
- ^ והוי מופר
- ^ בפירוש "מופר ליכי למחר"