ביאור:בבלי נדרים דף עב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

תא שמע: אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או שמע והפר, או שמע ושתק ומת בו ביום ואי אמרת גירושין כשתיקה דמו - ליתני נמי 'או שמע וגירש'!? מדלא תני הכי - שמע מינה גירושין כהקמה דמו!

אימא סיפא: אבל אם שמע וקיים, או שמע ושתק ומת ביום של אחריו - אין יכול להפר ואי אמרת גירושין כהקמה דמו - ליתני 'ואם שמע וגירש'!? אלא מדלא קתני הכי - שמע מינה גירושין כשתיקה דמו!! אלא מהא ליכא למשמע מיניה: אי רישא דוקא - נסיב סיפא משום רישא [1], אי [2] סיפא [3] דוקא [4] - נסיב רישא משום סיפא.

תא שמע: נדרה והיא ארוסה, ונתגרשה ונתארסה בו ביום - אפילו למאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה שמע מינה גירושין כשתיקה דמו: דאי כהקמה דמו - מי מצי מיפר ארוס אחרון נידרי דאוקים ארוס ראשון?

הכא במאי עסקינן? - בשלא שמע ארוס ראשון [5].

אי הכי - מאי איריא [6] בו ביום [7]? [8] אפילו לאחר מאה ימים נמי [9]!?

[10] כשלא שמע ארוס ושמע האב, דבו ביום הוא דמצי מיפר [11], אבל מכאן ואילך לא מצי מיפר.

תא שמע: נדרה בו ביום, גירשה, והחזירה בו ביום - אין יכול להפר - שמע מינה גירושין כהקמה דמו!

אמרי: הכא בנשואה עסקינן [12] והיינו טעמא דאין יכול להפר: משום דאין הבעל מיפר בקודמין [13].


עמוד ב

משנה:

דרך תלמידי חכמים [14]: עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו - אומר לה "כל נדרים שנדרת בתוך ביתי - הרי הן מופרין"; וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה "כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין", שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר [15].

גמרא:

בעי רמי בר חמא: בעל - מהו שיפר בלא שמיעה [16]? (במדבר ל ח) ושמע אישה [ביום שמעו והחריש לה, וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה – יקמו] - דוקא הוא [17], או לאו דוקא הוא?

אמר רבא: תא שמע: דרך תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו אומר לה "כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין" - והא לא שמע [18]!?

לכי שמע הוא דמיפר [19].

אם כן [20] - כי לא שמע - למה ליה למימר [21]?

הא קמשמע לן: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי [22].[23]

תא שמע מסיפא: וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה!

הכא נמי: דאמר לה 'לכי שמענא'.

תא שמע: האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין" - לא אמר כלום [24]; "הרי הן מופרין": רבי אליעזר אומר: מופר.

והא לא שמע?

הכא נמי, [25] דאמר "לכי שמענא" [26].

[27] ולמה לי [28] מן השתא? לכי שמע ליפר לה!?

קסבר: דלמא מטרידנא ההיא שעתא [29].

תא שמע: 'האומר לאפוטרופוס "כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני – הפר!" והפר לה - יכול יהו מופרין? - תלמוד לומר (במדבר ל יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש) אישהּ יקימנו ואישהּ יפרנו [30] - דברי רבי יאשיה;

אמר לו רבי יונתן: מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו!'

ואפילו רבי יאשיה [31] - לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא: אישהּ יקימנו ואישהּ יפרנו, אבל דכולי עלמא שלוחו של אדם כמותו.

והא - לא שמיע ליה [32]

הערות

עריכה
  1. ^ כלומר: לא תקשה סיפא לרישא: אף על גב דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו - לא קשיין אהדדי, דאימא רישא דוקא, דגירושין כי הקמה דמו, והאי דלא תני סיפא 'שמע וגירשה' - משום דלא נסיב לה אלא משום רישא, ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא
  2. ^ נמי
  3. ^ נמי
  4. ^ דגירושין כשתיקה דמו
  5. ^ קודם שגירשה, ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון; הא לאו הכי – לא, דגירושין כי הקמה דמו
  6. ^ אי נתארסה לאחֵר
  7. ^ דמצי למיפר לה
  8. ^ אם נתארסה לאחר
  9. ^ ליהוי ארוס אחרון מיפר, הואיל ולא נראו לארוס ראשון
  10. ^ אין הכי נמי, אלא הכא במאי עסקינן?
  11. ^ והואיל דבו ביום שמע - צריך להפר בו ביום, כדכתיב ביום שמעו
  12. ^ הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת, ונדרה, וגירשה ביום ששמע, והחזירה בו ביום
  13. ^ דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה, ואף על פי שהחזירה - נעשית כנשואה לאחר, דלא מצי מיפר: דעכשיו הן 'קודמין', כדתנן (לעיל עח,א): זה הכלל: כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת - אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה - אין מפירין, משום דאין הבעל מיפר בקודמין
  14. ^ מפרש בגמרא
  15. ^ דאין הבעל מיפר בקודמין
  16. ^ שיאמר "כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים" - אף על גב שלא שמע בהן, והוא הדין נמי באב: אי מצי למיפר בלא שמיעה
  17. ^ דאינו מיפר אלא אם כן שמע
  18. ^ והיכי מצי מיפר להו
  19. ^ דהא דמיפר להו - לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה, אלא לכי שמע ליה לנדר לאחר כך - ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו
  20. ^ דאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו
  21. ^ השתא הא לא מהני ולא מידי
  22. ^ לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה, שלא תבא לידי מכשול
  23. ^ Nedarim 072: The Habit of a Talmid Hacham
    Yeshayahu HaKohen Hollander <yeshol@gmail.com> asked:
    If the declaration of the father stated in the Mishna is not valid, the Gemara says that he does it anyway, 'Orchei D'Tsurba MeRabanan LeHadurei'.
    It seems that this is an incautious thing to do, since the daughter, hearing of this annullification, is likely to think that her vows have been annulled, and will transgress her vows!
    ----------------------------------------------
    The Kollel replies:
    Your question would be valid if the father was being Mefir the Neder on his own. However, since the Mishnah is speaking about an Arusah who needs the Hafarah of the Ba'al anyway, there is no danger.
    D. Zupnik
    ---
    Also, l'Hadurei does not mean that he actually says he is Mefer what he has not heard. Rather, he simply discusses Hafarah and Nedarim with her, until he finds out whether she has made Nedarim in the past that he can be Mefer.
    -M. Kornfeld
  24. ^ דעדיין לא בא הנדר לעולם, והיאך יכול לקיימו?
  25. ^ כגון
  26. ^ יהו מופרים
  27. ^ ומאחר דהפרה תליא בשמיעה
  28. ^ למימר
  29. ^ בשעה שישמע הנדר שמא יהא טרוד ולא יפרנו
  30. ^ ולא שליח
  31. ^ אית ליה דשלוחו של אדם כמותו
  32. ^ והיכי מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה - הא לא שמע לנדרה!? אלא לאו 'ושמע' לאו דוקא, ואהכי מצי משוי שליח?