הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; קיים בלבו – קיים, הפר בלבו אינו מופר ^[1]; קיים - אין יכול להפר ^[2], הפר - אין יכול לקיים'^[3] קתני ^[4] 'שהשתיקה מקיימת' - מאי לאו בשותק על מנת למיקט?

לא, בשותק על מנת לקיים.

היינו 'קיים בלבו – קיים'!

אלא בשותק סתם.

אשכחן 'חומר בהקם מבהפר'; בהפר מבהקם מנא לן?

אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם ^[5], ואין נשאלין על ההפר ^[6].

מתיב רב כהנא: (במדבר ל טו) ואם החרש יחריש לה אישה [מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה - הקים אֹתם כי החרש לה ביום שמעו]: בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר ^[7]; אתה אומר בשותק על מנת למיקט? או אינו אלא בשותק על מנת לקיים!? - כשהוא אומר ^[8] 'כי החריש לה' - הרי בשותק על מנת לקיים הכתוב מדבר; הא מה אני מקיים 'אם החרש יחריש לה אישה? - בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר.!

תיובתא!!

ולוקים הא בשותק על מנת לקיים, הא בשותק סתם!?

קראי יתירי כתיבי ^[9].

מתיב רבא [ממשנתנו]: נדרה עם חשכה - מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה - אינו יכול להפר - אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט?

תיובתא.

מתיב רב אשי: '^[10] "יודע אני שיש נדרים ^[11], אבל איני יודע שיש מפירין ^[12]" – יפר ^[13]; ^[14] "יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ^[15]": רבי מאיר אומר: לא יפר ^[16], וחכמים אומרים: יפר ^[17]'; ואמאי [אינו יכול להפר לפי רבי מאיר?] ליהוי כשותק על מנת למיקט?!

תיובתא.

הדרן עלך נערה המאורסה

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

נדרים פרק אחד עשר ואלו נדרים (נדרים עט א)

משנה:

ואלו נדרים שהוא מפר: דברים שיש בהן ענוי נפש ^[18]: "אם ארחץ" ו"אם לא ארחץ", "אם אתקשט", ו"אם לא אתקשט";

עמוד ב

[המשך המשנה]

אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש! ואלו הן נדרי ענוי נפש: אמרה "קונם פירות העולם עלי" - הרי זה יכול להפר; "פירות מדינה זו עלי ^[19]" ^[20]יביא לה ממדינה אחרת; "פירות חנווני זה עלי" - אינו יכול להפר; ואם לא היתה פרנסתו ^[21] אלא ממנו ^[22] - הרי זה יפר, דברי רבי יוסי ^[23].

^[24].

גמרא:

נדרי ענוי נפש הוא דמפר ^[25], ^[26] שאין בהן ענוי נפש ^[27] אינו מפר?

והא תניא ^[28] (במדבר ל יז: אלה החקים אשר צוה ה' את משה) בין איש לאשתו בין אב לבתו [בנעריה בית אביה] - מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה'?!

אמרי: הלין והלין מפר ^[29], מיהו ענוי נפש מפר לעולם ^[30], אבל אין בהן ענוי נפש - כדאיתה תחותיה הויא הפרה, מכי מגרש לה ^[31] חייל עלה נדרה בדברים שבינו לבינה שאין בהן ענוי נפש, ^[32] אבל יש בהן ענוי נפש - לא חייל עליה נדרה; ^[33] ודברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה חיילא עלה.

והא תנן [נדרין פ"יא מ"ד]: '^[34] רבי יוחנן בן נורי אומר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לו ^[35] - אלמא כי מגרש לה ומפר לה מעיקרא ^[36] הויא הפרה ^[37]!

אמרי: הלין והלין ^[38] הויא ^[39] הפרה ^[40] אלא נדרי ענוי נפש מפר ^[41] בין לעצמו ^[42] ובין ^[43] לאחרים; אין בהן ענוי נפש - לעצמו מפר ^[44], ^[45] לאחרים אינו מפר ^[46]; והכי קתני: אלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו ובין לאחרים: נדרים שיש בהן ענוי נפש.

"אם ארחץ":

^[47] היכי קאמר ^[48]: אילימא דאמרה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ" ^[49] - למה לה הפרה ^[50]? ^[51] לא תרחץ ולא ליתסרן ^[52]פירות עולם [אלו] עלה!? ^[53] ועוד ^[54] בהא לימא רבי יוסי 'אין אלו נדרי ענוי נפש ^[55]' ^[56]?: דלמא רחצה ואיתסרו פירות עולם עלה!?

הערות

^ והיינו חומר בהקם מבהפר
^ אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו
^ דומה לתוספתא נדרים ז,ח: חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם: שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; האיש מקים בלבו ואין האשה [מבטל בלבו]; יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם: משהקם אין יכול להפר ומשהפר אין יכול להקם.
^ מיהת
^ שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו
^ אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר
^ וכתיב בההוא קרא 'והקים את כל נדריה' דשוב אינו יכול להפר
^ למעלה הימנו שם
^ מדכתיב החרש כמה פעמים - שמע מינה בשותק על מנת למיקט אינו מפר; ענין אחר: קראי כתיבי: 'החרש יחריש' ו'כי החריש' - הרי שלשה: חד בשותק על מנת לקיים, וחד על מנת למיקט, וחד בסתם
^ הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה, ואמר לאחר מכן
^ שאשה נודרת אסורה במה שנדרה
^ דאפשר בתקנה, לכך לא הפרתי לה
^ דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין - מאי הוה ליה למיעבד? נעשה כמי שלא שמע!
^ אבל
^ חשוב וצריך לבטלו
^ דכיון דידע דנדרה ויש מפירין - כשמיעה בעלמא דמי, ואיבעי ליה למפר מעיקרא
^ עכשיו, דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה - כמי ששמע עכשיו דמי, ולא לכתחלה
^ כדכתיב: לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד)
^ בקונם
^ מפורש בברייתא דרבי חייא: אם יש לו חלק בהן - זהו ענוי נפש; אין לו חלק בהן - אין אלו ענוי נפש, ו
^ של בעל
^ שהחנווני הזה מעלה לו מזונות
^ דהיינו ענוי נפש
^ ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון "קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין", וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק 'המדיר', לרבי יוסי; ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש: כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה, דהיינו דברים שבינו לבינה. בגמרא מפרש היאך מפירן בעל
^ מדקתני 'ואלו נדרים שמפר', וקמפרש בהו ענוי נפש
^ -מכלל
^ כגון דברים שבינו לבינה
^ בספרי [דומה לספרי במדבר פסקה קנה]
^ הני והני: בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר
^ אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן והכי קאמר מתניתין: אלו נדרים שהוא מפר לעולם
^ או תתאלמן, דנפקא מרשותיה
^ הש"ס הוא דקא פשיט למילתא:
^ ומי מצית אמרת
^ במתניתין: "קונס שאני עושה לפיך" "כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן"
^ דבמה שנדרה השתא [בהיותה נשואה] אין בדבריה כלום, דאינה יכולה לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה, אבל אם יגרשנה - מיד חל הנדר, ותהא אסורה לחזור לו, שהיא מודרת הנאה ממנו; והיינו דברים שבינו לבינה, וקאמר רבי יוחנן בן נורי: יפר
^ דכי מפר והדר מגרש לה
^ תו לא חייל עלה נדר
^ בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש
^ להו
^ לעולם, אפילו לאחר שתתגרש
^ מופרין לעולם
^ אם יגרשנה ויחזירנה
^ תנשא
^ [בהיותו נשוי, והפרה זו חלה גם] כשיגרשנה ויחזירנה
^ אבל ניסת
^ חיילי עלה
^ וקא מהדר אליבא דרבנן:
^ היכי קתני דאמרה "אם ארחץ"
^ דכיון דלא אמרה "קונס פירות עלי" סתם אלא תליא נדרה בהנאה
^ אמאי מצי מפר
^ והא אפשר דלא הוי ענוי נפש:
^ דלא תרחץ ולא תתסר ב
^ והשתא לא סבירא ליה דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש;
^ אי דקאמרה כהאי גוונא -
^ כלל
^ והא ודאי נדרי ענוי נפש הן

[1] והיינו חומר בהקם מבהפר

[2] אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו

[3] דומה לתוספתא נדרים ז,ח: חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם: שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; האיש מקים בלבו ואין האשה [מבטל בלבו]; יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם: משהקם אין יכול להפר ומשהפר אין יכול להקם.

[4] מיהת

[5] שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו

[6] אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר

[7] וכתיב בההוא קרא 'והקים את כל נדריה' דשוב אינו יכול להפר

[8] למעלה הימנו שם

[9] מדכתיב החרש כמה פעמים - שמע מינה בשותק על מנת למיקט אינו מפר; ענין אחר: קראי כתיבי: 'החרש יחריש' ו'כי החריש' - הרי שלשה: חד בשותק על מנת לקיים, וחד על מנת למיקט, וחד בסתם

[10] הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה, ואמר לאחר מכן

[11] שאשה נודרת אסורה במה שנדרה

[12] דאפשר בתקנה, לכך לא הפרתי לה

[13] דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין - מאי הוה ליה למיעבד? נעשה כמי שלא שמע!

[14] אבל

[15] חשוב וצריך לבטלו

[16] דכיון דידע דנדרה ויש מפירין - כשמיעה בעלמא דמי, ואיבעי ליה למפר מעיקרא

[17] עכשיו, דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה - כמי ששמע עכשיו דמי, ולא לכתחלה

[18] כדכתיב: לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד)

[19] בקונם

[20] מפורש בברייתא דרבי חייא: אם יש לו חלק בהן - זהו ענוי נפש; אין לו חלק בהן - אין אלו ענוי נפש, ו

[21] של בעל

[22] שהחנווני הזה מעלה לו מזונות

[23] דהיינו ענוי נפש

[24] ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון "קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין", וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק 'המדיר', לרבי יוסי; ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש: כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה, דהיינו דברים שבינו לבינה. בגמרא מפרש היאך מפירן בעל

[25] מדקתני 'ואלו נדרים שמפר', וקמפרש בהו ענוי נפש

[26] -מכלל

[27] כגון דברים שבינו לבינה

[28] בספרי [דומה לספרי במדבר פסקה קנה]

[29] הני והני: בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר

[30] אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן והכי קאמר מתניתין: אלו נדרים שהוא מפר לעולם

[31] או תתאלמן, דנפקא מרשותיה

[32] הש"ס הוא דקא פשיט למילתא:

[33] ומי מצית אמרת

[34] במתניתין: "קונס שאני עושה לפיך" "כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן"

[35] דבמה שנדרה השתא [בהיותה נשואה] אין בדבריה כלום, דאינה יכולה לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה, אבל אם יגרשנה - מיד חל הנדר, ותהא אסורה לחזור לו, שהיא מודרת הנאה ממנו; והיינו דברים שבינו לבינה, וקאמר רבי יוחנן בן נורי: יפר

[36] דכי מפר והדר מגרש לה

[37] תו לא חייל עלה נדר

[38] בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש

[39] להו

[40] לעולם, אפילו לאחר שתתגרש

[41] מופרין לעולם

[42] אם יגרשנה ויחזירנה

[43] תנשא

[44] [בהיותו נשוי, והפרה זו חלה גם] כשיגרשנה ויחזירנה

[45] אבל ניסת

[46] חיילי עלה

[47] וקא מהדר אליבא דרבנן:

[48] היכי קתני דאמרה "אם ארחץ"

[49] דכיון דלא אמרה "קונס פירות עלי" סתם אלא תליא נדרה בהנאה

[50] אמאי מצי מפר

[51] והא אפשר דלא הוי ענוי נפש:

[52] דלא תרחץ ולא תתסר ב

[53] והשתא לא סבירא ליה דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש;

[54] אי דקאמרה כהאי גוונא -

[55] כלל

[56] והא ודאי נדרי ענוי נפש הן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

ביאור:בבלי נדרים דף עט

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

הערות