פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כי לא מזדהיר בתנאה [1], אבל באיסורא [2] – מזדהר [3].

תנן: "קונם שאני ישן" "שאני מהלך" "שאני מדבר" - היכי דמי? אילימא כדקתני "שאני ישן" מי הוי נדרא? והתנן (נדרים ב ב): חומר בשבועות: שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים ושינה דבר שאין בו ממש הוא!?

אלא דאמר "קונם עיני בשינה" [4].

ואי דלא יהיב שיעורא [5] - מי שבקינן ליה עד דעבר איסור בל יחל [6]? והא אמר רבי יוחנן: שבועה "שלא אישן שלשה ימים" - מלקין אותו [7] וישן לאלתר [8]!?

אלא דאמר "קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום"? הא אמרת "כל באסוריה מזדהר"?

אלא פשיטא: דאמר "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר".

ואי לא ניים היום - כי ניים למחר מאי בל יחל דברו איכא [9]?

אלא לאו – בדניים [10]? אלמא איתיה [11] דניים [12], ותיובתא דרב יהודה!?

כי קתני - דאי ניים [13].

רבינא אמר: לעולם כדקתני [14], [15] ומאי "בל יחל" [16]? – [17] מדרבנן.

ומי איכא "בל יחל" מדרבנן [18]?

אין, והתניא: 'דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהם [19], שנאמר 'לא יחל דברו’[20].

תנן [נדרים פ"ז - בפרק 'הנודר מן הירק', מ"ט]: "[21] שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך [22] [23] עד החג [24]": [25] הלכה [26] לפני הפסח - אסורה בהנאתו עד הפסח [27].

הלכה לפני הפסח – אסורה, [28] לא הלכה [29] – לא? [30]!

אמר רבי אבא [31]: 'הלכה לפני הפסח - אסורה [32] ולוקה [33], [34] לא הלכה [35] - [36] אסורה בעלמא [37] [כרב יהודה].

[38] אימא סיפא [39]: '[40] אחר הפסח - בבל יחל דברו [41]'; [42] ואי דלא איתהני לפני הפסח - מי איכא 'בל יחל'?

אלא פשיטא דאיתהני [43]; אלמא מיתהני,


עמוד ב

ותיובתא דרב יהודה [44]!?

[45] כי קתני [46] דאי איתהני [47] - הרי זה [48] בבל יחל דברו.

תנן [נדרים פ"ז מ"ט]: '"[49] שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח" - הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח': הלכה – אסורה, [50] לא הלכה [51] – לא [52]!

אמר רבא [גירסת רש"י: אמר רבי אבא]: הוא הדין דאפילו לא הלכה אסורה: [53] 'הלכה - אסורה ולוקה! לא הלכה - אסורה בעלמא [54] [כמו שתורצה לעיל הקושיא על רבי אבא].

מיתיבי: '"ככר זו [55] עלי היום אם אלך למקום פלוני למחר"; אכל [56] - הרי זה בבל ילך [57]': [58]?

מי קתני 'אוכל' [59]? 'אכל' קתני [60]: דכי אכל הרי זה בבל ילך [61].

[62] הלך - הרי זה בבל יחל דברו [63] מהלך [64] לא [65], וקשיא [66] לרב יהודה [67]!?

אמר לך רב יהודה: הוא הדין דליתני 'מהלך' [68]; [69] איידי דקתני רישא 'אכל' דלא מיתני ליה 'אוכל' [70] - תני סיפא [71] 'הלך'.

האומר לאשה "קונם שאני משמשך" - הרי זה בבל יחל דברו [72].

[73] והא משתעבד לה [74] [לאשתו] מדאורייתא, דכתיב (שמות כא י: אם אחרת יקח לו) שארה כסותה ועונתה לא יגרע?

באומר "הנאת תשמישך עלי" [75] והא לא קא ניחא ליה בתשמיש [76] [77], דאמר רב כהנא: [78] "[79] תשמישי עליך" - כופין אותה ומשמשתו, דשעבודי משעבדת ליה [80]; [81] "[82] הנאת תשמישך עלי" [83] – אסור [84], שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו [85].

משנה:

"שבועה שאיני ישן", "שאיני מדבר", "שאיני מהלך" - אסור [86]; "קרבן לא אוכל לך" [87], "הא קרבן שאוכל לך" [88], "לא קרבן לא אוכל לך" [89] – מותר [90].

הערותעריכה

  1. ^ דכיון דיום של מחר הוי תנאיה ליום אתמול, כגון דאמר "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" - הוי אותו היום דלמחר תנאי לאותו היום דאתמול: דאם יישן למחר הוי לקי מאותו שינה דאתמול, ואם לא יישן - לא לקי; משום הכי אמרינן דלא יישן היום: דשמא כי אתי למחר לא מיזדהר בתנאי, ונמצא עובר בבל יחל
  2. ^ דאמר "קונם עיני בשינה מחר אם אישן היום", דאותו יום של מחר נטוי לאיסורא
  3. ^ ודאי מיזהר זהיר ביה, דאי לא מקיים תנאי שישן באותו היום - ודאי כי אתי למחר לאר הוי ישן, דהא איתסר בנדר
  4. ^ ועין שנדר בו - יש בו ממש
  5. ^ עד כמה זמן אינו ישן
  6. ^ הא עבר ודאי באיסור לא יחל, דלא מצי למיקם בנפשיה דלא יישן
  7. ^ לאלתר
  8. ^ הואיל דנדר בדבר שאין יכול לעמוד בו
  9. ^ דקתני 'אסור' - והרי לא ישן אתמול כלום
  10. ^ אתמול, דהכי מיירי מתניתין: אם יישן היום ויישן למחר אסור
  11. ^ אית ליה
  12. ^ אלמא דשבקינן ליה לישן היום, ולא חיישינן שמא יישן למחר
  13. ^ הכי קתני מתניתין: "קונם שאני בשינה היום אם אישן למחר" דאסור כי נייס למחר; דאי נייס מאתמול - דיעבד, אבל לכתחילה אין מניחין אותו לישן היום, דחיישינן שמא יישן למחר
  14. ^ שאיני ישן
  15. ^ והאי דקאמר 'והא שינה דבר שאין בו ממש, וליכא בל יחל' - ודאי מדאורייתא ליכא בל יחל
  16. ^ איכא, דקתני מתניתין
  17. ^ דאסור
  18. ^ דמלקין ליה מדרבנן
  19. ^ לבטל מנהגם
  20. ^ דעובר משום בל יחל ומן התורה אינו בבל יחל אלא מדרבנן
  21. ^ קונם
  22. ^ מכאן
  23. ^ כגון דקאי באדר, ואמר: "קונם תהא הנאתי עליך מאכל ומשקה עד הפסח אם תלכי לבית אביך מכאן
  24. ^ עד סוכות
  25. ^ אם
  26. ^ לבית אביה
  27. ^ אסורה להנות ממנו קודם הפסח כמו שנדר
  28. ^ הא אם
  29. ^ לפני הפסח
  30. ^ אינה אסורה עד הפסח, ולא חיישינן שמא תלך לאחר הפסח, ונמצאת למפרע נהנית באיסור, וקשה לרב יהודה דאמר 'אל יישן היום שמא יישן למחר': דאם איתא לדרב יהודה - הוה אסר לה מתניתין עד הפסח אפילו אם לא הלכה עד הפסח, דחיישינן שמא תלך לאחר הפסח, ונמצאת נהנית ממנו באיסורא?
  31. ^ תריץ הכי למתניתין
  32. ^ בהנאתו
  33. ^ דעוברת על בל יחל
  34. ^ ואם
  35. ^ לפני הפסח
  36. ^ אפילו הכי אסורה בהנאתו עד הפסח
  37. ^ דחיישינן שמא תלך לאחר הפסח ונמצאת נהנית למפרע באיסורא
  38. ^ הלכה - חייבת מלקות, דהא עברה?
  39. ^ הכי מסקנא דמתניתין
  40. ^ הלכה
  41. ^ עוברת משום בל יחל
  42. ^ ומקשינן מינה:
  43. ^ לפני הפסח, וסברה "לא אלך אחר הפסח" - והלכה לאחר הפסח
  44. ^ דאמר: 'אל יישן היום שמא יישן למחר' דהא חזינן הכא דבשבקינן לה ליהנות לפני הפסח, דבתנאה נמי מזדהר
  45. ^ אמר לך רב יהודה: לעולם אימא לך אל יישן היום שמא יישן למחר;
  46. ^ מתניתין 'הלכה אחר הפסח וכו'
  47. ^ אם עברה ונהנית לפני הפסח, ועברה והלכה לאחר הפסח
  48. ^ עוברת משום
  49. ^ קונם
  50. ^ אבל אם
  51. ^ לפני הפסח
  52. ^ אינה אסורה ליהנות מאדר עד הפסח, דלא חיישינן לשמא תלך עדיין לפני הפסח, ותיובתא דרב יהודה דאמר 'אל יישן כו'
  53. ^ הכי קאמר:
  54. ^ דחיישינן שמא תלך עדיין לפני הפסח
  55. ^ קונם
  56. ^ אם אכלו היום
  57. ^ ו[אם] הלך למחר עובר על אכילתו משום בל יחל
  58. ^ קתני 'אכל' היום, ולא קתני 'לא יאכל היום' - אלמא דשבקינן ליה למיכל לאלתר, ולא חיישינן שמא ילך למחר [קשיא לרב יהודה]
  59. ^ לכתחילה ולא ילך למחר
  60. ^ דיעבד
  61. ^ אבל לכתחילה אסור לאכול ודאי היום, דחיישינן שמא ילך למחר
  62. ^ והא קתני סיפא:
  63. ^ אבל
  64. ^ דמשמע דלא שבקינן ליה למיכל אתמול
  65. ^ קתני, אלא קתני 'הלך' – דיעבד, שמע מינה דאתמול שבקינן ליה למיכל, ולכי כיון דאכל אתמול אם הלך היום הרי הוא בבל יחל
  66. ^ גירסת רש"י: ותיובתא
  67. ^ דאמר: אל יישן כו'
  68. ^ דמשמע דאינו אוכל ומהלך למחר, דודאי לא שבקינן ליה למיכל אתמול
  69. ^ אלא
  70. ^ דלא מצי למיתני 'אוכל' לרב יהודה, דלא מצי למיכל לכתחילה
  71. ^ נמי
  72. ^ אם משמש עמה
  73. ^ והיכי מצי למימר שאינו משמשה?
  74. ^ לתשמיש
  75. ^ כלומר "הנאה, דאתי לי מתשמישך - קונם עלי"
  76. ^ גירסת רש"י: בתשמישהּ
  77. ^ ויכול לאסור הנאתה עליו, והוי נדר
  78. ^ אשה האומרת
  79. ^ קונם הנאת
  80. ^ דלאו כל כמינה לאסור נפשה עליו, דהיא משועבדת לו להנאתו
  81. ^ אבל אמרה:
  82. ^ קונם
  83. ^ שאוסרת הנאה שיש לה מתשמישו על עצמה
  84. ^ לשמשה וצריך להפר לה
  85. ^ והנאת תשמישו אסורה עליה [עד כאן דרבי רב כהנא באשה שנדרה; ובאיש שנדר -] הכי נמי: כי אמר "הנאת תשמישך עלי" - ודאי הוי נדר, ואסור לשמשה, מפני שנהנה ממנה
  86. ^ דשבועה חלה על דבר שאין בו ממש
  87. ^ דהיינו כמו אימרא לא אוכל לך - דמותר
  88. ^ נמי מותר, דלא נדר אלא בחיי קרבן
  89. ^ משמע: "בשביל איסור לא אוכל לך, שאם אוכל לך - ליהוי אסור עלי כקרבן"
  90. ^ ומותר לטעמא דרבי מאיר, דלית ליה 'מכלל לאו [אתה שומע הן]’; דאי רבי יהודה - בין אמר "קרבן שאוכל לך" בין אמר "הא קרבן שאוכל" - בתרוייהו מתיר רבי יהודה; אפילו אמר "קרבן שאוכל לך", כדאמרינן בפירקין דלעיל: '"קרבן" "הקרבן" "כקרבן שאוכל לך" – אסור' – מני? רבי מאיר היא, דלא שני ליה בין "אימרא" ל"כאימרא" [לאסור], דלרבי יהודה "קרבן שאוכל לך" – [כמו שאמר "ירושלים"] מותר [אך "כירושלים" – אסור גם לרבי יהודה]