ביאור:בבלי נדרים דף ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

תפשוט [את הבעיה] דבעי רב הושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה, ואמר לה: "באחת התקדשי לי היום, ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך" – הכי נמי דהוו קידושי ^[1].

איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר רבי יוחנן: פדאן הוא ^[2] - חוזרות וקדושות ^[3]; פדאום אחרים ^[4] - אין חוזרות וקדושות ^[5]; ואשה ^[6] – ^[7]כפדאוה אחרים דמיא ^[8].

איתמר נמי: אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים - אין חוזרות וקדושות.

משנה:

הנודר ^[9] מיורדי הים - מותר ביושבי היבשה; ^[10] מיושבי היבשה - אסור ^[11] מיורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה ^[12];

^[13] - לא כאלו ^[14] שהולכין מעכו ליפו ^[15], אלא במי שדרכו לפרש.

גמרא:

רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא: חד מתני ארישא ^[16], וחד מתני אסיפא: [הגמרא מפרטת להלן:]

מאן דתני ארישא - מתני הכי 'הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה' - הא ביורדי הים אסור, ולא כאלו

עמוד ב

ההולכים מעכו ליפו ^[17], דהלין יושבי יבשה נינהו, אלא ממי שדרכן לפרש;

ומאן דמתני אסיפא - מתני הכי: 'הנודר מיושבי יבשה - אסור ביורדי הים, ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש ^[18] - הואיל וסופו ליבשה סליק ^[19].

משנה:

הנודר "מרואי החמה" - אסור אף בסומין, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן ^[20].

גמרא:

מאי טעמא?

מדלא קאמר "מן הרואין" ^[21]; לאפוקי דגים ועוברים ^[22].

משנה:

הנודר "משחורי הראש" - אסור בקרחין ובעלי שיבות ^[23], ומותר בנשים ^[24] ובקטנים, שאין נקראין "שחורי הראש" אלא אנשים.

גמרא:

מאי טעמא ^[25]?

מדלא קאמר "מבעלי שער" ^[26].

ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:

מאי טעמא?

אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו ^[27], אבל נשים לעולם מיכסו ^[28] וקטנים לעולם מיגלו ^[29].

משנה:

הנודר "מן הילודים" ^[30] מותר בנולדים ^[31];

"מן הנולדים" - אסור מן הילודים.

רבי מאיר מתיר אף בילודים [לכאורה לפי זה רבי מאיר מתיר גם בנולדים ואף בילודים; באיזה מקרה מדבר רבי מאיר? הגמרא תפרש].

וחכמים אומרים: ^[32] לא נתכוון זה אלא במי ^[33] שדרכו להוולד. ^[34]

גמרא:

לרבי מאיר ^[35] - ולא מיבעיא נולדים ^[36]? אלא ממאן אסור ^[37]?

חסורי מיחסרא והכי קתני:

הנודר "מן הילודים" מותר בנולדים; "מן הנולדים" [העתידים]- אסור בילודים ^[38].

רבי מאיר אומר: אף הנודר "מן הנולדים" מותר בילודים, כי היכי דנודר "מן הילודים" מותר בנולדים [לפי לרבי מאיר הנדר חל על מה שנדר ללא תוספות].

אמר ליה רב פפא לאביי: למימרא ד'נולדים' - דמתיילדן [בעתיד] משמע? אלא מעתה (בראשית מח ה: ועתה) שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים [עד באי אליך מצרימה - לי הם; אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי] הכא נמי דאיתיילדן [בעתיד] הוא [והרי נולדו לפני שבא למצרים]!?

ואלא מאי? דיילידו [שנולדו כבר] משמע? אלא מעתה דכתיב [מלכים א יג,ב: ויקרא על המזבח, בדבר ה' ויאמר: מזבח מזבח! כה אמר ה’] הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו [וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך] - הכי נמי דהוה? והא עדיין ^[39] מנשה ^[40] לא בא ^[41]!

אלא משמע הכי ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ^[42].

וחכמים אומרים: לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להוולד ^[43].

לאפוקי מאי?

לאפוקי דגים ועופות ^[44].

הערות

^ דכי היכי דהתם אמר לה "לאחר שאגרשיך" - שיצתה מרשותו, שתתקדש - היינו דומיא לאחר שנקצצו, שיוצאין מרשות הקדש - דמצריך להו פדייה
^ המקדיש, קודם שנקצצו
^ לאחר שנקצצו, דהואיל והוא הקדישן - אף על גב דחזר ופדאן - חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו
^ קודם שנקצצו
^ לאחר שנקצצו
^ שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה - אין חלין עליה קדושין
^ ד
^ דאין חוזרות וקדושות; לגבי אשה נמי אינה מקודשת
^ שלא יהנה
^ והנודר מליהנות
^ ליהנות
^ שהן נמי מיושבי היבשה הן, שסופן לצאת
^ ומה שאמר 'יורדי הים בכלל יושבי היבשה'
^ יורדי הים
^ שאין ביניהם אלא מהלך יום אחד, ובאין מהרה ליבשה, דהוו בכלל יושבי היבשה
^ לא כאלו וכו' [כלומר:] ולא כאלו יורדי הים אסור
^ אסור בלבד
^ אסור
^ הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה
^ במי שהחמה זורחת עליו
^ דאילו אמר הכי היה מותר בסומין, ומדאמר "מרואי חמה" משמע ממי שחמה זורחת עליו
^ שבמעי אמן, שאין חמה רואה אותן, שמותר בהן
^ ד"שחורי הראש" משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש
^ מפרש בגמרא
^ אסור בקרחים
^ דאילו אמר "מבעלי שיער" היה מותר בקרחין
^ והוו שחורי ראש
^ שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים
^ רישייהו; כלומר: איהו - כי נדר - אדעתא דגדולים נדר, והני - כיון דלאו גדולים נינהו, ולא נהיגי מנהג גדולים - להכי ליתנהו בכלל גדולים, ומותר בהן
^ משמע שכבר באו לעולם, כמה דכתיב הילודים במדבר (יהושע ה ה)
^ באותן העתידים להוולד
^ [בנודר "מן הנולדים"] אסור בשניהן:
^ מכל מי
^ חכמים דסיפא היינו תנא קמא!
^ דמתיר 'אף בילודים'
^ נמי דמתיר
^ כלומר: אם כן ממה נדר
^ דכיון שנודר באותן שעתידים להוולד - כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו
^ אפילו
^ זקינו של יאשיהו
^ לעולם
^ דדרכן של בני אדם לקרות "נולדין" לאותן שעדיין לא נולדו, ואם נדר "מן הנולדין" - אסור בהן
^ דבין בנולדין ובין בילודין אסור
^ שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין

[1] דכי היכי דהתם אמר לה "לאחר שאגרשיך" - שיצתה מרשותו, שתתקדש - היינו דומיא לאחר שנקצצו, שיוצאין מרשות הקדש - דמצריך להו פדייה

[2] המקדיש, קודם שנקצצו

[3] לאחר שנקצצו, דהואיל והוא הקדישן - אף על גב דחזר ופדאן - חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו

[4] קודם שנקצצו

[5] לאחר שנקצצו

[6] שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה - אין חלין עליה קדושין

[7] ד

[8] דאין חוזרות וקדושות; לגבי אשה נמי אינה מקודשת

[9] שלא יהנה

[10] והנודר מליהנות

[11] ליהנות

[12] שהן נמי מיושבי היבשה הן, שסופן לצאת

[13] ומה שאמר 'יורדי הים בכלל יושבי היבשה'

[14] יורדי הים

[15] שאין ביניהם אלא מהלך יום אחד, ובאין מהרה ליבשה, דהוו בכלל יושבי היבשה

[16] לא כאלו וכו' [כלומר:] ולא כאלו יורדי הים אסור

[17] אסור בלבד

[18] אסור

[19] הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה

[20] במי שהחמה זורחת עליו

[21] דאילו אמר הכי היה מותר בסומין, ומדאמר "מרואי חמה" משמע ממי שחמה זורחת עליו

[22] שבמעי אמן, שאין חמה רואה אותן, שמותר בהן

[23] ד"שחורי הראש" משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש

[24] מפרש בגמרא

[25] אסור בקרחים

[26] דאילו אמר "מבעלי שיער" היה מותר בקרחין

[27] והוו שחורי ראש

[28] שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים

[29] רישייהו; כלומר: איהו - כי נדר - אדעתא דגדולים נדר, והני - כיון דלאו גדולים נינהו, ולא נהיגי מנהג גדולים - להכי ליתנהו בכלל גדולים, ומותר בהן

[30] משמע שכבר באו לעולם, כמה דכתיב הילודים במדבר (יהושע ה ה)

[31] באותן העתידים להוולד

[32] [בנודר "מן הנולדים"] אסור בשניהן:

[33] מכל מי

[34] חכמים דסיפא היינו תנא קמא!

[35] דמתיר 'אף בילודים'

[36] נמי דמתיר

[37] כלומר: אם כן ממה נדר

[38] דכיון שנודר באותן שעתידים להוולד - כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו

[39] אפילו

[40] זקינו של יאשיהו

[41] לעולם

[42] דדרכן של בני אדם לקרות "נולדין" לאותן שעדיין לא נולדו, ואם נדר "מן הנולדין" - אסור בהן

[43] דבין בנולדין ובין בילודין אסור

[44] שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]