ביאור:בבלי נדרים דף פח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר רבא: [1] הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא [2]: רבי יהודה סבר: גבי רוצח כתיב (דברים יט ה) ואשר יבא את רעהו ביער [לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת - הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי] כל דבר מיעל ליער [3], וסומא נמי בר מיעל ליער הוא [4], ואי אמרת 'בלא ראות' לרבות את הסומא – מ'יער' נפקא ליה [5]! אלא שמע מינה 'בלא ראות' פרט לסומא [6];

רבי מאיר סבר: כתיב (דברים יט ד: וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו) בבלי דעת [והוא לא שנא לו מתמל שלשם] - כל דבר מידע [7], וסומא לאו בר מידע הוא; ואי אמרת 'בלא ראות' - פרט לסומא [8], מ'בלי דעת' נפקא ליה! אלא שמע מינה 'בלא ראות' - [9] לרבות את הסומא [10].

משנה:

המדיר הנאה מחתנו, והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה "הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן, אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך".

גמרא:

אמר רב: לא שנו [11] אלא דאמר לה [12]: "[13] מה שאת נושאת ונותנת בפיך [14]" [15], אבל אמר "מה שתרצי עשי" - [16] קנה יתהון בעל [17];

ושמואל אומר: אפילו אמר "מה שתרצי עשי" - לא קנה יתהון בעל [18].

מתקיף לה רבי זירא:

(נדרים פח ב)

כמאן אזלא הא שמעתא דרב [19]? - כרבי מאיר, דאמר [20] 'יד אשה כיד בעלה'? ורמינהו [21]: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר "הרי זה לכל בני מבוי" ומזכה להן על ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי אשתו[22] ואי אמרת קנה יתהון בעלה - עירוב לא נפיק מרשותיה דבעל?

אמר רבא: אף על גב דאמר רבי מאיר 'יד אשה כיד בעלה' - מודה רבי מאיר לענין שיתוף: דכיון דלזכות לאחרים הוא - מיד בעלה זכיא [23].

איתיביה רבינא לרב אשי: אלו [24] שזכין להן [על ידי] בנו ובתו הגדולים [25] ועבדו ושפחתו העברים; ואלו שאין זכין להן: [על ידי] בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ואשתו [26]!

אלא אמר רב אשי: מתניתין [27] - בשיש לה [28] חצר באותו מבוי עסקינן [29], דמגו דזכיא לנפשה [30] - זכיא לאחריני [31].

משנה:

'(במדבר ל י) ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה] יקום עליה – כיצד [32]?

אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים יום" [33] - אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום [34] [35] אינו יכול להפר [36].

הערות

עריכה
  1. ^ לא קשיא:
  2. ^ גבי רוצח: לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי, אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי
  3. ^ כל מי שיכול ליכנס ליער – גולה
  4. ^ ואפילו סומא במשמע
  5. ^ ואתא 'בלא ראות' - דלא איצטריך, דכי היכי דמתרבי מ'בלא ראות' - מתרבי נמי מ'יער', והוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט
  6. ^ ו'בלא ראות' ממעט לסומא
  7. ^ כלומר: כל שיש לו ידיעה: כשזורק אבן להיכן נופלת
  8. ^ דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט
  9. ^ דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
  10. ^ ואתא בלא ראות ומרבה סומא
  11. ^ דיכול ליתן לה אף על גב דהוא מודר הנאה ממנו
  12. ^ בענין זה
  13. ^ אין לך רשות בהן אלא
  14. ^ מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך
  15. ^ דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל
  16. ^ אף על גב דאמר לה ש"אין לבעליך רשות בהן"
  17. ^ דמי כמי שקנה הבעל מיד האב, דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי, שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר, ואסור הבעל בהן
  18. ^ קסבר לא אמרינן 'יד אשה כיד בעלה'
  19. ^ דמתרץ למתניתין דיד אשה כיד בעלה
  20. ^ בעלמא
  21. ^ במשנה עירובין [פ"ז מ"ו]: וסתם מתניתין רבי מאיר
  22. ^ ובמשנה עירובין פ"ז,מ"ו: כיצד משתתפין במבוי: מניח את החבית ואומר "הרי זו לכל בני המבוי" ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העבריים, ועל ידי אשתו; אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנעניים, מפני שידם כידו.
  23. ^ כלומר: כיון דבעל, דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו - נמי יצא מיד בעלה, ואין לו רשות בהן כלום, ואהכי מזכי להו על ידה; אבל בעלמא: כגון דיהיב מתנה לאשתו - אימא לך דיד אשה כיד בעלה
  24. ^ גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי
  25. ^ שכבר יצאו מרשותו, אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים [כדלהלן], שידן כידו
  26. ^ וכן לא על ידי אשתו; אלמא לרבי מאיר אפילו על ידי שיתוף - יד אשה כיד בעלה דמיא
  27. ^ דלעיל, דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו
  28. ^ לאותה אשה
  29. ^ שאין חצרה זקוקה לבעלה
  30. ^ לההוא חצר
  31. ^ את השיתוף
  32. ^ באיזה ענין אמר קרא ש'נדר אלמנה וגרושה יקום עליה'
  33. ^ ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה
  34. ^ קודם שיחול הנדר עליה, ואיכא למימר: הואיל ולא חל הנדר עליה - יפר לה בעל
  35. ^ אפילו הכי
  36. ^ דבתר אמירה אזלינן והוי להו 'קודמין', ואין הבעל מפר בקודמין