ביאור:בבלי נדרים דף עא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום - אפילו למאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ^[1].

זה הכלל: כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת ^[2] - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.

גמרא:

מנלן [גירסת הר"ן: מנא הני מילי] דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון?

אמר שמואל אמר קרא: (במדבר ל ז) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה [או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ^[3] ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה: וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה – יקמו</ref> - נדרים שהיו עליה כבר.

דלמא הני מילי שלא נראו לארוס ראשון, אבל נדרים שנראו לארוס ראשון לא מצי מיפר ארוס אחרון?

'עליה' - קרא יתירא הוא ^[4].

תניא כוותיה דשמואל ^[5]: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה. כיצד? - שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ^[6], ונתארסה בו ביום, ואפילו מאה פעמים - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה; שמע בעלה והפר לה ^[7], ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל - חוזר האב ומפר חלקו של בעל ^[8];

אמר רבי נתן: הן הן ^[9] דברי בית שמאי, אבל בית הלל אומרים: אין ^[10] יכול להפר ^[11]'.

במאי פליגי ^[12]?

עמוד ב

בית שמאי סברי: נדרים נמי שנראו לארוס - נתרוקנה רשות לאב, ומיגז גייז; בית הלל סברי: אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה ולא מיגז גייז

^[13].

איבעיא להו: גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא?

למאי נפקא מינה?

כגון שנדרה, ושמע בעלה, וגרשה, ואהדרה ביומיה: אי אמר מר 'כשתיקה דמי' - מצי מיפר לה, ואי אמר מר 'כהקמה דמי' - לא מצי מיפר לה.

הערות

^ אפילו מה שנדרה באירוסי ראשון
^ שלא ניסת לאחד מהן או שלא בגרה בתוך הזמן
^ ח
^ דלא איצטריך למיכתב, דליכתוב רחמנא 'ואם היו תהיה לאיש ונדריה או מבטא שפתיה' אלא 'עליה' מופנה, משום נדרים שנראו לארוס הראשון דיכול להפר ארוס אחרון
^ דאפילו בנדרים שנראו לארוס ראשון מיפר בעל אחרון
^ דהיינו לא נראו לארוס ראשון
^ דהשתא נראו לארוס ראשון
^ לפי שאין הבעל מיפר אלא בשותפות: שבשעה שהפר עדיין לא שמע האב ובשביל הכי חוזר ומיפר חלקו של בעל עם חלקו
^ דאפילו נדרים שנראו לארוס מיפר האב לחודיה
^ אב
^ לא חלקו ולא חלק חבירו עד שיהא ארוס אחד עמו, הואיל ונראו לארוס
^ בית שמאי ובית הלל
^ התם [בברייתא שבתוספתא פ"ו [?] המובאת בדף סח,א] אמרי בית שמאי גבי שמע אביה והיפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת - חוזר האב ומיפר חלקו של בעל (סט,א) , ומפרשינן התם: אליבא דבית שמאי אינו צריך להפר חלקו [שוב] אלא חלק הבעל בלבד, ובית הלל אומרים: אין יכול להפר חלק הבעל בלבד אלא אם כן מיפר חלקו עמו; והכא מוחלפת השיטה: דבית שמאי סברי ד'שמע בעלה והיפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל, וחזר האב ומיפר חלקו של בעל - אינו הפרה עד שיכלול חלק הפרתו והפרת בעל בבת אחת', והכא קאמרי בית הלל 'אינו יכול להפר כלל בלא ארוס אחרון'!? אלא הכא בהא קמיפלגי: דהוו נדרים שנראו לארוס, כדקתני שמע בעלה והפר לה: הכא קאמרי בית שמאי נתרוקנה רשות לאב, וצריך להפר שניהן בבת אחת: שלו ושל בעל, והתם [בברייתא שמתחילה בסח,א ונמשכת עד סט,א] הוויין נדרים שלא נראו לבעל, כדקתני שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע וקאמרי בית שמאי מיגז גייז: דהואיל והפר האב - כבר לא אצטריך ליה להפר אלא חלקו של בעל; ובית הלל סברי: נדרים שנראו לארוס ראשון הכא - אביה ובעלה מפירין נדריה, דהאב אינו מיפר אלא עם ארוס אחרון; אבל התם, דהוויין נדרים שלא נראו לארוס - לא מיגז גייז אלא מיקלש קליש, ומיפר חלקו וחלק הבעל

[1] אפילו מה שנדרה באירוסי ראשון

[2] שלא ניסת לאחד מהן או שלא בגרה בתוך הזמן

[3] ח

[4] דלא איצטריך למיכתב, דליכתוב רחמנא 'ואם היו תהיה לאיש ונדריה או מבטא שפתיה' אלא 'עליה' מופנה, משום נדרים שנראו לארוס הראשון דיכול להפר ארוס אחרון

[5] דאפילו בנדרים שנראו לארוס ראשון מיפר בעל אחרון

[6] דהיינו לא נראו לארוס ראשון

[7] דהשתא נראו לארוס ראשון

[8] לפי שאין הבעל מיפר אלא בשותפות: שבשעה שהפר עדיין לא שמע האב ובשביל הכי חוזר ומיפר חלקו של בעל עם חלקו

[9] דאפילו נדרים שנראו לארוס מיפר האב לחודיה

[10] אב

[11] לא חלקו ולא חלק חבירו עד שיהא ארוס אחד עמו, הואיל ונראו לארוס

[12] בית שמאי ובית הלל

[13] התם [בברייתא שבתוספתא פ"ו [?] המובאת בדף סח,א] אמרי בית שמאי גבי שמע אביה והיפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת - חוזר האב ומיפר חלקו של בעל (סט,א) , ומפרשינן התם: אליבא דבית שמאי אינו צריך להפר חלקו [שוב] אלא חלק הבעל בלבד, ובית הלל אומרים: אין יכול להפר חלק הבעל בלבד אלא אם כן מיפר חלקו עמו; והכא מוחלפת השיטה: דבית שמאי סברי ד'שמע בעלה והיפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל, וחזר האב ומיפר חלקו של בעל - אינו הפרה עד שיכלול חלק הפרתו והפרת בעל בבת אחת', והכא קאמרי בית הלל 'אינו יכול להפר כלל בלא ארוס אחרון'!? אלא הכא בהא קמיפלגי: דהוו נדרים שנראו לארוס, כדקתני שמע בעלה והפר לה: הכא קאמרי בית שמאי נתרוקנה רשות לאב, וצריך להפר שניהן בבת אחת: שלו ושל בעל, והתם [בברייתא שמתחילה בסח,א ונמשכת עד סט,א] הוויין נדרים שלא נראו לבעל, כדקתני שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע וקאמרי בית שמאי מיגז גייז: דהואיל והפר האב - כבר לא אצטריך ליה להפר אלא חלקו של בעל; ובית הלל סברי: נדרים שנראו לארוס ראשון הכא - אביה ובעלה מפירין נדריה, דהאב אינו מיפר אלא עם ארוס אחרון; אבל התם, דהוויין נדרים שלא נראו לארוס - לא מיגז גייז אלא מיקלש קליש, ומיפר חלקו וחלק הבעל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]