ביאור:בבלי נדרים דף כז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

והיו בה בנות שוח ^[1], ואמר "אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר" - הכלכלה אסורה, בנות שוח מותרות; עד שבא רבי עקיבא ולימד 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו’’; מאי? לאו דאמר "אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר "תאנים שחורות ולבנות אסורות ^[2], בנות שוח מותרות" ^[3], ורבי עקיבא היא ^[4], ופליגי רבנן ^[5]?

לא ^[6], באומר "אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר 'כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות'" ^[7].

מאן תנא להא דתנו רבנן: 'נדר מחמשה בני אדם כאחד: הותר לאחד מהם ^[8] - הותרו כולן; חוץ מאחד מהן ^[9] - הוא מותר והן ^[10] אסורין ^[11]?:

אי לרבה - רישא ^[12] רבי עקיבא ^[13] וסיפא ^[14] דברי הכל ^[15]; אי לרבא ^[16] - סיפא רבנן ^[17], ורישא ^[18] דברי הכל ^[19].

^[20]

משנה:

נדרי אונסין: הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחָלָה הוא ^[21], או שחלה בנו או שעכבו נהר - הרי אלו נדרי אונסין.

גמרא:

ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא ^[22], ואמר ^[23] "אי לא אתינא עד תלתין יומין - ליבטלון הני זכוותאי"; איתניס ולא אתא. אמר רב הונא: בטיל זכוותיה.

אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב (דברים כב כו) ולנער[ה] לא תעשה דבר [אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה] ^[24]; וכי תימא קטלא שאני ^[25] – והתנן: 'נדרי אונסין: הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין ^[26]'?

ולרבא ^[27] - מאי שנא מהא דתנן [גיטין פ"ז מ"ז]: הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש - הרי זה גט – אמאי ^[28]? והא מינס איתניס?

אמרי ^[29] דלמא שאני התם,

עמוד ב

דאי הוה ידע ^[30] דמית ^[31] - מן לאלתר הוה גמר ויהיב גיטא ^[32].

מאי שנא מההוא דאמר להו "אי לא אתינא מכאן עד תלתין יומין ליהוי גיטא", אתא, ופסקיה מעברא, אמר להו "חזו דאתאי! חזו דאתאי!" ואמר שמואל: לא שמיה מתייא ^[33] ' - אמאי? והא מינס אניס ^[34]!?

דלמא אונסא דמיגליא שאני ומעברא מיגלי אונסיה ^[35].

ולרב הונא ^[36] - ^[37]? מכדי אסמכתא היא ^[38], ואסמכתא לא קניא!?

שאני הכא ^[39]: דמיתפסן זכותן ^[40].

והיכא דמיתפסין - לאו אסמכתא היא?: והתנן [בבא בתרא פ"י מ"ה]: מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו ^[41], ואמר "אם אין אני נותן לו [אם איני פורע לו את שאר המלוה] מכאן עד שלשים יום - תן לו ^[42] שטרו ^[43]"; הגיע זמן ולא נתן ^[44]: רבי יוסי אומר: יתן ^[45], ורבי יהודה אומר: לא יתן, ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא ^[46]?

שאני הכא, דאמר "לבטלן זכותיה ^[47]" ^[48].

והלכתא: אסמכתא קניא ^[49], והוא דלא אניס ^[50], והוא דקנו מיניה ^[51] בבית דין חשוב ^[52]. ^[53]דלא אניס 2</ref>וקנין 3</ref> ובבית דין חשוב</ref>.

משנה:

נודרין להרגין ולחרמין, ולמוכסין "שהיא תרומה" - אף על פי שאינו תרומה ^[54]; "שהן של בית המלך" אף על פי שאינן של בית המלך.

בית שמאי אומרים: בכל נודרין ^[55]

הערות

^ בנות שבע [– סוג תאנה; אבל כבר הוכיח יהודה פליקס [שביעית פ"ה מ"א] שבנות שוח הם מין אורן, שהיוונים קראו לאורן זה בשם דומה לתאנה; לאורן זה - גרעיניו טובים לאכילה; ולאחר שנדר תוך מחשבה שיש שם רק אצטרובלי אורן סרק]
^ דהיינו "פלוני ופלוני"
^ דהיינו נמי מין תאנים, והיינו 'נדר שהותר מקצתו' - ומקצתו אסור, דתאנים אסורות ובנות שוח מותרות
^ כדקתני 'עד שבא רבי עקיבא ולימד וכו'
^ דאמרי 'הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות' וקשיא לרבא דאמר דכולי עלמא היכא דאמר "פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר" דכולן מותרין דברי הכל
^ תריץ לה
^ היינו דומיא ד"כולכם אסורין חוץ מאבא", דפליגי, ורבי עקיבא היא ולא רבנן
^ כגון דאמר "פלוני ופלוני אסורין ופלוני מותר"
^ דהיינו דומיא ד"כולכם אסורים חוץ מאבא"
^ וכולן
^ והכי איכא למשמע מינה דהך סיפא – ב"כולכם" קמיירי: מדקתני 'חוץ' משמע דאמר "כולכם"; ומדסיפא קמיירי ב"כולכם" - לא פליגי אלא ב"לזה ולזה"
^ דקתני הותר לאחד מהן הותרו כולן
^ רבי עקיבא היא, ולא רבנן, דלרבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו
^ דקתני הוא מותר והן אסורין
^ והכא נמי קאמר רבה ד"בכולכם" - כולן אסורות דברי הכל
^ אמר "לזה ולזה" - דברי הכל מותר, וב"כולכם" פליגי
^ הוא מותר והן אסורין רבנן היא, דרבא לטעמיה, דאמר ב"כולכם" פליגי, ורבנן אוסרים
^ דקמיירי ב"לזה ולזה"
^ דהכי נמי אמר ד"לזה ולזה" דברי הכל מותר
^ מכל מקום בין לרבא בין לרבה: רישא ב"לזה ולזה" וסיפא ב"כולכם".
^ המדיר
^ שהביא שטרי זכיותיו לבית דין והיה צריך לחזור לביתו
^ לבית דין ולבעל דינו
^ משום דאנוסה היא
^ דגבי קטלא חס רחמנא עלה כי אניסה, אבל בשאר אונסין - דליכא חיוב קטלא - לא מפטר משום אונס
^ ופטור
^ דאמר אנוס הוא ופטור
^ דכי מת בתוך שנים עשר חודש, דאף על גב דאנסיה מיתה הוי גט ופטורה מן הייבום
^ משום הכי הוי גט אף על פי שמת בתוך הזמן:
^ בשעת התנאי
^ בתוך הזמן
^ מעכשיו; הלכך הוי גט, ולהכי גמר בלביה למיהוי גט, אבל האי - אי הוה ידע דאתניס - לא הוה מבטל זכוותיה, ולא גמר ומקני
^ אף על גב דאניס
^ ולא ליהוי גיטא
^ דזימנין דלא משתכתא בכהאי גיסא ומבעיא ליה לאסוקי אדעתיה (ודלמא אסיק אדעתיה), ואפילו הכי לא התנה; משום הכי אי מיתניס בהאי זמן - אמר גמר ומקני דליהוי גט אפילו עיכבו שום אונס, אבל בעלמא אי איתניס פטור
^ דאמר בטלן זכוותיה
^ אמאי
^ הא אסמכתא הוא דברים בעלמא וסמך על דעתו כסבור שהוא יכול לבא בזמנו להכי קאמר הכי
^ להכי קני
^ לבית דין, דכגבוי דמי, ולא הוה אסמכתא
^ שהניח השטר שהיה לו לבעל חוב עליו ביד נאמן
^ למלוה
^ ויחזור ויגבה בו כל מה שכתוב בו בתחילה
^ ולא פרע
^ השליש השטר למלוה, ואף על גב דאסמכתא היא, דסבור היה לפרוע באותו הזמן - קנה המלוה את השטר
^ הא הכא אף על גב דאתפיס השטר ביד [השליש] - הויא אסמכתא ולא קניא לטעמיה דרב
^ שלא יהא בהן ממש
^ דזהו חמור מ"תן לו שטרו"
^ ואף על גב דלא מתפיס
^ באונסא דמוכחא לאינשי כי האי דלעיל דפסקיה מעברא
^ שלא יחזור בו
^ שיהא מומחה לרבים
^ וכל הני תלת מילי בעינן בה, דאי הוה חד בלא אידך - לא קני; אלא כולהו שלשה בעינן: 1
^ נודרין להרגין שהוא הורג על עסקי ממון: שאם בא להורגו - יכול לדור על זה [תבואה זו] שהוא של תרומה, ויאמר "נדר זה עלי אם אינו של תרומה" אף על פי שאינו של תרומה, כדי שלא יטלם - לפי שיש חיוב מיתה לזו [לתרומה, אם יאכל אותה]; והנדר מותר; והיינו נמי נדרי אונסין, ולחרמין שהוא ליסטים בעלמא, שאינו הורג, ולמוכסין נוטל מכס המלך ורוצה ליטול פירותיו בעל כרחו - אף על פי שאינן של תרומה יכול לידור שהן של תרומה כדי שלא יטלם; ומתניתין [שמתחיל בהרגין, ששם ההיתר קל ביותר, ועובר לחרמין ואח"כ למוכסין] - לא זו אף זו קתני
^ להם

[1] בנות שבע [– סוג תאנה; אבל כבר הוכיח יהודה פליקס [שביעית פ"ה מ"א] שבנות שוח הם מין אורן, שהיוונים קראו לאורן זה בשם דומה לתאנה; לאורן זה - גרעיניו טובים לאכילה; ולאחר שנדר תוך מחשבה שיש שם רק אצטרובלי אורן סרק]

[2] דהיינו "פלוני ופלוני"

[3] דהיינו נמי מין תאנים, והיינו 'נדר שהותר מקצתו' - ומקצתו אסור, דתאנים אסורות ובנות שוח מותרות

[4] כדקתני 'עד שבא רבי עקיבא ולימד וכו'

[5] דאמרי 'הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות' וקשיא לרבא דאמר דכולי עלמא היכא דאמר "פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר" דכולן מותרין דברי הכל

[6] תריץ לה

[7] היינו דומיא ד"כולכם אסורין חוץ מאבא", דפליגי, ורבי עקיבא היא ולא רבנן

[8] כגון דאמר "פלוני ופלוני אסורין ופלוני מותר"

[9] דהיינו דומיא ד"כולכם אסורים חוץ מאבא"

[10] וכולן

[11] והכי איכא למשמע מינה דהך סיפא – ב"כולכם" קמיירי: מדקתני 'חוץ' משמע דאמר "כולכם"; ומדסיפא קמיירי ב"כולכם" - לא פליגי אלא ב"לזה ולזה"

[12] דקתני הותר לאחד מהן הותרו כולן

[13] רבי עקיבא היא, ולא רבנן, דלרבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו

[14] דקתני הוא מותר והן אסורין

[15] והכא נמי קאמר רבה ד"בכולכם" - כולן אסורות דברי הכל

[16] אמר "לזה ולזה" - דברי הכל מותר, וב"כולכם" פליגי

[17] הוא מותר והן אסורין רבנן היא, דרבא לטעמיה, דאמר ב"כולכם" פליגי, ורבנן אוסרים

[18] דקמיירי ב"לזה ולזה"

[19] דהכי נמי אמר ד"לזה ולזה" דברי הכל מותר

[20] מכל מקום בין לרבא בין לרבה: רישא ב"לזה ולזה" וסיפא ב"כולכם".

[21] המדיר

[22] שהביא שטרי זכיותיו לבית דין והיה צריך לחזור לביתו

[23] לבית דין ולבעל דינו

[24] משום דאנוסה היא

[25] דגבי קטלא חס רחמנא עלה כי אניסה, אבל בשאר אונסין - דליכא חיוב קטלא - לא מפטר משום אונס

[26] ופטור

[27] דאמר אנוס הוא ופטור

[28] דכי מת בתוך שנים עשר חודש, דאף על גב דאנסיה מיתה הוי גט ופטורה מן הייבום

[29] משום הכי הוי גט אף על פי שמת בתוך הזמן:

[30] בשעת התנאי

[31] בתוך הזמן

[32] מעכשיו; הלכך הוי גט, ולהכי גמר בלביה למיהוי גט, אבל האי - אי הוה ידע דאתניס - לא הוה מבטל זכוותיה, ולא גמר ומקני

[33] אף על גב דאניס

[34] ולא ליהוי גיטא

[35] דזימנין דלא משתכתא בכהאי גיסא ומבעיא ליה לאסוקי אדעתיה (ודלמא אסיק אדעתיה), ואפילו הכי לא התנה; משום הכי אי מיתניס בהאי זמן - אמר גמר ומקני דליהוי גט אפילו עיכבו שום אונס, אבל בעלמא אי איתניס פטור

[36] דאמר בטלן זכוותיה

[37] אמאי

[38] הא אסמכתא הוא דברים בעלמא וסמך על דעתו כסבור שהוא יכול לבא בזמנו להכי קאמר הכי

[39] להכי קני

[40] לבית דין, דכגבוי דמי, ולא הוה אסמכתא

[41] שהניח השטר שהיה לו לבעל חוב עליו ביד נאמן

[42] למלוה

[43] ויחזור ויגבה בו כל מה שכתוב בו בתחילה

[44] ולא פרע

[45] השליש השטר למלוה, ואף על גב דאסמכתא היא, דסבור היה לפרוע באותו הזמן - קנה המלוה את השטר

[46] הא הכא אף על גב דאתפיס השטר ביד [השליש] - הויא אסמכתא ולא קניא לטעמיה דרב

[47] שלא יהא בהן ממש

[48] דזהו חמור מ"תן לו שטרו"

[49] ואף על גב דלא מתפיס

[50] באונסא דמוכחא לאינשי כי האי דלעיל דפסקיה מעברא

[51] שלא יחזור בו

[52] שיהא מומחה לרבים

[53] וכל הני תלת מילי בעינן בה, דאי הוה חד בלא אידך - לא קני; אלא כולהו שלשה בעינן: 1

[54] נודרין להרגין שהוא הורג על עסקי ממון: שאם בא להורגו - יכול לדור על זה [תבואה זו] שהוא של תרומה, ויאמר "נדר זה עלי אם אינו של תרומה" אף על פי שאינו של תרומה, כדי שלא יטלם - לפי שיש חיוב מיתה לזו [לתרומה, אם יאכל אותה]; והנדר מותר; והיינו נמי נדרי אונסין, ולחרמין שהוא ליסטים בעלמא, שאינו הורג, ולמוכסין נוטל מכס המלך ורוצה ליטול פירותיו בעל כרחו - אף על פי שאינן של תרומה יכול לידור שהן של תרומה כדי שלא יטלם; ומתניתין [שמתחיל בהרגין, ששם ההיתר קל ביותר, ועובר לחרמין ואח"כ למוכסין] - לא זו אף זו קתני

[55] להם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]