ביאור:בבלי נדרים דף עח
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
זה הדבר [1]: חכם מתיר ואין בעל מתיר [2].
תניא אידך: ’’זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול: ומה בעל שאין מתיר מפר – חכם, שמתיר - אינו דין שמפר! תלמוד לומר: 'זה הדבר' [3]: בעל מפר ואין חכם מפר [4] נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן (ויקרא יז ב: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם) זה הדבר [אשר צוה ה' לאמר] בשחוטי חוץ: מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל [5] - אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל [6]; ומה כאן ראשי המטות - אף להלן ראשי המטות.'
בפרשת נדרים למאי הלכתא?
אמר רב אחא בר יעקב: להכשיר שלשה הדיוטות [7].
והא (במדבר ל ב) 'ראשי המטות' כתיב [8]?
אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה [9].
ראשי המטות בשחוטי חוץ - למאי הלכתא [10]?
אמר רב ששת: לומר שיש שאלה בהקדש [11].
לבית שמאי דאמר 'אין שאלה בהקדש' [12], 'ראשי המטות' דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא?
בית שמאי - לית להו גזירה שוה [13].
'זה הדבר' בפרשת נדרים למאי כתיב?
לומר: חכם מתיר ואין בעל מתיר, בעל מפר ואין חכם מפר.
[14] 'זה הדבר' בשחוטי חוץ למאי [15] כתיב?
לומר: על השחיטה חייב, ואין חייב על המליקה [16].
אלא לבית שמאי - להכשיר שלשה הדיוטות מנלן?
נפקא להו מדרב אסי בר נתן, דכתיב: (ויקרא כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, והתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן. בן עזאי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמר פרשת נדרים עמהן. רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא; אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת, ולא אשכחיה; אתא אבתריה למחוזא, אמר ליה: 'מועדי ה’’ נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן [17]? והא כתיב שבת עמהן! ותו: מועדי ה' נאמרו, ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן!
אמר ליה: הכי קתני:
מועדי ה' צריכין קידוש בית דין [20], שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין [21]; מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה: אפילו בית דין הדיוטות.
והא בפרשת נדרים 'ראשי המטות' כתיב?
אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.
אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט [22] - מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים [23].
מתיב רבא [תוספתא נדרים פ"ו ה"ב [ליברמן]]: אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק 'ומת ביום של אחריו - אין 'יכול להפר מאי לאו - בשותק על מנת למיקט [24]?
לא! בשותק על מנת לקיים [25].
אי הכי היינו 'או שמע וקיים' [26]!? אלא בשותק סתם [27].
מתיב רב חסדא [תוספתא נדרים פ"ז ה"ה [ליברמן]]: 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם: חומר בהקם
הערות
עריכה- ^ אשר צוה ה'
- ^ דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' (במדבר ל יג)
- ^ ואי אפשר לשַנות בדבר
- ^ וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' (במדבר ל ב) וכתיב 'לא יחל דברו' (במדבר ל ג); אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:
- ^ דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ
- ^ ולקמן מפרש למאי הלכתא
- ^ בהפרת נדרים: דאהרן – חד, ובניו – חד, וכל ישראל - הרי תלתא; ומדכתיב בהו 'כל ישראל' - שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות
- ^ בהפרת נדרים, דמשמע מומחין
- ^ להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים
- ^ דהא אקשינן להו להפרת נדרים
- ^ דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש, וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו, דהקדש טעות אינו הקדש
- ^ דהקדש טעות הוי הקדש
- ^ ולא הוה כתיב 'ראשי המטות' בשחוטי חוץ, דלא גמרינן גזרה שוה [’זה הדבר' - 'זה הדבר' להביא ראשי המטות לשחוטי חוץ]
- ^ וקא מקשינן לבית שמאי:
- ^ הלכתא
- ^ שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב
- ^ בסמוך לאותו פסוק: וידבר משה את מועדי ה' בפרשת 'אמור אל הכהנים', וכתיב לעיל מינה: 'מלבד שבתות ה' וגו' (ויקרא כג לח)
- ^ בצד אותה הפרשה דפנחס
- ^ פרשת נדרים
- ^ דכתיב (ויקרא כג ד) אשר תקראו אתם במועדם
- ^ דחיילא וקדשה מאליה
- ^ שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו
- ^ הואיל ולא היה דעתו לקיים
- ^ וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא
- ^ ולכך אינו יכול להפר
- ^ ותרי זימני למה לי
- ^ ולחומרא אזלינן