ביאור:בבלי נדרים דף עד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

שומרת יבם - בין ^[1] ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר ^[2];

רבי יהושע אומר: לאחד, אבל לא לשנים;

רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.

אמר רבי אליעזר: מה אם אשה שקנה הוא לעצמו ^[3] הרי הוא מיפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים ^[4] - אינו דין שיפר נדריה?!

אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות ^[5] - תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות ^[6]?

אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין ^[7]; מה אתה משיב על יבם אחד ^[8]?

אמר לו: אין היבמה גמורה ליבם ^[9] כשם שהארוסה ^[10] גמורה לאישה ^[11].

גמרא:

בשלמא רבי עקיבא - סבר אין זיקה ^[12], ורבי יהושע סבר יש זיקה ^[13]; אלא רבי אליעזר מאי טעמיה? [אפילו] אי יש זיקה – [הרי ודאי מסכים רבי אליעזר ש]אין ברירה [ואי אפשר לקבוע מי מהאחים הנותרים יכול להפר לה]!?

אמר רבי אמי: כגון שעשה בה מאמר, ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור ^[14]; ורבי יהושע אומר לך: הני מילי בחד יבם ^[15], אבל בשני יבמין - לא ^[16]: מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא ^[17] – ומפר? ^[18]

ורבי עקיבא סבר אין זיקה.

ולר' אליעזר ^[19] דאמר: מאמר לבית שמאי אין קונה אלא לדחות בצרה ^[20] - מאי איכא למימר ^[21]?

הכא במאי עסקינן? כגון שעמד בדין ^[22] ואיתחייב לה מזונות ^[23], וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר: כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת.

עמוד ב

תנן: אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שקנה לעצמו, הרי הוא מיפר נדריה - אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שמיפר נדריה? ואי ^[24] בשעשה בה מאמר - ^[25] 'קנה לעצמו' הוא ^[26]!?

שקנה לעצמו על ידי שמים.

תפשוט דבעי רבה: מאמר לבית שמאי - אירוסין עושה או נשואין עושה ^[27]? תפשוט דנשואין עושה, דאי אירוסין עושה ^[28] - ^[29] הא תנן: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה ^[30]'?

אמר רב נחמן בר יצחק: מאי יפר ^[31]? יפר בשותפות ^[32].

תניא נמי הכי כרבי אמי ^[33]: 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין – רבי אליעזר אומר: יפר! ורבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים; רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.

אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו, משבאת לרשותו נגמרה לו ^[34] - אשה שיש לו חלק עד שלא תבא לרשותו ^[35], משבאת לרשותו ^[36] אינו דין שתגמור לו ^[37]?

אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו: שכשם שאין לו חלק בה כך אין לאחרים חלק בה ^[38], תאמר באשה שהקנו לו מן השמים: שכשם שיש לו עמה חלק כך יש לאחרים חלק בה ^[39]!?

אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין; מה אתה משיב על יבם אחד ^[40]?

אמר לו: כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר ^[41], וכשאר דברים כן נדרים ^[42]!

בלשון הזה אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את רבי עקיבא ^[43]'.

מאי

הערות

^ שזקוקה
^ ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן
^ כגון הנושא אשה בעלמא
^ יבמה שחייבו לו מן התורה
^ המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר
^ שאם עשה בה מאמר יבם זה, ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר - תפיס בה כדאמר (יבמות נ א) יש מאמר אחר מאמר
^ דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא
^ בהא לא מצית למימר 'שיש לאחרים רשות בה', הואיל וליכא יבם אחר! ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין
^ שאם בא עליה זר אין נסקל, שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש, ואין חייבין עליה, אלא לאו ד'לא תהיה אשת המת וגו' (דברים כה)
^ בעלמא
^ שנסקלין על ידה
^ ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה
^ ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר, דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם, אף על גב דאמרינן (יבמות פ"ב מ"ח; דף כד,א) מצוה בגדול לייבם – מכל מקום אם בא עליה קטן - קנאה
^ לעולם קסבר רבי אליעזר יש זיקה, והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר: בשעשה בה האחד מאמר, דהשתא יש ברירה, ואליבא דבית שמאי דאמרי דמאמר קונה קנין גמור והיא כאשתו לכל דבר - הלכך מיפר לה
^ דיש זיקה
^ קני מאמר
^ דלאחר דעשה בה מאמר, אילו אתי אחוה - מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא, דיש ביאה וגט אחר מאמר
^ משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם, מצי מפיק לה מיניה בתר הכי: שמקדשה או על ידי גט וביאה, וקרו להנהו קדושי 'מאמר' ולית בהו מששא כולי האי.
^ ולר' אלעזר בן פדת
^ בלבד: שאם היו שתי נשים לזה שמת, ושתיהן זקוקות ליבם, ואי אפשר לייבם לשתיהן, דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים, ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה: דכשעושה בזו מאמר - דוחה לצרה ומתירה לשוק, אבל עדיין זו זקוקה לאחיו, דמצי אסר לה עליה
^ אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר רבי אליעזר אפילו לשנים יפר
^ משעשה בה מאמר, שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה
^ וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה
^ אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון
^ הא דאמר 'שהקנו לו מן השמים'
^ במה שעשה בה מאמר
^ יורשה, ומיטמא לה, והבא עליה נידון בחנק
^ דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה
^ היכי מצי יבם מיפר לחודיה?
^ דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה
^ דקאמר רבי אליעזר
^ עם אביה, דלעולם אירוסין עושה
^ דבעשה בה מאמר פליגי
^ מיפר נדריה הוא ואביה
^ שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר
^ דעשה בה מאמר
^ דמפר נדריה
^ קודם שתתארס לו
^ לשאר יבמין
^ שאין אתה מודה לי עליו, הואיל ואין לאחרים חלק בה - כארוסה דמיא ומיפר לה
^ דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה [כמו הבא כל נערה המאורסה]- הלכך אינו מיפר, לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין, דהכל דינו שוה: דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין
^ דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה - כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה; והכי מפורש לקמן
^ שיודע לנצח כל כך, ולהשיב תשובות מעולות

[1] שזקוקה

[2] ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן

[3] כגון הנושא אשה בעלמא

[4] יבמה שחייבו לו מן התורה

[5] המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר

[6] שאם עשה בה מאמר יבם זה, ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר - תפיס בה כדאמר (יבמות נ א) יש מאמר אחר מאמר

[7] דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא

[8] בהא לא מצית למימר 'שיש לאחרים רשות בה', הואיל וליכא יבם אחר! ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין

[9] שאם בא עליה זר אין נסקל, שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש, ואין חייבין עליה, אלא לאו ד'לא תהיה אשת המת וגו' (דברים כה)

[10] בעלמא

[11] שנסקלין על ידה

[12] ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה

[13] ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר, דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם, אף על גב דאמרינן (יבמות פ"ב מ"ח; דף כד,א) מצוה בגדול לייבם – מכל מקום אם בא עליה קטן - קנאה

[14] לעולם קסבר רבי אליעזר יש זיקה, והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר: בשעשה בה האחד מאמר, דהשתא יש ברירה, ואליבא דבית שמאי דאמרי דמאמר קונה קנין גמור והיא כאשתו לכל דבר - הלכך מיפר לה

[15] דיש זיקה

[16] קני מאמר

[17] דלאחר דעשה בה מאמר, אילו אתי אחוה - מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא, דיש ביאה וגט אחר מאמר

[18] משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם, מצי מפיק לה מיניה בתר הכי: שמקדשה או על ידי גט וביאה, וקרו להנהו קדושי 'מאמר' ולית בהו מששא כולי האי.

[19] ולר' אלעזר בן פדת

[20] בלבד: שאם היו שתי נשים לזה שמת, ושתיהן זקוקות ליבם, ואי אפשר לייבם לשתיהן, דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים, ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה: דכשעושה בזו מאמר - דוחה לצרה ומתירה לשוק, אבל עדיין זו זקוקה לאחיו, דמצי אסר לה עליה

[21] אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר רבי אליעזר אפילו לשנים יפר

[22] משעשה בה מאמר, שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה

[23] וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה

[24] אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון

[25] הא דאמר 'שהקנו לו מן השמים'

[26] במה שעשה בה מאמר

[27] יורשה, ומיטמא לה, והבא עליה נידון בחנק

[28] דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה

[29] היכי מצי יבם מיפר לחודיה?

[30] דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה

[31] דקאמר רבי אליעזר

[32] עם אביה, דלעולם אירוסין עושה

[33] דבעשה בה מאמר פליגי

[34] מיפר נדריה הוא ואביה

[35] שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר

[36] דעשה בה מאמר

[37] דמפר נדריה

[38] קודם שתתארס לו

[39] לשאר יבמין

[40] שאין אתה מודה לי עליו, הואיל ואין לאחרים חלק בה - כארוסה דמיא ומיפר לה

[41] דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה [כמו הבא כל נערה המאורסה]- הלכך אינו מיפר, לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין, דהכל דינו שוה: דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין

[42] דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה - כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה; והכי מפורש לקמן

[43] שיודע לנצח כל כך, ולהשיב תשובות מעולות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]