ביאור:בבלי נדרים דף עד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

שומרת יבם - בין [1] ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר [2];

רבי יהושע אומר: לאחד, אבל לא לשנים;

רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.

אמר רבי אליעזר: מה אם אשה שקנה הוא לעצמו [3] הרי הוא מיפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים [4] - אינו דין שיפר נדריה?!

אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות [5] - תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות [6]?

אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין [7]; מה אתה משיב על יבם אחד [8]?

אמר לו: אין היבמה גמורה ליבם [9] כשם שהארוסה [10] גמורה לאישה [11].

גמרא:

בשלמא רבי עקיבא - סבר אין זיקה [12], ורבי יהושע סבר יש זיקה [13]; אלא רבי אליעזר מאי טעמיה? [אפילו] אי יש זיקה – [הרי ודאי מסכים רבי אליעזר ש]אין ברירה [ואי אפשר לקבוע מי מהאחים הנותרים יכול להפר לה]!?

אמר רבי אמי: כגון שעשה בה מאמר, ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור [14]; ורבי יהושע אומר לך: הני מילי בחד יבם [15], אבל בשני יבמין - לא [16]: מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא [17] – ומפר? [18]

ורבי עקיבא סבר אין זיקה.

ולר' אליעזר [19] דאמר: מאמר לבית שמאי אין קונה אלא לדחות בצרה [20] - מאי איכא למימר [21]?

הכא במאי עסקינן? כגון שעמד בדין [22] ואיתחייב לה מזונות [23], וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר: כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת.


עמוד ב

תנן: אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שקנה לעצמו, הרי הוא מיפר נדריה - אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שמיפר נדריה? ואי [24] בשעשה בה מאמר - [25] 'קנה לעצמו' הוא [26]!?

שקנה לעצמו על ידי שמים.

תפשוט דבעי רבה: מאמר לבית שמאי - אירוסין עושה או נשואין עושה [27]? תפשוט דנשואין עושה, דאי אירוסין עושה [28] - [29] הא תנן: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה [30]'?

אמר רב נחמן בר יצחק: מאי יפר [31]? יפר בשותפות [32].

תניא נמי הכי כרבי אמי [33]: 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין – רבי אליעזר אומר: יפר! ורבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים; רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.

אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו, משבאת לרשותו נגמרה לו [34] - אשה שיש לו חלק עד שלא תבא לרשותו [35], משבאת לרשותו [36] אינו דין שתגמור לו [37]?

אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו: שכשם שאין לו חלק בה כך אין לאחרים חלק בה [38], תאמר באשה שהקנו לו מן השמים: שכשם שיש לו עמה חלק כך יש לאחרים חלק בה [39]!?

אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין; מה אתה משיב על יבם אחד [40]?

אמר לו: כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר [41], וכשאר דברים כן נדרים [42]!

בלשון הזה אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את רבי עקיבא [43]'.

מאי

הערות עריכה

  1. ^ שזקוקה
  2. ^ ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן
  3. ^ כגון הנושא אשה בעלמא
  4. ^ יבמה שחייבו לו מן התורה
  5. ^ המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר
  6. ^ שאם עשה בה מאמר יבם זה, ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר - תפיס בה כדאמר (יבמות נ א) יש מאמר אחר מאמר
  7. ^ דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא
  8. ^ בהא לא מצית למימר 'שיש לאחרים רשות בה', הואיל וליכא יבם אחר! ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין
  9. ^ שאם בא עליה זר אין נסקל, שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש, ואין חייבין עליה, אלא לאו ד'לא תהיה אשת המת וגו' (דברים כה)
  10. ^ בעלמא
  11. ^ שנסקלין על ידה
  12. ^ ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה
  13. ^ ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר, דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם, אף על גב דאמרינן (יבמות פ"ב מ"ח; דף כד,א) מצוה בגדול לייבם – מכל מקום אם בא עליה קטן - קנאה
  14. ^ לעולם קסבר רבי אליעזר יש זיקה, והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר: בשעשה בה האחד מאמר, דהשתא יש ברירה, ואליבא דבית שמאי דאמרי דמאמר קונה קנין גמור והיא כאשתו לכל דבר - הלכך מיפר לה
  15. ^ דיש זיקה
  16. ^ קני מאמר
  17. ^ דלאחר דעשה בה מאמר, אילו אתי אחוה - מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא, דיש ביאה וגט אחר מאמר
  18. ^ משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם, מצי מפיק לה מיניה בתר הכי: שמקדשה או על ידי גט וביאה, וקרו להנהו קדושי 'מאמר' ולית בהו מששא כולי האי.
  19. ^ ולר' אלעזר בן פדת
  20. ^ בלבד: שאם היו שתי נשים לזה שמת, ושתיהן זקוקות ליבם, ואי אפשר לייבם לשתיהן, דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים, ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה: דכשעושה בזו מאמר - דוחה לצרה ומתירה לשוק, אבל עדיין זו זקוקה לאחיו, דמצי אסר לה עליה
  21. ^ אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר רבי אליעזר אפילו לשנים יפר
  22. ^ משעשה בה מאמר, שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה
  23. ^ וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה
  24. ^ אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון
  25. ^ הא דאמר 'שהקנו לו מן השמים'
  26. ^ במה שעשה בה מאמר
  27. ^ יורשה, ומיטמא לה, והבא עליה נידון בחנק
  28. ^ דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה
  29. ^ היכי מצי יבם מיפר לחודיה?
  30. ^ דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה
  31. ^ דקאמר רבי אליעזר
  32. ^ עם אביה, דלעולם אירוסין עושה
  33. ^ דבעשה בה מאמר פליגי
  34. ^ מיפר נדריה הוא ואביה
  35. ^ שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר
  36. ^ דעשה בה מאמר
  37. ^ דמפר נדריה
  38. ^ קודם שתתארס לו
  39. ^ לשאר יבמין
  40. ^ שאין אתה מודה לי עליו, הואיל ואין לאחרים חלק בה - כארוסה דמיא ומיפר לה
  41. ^ דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה [כמו הבא כל נערה המאורסה]- הלכך אינו מיפר, לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין, דהכל דינו שוה: דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין
  42. ^ דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה - כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה; והכי מפורש לקמן
  43. ^ שיודע לנצח כל כך, ולהשיב תשובות מעולות