ביאור:בבלי נדרים דף מה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
איבעית אימא [1]: הא דאפקריה באנפי תרין והא דאפקריה באפי תלתא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים לא הוי הפקר [2]; ורבי יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר [3], ומה טעם אמרו 'בשלשה'? כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין. [4]
הדרן עלך אין בין המודר
נדרים פרק חמישי השותפין
משנה:
השותפין שנדרו הנאה זה מזה [5] - אסורין ליכנס לחצר [6].
רבי אליעזר בן יעקב אומר: זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו [7].
הערות
עריכה- ^ כי פליג רבי יוסי עלייהו דרבנן דאמרי לא הוי הפקר
- ^ גירסת רש"י: כגון דלא אפקריה אלא באפי תרי. ואדהכי הכי קתני רבי יוסי במתניתין דאסור: דלא הוי הפקר כל זמן דלא אתא ליד זוכה, אבל היכא דאפקריה באפי בי תלתא - הוי הפקר ואף על גב דלא אתא ליד זוכה; וכי קתני דפטור מן המעשר - דאפקריה באפי בי תלתא
- ^ דאף על גב דלא הגיע לרשות זוכה - הוי הפקר לאלתר
- ^ דאי ליכא אלא תרי - כי זכי חד - מאן מעיד עליה דהלה הפקירו? ולעולם לאלתר הוי הפקר, והיינו כרבנן: דרבי יהושע בן לוי סבירא ליה כרבנן.
- ^ מפרש בגמרא אי בנדרו אי בהדירו מיירי
- ^ בחצר של שניהן, דכל חד אסור בדריסת הרגל של חבירו, וקא סבר אין ברירה, דאימור [אלא אנו אומרים]: האי לחלק חבירו עייל והאי לחלק חבירו עייל
- ^ דקסבר יש ברירה