ביאור:בבלי נדרים דף לד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

תנן מקום שנוטלין עליה ^[1] שכר - תפול הנאה להקדש ^[2]; בשלמא למאן דאמר 'אפילו בשנכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר נמי מהדר ^[3]' - היינו דקתני מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש ^[4]; אלא למאן דאמר 'כשנכסי ^[5] בעל אבידה אסורים על מחזיר לא מהדר' ^[6] - ^[7] [א]מאי תפול הנאה להקדש ^[8]?

^[9] אחדא קתני ^[10].

איכא דמתני לה בהאי לישנא:

פליגי בה רבי אמי ורבי אסי: חד אמר לא שנו אלא בשנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר, ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח ^[11]; אבל נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה לא מהדר ליה - משום דקא מהני ליה ^[12]; וחד אמר: אפילו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה - מותר, דכי מהדר ליה - מידי דנפשיה קמהדר ליה ^[13].

תנן: מקום שנוטלין עליה שכר - תפול הנאה להקדש'; בשלמא למאן דאמר אפילו בשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה מהדר - היינו דמתרץ מקום ^[14]; אלא למאן דאמר בשנכסי מחזיר אסורין ^[15] ולא מהדר, היכי מתרץ מקום ^[16]?! ^[17]

קשיא.

עמוד ב

אמר רבא: היתה לפניו ככר של הפקר*, ואמר "ככר זו הקדש", נטלה ^[18] לאוכלה – ^[19] מָעַל ^[20] לפי כולה ^[21]; ^[22] להורישה לבניו - ^[23] מעל ^[24] לפי טובת הנאה שבה ^[25]. *^[26]

בעא מיניה רב חייא בר אבין מרבא: "ככרי ^[27] עליך" - ^[28] ונתנה לו ^[29] במתנה מהו? "ככרי" אמר לו, כי איתיה ברשותיה ^[30] - הוא דאסור ^[31]? או דלמא "עליך" אמר ליה: עילויה שויתיה ^[32] הקדש ^[33]?

אמר ליה: פשיטא דאף על גב דיהבה ליה במתנה אסור; אלא ^[34] "ככרי עליך" ^[35] לאפוקי מאי? לאו לאפוקי דאי גנבה מיניה מיגנב ^[36]?

אמר ליה: לא! לאפוקי דאי אזמניה עלה ^[37].

הערות

^ חזרת אבידה
^ דכיון דמודר ממנו הנאה - לא מצי האי למיתב ליה שכר
^ ליה אבידתו
^ כיון דמחזיר לא מצי למישקל מיניה השכר, לפי שזה - בעל אבידה - הדירו מנכסיו, אינו יכול להשתייר השכר בידו, דמקום שנוטלים עליה שכר הוא ולא מצי בעל אבידה למימר 'הואיל ואינו יכול ליטול השכר יהא שלי' - לפיכך תפול הנאה להקדש; ואי נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה, והאי מחזיר אדם עשיר הוא, ואינו רוצה לקבל שכרו - דזילותא הוא לקבל השכר - מכל מקום האי בעל אבידה לא מצי תפיס לשכרו, משום דמודר הוא מנכסי מחזיר, ושכרו איתיה גביה דמקום שנוטלין עליה שכר הוא - לפיכך תפול הנאה להקדש
^ כשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר והתם איכא למימר תפול הנאה להקדש אבל נכסי
^ הואיל ולא מהדר ליה לא יהיב ליה אגרא
^ אם כן
^ איכא למימר הכא הואיל ולאו בר אגרא הוא
^ תריץ:
^ אחד לחוד מיירי תפול הנאה להקדש: בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה, דבעל אבידה לא מצי תפיס אגריה דמחזיר, דלא מצי למיתהני מיניה, ומחזיר נמי לא בעי ליטול שכר דעשיר הוא - להכי תפול הנאה להקדש
^ וליכא הנאה כלל
^ דאף על גב דמידעם דנפשיה מהדר ליה - אפילו הכי מהני ליה, דדמי כמאן דמהני ליה מנכסיו
^ ולא מהני ליה כלום
'^ כלומר: דמשכחת ליה 'מקום שנוטלים עליה שכר תפול הנאה להקדש, דכיון דנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה - לא מצי בעל אבידה לשייר השכר לעצמו, דהא נכסי מחזיר הן, ואסורין עליו, וצריך לו ליתן השכר; והמחזיר אי אדם עשיר ואינו רוצה לקבל השכר - להכי תפול הנאה להקדש
^ על בעל אבידה
^ שנוטלין עליה שכר' - הא ליכא שכרו כלל, דלא מהדר
^ והכא ליכא לתרוצי 'אחדא קתני', דהתם - דכיון דקאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה - קא מוקי ביה 'תפול הנאה להקדש', דכופין לבעל אבידה שיתן השכר להקדש, ואין יכול להחזיק בו, דנכסי מחזיר אסורין הן עליו; אבל הכא ליכא לתרוצי 'אחדא קתני' - אנכסי בעל אבידה אסורין עליה, דכיון דנכסי מחזיר אין אסורין על בעל אבידה - מצי האי בעל אבידה למיתפס השכר לנפשיה ולא נפיל להקדש, והיכי מתרץ מקום?
^ דכיון שהחזיק בו קנאה ואחר כך הקדישה עסקינן, דקודם לכן לא יכול להקדישה( על פי הב"ח, וכן צריך לומר לפי הסברה, שאין הבדל בין הרישא לסיפא.)
^ ואם אכלה
^ ומשלם להקדש
^ וחומש, שהרי הוציאה לחולין
^ אבל נטלה על מנת
^ לא
^ אלא
^ שאינו משלם להקדש אלא כפי חזקת טובה שנותן לאביו אחד מן הבנים בשביל שמורישה לו, והיינו טובת הנאה
^ של הפקר - וכל שכן אי דנפשיה, אלא רבותא קא משמע לן: דמצי זכי בהפקר לחליה קדושה עילויה.
^ יהא אסור
^ וחזר
^ למודר
^ כלומר: כל זמן שהוא של מדיר
^ דהכי משמע "ככרי" - כל זמן שהוא שלי
^ לאותו ככר
^ ואף על פי שנתנו לו במתנה אסור
^ הא קמבעיא ליה: האי דאמר
^ אי אמרינן דכל זמן שהוא ברשותיה [שאמר "ככרי" ולא אמר "ככר זה"] דאי אתי לידיה [של המודר] מיניה דיליה [מהמדיר] קאמר ליה
^ לאותו ככר, ונתנה לו הגנב במתנה - שאינו אסור בה, הואיל והוא עצמו לא נתנה לו? או דלמא אף על גב דאי גנבה ליה מיגנב אסירה ליה
^ למיכל מההוא ככר מעיקרא, והדר אמר ליה "ככרי עליך" - דהתם כיון דאזמניה עליה קנה חלקו כמה שהוא יכול לאכול הימנה, ואינו יכול לאוסרה עליו, דלאו כוליה דנותן הוא אלא גם דמזומן

[1] חזרת אבידה

[2] דכיון דמודר ממנו הנאה - לא מצי האי למיתב ליה שכר

[3] ליה אבידתו

[4] כיון דמחזיר לא מצי למישקל מיניה השכר, לפי שזה - בעל אבידה - הדירו מנכסיו, אינו יכול להשתייר השכר בידו, דמקום שנוטלים עליה שכר הוא ולא מצי בעל אבידה למימר 'הואיל ואינו יכול ליטול השכר יהא שלי' - לפיכך תפול הנאה להקדש; ואי נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה, והאי מחזיר אדם עשיר הוא, ואינו רוצה לקבל שכרו - דזילותא הוא לקבל השכר - מכל מקום האי בעל אבידה לא מצי תפיס לשכרו, משום דמודר הוא מנכסי מחזיר, ושכרו איתיה גביה דמקום שנוטלין עליה שכר הוא - לפיכך תפול הנאה להקדש

[5] כשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר והתם איכא למימר תפול הנאה להקדש אבל נכסי

[6] הואיל ולא מהדר ליה לא יהיב ליה אגרא

[7] אם כן

[8] איכא למימר הכא הואיל ולאו בר אגרא הוא

[9] תריץ:

[10] אחד לחוד מיירי תפול הנאה להקדש: בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה, דבעל אבידה לא מצי תפיס אגריה דמחזיר, דלא מצי למיתהני מיניה, ומחזיר נמי לא בעי ליטול שכר דעשיר הוא - להכי תפול הנאה להקדש

[11] וליכא הנאה כלל

[12] דאף על גב דמידעם דנפשיה מהדר ליה - אפילו הכי מהני ליה, דדמי כמאן דמהני ליה מנכסיו

[13] ולא מהני ליה כלום

[14] '^ כלומר: דמשכחת ליה 'מקום שנוטלים עליה שכר תפול הנאה להקדש, דכיון דנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה - לא מצי בעל אבידה לשייר השכר לעצמו, דהא נכסי מחזיר הן, ואסורין עליו, וצריך לו ליתן השכר; והמחזיר אי אדם עשיר ואינו רוצה לקבל השכר - להכי תפול הנאה להקדש

[15] על בעל אבידה

[16] שנוטלין עליה שכר' - הא ליכא שכרו כלל, דלא מהדר

[17] והכא ליכא לתרוצי 'אחדא קתני', דהתם - דכיון דקאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה - קא מוקי ביה 'תפול הנאה להקדש', דכופין לבעל אבידה שיתן השכר להקדש, ואין יכול להחזיק בו, דנכסי מחזיר אסורין הן עליו; אבל הכא ליכא לתרוצי 'אחדא קתני' - אנכסי בעל אבידה אסורין עליה, דכיון דנכסי מחזיר אין אסורין על בעל אבידה - מצי האי בעל אבידה למיתפס השכר לנפשיה ולא נפיל להקדש, והיכי מתרץ מקום?

[18] דכיון שהחזיק בו קנאה ואחר כך הקדישה עסקינן, דקודם לכן לא יכול להקדישה( על פי הב"ח, וכן צריך לומר לפי הסברה, שאין הבדל בין הרישא לסיפא.)

[19] ואם אכלה

[20] ומשלם להקדש

[21] וחומש, שהרי הוציאה לחולין

[22] אבל נטלה על מנת

[23] לא

[24] אלא

[25] שאינו משלם להקדש אלא כפי חזקת טובה שנותן לאביו אחד מן הבנים בשביל שמורישה לו, והיינו טובת הנאה

[26] של הפקר - וכל שכן אי דנפשיה, אלא רבותא קא משמע לן: דמצי זכי בהפקר לחליה קדושה עילויה.

[27] יהא אסור

[28] וחזר

[29] למודר

[30] כלומר: כל זמן שהוא של מדיר

[31] דהכי משמע "ככרי" - כל זמן שהוא שלי

[32] לאותו ככר

[33] ואף על פי שנתנו לו במתנה אסור

[34] הא קמבעיא ליה: האי דאמר

[35] אי אמרינן דכל זמן שהוא ברשותיה [שאמר "ככרי" ולא אמר "ככר זה"] דאי אתי לידיה [של המודר] מיניה דיליה [מהמדיר] קאמר ליה

[36] לאותו ככר, ונתנה לו הגנב במתנה - שאינו אסור בה, הואיל והוא עצמו לא נתנה לו? או דלמא אף על גב דאי גנבה ליה מיגנב אסירה ליה

[37] למיכל מההוא ככר מעיקרא, והדר אמר ליה "ככרי עליך" - דהתם כיון דאזמניה עליה קנה חלקו כמה שהוא יכול לאכול הימנה, ואינו יכול לאוסרה עליו, דלאו כוליה דנותן הוא אלא גם דמזומן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]