ביאור:בבלי נדרים דף כט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אמר ליה רב המנונא ^[1]: ^[2] קדושה שבהן להיכן הלכה ^[3]? ומה אילו אמר לאשה "היום את אשתי ^[4] ולמחר אי את אשתי" ^[5] - מי נפקא בלא גט ^[6]?

אמר ליה רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי; קדושת הגוף לא פקעה בכדי ^[7].

אמר ליה אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: '"שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" ^[8] - כל שלשים יום עולה ^[9], לאחר שלשים יום שלמים ^[10]' – אמאי ^[11]? ^[12] קדושת הגוף נינהו, ופקעה בכדי ^[13]!?

הכא במאי עסקינן? דאמר "לדמי" ^[14].

אי הכי ^[15] - אימא סיפא ^[16] לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו ^[17] שלמים"' ^[18]; אי אמרת בשלמא חדא ^[19] בקדושת הגוף, וחדא ^[20] בקדושת דמים

עמוד ב

היינו דאיצטריך ליה לתנא למיתנא תרתי, דסלקא דעתא אמינא קדושת הגוף לא פקעה בכדי קדושת דמים פקעה בכדי, אמטו להכי תנא תרתי ^[21]; אלא אי אמרת אידי ואידי קדושת דמים - למה לי למיתנא תרתי? השתא יש לומר מקדושה חמורה לקדושה קלה ^[22] פקעה - מקדושה קלה ^[23] לקדושה חמורה ^[24] צריכא למימר ^[25]? ^[26]

לימא תיהוי תיובתא דבר פדא, דאמר לא פקעה קדושה בכדי ^[27]!?

אמר רב פפא: אמר לך בר פדא: הכי קאמר ^[28]: ^[29] ^[30] אם לא אמר "מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום" - עולה הוי ^[31], מידי דהוה האומר לאשה "התקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת ^[32] ואף על פי שנתעכלו המעות ^[33].

פשיטא ^[34]!?

^[35] לא, צריכא ^[36]: דהדר ביה ^[37].

הניחא [ההשואה לקידושי אשה] למאן דאמר 'אינה חוזרת' ^[38], אלא למאן דאמר 'חוזרת' ^[39] - מאי איכא למימר ^[40]?

^[41] אפילו למאן דאמר התם 'חוזרת' - הכא שאני ^[42], דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ^[43].

יתיב רבי אבין ורב יצחק ברבי קמיה דרבי ירמיה, וקא מנמנם רבי ירמיה, יתבי וקאמרי: לבר פדא, דאמר 'פדאן חוזרות וקודשות ^[44]'

הערות

^ לעולא
^ היאך יוצאין לחולין בלא פדייה?:
^ כלומר: היכי פקעה בכדי אף על פי שנקצצו
^ שתהא לי מקודשת היום
^ אף על פי שהתנה כך בשעת קידושין
^ הכא נמי אף על פי דנקצצו היינו כמו "למחר אין את אשתי" ולא נפקי בלא פדיון
^ הני נטיעות, דקדישי - לפדייה קדישי, קדושת דמים, ולהכי פקעו מאחר שנקצצו, אבל אשה - קדושת הגוף היא, ולהכי לא פקעה בכדי
^ שאם יקרב בתוך שלשים יום עולה, ואם לאחר שלשים יום יקרב יהא שלמים
^ כמו שאמר
^ ולאחר שלשים יצא מקדושת עולה והוי שלמים
^ נפקא מקדושת עולה
^ הא
^ וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי
^ דאמר הכי: "תורת דמיו עולה כל שלשים יום לאחר שאפדנו, ואקח בדמיו עולה"; להכי לאחר שלשים יום פקעה בכדי, דקדושת דמים היא, אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה
^ דמוקמת לה לדמי
^ דההיא: 'אמר "שור זה
^ ועד שלשים יום
^ הכי הוי, כדאמר איהו
^ רישא
^ וסיפא
^ דאמינא להכי תני תרתי דבין קדושת הגוף ובין קדושת דמים פקעה בכדי
^ עולה שהיא חמורה לקדושת שלמים שהיא קלה
^ כלומר שלמים דקלה
^ לקדושת עולה שהיא חמורה
^ מי בעיא
^ אלא לאו - חד לקדושת הגוף וחד לקדושת דמים, דתרוייהו פקעי ותיובתא דעולא, וליכא פירוקא.
^ דהכא אמר דאפילו קדושת הגוף פקעה בכדי, ובר פדא אמר 'נקצצו פודן פעם אחת' - דאפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי
^ תסורי מיחסרא והכי קתני
^ 'האומר "שור זה - עולה כל שלשים יום; ומעכשיו לאחר שלשים יום – שלמים": כל שלשים עולה, לאחר שלשים יום – שלמים': דהואיל ואמר 'מעכשיו' - חל עליה שם שלמים מעכשיו, ומשום הכי הוי שלמים לאחר שלשים יום, דקדושת הגוף פקעה בהכי בכדי, הואיל ואמר 'מעכשיו';
^ אבל
^ אפילו לאחר שלשים יום [[כמו האשה] דמקודשת לאחר שלשים יום: דהתם לא פקעה קדושת הגוף בכדי]
^ לאחר שלשים יום, דכי לא אמר "מעכשיו" דמיא להא: האומר לאשה "הילך פרוטה זו והתקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת לאחר שלשים יום
^ של קדושין שאינם בעולם, הויא מקודשת לאחר שלשים יום – הכא נמי: כי לא אמר "מעכשיו" אף על גב דהלכו להך שלשים יום של עולה - השתא נמי עולה הוי; וסיפא, דקתני "לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים", דלאחר שלשים יום הוה עולה, ופקע קדושת שלמים אף על גב דלא אמר "מעכשיו" - התם משום דקדים ואמר ברישא "לאחר שלשים יום עולה": דכיון שהזכיר עולה תחלה - נעשה כאומר "מעכשיו", הלכך לאחר שלשים יום עולה הוי; והכא הוא משום דאמר "מעכשיו" פקעה קדושה בתרוייהו, בין בקדושת דמים בין בקדושת הגוף; אבל בעלמא - אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי, ולא קשה לבר פדא, ותיובתא דעולא כדקיימא קיימא
^ כלומר: דכיון דמחסרת למתניתין, ותרצת דהכי קאמר "שור זה עולה כל שלשים יום ומעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - דלאחר שלשים יום שלמים הוי - ולמה לי למימר שוב דהכי קאמר 'אם לא אמר מעכשיו וכו' – פשיטא! דכיון דאמר 'צריך למימר "מעכשיו"' - ממילא ידענא דאם לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - הוי עולה
^ תריץ:
^ דהא קא משמע לן
^ דאי הוה קתני כדקאמרת, דלאחר שאמר "שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" אף על גב דהשתא הדר ביה ואמר "מעכשיו" - הואיל ומעיקרא, כשאמר "כל שלשים יום עולה", לא אמר "מעכשיו" קודם שאמר "לאחר שלשים יום שלמים" - ולא כלום קאמר, ואפילו לאחר שלשים יום עולה הוי, דהא קא משמע לן: דדוקא בעינן שיאמר בתחלה "מעכשיו" קודם שיאמר "לאחר שלשים יום שלמים", כדקאמר לעיל
^ שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום - אינה מקודשת לשני - מצי למימר 'מידי דהוה האומר לאשה וכו'
^ שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום מקודשת לשני
^ היכי מצי למימר דכי לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום" - עולה הוי
^ תריץ:
^ אפילו הכי: התם, אי לא אמר "מעכשיו" מעיקרא - הוי עולה לאחר שלשים יום
^ וכיון דאמר "מעכשיו עולה" ולא אמר "מעכשיו שלמים" - לא פקעה בכדי, ולעולם הוי עולה
^ ואפילו לאחר שנקצצו חוזר ופודן

[1] לעולא

[2] היאך יוצאין לחולין בלא פדייה?:

[3] כלומר: היכי פקעה בכדי אף על פי שנקצצו

[4] שתהא לי מקודשת היום

[5] אף על פי שהתנה כך בשעת קידושין

[6] הכא נמי אף על פי דנקצצו היינו כמו "למחר אין את אשתי" ולא נפקי בלא פדיון

[7] הני נטיעות, דקדישי - לפדייה קדישי, קדושת דמים, ולהכי פקעו מאחר שנקצצו, אבל אשה - קדושת הגוף היא, ולהכי לא פקעה בכדי

[8] שאם יקרב בתוך שלשים יום עולה, ואם לאחר שלשים יום יקרב יהא שלמים

[9] כמו שאמר

[10] ולאחר שלשים יצא מקדושת עולה והוי שלמים

[11] נפקא מקדושת עולה

[12] הא

[13] וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי

[14] דאמר הכי: "תורת דמיו עולה כל שלשים יום לאחר שאפדנו, ואקח בדמיו עולה"; להכי לאחר שלשים יום פקעה בכדי, דקדושת דמים היא, אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה

[15] דמוקמת לה לדמי

[16] דההיא: 'אמר "שור זה

[17] ועד שלשים יום

[18] הכי הוי, כדאמר איהו

[19] רישא

[20] וסיפא

[21] דאמינא להכי תני תרתי דבין קדושת הגוף ובין קדושת דמים פקעה בכדי

[22] עולה שהיא חמורה לקדושת שלמים שהיא קלה

[23] כלומר שלמים דקלה

[24] לקדושת עולה שהיא חמורה

[25] מי בעיא

[26] אלא לאו - חד לקדושת הגוף וחד לקדושת דמים, דתרוייהו פקעי ותיובתא דעולא, וליכא פירוקא.

[27] דהכא אמר דאפילו קדושת הגוף פקעה בכדי, ובר פדא אמר 'נקצצו פודן פעם אחת' - דאפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי

[28] תסורי מיחסרא והכי קתני

[29] 'האומר "שור זה - עולה כל שלשים יום; ומעכשיו לאחר שלשים יום – שלמים": כל שלשים עולה, לאחר שלשים יום – שלמים': דהואיל ואמר 'מעכשיו' - חל עליה שם שלמים מעכשיו, ומשום הכי הוי שלמים לאחר שלשים יום, דקדושת הגוף פקעה בהכי בכדי, הואיל ואמר 'מעכשיו';

[30] אבל

[31] אפילו לאחר שלשים יום [[כמו האשה] דמקודשת לאחר שלשים יום: דהתם לא פקעה קדושת הגוף בכדי]

[32] לאחר שלשים יום, דכי לא אמר "מעכשיו" דמיא להא: האומר לאשה "הילך פרוטה זו והתקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת לאחר שלשים יום

[33] של קדושין שאינם בעולם, הויא מקודשת לאחר שלשים יום – הכא נמי: כי לא אמר "מעכשיו" אף על גב דהלכו להך שלשים יום של עולה - השתא נמי עולה הוי; וסיפא, דקתני "לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים", דלאחר שלשים יום הוה עולה, ופקע קדושת שלמים אף על גב דלא אמר "מעכשיו" - התם משום דקדים ואמר ברישא "לאחר שלשים יום עולה": דכיון שהזכיר עולה תחלה - נעשה כאומר "מעכשיו", הלכך לאחר שלשים יום עולה הוי; והכא הוא משום דאמר "מעכשיו" פקעה קדושה בתרוייהו, בין בקדושת דמים בין בקדושת הגוף; אבל בעלמא - אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי, ולא קשה לבר פדא, ותיובתא דעולא כדקיימא קיימא

[34] כלומר: דכיון דמחסרת למתניתין, ותרצת דהכי קאמר "שור זה עולה כל שלשים יום ומעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - דלאחר שלשים יום שלמים הוי - ולמה לי למימר שוב דהכי קאמר 'אם לא אמר מעכשיו וכו' – פשיטא! דכיון דאמר 'צריך למימר "מעכשיו"' - ממילא ידענא דאם לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - הוי עולה

[35] תריץ:

[36] דהא קא משמע לן

[37] דאי הוה קתני כדקאמרת, דלאחר שאמר "שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" אף על גב דהשתא הדר ביה ואמר "מעכשיו" - הואיל ומעיקרא, כשאמר "כל שלשים יום עולה", לא אמר "מעכשיו" קודם שאמר "לאחר שלשים יום שלמים" - ולא כלום קאמר, ואפילו לאחר שלשים יום עולה הוי, דהא קא משמע לן: דדוקא בעינן שיאמר בתחלה "מעכשיו" קודם שיאמר "לאחר שלשים יום שלמים", כדקאמר לעיל

[38] שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום - אינה מקודשת לשני - מצי למימר 'מידי דהוה האומר לאשה וכו'

[39] שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום מקודשת לשני

[40] היכי מצי למימר דכי לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום" - עולה הוי

[41] תריץ:

[42] אפילו הכי: התם, אי לא אמר "מעכשיו" מעיקרא - הוי עולה לאחר שלשים יום

[43] וכיון דאמר "מעכשיו עולה" ולא אמר "מעכשיו שלמים" - לא פקעה בכדי, ולעולם הוי עולה

[44] ואפילו לאחר שנקצצו חוזר ופודן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]