ביאור:בבלי סנהדרין דף קד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סנהדרין:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מעמון ומואב [1];
'ומקרבת את הרחוקים' – מיתרו, דאמר רבי יוחנן: בשכר (שמות ב כ) [ויאמר אל בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש] קראן לו ויאכל לחם זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר (דברי הימים א ב נה) וממשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב התם (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם [2];
'ומעלמת עינים מן הרשעים' – ממיכה [3];
'ומשרה שכינה על נביאי הבעל' - מחבירו של עדו הנביא, דכתיב (מלכים א יג כ) ויהי הם יושבים אל השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו [4];
'ושגגתה עולה זדון' [5] - דאמר רב יהודה אמר רב: אלמלי הלווהו [6] יהונתן לדוד שתי ככרות לחם - לא נהרגה נוב עיר הכהנים [7], ולא נטרד דואג האדמי, ולא נהרג שאול ושלשת בניו [8].
ומפני מה לא מנו את אחז?
אמר רבי ירמיה בר אבא: מפני שמוטל בין שני צדיקים: בין יותם לחזקיהו [9]
רב יוסף אמר מפני שהיה לו בשת פנים מישעיהו שנאמר (ישעיהו ז ג) ויאמר ה' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס [10]
מאי 'כובס'?
איכא דאמרי: דכבשינהו לאפיה [11] וחלף,
ואיכא דאמרי: אוכלא דקצרי סחף ארישיה [12] – וחלף.
מפני מה לא מנו את אמון?
מפני כבודו של יאשיהו [13].
מנשה נמי לא נמני מפני כבודו של חזקיהו [14]?
ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי ברא [15], דכתיב (דברים לב לט; ישעיהו מג,יג) ואין מידי מציל [16]: אין אברהם מציל את ישמעאל, אין יצחק מציל את עשו.
השתא דאתית להכי [17] אחז נמי לא אימני משום כבודו של חזקיהו [18].
ומפני מה לא מנו את יהויקים [19]?
משום דרבי חייא ברבי אבויה [20], דאמר רבי חייא ברבי אבויה: כתיב על גולגלתו [של] יהויקים 'זאת ועוד אחרת' [21]; זקינו דרבי פרידא [22] אשכח גולגלתא דהוה קא שדיא בשערי ירושלים, וכתיב בה 'זאת ועוד אחרת'; קברה - ולא איקברא, קברה - ולא איקברא! אמר: "גולגלתו של יהויקים היא, דכתיב ביה (ירמיהו כב יט) קבורת חמור יקבר סחוב והשלך וגו' [מהלאה לשערי ירושלים]; אמר: מלכא הוא, ולא איכשר לזלזולי ביה; כרכה בשיראי, ואותבה בסיפתא [23]. חזיתא דביתהו, סברא "הא - דאיתתא קמייתא הוה, דהא לא קא מנשי לה"! שגרא תנורא וקלתה; היינו דכתיב 'זאת ועוד אחרת'.
תניא: אמר רבי שמעון בן אלעזר: בשביל [25] (מלכים ב כ ג) [אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם ו]הטוב בעיניך עשיתי [ויבך חזקיהו בכי גדול] - [26] (מלכים ב כ ח) [ויאמר חזקיהו אל ישעיהו] מה אות [כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה’] [27]; בשביל 'מה אות' - נכרים אכלו על שולחנו [28]; בשביל שנכרים אכלו על שולחנו - גרם גלות לבניו.
מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה: כל המזמן עובד כוכבים לתוך ביתו ומשמש עליו [29] - גורם גלות לבניו [30], שנאמר [31] (ישעיהו לט ז; מלכים ב כ,יח) ובניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל;
[32] וישמח עליהם חזקיה ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב וגו' [ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו];
אמר רב: מאי 'בית נכתה'? - אשתו השקתה עליהם [33];
ושמואל אמר: בית גנזיו הראה להם [34];
ורבי יוחנן אמר: זַיִּן אוכל זַיִּן [35] הראה להן.
(איכה א א) איכה ישבה בדד [העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס] - אמר רבא אמר רבי יוחנן: מפני מה לקו ישראל ב'איכה'?
מפני שעברו על שלשים ושש כריתות שבתורה [36].
אמר רבי יוחנן: מפני מה לקו באל"ף בי"ת [37]?
מפני שעברו על התורה שניתנה באל"ף בי"ת.
'ישבה בדד' - אמר רבא אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה: אני אמרתי (דברים לג כח) וישכן ישראל בטח בדד [38] עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל - עכשיו יהיה בדד מושבם;
'העיר רבתי עם' [39] - אמר רבא אמר רבי יוחנן: שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן כדי שיהו להם בנים הרבה
[40].
'היתה כאלמנה' - אמר רב יהודה אמר רב: כאלמנה ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אליה
'רבתי בגוים שרתי במדינות' - אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל מקום שהן הולכין - נעשין שרים לאדוניהן.
תנו רבנן: מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל והיה שבאי מהלך אחריהם;
אמר ליה אחד מהם [41] לחבירו: גמל [42] שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה, וטעונה שתי נודות: אחת של יין ואחת של שמן, ושני בני אדם המנהיגים אותה: אחד ישראל ואחד נכרי;
אמר להן [שבאי]: עם קשה עורף! מאין אתם יודעין?
אמרו לו: גמל, מעשבים שלפניה: [43] מצד שרואה אוכלת, מצד שאינה רואה - אינה אוכלת;
וטעונה שתי נודות: אחת של יין ואחת של שמן: של יין מטפטף ושוקע, ושל שמן מטפטף וצף [44];
ושני בני אדם המנהיגים אותה: אחד נכרי ואחד ישראל: נכרי נפנה לדרך וישראל נפנה לצדדין [45].
רדף [46] אחריהם [47] ומצא כדבריהם [48], בא ונשקן על ראשן, והביאן לביתן, ועשה להן סעודה גדולה, והיה מרקד לפניהם ואמר ברוך שבחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחכמתו, ובכל מקום שהן הולכים נעשין שרים לאדוניהם ופטרן [והלכו] לבתיהם לשלום.
(איכה א ב) בכה תבכה בלילה [ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים] - שתי בכיות הללו למה?
אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני;
'בלילה' - על עסקי לילה [49], שנאמר (במדבר יד א) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו הלילה - ליל ט' באב היה; אמר להן הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני אקבע לכם בכיה לדורות.
דבר אחר 'בלילה': שכל הבוכה בלילה - קולו נשמע [50];
דבר אחר 'בלילה': שכל הבוכה בלילה - כוכבים ומזלות בוכין עמו [51];
דבר אחר 'בלילה': שכל הבוכה בלילה - השומע קולו בוכה כנגדו [52]; מעשה באשה אחת, שכנתו של רבן גמליאל, שמת בנה, והיתה בוכה עליו בלילה; שמע רבן גמליאל קולה - ובכה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו [53]; למחר הכירו בו תלמידיו - והוציאוה משכונתו.
'ודמעתה על לחיה [54]' - אמר רבא אמר רבי יוחנן: כאשה שבוכה על בעל נעוריה, שנאמר (יואל א ח) אלי כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה [55] [56];
(איכה א ה) היו צריה לראש [איביה שלו כי יה' הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר] - אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל - נעשה ראש, שנאמר (ישעיהו ח כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים;
אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המציק לישראל אינו עיף.
(איכה א יב) לא אליכם כל עוברי דרך [הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו] [57] - אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה [58].
'כל עוברי דרך' - אמר רב עמרם אמר רב: עשאוני כעוברי על דת, דאילו בסדום כתיב (בראשית יט כד) וה' המטיר על סדום [ועל עמרה גפרית ואש מאת ה' מן השמים], ואילו בירושלים כתיב (איכה א יג) ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה [פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה] [59], וכתיב (איכה ד ו) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום [ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים]; וכי משוא פנים יש בדבר [60]? אמר רבא אמר רבי יוחנן: מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום דאילו בסדום כתיב (יחזקאל טז מט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה וגו' ואילו בירושלים כתיב (איכה ד י) ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן [היו לברות למו בשבר בת עמי] [61].
(איכה א טו) סִלָּה כל אבירי ה' בקרבי [קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך ה' לבתולת בת יהודה] כאדם שאומר לחברו "נפסלה מטבע זו" [62].
(איכה ב טז) פצו עליך פיהם [כל איביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו] - אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן [63]? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם [64].
(תהלים יד ד) [הלא ידעו כל פעלי און] אוכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו - אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל - טועם טעם לחם [65], ושאינו אוכל מלחמן של ישראל - אינו טועם טעם לחם;
'ה' לא קראו': רב אמר אלו הדיינין [66], ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות [67].
מי מנאן [68]?
אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום.
אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות [69] אחד [70] - באה דמות דיוקנו של [71] אביו ונשטחה לפניהם [72] - ולא השגיחו עליה; באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם - ולא השגיחו עליה; יצאה בת קול ואמרה להם (משלי כב כט) חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים: מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה - לפני מלכים יתיצב [73], בל יתיצב לפני חשוכים [74] - ולא השגיח עליה; יצאה בת קול ואמרה (איוב לד לג) המעמך ישלמנה כי מאסת [75] כי אתה תבחר ולא אני [ומה ידעת דבר] [76]? [77]!
דורשי רשומות [78] היו אומרים: כולן באין לעולם הבא [79], שנאמר (תהלים ס ט) לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי [פסוק י] מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי [80]: 'לי גלעד' - זה אחאב שנפל ברמות גלעד; 'מנשה' – כמשמעו [81]; 'אפרים מעוז ראשי' - זה ירבעם דקאתי מאפרים; 'יהודה מחוקקי' - זה אחיתופל
הערות
עריכה- ^ קרובין לישראל, שבאו מלוט בן אחי אברהם, ורחקן המקום שלא יבאו בקהל; לישנא אחרינא: קרובין ממש ליכא למימר, דהא מדין - מבני קטורה היו, בני אברהם, וקרובים היו בני מדין לישראל יותר מעמון ומואב, שהם בני אברהם! אלא עמון ומואב - שכנים וקרובים היו לארץ ישראל, ומדין רחוקים להם היו
- ^ והאי קרא מפרש ליה כולי בסיפרי בפרשת ויאמר משה לחובב: ו'קינים' אלו - בניו של יתרו, דכתיב 'ובני קיני חותן משה' ובניו של יתרו הן הן בניו של רכב, דכתיב 'הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב' וכתיב (ירמיהו לה יח) 'ולבית הרכבים אמר ירמיהו כי כה אמר ה' אלקי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככול אשר צוה אתכם' [פסוק יט] ' ... לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים' ואמרינן בסיפרי: אפשר נכרים הם ונכנסין להיכל? והרי כל ישראל לא נכנסו להיכל? אלא שהיו יושבין בסנהדרין ומורין בדברי תורה [מ"ר]
- ^ דאמרינן לעיל: הניחו לו, שפִתוֹ מצויה לעוברי דרכים
- ^ דעדו הנביא נתנבא על מזבח בית אל שיחרב מפני שהעמיד בו ירבעם צלמים, דכתיב (במ"א יג,א) 'והנה איש האלהים בא מיהודה וגו' [פסוק ב] [ויקרא על המזבח בדבר ה’] ויאמר מזבח מזבח...' ומפרש בסדר עולם דהיינו עדו הנביא, ובא נביא השקר והטעהו לעדו, והשיבו לבית אל, והעבירו על מצות הקב"ה, שאמר לו: לא תשוב לבית אל, והאכילו; ובזכות שהאכילו - שרתה עליו שכינה, שנאמר (מלכים א יג כ) ויהי דבר ה' אל האיש הנביא אשר השיבו' להאכילו אצלו
- ^ שהרי מצינו ביהונתן ששגג ולא הלוהו לדוד שתי ככרות ונענש
- ^ לשון לויה
- ^ שלא היה צריך דוד לשאול לחם מכהני נוב, ולא היה דואג מלשין עליהם
- ^ על אותו עון
- ^ דאביו יותם ובנו חזקיה
- ^ 'ושאר ישוב': ושאר מישראל ששבו להיות בניך ותלמידיך; וכל מי שישוב לביתך, דהיינו תלמידיו כדמתרגמינן ושאר' דלא חטאו ודתבו חטיאי תלמידוהי
- ^ שכבש את פניו והיה מתבייש מפני ישעיה; 'כובס' כמו כובש
- ^ כלי מנוקב של כובסין שמזלפין בו מים על הבגדים, ואותו כלי הפך אחז על ראשו כדי שלא יכירו ישעיה, שהיה מתבייש [ממנו]
- ^ בן אמון
- ^ אבי מנשה
- ^ יאשיה מזכה אמון אביו ולא חזקיה מנשה בנו
- ^ ודרשינן ליה בהגדה
- ^ דברא מזכה לאבא
- ^ לא תימא דכבשינהו [לאפיה], אלא מפני כבודו של חזקיה לא מנאוהו
- ^ באותן שאין להם חלק [לעוה"ב]
- ^ שנתכפר על שלא ניתן לקבורה
- ^ נקמה נעשית בה כבר, ועוד אחרת תעשה בה
- ^ כך שמו
- ^ ארגז
- ^ וכל הני 'מפני מה לא מנו' לא בעי אלא מהנך דהוו רשעים גמורים, כדחשיבנא להו לעיל: אחז חתם את התורה וכו'
- ^ חזקיה ששיבח את עצמו דאמר
- ^ גרם לו שאמר
- ^ ששאל אות מהקב"ה: שעבירה גוררת עבירה
- ^ אותם ששלח לו מרודך בלאדן ספרים ומנחה על ידם
- ^ כגון חזקיה, דאמרינן לקמן אשתו השקתה עליהם
- ^ דכתיב 'וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה' [ישעיהו לט,ב; ובמלכים ב כ,יג כתוב 'וישמע עליהם חזקיהו’]
- ^ וכתיב בתריה
- ^ ישעיוה לט,ב; מלכים ב כ,יג
- ^ היא עצמה מוזגת להם; והיינו 'בית נכתה': לשון מִנכה, על שם צלע שנפחתה מן האדם וממנה נברא אשה
- ^ והכי מתרגמינן: בית גניזוהי; ומנחם פתר במחברתו לשון סממנים, כמו (בראשית לז כה) 'נכאת וצרי ולוט'
- ^ כגון פרזלא דשליט בפרזלא
- ^ איכה = ל"ו בגימטריא; בכריתות (דף ב.) חשיב להו
- ^ שכל מגילת איכה סדורא באלפא ביתא
- ^ שיושבין יחידים ואינן מתיראין לא מן הנכרים ולא מן חיות רעות
- ^ עם שמתרבה והולך יותר משאר עם
- ^ שכבת זרע של קטן אינו מבושל ואינו מזריע מהר כשל גדול, וכן רחם של קטנה אינה קולטת מהר כשל גדולה, לפיכך משיאין גדולה לקטן: כדי לכשתהא זרעו [מבושל] קולט מהר, וקטנה לגדול כדי שיהא שכבת זרעו קולט מהר, ולא קטנה לקטן: ששוהין להוליד; ולא 'קטן' ו'קטנה' ממש, אלא שעומדין על פרקן, וראויין הם להוליד, ומיהו אין זרע שלהם מבושל כל כך
- ^ מן הנשבים
- ^ זו
- ^ שאינה אוכלת פעמים מצד ימין ופעמים מצד שמאל כבהמה הרואה: שאוכלת מכאן ומכאן, אלא
- ^ יין מטפטף ושוקע בקרקע ורואין אנו בין רגלינו הטיפין שנפלו כשעברה הגמל במקום זה: מצד אחד שקועין, ומצד אחר הטיפין של שמן שצפים
- ^ שכן דרך ישראל להיות צנוע
- ^ השבאי
- ^ דרך הגמל והמנהיג
- ^ ואמרו אותם יהודים על אותו שבאי אדוניהם שהוא בן קלסתר מלך - אשקנ"ק בלע"ז: שהיה דיוקנו דומה למגמת פניו של אותו קלסתר של מלך שבזנות הולידו
- ^ לפי שבכו אותו לילה בכיית חנם
- ^ קולו נשמע יותר מביום, כדאמרינן בעלמא (יומא כ.): מפני מה אין הקול נשמע ביום כבלילה? מפני גלגל חמה המנסר ברקיע; והיינו דכתיב 'בכה תבכה בלילה': כדי שיהא קולה נשמע וירחמו עליה, ואף על פי כן 'אין מנחם לה'
- ^ שנכמרו רחמים עליו
- ^ מתוך שנשמע בהדיא - מרכך לבו של אדם השומע קולו, לבכות עמו
- ^ שער שבבת העין היה נופל ונכפל על העין מרוב דמעות
- ^ לשון לחות ונערות, כגון 'לח ויבש'
- ^ 'אלי': 'קוננו קינה' מתרגמינן 'איליא'
- ^ 'על בעל נעוריה': שבוכה תמיד, ומצויה דמעות
- ^ נביא היה מתנודד על החורבן כאילו באה עליו צרה ומהפכה לאחרים, ואומר להם לישראל: לא תהא לכם צרה כזו; כמדומה לי נביא היה מדבר כנגד בני משה או כנגד עשרת השבטים שלא הגלה נבוכדנצר
- ^ כשאדם מודיע צערו לאחר - צריך שיאמר לו: לא תבא זאת לך כמו שבאה אלי, כי קשה הוא לשמוע: שפעמים חוזרת עליו, והמקפיד על כך אין בו משום ניחוש; לישנא אחרינא 'לקובלנא': כשיש לו צרה יודיענה לרבים: 'קובלנא' = צעקה; לישנא אחרינא: נגד, דמתרגמינן 'קבל' כאדם שאומר לחברו "לא כנגדך אני אומר"
- ^ 'וירדנה': ושרף אותה, והיינו 'עשאוני כעוברי דת': שדנני באש כסדום; [פירוש אחר ברש"י:] לשון שבירה, כמו (במדבר כד יט) 'וירד מיעקב': כאדם המושל בחברו להלקותו ולשברו
- ^ והואיל וישראל רעים יותר מסדום - למה לא נהפכו כסדום? לשון אחר וכי משוא פנים יש בדבר: דהתם כתיב 'וה' המטיר' - הוא בעצמו, והכא כתיב 'שלח': על ידי שליח
- ^ שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה - אלמא רחמניות היו; ואילו בסדום כתיב 'יד עני ואביון לא החזיקה' ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו; לשון אחר 'מדה יתירה': פורענות גדולה היתה בירושלים: שילדיהם היו אוכלות זו עם זו, דכתיב 'היו לברות למו' ואילו בסדום כתיב 'גאון שבעת לחם': שלא טעמו טעם עוני; הא למדת גדול פורענות ירושלים מפורענות סדום, ולא היה משוא פנים בדבר
- ^ 'סלה' לשון 'מסלה', כלומר: כל האבירים - פסלם הקב"ה ועשאם פסולים וכבושים, כמסלה זו; והיינו דמיא למטבע שנפסל ואין לו תקנה
- ^ ברוב האלפא ביתא שבאיכה
- ^ מפני מרגלים שהקדימו מאמר פיהם עד שלא ראו בעין
- ^ שהכותים מוצאים טעמם בלחמם של ישראל: שהנאה הוא להם כשגוזלין אותן
- ^ מטה משפט: בשביל עונותיהם היו לחם עמי למאכל אויביו
- ^ שעושין מלאכתן רמיה
- ^ להנך מלכים והדיוטות דקתני במתניתין אין להם חלק
- ^ עוד
- ^ שלמה
- ^ דוד
- ^ שלא למנותו עמהם
- ^ בגן עדן
- ^ בגיהנם
- ^ וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים בו – בשלמה, לומר שאין לו חלק לעולם הבא
- ^ וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק
- ^ הלא בי הדבר תלוי
- ^ דרושי פסוקים, כדכתיב (דניאל י כא) 'את הרשום בכתב אמת'
- ^ שלכולם יש להם חלק, אפילו למנשה וירבעם ולאחאב
- ^ עלי לסבול עונם כדי שיהו הם זוכים
- ^ מנשה בן חזקיהו