פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי סנהדרין דף פא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת סנהדרין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לא תימא ליה לאבוך הכי [1]! דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה - לא יאמר לו "אבא! עברת על דברי תורה"! אלא אומר לו "אבא כך כתיב בתורה" [2]!

סוף סוף היינו הך [3]?

אלא [4] אומר לו: "אבא - מקרא כתוב בתורה כך הוא [5]" [6].

משנה:

מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין - נידון בחמורה;

עבר עבירה שנתחייב שתי מיתות [7] - נידון בחמורה; רבי יוסי אומר: נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו [8].

גמרא:

פשיטא [9]!? אלא איתגורי איתגור [10]?

אמר רבא: [11] הכא במאי עסקינן [12]? - כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו על עבירה קלה, וחזר ועבר עבירה חמורה: סלקא דעתך אמינא כיון דנגמר דינו לעבירה קלה - האי 'גברא קטילא' הוא? - קא משמע לן. [עיין תוספות ומהרש"א.]

בעא מניה אחוה דרב יוסף בר חמא מרבה בר נתן: מנא הא מילתא דאמור רבנן 'מי שנתחייב שתי מיתות בית דין - נידון בחמורה' [13]?

דכתיב (יחזקאל יח י-יב) והוליד בן פריץ שופך דם [ועשה אח מאחד מאלה] [פסוק יא] [והוא את כל אלה לא עשה כי גם] אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא [פסוק יב] [עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב] ואל הגלולים נשא עיניו [תועבה עשה]:

'והוליד בן פריץ שופך דם' – בסייף; 'את אשת רעהו טימא' - זו אשת איש, בחנק; 'ואל הגלולים נשא עיניו' - זו עבודת כוכבים – בסקילה; וכתיב (יחזקאל יח יג) [בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה] מות יומת דמיו בו יהיה – בסקילה [14].

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אימא כולהו בסקילה: 'והוליד בן פריץ שופך דם' - זה בן סורר ומורה [15], דבסקילה; 'אשת רעהו טמא' - זו נערה המאורסה, דבסקילה; 'ואל הגלולים נשא עיניו' - זו עבודת כוכבים, דבסקילה.

אם כן - מאי קא משמע לן יחזקאל? דילמא תורה קא מהדר? אם כן איבעי ליה לאהדורה כי היכי דאהדרה משה רבינו [16]!?

דרש רב אחא ברבי חנינא: מאי דכתיב (יחזקאל יח ו) [אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב]: 'אל ההרים לא אכל' - שלא אכל בזכות אבותיו [17]; 'ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל' - שלא הלך בקומה זקופה; 'ואת אשת רעהו לא טימא' - שלא ירד לאומנות חבירו; 'ואל אשה נדה לא קירב' - שלא נהנה מקופה של צדקה [18]; וכתיב [19] (יחזקאל יח ט) [בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת] צדיק הוא חיה יחיה [נאם ד' ה’] [20].

כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה - היה בוכה, ואמר: מאן דעביד לכולהו - הוא דחיי, בחדא מינייהו לא!

אמר ליה רבי עקיבא: אלא מעתה (ויקרא יח כד) אל תטמאו בכל אלה [כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם] - הכי נמי: בכולהו – אִין, בחדא מינייהו לא? אלא באחת מכל אלה - הכי נמי באחת מכל אלה.

עבר עבירה [שנתחייב שתי מיתות - נידון בחמורה; רבי יוסי אומר: נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו]:

תניא [תוספתא פ"יב מ"ג; ושם: רבי יהודה במקום רבי יוסי]: כיצד אמר רבי יוסי 'נידון בזיקה ראשונה הבאה עליו [21]'? חמותו ונעשית אשת איש [22] - נידון בחמותו [23]; [24] אשת איש ונעשית חמותו - נידון באשת איש [25].

אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו? לידון נמי אאיסור אשת איש, דהא אמר רבי אבהו [26]: 'מודה רבי יוסי באיסור מוסיף [27]'!


עמוד ב

אמר ליה: אדא ברי, בתרי קטלי קטלת ליה [28]? [29]

משנה:

מי שלקה ושנה [30] - בית דין מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת.

גמרא:

משום דלקה ושנה - בית דין כונסין אותו לכיפה?

אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש: הכא - במלקיות של כריתות עסקינן [31], דגברא בר קטלא הוא [32], וקרובי הוא דלא מיקרב קטליה [33], וכיון דקא מוותר לה נפשיה [34] - מקרבינן ליה לקטליה עילויה.

אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: תא אסברא לך: במלקיות של כרת אחת [35], אבל של שתים ושל שלש כריתות - איסורי הוא דקא טעים, ולא מוותר כולי האי.

מי שלקה ושנה:

'שנה' - אף על גב דלא שילש! לימא מתניתין [36] דלא כרבן שמעון בן גמליאל, דאי רבן שמעון בן גמליאל - הא אמר [37] עד תלת זימני לא הויא חזקה!

אמר רבינא: אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל: קסבר עבירות מחזיקות [38].

מיתיבי [39]: 'עבר עבירה שיש בה מלקות: פעם ראשונה ושניה מלקין אותו, ושלישית כונסין אותו לכיפה [## בית דין של שלשה או בית דין של כ"ג? תקנת חכמים או הלכה למשה מסיני? – מרגליות הים]; אבא שאול אומר: אף בשלישית מלקין אותו, ברביעית כונסין אותו לכיפה' - מאי? לאו דכולי עלמא מלקיות מחזיקות, ובפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל קמיפלגי [40]!?

לא! דכולי עלמא אית להו דרבן שמעון בן גמליאל, והכא בהא קא מיפלגי: דמר סבר [תנא קמא] עבירות מחזיקות , ומר [אבא שאול] סבר מלקיות מחזיקות [41].

והדתניא: 'התרו בו ושתק [42], התרו בו והרכין ראשו [43]פעם ראשונה ושניה - מתרין בו [44], שלישית - כונסין אותו לכיפה [45]; אבא שאול אומר: אף בשלישית מתרין בו, ברביעית כונסין אותו לכיפה' והתם מלקות ליכא [46] - במאי קמיפלגי [47]?

אמר רבינא: [48] - בכיפה צריכה התראה קמיפלגי [49].

ומאי 'כיפה'?

אמר רב יהודה: מלא קומתו.

והיכא רמיזא [50]?

אמר ריש לקיש: (תהלים לד כב) תמותת רשע רעה [ושנאי צדיק יאשמו] [51].

[52]

ואמר ריש לקיש: מאי דכתיב (קהלת ט יב) כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה [וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם]; מאי 'מצודה רעה'? - אמר ריש לקיש: חכה [53].

משנה:

ההורג נפש שלא בעדים [54] - מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו (ישעיהו ל כ) [ונתן לכם ה’] לחם צר ומים לחץ [ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך] [55].

גמרא:

מנא ידעינן [56]?

אמר רב: בעדות מיוחדת [57];

ושמואל אמר: שלא בהתראה;

ורב חסדא אמר אבימי: כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש בחקירות, כדתנן [פ"ה מ"ב]: מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים [58].

ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ:

מאי שנא הכא דקתני 'נותנין לו לחם צר ומים לחץ' ומאי שנא התם [במי שלקה ושנה, משנה ה, דף פא,ב] דקתני 'מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת'?

אמר רב ששת: אידי ואידי נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו [59], והדר מאכילין אותו שעורין [60] עד שכריסו מתבקעת [61].

משנה:

הגונב את הקסוה [62], והמקלל בקוסם, והבועל ארמית [63] - קנאין [64] פוגעין [65] בו [66].

[## קשה על רש"י שכתב אבל לאחר מיכן - אין מיתתו מסורה לבית דין – וכי לפני כן מיתתו מסורה לבית דין? הרי לפניכן טרם עשה מעשה? אולי יש להשמיט את המילה 'אין', ולגרוס: 'מיתתו מסורה לבית דין', כלומר: כמו המטיח את אשתו והמחמר: אם השעה צריכה לכך בית דין יכולים להרוג אותו גם לאחר המעשה – וכן היה צריך להיות במעשה של זמרי, לולא פעל פנחס.]

כהן ששמש בטומאה - אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין [67].

זר ששמש במקדש: רבי עקיבא אומר בחנק, וחכמים אומרים: בידי שמים.

גמרא:

מאי 'קסוה'?

אמר רב יהודה: כלי שרת; וכן הוא אומר (במדבר ד ז) [ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית] ואת קשות הנסך [ולחם התמיד עליו יהיה];

והיכא רמיזא [68]?

(במדבר ד כ) ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו [69].

והמקלל בקוסם:

תני רב יוסף: "יכה קוסם את קוסמו" [70].

רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרי: יכהו קוסם [71], לו ולקונו ולמקנו [72].

והבועל ארמית:

בעא מיניה רב כהנא מרב:

הערותעריכה

  1. ^ להודיעו בהדיא שהוא טועה, משום דמכסיף ומצטער
  2. ^ קסלקא דעתא בתמיהה קאמר: "וכי כך כתיב בתורה"
  3. ^ דמביישו ואומר "וכי יפה אתה עושה"
  4. ^ בניחותא
  5. ^ ואומר לו "אבי! מקרא כך וכך כתוב בתורה
  6. ^ והוא עצמו ישים על לבו על מה זה מזכירו; והכי נמי: אין לך לומר לאביך "לא תתנייה הכי"
  7. ^ כגון חמותו והיא אשת איש
  8. ^ בגמרא מפרש לה
  9. ^ דבחמורה נדון, שהרי אף בה נתחייב - דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה
  10. ^ במה שעבר שתי עבירות? אילו לא עבר אלא על החמורה - היה נדון בה, ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת - נדון בקלה
  11. ^ ודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן
  12. ^ כי איצטריך למתנייא
  13. ^ ואף על גב דנגמר דינו לקלה
  14. ^ דכל 'דמיהם בם' – בסקילה, דהיא חמורה, ואי דלא נגמר דינו קודם לכן - לא איצטריך קרא לאשמועינן
  15. ^ וקרי ליה 'שופך דם' על שם שסופו לשפוך, כדאמרינן (לעיל דף עב.): שעומד בפרשת דרכים וכו'
  16. ^ במשנה תורה
  17. ^ שלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד
  18. ^ שהוא דבר גנאי לאדם הגון
  19. ^ סיפיה דקרא
  20. ^ לומר: זה צדיק גמור, ועל כרחך משום דלא עביד הני; לאו צדיק הוא אם עבר עבירות אחרות - אלא לאו כמשמעותיה מדריש
  21. ^ באותו איסור שהוזקק זה תחלה להזהר בו ולפרוש ממנו הוא נדון, אבל לא באיסור הבא עליו אחרון - אף על פי שהוא חמור: דקסבר רבי יוסי אין איסור חל על איסור, ואפילו חמור על הקל, הלכך אין כאן שתי מיתות
  22. ^ כגון נשא בת אלמנה ונאסרה אמה משום חמותו, ואחר כך נשאת ונאסרה עליו משום אשת איש
  23. ^ נדון בחמורה: בשריפה, דהיא קדמה
  24. ^ אבל אם היתה
  25. ^ הואיל כשנשא בתה כבר היתה זו אסורה עליו משום אשת איש - תו לא חייל אסור חמותו אאסור אשת איש, ואינו נדון אלא בחנק
  26. ^ ביבמות בפרק 'ארבעה אחין'
  27. ^ אסור מוסיף ומחדש דבר על האשה הזאת לאסור בה דבר חדש, (או) לאסרה על מי שלא היתה אסורה עליו מתחלה, כגון הכא: כשהיתה אלמנה והיא חמותו - היתה אסורה לו משום 'חמותו', ומותרת לכל אדם; וכשנעשית אשת איש - הוסיף בה השם הזה איסור: שאסרה לכל העולם; וכי האי גוונא מודה רבי יוסי דאסור חל על אסור: מגו דחייל אכולא עלמא שהיתה מותרת להם עד עכשיו - חייל נמי אהאי, ואף על פי שאסורה לו ועומדת
  28. ^ בתמיהה: אמת שחלו שתיהן עליו, ועבירה שיש בה שתי מיתות - הוא נדון בחמורה, והיאך אתה בא לדונו אף באשת איש? וכי תהרגנו שתי פעמים
  29. ^ וכי חייל אשת איש אחמותו לרבי יוסי - לענין שוגג הוא, ולהתחייב שתי חטאות.
  30. ^ שלקה שתי פעמים על שתי עבירות
  31. ^ לאו שיש בו כרת והתרו בו למלקות
  32. ^ בידי שמים יכרתוהו
  33. ^ עדיין לא נתקרבה מיתתו
  34. ^ דמפקיר עצמו לעבירות
  35. ^ שעבר אותה עבירה עצמה שלש פעמים: על השתים לוקה, ובשלישית יכנסוהו לכיפה
  36. ^ דבשתי מלקיות מחזקת ליה רשע, ובעי כיפה
  37. ^ ביבמות: נשאת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי – תנשא, לרביעי - לא תנשא: דעד תלתא זימנין - לא הויה מוחזקת לקבור את בעליה
  38. ^ עבירות מחזיקות אותו: בחזקת רשע הוא; ובהתראה ולא מלקות; הלכך בשלישי - כונסין אותו לכיפה, דהא איתחזק ליה בשלש עבירות
  39. ^ לרבינא, דמהדר לאוקומה למתניתין כרבן שמעון בן גמליאל
  40. ^ מדפליג אבא שאול ואמר כרבי שמעון בן גמליאל - מכלל דתנא קמא לאו כרבן שמעון בן גמליאל
  41. ^ לא הוחזק עד שילקה שלש מלקיות; וכיון דלקי על השלישית - אף על גב דאיתחזק השתא רשע - לא מעיילינן ליה לכיפה, דבתרי דיני לא דיינינן ליה
  42. ^ שהראה בעצמו כמקבל התראה; ומיהו לא התיר עצמו למלקות בהדיא
  43. ^ וכן בהרכין בראשו ורמז שהוא מקבלה, אף על פי דלא לקי בהתראות כי הני: דלא התיר עצמו למלקות, מכל מקום התראות נינהו להחזיקו רשע, ו
  44. ^ פעם ראשונה מתרין ביה ושבקינן ליה, וכן בעבירה שניה ושבקינן ליה
  45. ^ מתרין ביה למלקות וכונסין אותו לכיפה עליה, שהרי הוחזק רשע בשלוש עבירות של התראת מלקות
  46. ^ (דלא התיר עצמו למלקות, שהרי שתק, דנימא טעמא בדאבא שאול משום דמלקיות מחזיקות, ולא הוחזק עד שילקה, וכיון דלקה על השלישית - לא עייל ליה לכיפה)
  47. ^ והא - לא לרבינא מותיב, דהא לדידן נמי קשיא, דבפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל לא מצינו לאוקומה, דהא על כרחך עבירות מחזיקות סבירא להו: דהא אין כאן מלקות, ואמאי בעי אבא שאול רביעית
  48. ^ בין הכא בין במתניתין קמייתא
  49. ^ ודכולי עלמא כרבן שמעון בן גמליאל, ולא הוחזק עד שלש עבירות של התראת מלקות מקובלות, או בפיו או בשתיקה או בהרכנת ראש; וקמיפלגי בכיפה אי צריכה התראה: תנא קמא סבר: כיון שהוחזק רשע על שלש התראות של מלקות - כונסין אותו לכיפה, ואף על פי שלא הותרה על כך; ואבא שאול סבר: על שלש התראות של מלקות הוחזק רשע, ולא על השתים, ומהשתא בעינן עבירה רביעית: להתרות בו "אם תעבור - תכנס לכיפה"
  50. ^ ודאי הלכה למשה מסיני היא הך עונש דכיפה, ומיהו היכא רמיזא מקצת
  51. ^ מי שהוחזק רשע - תמיתתו רעתו; אלמא מוחזק רשע - מיתה הוא
  52. ^ איידי דאיירי הכא ריש לקיש בהאי קרא - מייתינן לאידך דרשא דריש לקיש
  53. ^ אמ"ו בלע"ז: שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום, ואינו רואה ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות
  54. ^ שלא ניתן לבית דין להרגו
  55. ^ לקמן בעי: מאי שנא בכיפה קמייתא
  56. ^ הואיל וליכא עדות
  57. ^ דשנים מעידין עליו ועדותן אמת, אלא שאין מיתתו מסורה לבית דין, כגון שנים רואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה, דאמר במסכת מכות (דף ו:) דלא מיקטל עליה; ומיהו הכא תנינן דעייל לכיפה; אבל על פי עד אחד - מוציא דבה בעלמא הוא
  58. ^ בדיקות יתירא הוא; ונהי דבן זכאי פטר ליה בההוא הכחשה מקטלא, מיהו עדות אמת הוא, ועייל לכיפה
  59. ^ בני מעיו
  60. ^ שנופחין בתוך מעיו
  61. ^ ומתוך שהוקטן מעיינו הוא נבקע
  62. ^ מפרש בגמרא
  63. ^ בת עובד כוכבים
  64. ^ בני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום
  65. ^ פוגעין = ממיתין, כמו 'לך פגע בו' (מלכים א ב כט)
  66. ^ בשעה שרואין את המעשה; אבל לאחר מיכן - אין מיתתו מסורה לבית דין; והלכה למשה מסיני הוא
  67. ^ פקעין אשעל"ש בלע"ז
  68. ^ דשייכא בה מיתה
  69. ^ 'כבלע' - לשון גנב: שמבליעין ומחביאין; ורמז בעלמא הוא, ולא מקרא נפיק, דעיקר קרא - בלוִים כתוב: שהוזהרו שלא לראות בסלוק מסעות בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהן: שהיו אהרן ובניו מכסין הארון והמזבחות, כמו שכתוב שם 'ובא אהרן בנסע המחנה והורידו' (במדבר ד ה)
  70. ^ שמקלל כלפי מעלהבקוסם "יכה הקוסם זה את קוסמו", היינו כלפי מעלה: שנותן קסמים האלו בלבו, דקחשיב ליה האי קוסם בעיניו שהוא ראוי ויש בו כח לקלל בו
  71. ^ מקלל את חבירו ואומר יכהו הקוסם הזה
  72. ^ דהיינו כלפי מעלה: שהוא קונה את העולם, ומקנה לבריותיו את טובו