קטגוריה:איכה א טו
נוסח המקרא
סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה
סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה.
סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃
סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤/י׀ אֲדֹנָ/י֙ בְּ/קִרְבִּ֔/י קָרָ֥א עָלַ֛/י מוֹעֵ֖ד לִ/שְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑/י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔/י לִ/בְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבא עלי. ורבותינו דרשו מה שדרשו: תמוז דההוא שתא – מלויי מליוה, של שנה שנייה לצאתם ממצרים. לכך אירע חזרתן של מרגלים ליל תשעה באב, שעליה הוקבעה בכייתן לדורות.
גת דרך – לשון הריגה, כמו (ישעיה סג ג): "פורה דרכתי לבדי", כדורך ענבים להוציא יינם. כך רמס הנשים להוציא דמם.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
גת – יקב.
בתולת – הסמוכה אל בת. ובת יהודה – כל השבט, וה"בתולה" – ירושלים.
פירוש הטעמים
סלה – נתנה ביד צר. כי אביריה אנשי המלחמה – דרכם האל במסלה, והם בקרבה, וכאילו הקדיש קרואים לבוא לשבור הבחורים בעלי הכח, ונגרו דמיהם כדם ענב בגת.
רבי יוסף קרא
• לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק •
קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבוא עלי.
גת דרך ה' – לשון הריגה ורמיסה, כמו: "פורה דרכתי לבדי" (ישעיהו סג ג), וכמו: "כדורך (ענבים) בגת" (שם ב).
לבתולת בת יהודה – לעם יהודה, שדומה לבתולה היושבת בשלותה, שלא ניסתה כף רגלה הצג על הארץ (דברים כח נו).מנחת שי
• לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א טו.
קינה על הרג הבחורים
(איכה א טו): "'סִלָּה כָל אַבִּירַי ד' בְּקִרְבִּי; קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי; גַּת דָּרַךְ ד' לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה.'"
"ה' השליך על המסילה ורמס את כל האבירים (החיילים) בקרבי ; לאחר מכן קרא (קבע) עליי מועד (זמן ידוע מראש) לשבור את כל הבחורים שלי; ולבסוף דרך ורמס את בתולת בת יהודה כמו שדורכים על ענבים בגת . "
דקויות
הפסוק מתמקד בהרג הגברים והנשים. הוא מתאר שלושה שלבים בחורבן: בשלב ראשון נהרגו האבירים (החיילים), בשלב שני הבחורים (הצעירים יותר, שעדיין לא התגייסו); ובשלב שלישי הבתולות (הנשים).
סלה כל אביריי
סלה = מהשורש סלל , כמו ב (ישעיהו נז יד): "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ"( רש"י ) ; וכאן הכוונה לרמיסה אכזרית, כמו כשסוללים כביש.
אביריי = החיילים הגיבורים, כמו ב (תהלים עו ו): "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם, וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם".
בתחילת החורבן, ה' הביא אסון שגרם לחיסול החיילים האבירים; כך ירושלים נשארה ללא הגנה צבאית.
קרא עליי מועד לשבור בחוריי
1. מועד הוא זמן קבוע מראש ; קרא מועד = קרא לאויבים שיתאספו במועד קבוע מראש, כדי לשבור ולהרוג את כל הבחורים - הגברים הצעירים לפני גיל גיוס. ולפי חז"ל, המועד הזה היה תשעה באב - מועד חטא המרגלים ( רש"י ) .
2. מועד הוא גם חג, ויקרא כג ד: " "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'," " מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם " "; ה' קבע, שהשבר יבווא דוקא בחג - כמו יום כיפור ה'תשל"ג או שמחת תורה ה'תשפ"ד.
גת דרך ה' לבתולת בת יהודה
אחרי הרג האבירים והבחורים, נשארו הבתולות ללא הגנה, והאויבים רמסו אותן ללא רחמים:
גת דרך - כמו שדורכים על ענבים בתוך גת (יקב) כדי להוציא יין, כך האויבים דרכו ורמסו על בתולות יהודה, ושפכו את דמן באכזריות ( רש"י ) .
הקבלות
כשה' יגאל את ישראל, הוא יביא פורענות על הגויים שהתעללו בהם, ובפרט על בבל ואדום. הנקמה בגויים מתוארת בביטויים דומים לפסוקנו:
- כנגד "סלה כל אביריי", (ישעיהו לד ז): "וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם, וּפָרִים עִם אַבִּירִים; וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם, וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן; כִּי יוֹם נָקָם לה', שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן".
- כנגד "לשבור בחוריי", (ירמיהו נ כט): "הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים, כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת... כִּי אֶל ה' זָדָה, אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל; לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ, וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה'"
- כנגד "גת דרך ה'", ישעיהו סג ב-ג: "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, וּבְגָדֶיךָ
- כְּדֹרֵךְ בְּגַת? - פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי, וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי; וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי, וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי; וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי, וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-08-13.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה א טו"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.