פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת סנהדרין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דאתרו בה מלקות ולא אתרו בה קטלא [1], וקמיפלגי בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבנן, דתנן [במשנתנו]: 'מכות בשלשה; משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה' [2].

רבינא אמר: כגון שנמצא אחד מן העדים קרוב או פסול [3],

וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבי אליבא דרבי עקיבא, דתנן [4]: רבי עקיבא אומר: לא בא שלישי אלא להחמיר עליו: לעשות דינו כיוצא באלו; אם כן ענש הכתוב את הניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה [5] - על אחת כמה וכמה שישלם שכר את הניטפל לעושה מצוה כעושה מצוה [6]; [מ"ח] ומה שנים: נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה - אף שלשה: נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה; ומניין שאפילו מאה? תלמוד לומר: 'עדים'; אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים [7]? - בדיני נפשות [8], אבל בדיני ממונות - תתקיים עדות בשאר; רבי אומר: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות [9], ואימתי [10]? בזמן שהתרו [11] בהן [12], אבל בזמן שלא התרו [13] בהן [14] -


עמוד ב

מה יעשו שני אחים ואחד [15] שראו באחד שהרג את הנפש?' [16].

ואיבעית אימא: כגון שהתרו בה אחרים ולא התרו בה עדים, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן, דתנן [מכות פ"א מ"ט] רבי יוסי אומר: לעולם אינו נהרג עד שיהו פי שני עדיו מתרין בו, שנאמר (דברים יז ו) על פי שנים עדים [או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד].

ואיבעית אימא: כגון דאיתכחוש בבדיקות [17] ולא איתכחוש בחקירות [18], וקמיפלגי בפלוגתא דבן זכאי ורבנן, דתנן [פ"ה מ"ב; דף מ,א] 'מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים' [19].

אמר רב יוסף: הביא הבעל עדים שזינתה והביא האב עדים והזימום לעדי הבעל - עדי הבעל נהרגין [20] ואין משלמין ממון [21]; חזר והביא הבעל עדים והזימום לעדי האב [22] - עדי האב נהרגין [23] ומשלמין [ממון] [24]: ממון לזה [25] ונפשות לזה [26].

ואמר רב יוסף: "פלוני רבעו [27] לאונסו [28]" - הוא ואחר מצטרפין להרגו [29]; "לרצונו" - רשע הוא [עיין תוספות], והתורה אמרה: אל תשת רשע עד [30].

רבא אמר: אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע [31].

אמר רבא:

הערותעריכה

  1. ^ דהא ודאי לא מיקטלא אלא לוקה: דאין לך מיתת בית דין שלא נאמר בה לאו, וקסבר לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין - לוקין עליו כי אתרו בה מלקות ולא קטלא
  2. ^ טעמא מפרש (לקמן דף י.):
  3. ^ והיו שם שלשה או ארבעה, שיכולה עדות להתקיים בשאר
  4. ^ במסכת מכות [פ"א מ"ז-ח]
  5. ^ דממשמע שנאמר (דברים יז ו) 'על פי שנים עדים' (יקום) - כל שכן שלשה; למה נאמר [שם] 'או שלשה עדים'? אלא להחמיר עליו: ליתן חומר בעדי שקר: ששלישי זה - אף על פי שלא היה זה נידון על פיו למיתה, שהרי בשנים שהעידו תחלה נמי היה נידון - אפילו הכי עשה הכתוב את דינו כיוצא באלו, שאם הוזמו - יהרג אף השלישי, מפני שנטפל לעובר עבירה
  6. ^ דקיימא לן: מדה טובה מרובה ממדת פורענות; הלכך קל וחומר הוא
  7. ^ דעדותן בטלה
  8. ^ דרחמנא אמר (במדבר לה כה) 'והצילו העדה' דמהדרינן בתר זכותא לבטל העדות, ולא יהרג לא הוא ולא הם
  9. ^ שוין בכך דעדותן בטלה
  10. ^ בדיני נפשות עדותן בטלה
  11. ^ הקרוב או הפסול
  12. ^ בעוברי עבירה, שגילו דעתם שאף הם נעשים עדים, והרי הכתוב הקיש שלשה לבטל העדות אם יש קרוב או פסול
  13. ^ הקרוב והפסול
  14. ^ בעוברי עבירה אלא שתקו והכשרים התרו בהן אין אלו נעשים עדים ותתקיים העדות בשאר
  15. ^ כשר עמהם
  16. ^ ופלוגתא דרבי מאיר ורבנן נמי כגון שנמצא אחד מן השלשה קרוב או פסול וראה ושתק ולא התרה: רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, דאמר: בדיני נפשות - לא שנא התרה ולא שנא שתק - עדותן בטלה; ורבנן סברי כרבי: דהיכא דשתק - תתקיים העדות בשאר ומיקטלא
  17. ^ זה אומר "כליו של בועל שחורים" וזה אומר "לבנים"
  18. ^ איזה יום ואיזו שעה וכיוצא בהם, שהעדים באים על ידיהם לידי הזמה; ורבי מאיר סבר הכחשת בדיקות שמה הכחשה ולא מיקטלא, ורבנן סברי: כיון דבחקירה נמצאו מכוונים - הכחשה דבדיקות לאו הכחשה היא: דלא רמו סהדי אדעתיהו למיבדק כולי האי
  19. ^ שאמרו העדים "תחת תאנה נעשה מעשה"; אמר לו: תאנה זו - עוקציה דקין או עוקציה גסין? 'עוקצין' - זנבות תאנים, כמו (סוכה לד:) 'ניטל עוקצו'
  20. ^ שבאו להורגה
  21. ^ אף על פי שהיו מפסידין אותה כתובה - אין משלמין טובת הנאת כתובתה כדין שאר זוממי כתובה [במסכת מכות (דף ג:)]: דכיון דבשבילה הן נהרגין - אין משלמין לה ממון: דמתחייב בנפשו - פטור מן התשלומין, דכתיב (שמות כא כב) 'לא יהיה אסון ענוש יענש'; ואי משום מאה סלע דהוו בעו לאפסודיה לאב והוה ליה מיתה לזה לאשה ותשלומין לזה - לאב - לאו עלייהו רמו לשלומי, אלא על הבעל, שהרי על ידן הבעל בא לשלם לאב: דכל זמן שלא הביא הבעל עדים שזינתה תחתיו - אינו מתחייב לשלם מאה סלע על ידי עצמו, כדאמרינן בכתובות (דף מו.): דלא קרינא ביה 'ואם אמת היה וגו': דבלאו עדים לא מיקטלא; הלכך איהו נמי לא מיחייב אלא אם כן הביא עדים שזינתה והוזמו
  22. ^ "היאך אתם מזימים את אלו לומר שעמכם היו במקום פלוני - והלא אתם עמנו הייתם במקום פלוני"
  23. ^ שרצו להרוג עדי הבעל
  24. ^ מאה כסף לבעל: שבאו לחייבו כשהזימו את עדיו
  25. ^ לבעל
  26. ^ ונהרגין בשביל העדים; דקסבר רב יוסף: כי פטר רחמנא מתחייב בנפשו מן התשלומין היכא דמיתה וממון משום חד קאתו עליה
  27. ^ במשכב זכור
  28. ^ על כרחו
  29. ^ הנרבע הזה כשר להעיד עליו, ואם יש אחר עמו - נהרג הרובע על פיהם
  30. ^ דכתיב (שמות כג א) [לא תשא שמע שוא] אל תשת ידך וגו' [עם רשע להית עד חמס]
  31. ^ אין אדם נפסל לעדות בהודאת פיו, דאדם קרוב אצל עצמו; הלכך: אין אדם יכול לשום עצמו רשע, כלומר: על עדות עצמו אינו נעשה רשע, שהרי תורה פסלה קרוב לעדות, ונהרג הרובע, דפלגינן דיבורא ומהימנינן ליה לגבי חבריה ולא מהימנינן ליה לגבי דידיה לפסול לעדות