פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אחות אשה דבמזיד [1] לא אסירא מדאורייתא [2] בשוגג לא גזרו בה רבנן.

ומנלן דלא אסירא? דתניא: '[במדבר ה,יג: ושכב איש אֹתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה, ועד אין בה, והִוא לא נתפשה] 'אותה' - אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה; שיכול [שאילולא נכתב כך - היינו יכולים לחשוב] והלא דין הוא [3]: ומה במקום שבא על איסור קל [4] נאסר האוסר [5], מקום שבא על איסור חמור [6] אינו דין שנאסר האוסר [7]! [8]. אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו [9]; על מה נחלקו? - בבא על אחות אשתו: שבית שמאי אומרים: פוסל [10], ובית הלל אומרים: לא פוסל. אמר רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על אחות אשתו שלא פוסל את אשתו [11]; על מה נחלקו? - בבא על חמותו: שבית שמאי אומרים: פוסל [12] ובית הלל אומרים: לא פוסל; [13] לפי שבתחלה [14] הוא מותר בכל הנשים שבעולם והיא מותרת בכל האנשים שבעולם; קִדְּשָהּ - הוא אוסרה [15] והיא אסרתו [16]. מרובה איסור שֶאֲסָרָהּ מאיסור שֶאֲסָרָתְהוּ, שהוא אֲסָרָהּ בכל אנשים שבעולם, והיא לא אסרתהו אלא בקרובותיה; והלא דין הוא: ומה הוא, שֶאֲסָרָהּ בכל אנשים שבעולם, שגגה באסור לה - אינה נאסרת במותר לה [17], היא - שלא אסרתהו אלא בקרובותיה - שגג באסור לו [18] - אינו דין שלא נאסר לו במותר לו?! וזה הדין לשוגג [19]; למזיד מנין? תלמוד לומר: 'אותה'- אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה.'

אמר רבי אמי אמר ריש לקיש: מאי טעמא דרבי יהודה [20]? דכתיב [ויקרא כ,יד: ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה - זמה הוא] באש ישרפו אתו ואתהן [ולא תהיה זמה בתוככם]; וכי כל הבית כולו בשרפה [21]? אם אינו ענין לשרפה - תנהו ענין לאיסורא.

אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יהודה. ההוא דעבד איסורא בחמתיה, אתייה רב יהודה נגדיה: אמר ליה: אי לאו דאמר שמואל 'אין הלכה כרבי יהודה' אסריתה עלך [22] איסורא דעלם.

מאי 'איסור קל'? אמר רב חסדא: מחזיר גרושתו משנשאת: בא עליה האי [23] - אסרה עליה דהאי [24]; בא עליה אידך [25] אסרה עליה דהאי [26] [27]! מה למחזיר גרושתו משנשאת, שכן נטמא הגוף, ואיסורה ברוב [28] ואיסורה איסור עולם [גם לראשון וגם לשני] [29]!? אלא אמר ריש לקיש: [מאי 'איסור קל'? -] יבמה. 'יבמה'? למאן [30]? אילימא לאחר [31] וכדרב המנונא, דאמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה - אסורה ליבמה – [אין לומר שזה 'איסור קל', שהרי] מה ליבמה שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב [32]!?

אלא יבמה לאחין [33] עָבַד בה מאמר האי [34] - אסרה עליה דהאי [35]; בא עליה אידך [36] אסרה עליה דהאי [37]. מאי איריא שבא עליה שני [38]? אפילו עבד בה נמי מאמר [39]!? הא - לא קשיא, כרבן גמליאל, דאמר 'אין מאמר אחר מאמר'.

אלא [40] אפילו נתן לה גט [41] ואפילו חלץ לה [42]!? אלא אמר רבי יוחנן: סוטה. סוטה למאן [43]? אילימא לבעל [44] בא עליה בעל - אסרה עליה דבועל [45]! מאי איריא בא עליה [46] אפילו נתן לה גט ואפילו אמר "אין אני משקה"! אלא סוטה [47] לבועל [48]. האי 'איסור קל' הוא [49]? איסור חמור הוא, דהיינו אשת איש!


עמוד ב

אלא אמר רבא: אשת איש [50]. וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן: אשת איש. ומאי קרי לה 'איסור קל'? שאין האוסרה אוסרה כל ימיו. תניא נמי הכי: 'אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: אשת איש: ומה במקום הבא על איסור קל, שאין האוסרה אוסרה כל ימיו, נאסר האוסר - הבא על איסור חמור, שהאוסרה אוסרה כל ימיו, אינו דין שנאסר האוסרה!? ת"ל 'אותה' - אותה שכיבתה אוסרתה, ואין שכיבת אחותה אוסרתה.'

רבי יוסי אומר: כל שפוסל [ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו, וכל שאין פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו]: מאי קאמר רבי יוסי?: אילימא דקאמר תנא קמא דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים - אשת גיסו אסירא, ואשתו שריא, וקאמר ליה רבי יוסי: כי היכי דאשתו שריא - אשת גיסו נמי שריא, אי הכי [מדוע אמר] 'כל שאין פוסל על ידי אחרים אין פוסל על ידי עצמו'? 'כל שאין פוסל על ידי עצמו אינו פוסל על ידי אחרים' מיבעיא ליה? ואלא כי היכי דאשת גיסו אסירא, אשתו נמי אסירא [51] - התינח 'כל שפוסל', 'כל שאינו פוסל' מאי עבידתיה [52]?

אמר רבי אמי: [53] ארישא [54]ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן [55], על פי עדים תצא וחייבת בקרבן: יפה כחו של בית דין שפטרה מן הקרבן; וקאמר תנא קמא [56]: לא שנא על פי עדים [57] דאשת גיסו שריא [58], ולא שנא על פי בית דין [59] דאשת גיסו אסירא [60], וקאמר ליה רבי יוסי: על פי בית דין [61], דפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו [62], על פי עדים דאינו פוסל על ידי אחרים - אינו פוסל על ידי עצמו [63].

רבי יצחק נפחא אמר: לעולם אסיפא [64] [65] הא דאזלי ארוסתו וגיסו [66] הא דאזלי אשתו וגיסו [67]; וקאמר תנא קמא: לא שנא אשתו וגיסו ולא שנא ארוסתו וגיסו: אשת גיסו אסירא ואשתו שריא, וקאמר ליה רבי יוסי: אשתו וגיסו, דליכא למימר תנאה הוה ליה [68] בנשואין [69], דאינו פוסל על ידי אחר [70] אינו פוסל על ידי עצמו; [71] ארוסתו וגיסו [72], דאיכא למימר 'תנאה הוה ליה בקידושין' [73] ופוסל על ידי אחרים [74] - אף פוסל על ידי עצמו. [75]

הכי גרסינן: הא דאזיל אשתו וגיסו והא דאזיל ארוסתו וגיסו, והכי גרסינן: אשתו וגיסו דליכא למימר תנאה ה"ל בנשואין דאין פוסל על ידי אחרים: לישנא אחרינא גרס לה: הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו' - ואין אדם יכול להעמידה. אבל הב"ח ס"ק ב העמידה.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי [76]. מתקיף לה רב יוסף: ומי אמר שמואל הכי? והאתמר: 'יבמה - רב אמר: הרי היא כאשת איש [77], ושמואל אמר: אינה כאשת איש', ואמר רב הונא [78]: כגון שקדש אחיו את האשה, והלך לו למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו [79], [80] דרב אמר 'הרי היא כאשת איש' [81] - ואסורה ליבם [82], ושמואל אמר 'אינה כאשת איש' ושריא ליה [83]? אמר ליה אביי: וממאי דכי אמר שמואל 'הלכה כרבי יוסי' - אדרבי יצחק נפחא קאמר? דלמא אדרבי אמי קאמר [84]? ואי נמי אדרבי יצחק נפחא - ממאי דאפוסל [85],

הערותעריכה

  1. ^ דאפילו במזיד בא על אחותה
  2. ^ לא מיתסרא אשתו עילויה מדאורייתא, כדקתני לקמן, הלכך
  3. ^ שתאסר, ולכך נאמר 'אותה'
  4. ^ לקמן מוקים לה באשת איש; ואמאי קרי לה 'איסור קל'? שאין האוסרה אוסרה כל ימיו, שהרי היתר יש בגט
  5. ^ נאסר בה [באשה שזנתה] בעלה [שחייב לגרש אותה, ובעלה הוא] האוסרה לאחרים [כי לולא היתה נשואה היתה מותרת לכל העולם]
  6. ^ כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה
  7. ^ שתאסר אשתו האוסרת את אחותה
  8. ^ לכך נאמר 'אותה' [שלא נאמר קל וחומר זה]
  9. ^ שפוסל את אשתו עליו, ולקמן יליף לה מקרא
  10. ^ מקל וחומר, כדאמרן, ו'אותה' לא דרשי
  11. ^ דדורשין 'אותה'
  12. ^ דדרשינן 'אותו ואתהן' [ויקרא כ,יד], כדלקמן
  13. ^ רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו [בית שמאי ובית הלל] על אחות אשה:
  14. ^ עד שלא קדש אשתו
  15. ^ על כל אדם
  16. ^ בקרובותיה
  17. ^ כדדרשינן (לעיל דף נו): הא נתפשה - מותרת
  18. ^ באחותה
  19. ^ הדין הזה מלמדנו על השוגג שלא פסלה
  20. ^ דאמר 'הבא על חמותו פסל את אשתו'
  21. ^ אשתו מה חטאת [בכך שבעלה בא על אמה]
  22. ^ לאנתתך
  23. ^ כשנשאה האחרון
  24. ^ על הראשון
  25. ^ גירשה השני והחזירה הראשון - הרי לך איסור קל בלאו
  26. ^ ואסרה על השני דהדר הויא לגביה גרושתו משנשאת
  27. ^ והיינו 'נאסר האוסר' - נאסר שני זה שהיה אוסרה על זה הראשון שהחזירה
  28. ^ 'איסורה ברוב' לא גרסינן
  29. ^ תאמר בבא על אחות אשתו [שאיסורה רק בזמן שאשתו בחיים] שתאסר אשתו, שלא נטמא גופה!? ואיסור אחות אשתו אינו איסור עולם, שאם מתה אשתו - מותר באחותה
  30. ^ מי בא עליה באיסור
  31. ^ שבא עליה אחד מן השוק, והיינו 'איסור קל', דלאו בעלמא, וקתני 'נאסר האוסר' - נאסר בה יבמה, שהיה אוסרה על זה,
  32. ^ לכל אדם היא באיסור עד שלא חלצה - תאמר באחות אשה שאינה אסורה אלא לזה
  33. ^ שבא עליה אחד מן האחין באיסור - אסרה על האוסרה עליו; והיכי דמי? -
  34. ^ [אח] קמא
  35. ^ ואסרה על אידך; והאי מאמר יבמין - דרבנן הוא, ולאו קדושין גמורין, למיהוי אשת איש
  36. ^ וכי בא עליה שני - בא על איסור קל הוא, ואפילו הכי
  37. ^ אסרה על הראשון האוסרה עליו
  38. ^ דקתני 'מקום שבא על איסור קל'
  39. ^ אפילו חזר ועשה בה מאמר - נמי אסרה לבעל המאמר הראשון, כרבנן, דאמרי 'יש מאמר אחר מאמר'
  40. ^ כלומר: אלא פריך הכי:
  41. ^ אפילו עשה זה מאמר ובא אחיו ונתן גט
  42. ^ או חלץ - פסלה על ידו
  43. ^ למי נבעלה, דקרי לה 'איסור קל'
  44. ^ שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה, דאסירא ליה, דכתיב: ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה יג), וקתני 'נאסר האוסר'
  45. ^ אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו, או אפילו כשיגרשנה
  46. ^ בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה, כדתנן (סוטה פ"ה מ"א, דף כז) נטמאה נטמאה שתי פעמים: אחד לבעל ואחד לבועל
  47. ^ שנבעלה
  48. ^ נאסר בעלה האוסרה עליו
  49. ^ מי הוי בא על איסור קל
  50. ^ והיינו 'איסור קל' לגבי אחות אשה: לפי שאין האוסר אוסרה כל ימיו, שאפילו בחייו יש לה היתר בגט; אבל אשתו האוסרתו באחותה - אוסרתו כל ימיה
  51. ^ הואיל ואהנו הני נשואין לפוסלה על בעלה - אהנו נמי להיות חשובה כאשתו, ולאסור את אחותה עליו משום אחות אשה - מדרבנן
  52. ^ 'אינו פוסל' - מאן איירי בה לעיל
  53. ^ האי 'כל שאינו פוסל'
  54. ^ קאי, דאיירי באינו פוסל על ידי אחרים, דאיירי לעיל ב
  55. ^ והיא מותרת לבעלה
  56. ^ וקתני סיפא 'ואחר כך באתה אשתו - מותרת לחזור לו'
  57. ^ שאמרו לו "מתה אשתך" ולאחות אשתו אמרו "מת בעליך"
  58. ^ לחזור לבעלה
  59. ^ על פי עד אחד
  60. ^ אשתו שריא
  61. ^ פליגנא עלך
  62. ^ דהואיל ופוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו
  63. ^ אבל בעל פי עדים מודינא לך
  64. ^ כדנקט ואזיל סידרא דמתניתין בנשאת בעד אחד, ומאי 'פוסל' ו'אין פוסל' איכא?
  65. ^ הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו
  66. ^ למדינת הים
  67. ^ למדינת הים
  68. ^ להאי
  69. ^ באשתו ראשונה, וכולי עלמא ידעי דנשואי שניה טעות הן, ולא אתי למימר 'גירשה בעלה ונשאה זה', דהא אפילו גירשה בעלה - אסורה להאי, ומידע ידעי דסהדי אטעינהו
  70. ^ על ידי גיסו כשאר אשה הנשאת בעד אחד, דהתם הוא דאתי למימר גירש זה כו' ואי מחזיר אמרי 'זה מחזיר גרושתו מן הנשואין' אבל הכא – לא, הלכך
  71. ^ אבל
  72. ^ היכא דהואי קמייתא ארוסתו
  73. ^ סברי אינשי דנשואי שניה נשואין גמורין ואמרי 'גירשה בעלה ונשאה זה' ואי משום אחות אשה - תנאה הוה לו בקדושי ראשונה ולא נתקיים, ואי הדרא אשת גיסו לבעלה אמרי אינשי מותר להחזיר גרושתו משניסת הלכך
  74. ^ והואיל ואהנו מעשיו
  75. ^ ולתנא קמא טעמא דהניסת בעד אחד אסורה לחזור - לאו משום 'שמא יאמרו זה מחזיר גרושתו משנשאת' אלא משום דקנסוה רבנן משום דלא דייקא שפיר; הלכך כל מאן דנסבה פסל לה אקמא.
  76. ^ קסלקא דעתך אכולא מילתא דרבי יוסי קאי שמואל, ואמר דהאי דמתסרא אשה הנשאת בעד אחד - משום 'שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והוא מחזיר גרושתו משנשאת', וכל היכא דאיכא למימר הכי - מיתסרא, ואפילו היא אחות ארוסתו של ראשון, הואיל ואיכא למימר תנאה הוה ליה בקמייתא
  77. ^ רב הונא מפרש מאי היא
  78. ^ מאי 'אשת איש' דקאמר רב
  79. ^ שאלמלא נשאה ראשון - תרווייהו מודו דמותרת לחזור לו, דליכא למימר 'מחזיר גרושתו הוא', דהא הכל יודעים שטעות היתה, שאם גירשה לא היתה נשאת לאחיו
  80. ^ אבל 'קידש' - בההיא
  81. ^ הניסת בעד אחד שאסורה לבעלה
  82. ^ וזו נמי אסורה לראשון, שהוא עכשיו יבמהּ, דאמרי אינשי 'הראשון - תנאה הוה ליה בקדושין, ולא נתקיים, ומותרת היתה לשני, ועכשיו יוצאה משני ונושאה ראשון - ונמצא נושא את אשת אחיו'
  83. ^ לראשון, דלא אמרי 'תנאה הוה', דמלתא דלא שכיחא היא, אלא ידעי דטעות הוא ואטעינהו סהדי; אלמא לשמואל לא מסקי אינשי תנאה אדעתייהו; וגבי ארוסתו וגיסו - אמאי אמר שמואל 'הלכה כרבי יוסי' דמיתסרא אשת גיסו לגיסו
  84. ^ כדתרצה רבי אמי לטעמא דרבי יוסי: דלא איירי בתנאה כלל, דאפילו באשתו וגיסו נמי פוסל, ואף על גב דליכא למיחש לתנאה; ודשמואל אדשמואל תו לא קשיא, דלא דמי אחות אשה ואשת אח: דאחות אשה - אי קדים ואתא גיסו מקמי אשתו - הא מיתסרא אשת גיסו מיד אגיסו, ובעיא גט משני, משום 'שמא יאמרו גירש זה ונשא זה'! ואי אמרת משום אחות אשה אמרי מתה אשתו, אבל באשת אחיו מכי חזו דאתא אחיו תו לא אמרי גירש זה ונשא זה דהא גרושת אחיו היא לו
  85. ^ קאמר שמואל הלכה