פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי יבמות דף כז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

חלץ לאחיות [1] - לא נפטרו צרות [2]; היכא דקיימא חליצה דשמעון חליצה כשרה [3], חליץ לה ראובן חליצה פסולה? [4] מאי 'אחד חולץ לכולן' נמי דקאמר? - אאמצעית [5]. והא 'כולן' קאמר? כיון דרובה גביה [6] - קרי ליה 'כולן'. ואיבעית אימא: כי קאמר שמואל 'חליצה מעליא בעינן' – הני מילי למיפטר צרתה [7] אבל מפטרא נפשה - פטרה [8].

גופא אמר שמואל: חלץ לאחיות - לא נפטרו צרות, לצרות - נפטרו אחיות; חלץ לבעלת הגט [9] - לא נפטרה צרה, לצרה - נפטרה בעלת הגט; חלץ לבעלת המאמר [10] - לא נפטרה צרה [11]; [12] לצרה - נפטרה בעלת מאמר [13]. מאי שנא לאחיות, דלא נפטרו צרות, דהויא לו 'אחות אשה בזיקה' [14] - חלץ לצרות נמי לא ליפטרו אחיות, דהויא להו 'צרות אחות אשה בזיקה' [15]? קסבר שמואל 'אין זיקה'. והא אמר שמואל [16] 'יש זיקה'? לדברי האומר 'אין זיקה' קאמר. אי הכי [17] 'חלץ לאחיות' - אמאי לא נפטרו צרות [18]? בשלמא צרה דרחל [19] - לא תיפטר [20]: דכיון דחלץ לה ללאה, והדר חלץ לרחל - הויא לה חליצה דרחל חליצה פסולה [21]; אלא צרה דלאה תיפטר [22]!? מאי 'לא נפטרו צרות' נמי דקאמר - אצרה דרחל. והא 'צרות' קאמר? צרות דעלמא [23]. אי הכי [24] 'חלץ לצרות - נפטרו אחיות'? [25] - ואצרת רחל מי מיפטרא [26]? והא תנן [27]: 'אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו' [28]? שמואל נמי - התחיל ולא התחיל קאמר: התחיל באחיות [29] - לא יגמור בצרות [30], דתנן [שם]: 'אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו' [31]; התחיל בצרות [32] - יגמור אף באחיות [33], דתנן [שם]: 'מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו' [34]. רב אשי אמר: לעולם כדקאמרת [35], ומשום דלא אלימא זיקה לשויי לצרה כערוה [36]. תניא כוותיה דרב אשי: 'חלץ לאחיות - לא נפטרו צרות' - הא לצרות - נפטרו אחיות; מאי טעמא? לאו משום דקסבר 'יש זיקה, ולא אלימא זיקה לשוייה לצרה כערוה'? אמר רבי אבא בר ממל: הא מני? בית שמאי היא, דתנן [יבמות פ"א מ"ד]: 'בית שמאי מתירין הצרות לאחין [37]. אי הכי [38] - יבומי נמי תתייבם [39]!? כרבי יוחנן בן נורי, דאמר: 'בואו ונתקן להם לצרות שיהו חולצות ולא מתייבמות'. והאמר מר 'לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה'? אמר רב נחמן בר יצחק: אחריו חזרו ותקנו.

איבעיא להו:


עמוד ב

בעלת הגט ובעלת מאמר [40] - איזו מהן קודמת [41]?: בעלת הגט עדיפא משום דאתחיל בה בחליצה? או דלמא בעלת מאמר עדיפא משום דקרובה לביאה? אמר רב אשי: תא שמע: 'ומודה רבן גמליאל [42] שיש גט אחר מאמר [43] ומאמר אחר גט [44]' - אי גט עדיף לא ליהני מאמר אבתריה, ואי מאמר עדיף לא ליהני גט אבתריה! אלא לאו שמע מינה כי הדדי נינהו [45]! שמע מינה.

אמר רב הונא אמר רב: שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד: חלץ לראשונה [46] – הותרה [47]; חלץ לשנייה – הותרה [48]; מתה ראשונה [49] - מותר בשנייה [50], ואין צריך לומר מתה שנייה [51] שמותר בראשונה - משום דהויא יבמה שהותרה [52] ונאסרה [53] וחזרה והותרה [54] - תחזור להיתירה הראשון. ורבי יוחנן אמר: מתה שנייה מותר בראשונה [55], אבל מתה ראשונה - אסור בשנייה; מאי טעמא? שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה' - הרי זו כאשת אח שיש לה בנים ואסורה. ורב לית ליה האי סברא? והאמר רב 'כל אשה שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה' הרי היא כאשת אח שיש לו בנים, ואסורה'? הני מילי - היכא דקאי באפה איסור אחות אשה דאורייתא [56], אבל הכא - זיקה דרבנן היא [57].

איתיביה רבי יוסי בר חנינא לרבי יוחנן [מהמשנה ד(לעיל דף כו,א)]: 'ארבעה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות' ואמאי? ליקו חד מינייהו לחלוץ לה לשנייה, ותיהוי ראשונה לגבי אידך כ'יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה - תחזור להיתירה הראשון'? אמר ליה: אחיות - איני יודע מי שנאן [58].

ולימא ליה: מאי 'חולצות' נמי דקתני - חולצת חדא [59]? 'חולצות' קתני.

ולימא ליה: מאי 'חולצות' = חולצות דעלמא [60]? 'הרי אלו' קתני [61].

ולימא 'דחליץ ליה לראשונה ברישא' [62] 'חולצות' –

הערותעריכה

  1. ^ שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים, וכל אחת - צרתה עמה, וחלץ לאחיות
  2. ^ הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי, אלא יחלוץ לצרות ויפטרו אחיות; ואף על גב דצרות נמי - אי הוה בעי לא הוה מייבם, מיהו קל איסורם משל אחיות [שהצרות הן רק צרות של אחות זקוקתו], הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות; והכי מפרש לקמן
  3. ^ לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה
  4. ^ בתמיה: ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון, דזיקה גרידתא היא?
  5. ^ כלומר: השלישית, לאחר שחלץ שמעון לשניה, שהיא על שניהן אחות חלוצה, ושניהן שוין בה; וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין
  6. ^ שהחולץ לשלישית חלץ לשתים
  7. ^ כדקאמרינן 'לא נפטרו צרות'
  8. ^ בחליצה דכל דהו, הלכך אחד חולץ לשלש היכא דליכא צרות בהדייהו
  9. ^ שתי יבמות מאח אחד, ונתן יבם גט לאחת מהן - שוב אין חליצתה הוגנת כל כך, דקלישא זיקתה, ואם חלץ לה
  10. ^ עשה מאמר באחת מנשי אחיו המת, ואחר כך חלץ לה
  11. ^ שחליצה זו אינה פוטרת לגמרי, שעדיין צריכה גט למאמרו, כדתנן בפרק 'רבן גמליאל' (לקמן נ,א): 'עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט' - ואף על גב דיהיב לה גט אחר דחלץ לה הוא דמהניא, אבל צרתה צריכה חליצה
  12. ^ אבל חלץ
  13. ^ מחליצה, ואינה צריכה אלא גט למאמרו
  14. ^ ואי הוה בעי לייבומי - לא מצי, ולהכי גריעה חליצתה
  15. ^ הא צרת אחות זקוקה היא, ואסירא לייבומי, דצרה במקום ערוה קיימא
  16. ^ בפרק שני
  17. ^ דאין זיקה
  18. ^ שחליצה הוגנת היא
  19. ^ דחלצה באחרונה
  20. ^ דחליצה דרחל גרועה הואי
  21. ^ דאי בעי לייבומי [עכשיו לרחל] לא מצי, דאחות חלוצתו היא
  22. ^ דחליצת לאה כשרה היא: דאי הוה בעי מצי לייבומי
  23. ^ כלומר: כל היכא דמיתרמי כהאי גוונא - לא נפטרו צרות של אחרונה
  24. ^ ד'צרות' דקאמר שמואל - בצרה דרחל שחלצה באחרונה קאמר
  25. ^ בתמיה: דכי חלץ לצרת אחות החלוצה - נפטרה אחות החלוצה?
  26. ^ אחליצה דצרה מי מיפטרה רחל
  27. ^ ב'החולץ' [פ"ד מ"ז, דף מ,ב]
  28. ^ ואפילו לא היתה צרתה מאחיו, אלא מנכרי, וטעמא התם מפרש, והכא נמי אי הוה בעי לייבומי לא מצי
  29. ^ שחלץ ללאה
  30. ^ לא פטרה חליצת צרה דרחל את רחל
  31. ^ וכל שכן דלא יגמור באחיות, דחליצת רחל לא מיפטרה צרה, דלאו חליצה מעלייתא היא, דאחות חלוצתו היא; אלא שתיהן צריכות חליצה
  32. ^ שחלץ לצרת לאה
  33. ^ אם רצה לחלוץ לרחל - נפטרה צרתה, ואף על גב דרחל קרובת לאה, שהיא צרת חלוצתו - לא גריע בהכי
  34. ^ והכא נמי: כיון דאין זיקה - אי הוה בעי לייבומי לרחל מייבם, וכל שכן גמר בצרת רחל ולא ברחל, דשכיחא מילתא טפי
  35. ^ כדאמר שמואל ברישא: חלץ לאחיות - לא נפטרו צרות, משום דיש זיקה, וחליצת האחיות גרועה, ואפילו צרת לאה לא מיפטרה; חלץ לצרות - נפטרו אחיות, דחליצתן משובחות משל אחיות; ודקשיא לך 'הויא צרת אחות אשה בזיקה והויא כי אחות זקוקה גופה'? - לא היא
  36. ^ ולא גזרו חכמים אלא באחות זקוקה
  37. ^ ואפילו צרת אחות אשה שרי לייבומי, וכל שכן צרת אחות זקוקה
  38. ^ אמאי תני 'חלץ'?
  39. ^ הצרה
  40. ^ אחיו שמת, ולו שתי נשים, ועשה זה מאמר לזו וגט לזו, ושוב אסור לייבם - דקם ליה ב'לא יבנה' כיון שהתחיל לגרש
  41. ^ הגונה לחלוץ ולפטור צרתה
  42. ^ דאמר לקמן בפרק חמישי [משנה א] 'אין גט אחר גט' - מודה הוא
  43. ^ כגון שתי יבמות מאח אחד, ועשה מאמר בזו ואחר כך נתן גט לזו - מהני גט לפסול הראשונה עליו משום 'לא יבנה' ולהאסר בקרובות שנייה כבראשונה, ולא אמרינן 'מאמר ככנוסה' ואדחאי שנייה מיניה ולא מהני בה גט
  44. ^ אם נתן גט לראשונה ואחר כך עשה מאמר בצרתה - לא אמרינן גט קמא במקום חליצה קאי, ותו לא קני מאמר יבמין בצרה, אלא ודאי מהני, וצריכה גט למאמרו, ואסור גם בקרובותיה
  45. ^ ותפשוט בעיין שהאחת פוטרת חברתה, ויחלוץ לאיזו שירצה: שחליצת שתיהן גרועה
  46. ^ שנפלה ראשון
  47. ^ לשוק
  48. ^ לשוק; והוא הדין אם חלץ לשנייה ואחר כך לראשונה
  49. ^ בלא חליצה
  50. ^ מותר לייבם את השניה, ואף על פי שבשעת נפילתהּ - אחות זקוקת ראשונה היתה, ואין אני קורא בה 'יבמה יבא עליה', כי מתה קמייתא - פקעה זיקה ושריא הך, ולית ליה הא דשנינן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,ב): הך מתניתין דהכא - אי למאן דאמר 'יש זיקה' - יש זיקה כו', דאוקימנא לעיל דהואיל ונאסרה עליו בשעת נפילה - תו לא משתריא, ואיכא לאותובי ממתניתין, דקתני 'חולצות ולא מתייבמות' – אמאי? ליחלוץ חדא ולישתרי אידך? ולקמן מותבינן ליה מינה אסיפא דמילתיה, ולא מתרץ
  51. ^ ולא חלצה
  52. ^ שהיתה ראויה לייבם בשעת נפילתה
  53. ^ אלא שנפלה זו אחרי כן ואסרתה
  54. ^ וכיון שמתה זו
  55. ^ הואיל ובשעת נפילתה היתה ראויה לו
  56. ^ כגון שלשה אחים, שנים מהם נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של השני, דעלה איתמר הך דרב בפירקין (לקמן ל,א): אסורה יבמתו עליו, הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הואי
  57. ^ וכיון דמתה - שריא
  58. ^ כלומר: זו אינה משנה
  59. ^ שנייה
  60. ^ כל היכא דמיתרמי כהאי גוונא - חולצות השניות
  61. ^ משמע הנך תרתי דאיירי בהו
  62. ^ דתו לא משתריא שנייה: שלא נראית בשעת נפילה