ביאור:בבלי יבמות דף מה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין ^[1], אבל הכא - עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין ^[2] כחייבי כריתות דמי ^[3]. מיתיבי: 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת' ^[4]. אלא אמר רב יוסף: מאן 'הכל מודים' – רבי: אף על גב דרבי אומר ^[5] 'אין הדברים הללו ^[6] אמורים אלא לדברי רבי עקיבא, שהיה עושה חלוצה כערוה' - וליה לא סבירא ליה, ^[7] בעובד כוכבים ועבד – מודה; דכי אתא רב דימי אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו ^[8]: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ורבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון ^[9] לטבריא. הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דרבי אמי. אמר להו: רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי! הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל - ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום – דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר!!

אלא אמר רב יוסף: רבי היא ^[10], דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק בר אבודימי משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל - הא אמר רבי יהושע ^[11] 'הולד כשר'? אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי - מודו שהולד פגום לכהונה, מקל וחומר מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל ^[12] - אינו דין שבנה פגום ^[13]! מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת!? הכא נמי כיון שנבעלה – פסלה ^[14], דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוּהָ ^[15]? - שנאמר (ויקרא כב יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה [וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ] - מי שיש לו אלמנות וגירושין בה ^[16], יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה ^[17].

אמר ליה אביי ^[18]: מאי חזית דסמכת אדרב דימי ^[19]? סמוך אדרבין ^[20], דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן 'רבי יהודה הנשיא'? – רבי! ואף רב מורה בה היתירא, דההוא ^[21] דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו? אמר לו: הולד כשר. אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך.

אמר שימי בר חייא לרב: אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא ^[22] - הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא ^[23]?! אמר ליה: אי ניהוי כיהושע בן נון - לא יהיבנא ליה ברתי! אמר ליה: אי הוה כיהושע בן נון - אי מר לא יהיב ליה, אחריני יהבי ליה; האי - אי מר לא יהיב ליה, אחריני לא יהבי ליה! לא הוה קאזיל מקמיה ^[24]. יהיב ביה עיניה ושכיב. ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף רב יהודה מורה בה להיתירא: דכי אתא לקמיה דרב יהודה, אמר ליה: זיל איטמר ^[25] או נסיב בת מינך ^[26]. וכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה: או גלי ^[27] או נסיב בת מינך.

שלחו ליה בני בי מיכסי ^[28] לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל מהו? אמר להו: השתא עבד כולו אמרינן כשר - חציו מיבעיא? אמר רב יוסף: מרא דשמעתא ^[29]

עמוד ב

מנו? רב יהודה ^[30]? והא אמר רב יהודה ^[31]: 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל אותו ולד אין לו תקנה ^[32]'? [עונה רבה:] כי איתמר ^[33] דרב יהודה - כגון דקדיש ^[34] בת ישראל ^[35] דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש ^[36]. [מקשה רב יוסף:]- והאמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב: לדברי הפוסל - פוסל אפילו בפנויה; לדברי המכשיר ^[37] מכשיר אפילו באשת איש! ^[38] ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב ^[39]: מאן דפסיל סבר: מה אשת אב, דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר - אף כל דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר; ומאן דמכשר סבר: מה אשת אב, דלדידיה לא תפסי בה קדושין, לאחריני תפסי בה קדושין - לאפוקי עובד כוכבים ועבד, דלא תפסי בהו קדושין כלל. [מסיימת הגמרא אליבא דרבה] אלא כי איתמר דרב יהודה - כגון שבא על אשת איש ^[40] ונמצא צד חירות שבו ^[41] משתמש באשת איש ^[42].

אמר רבינא: אמר לי רב גזא: איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין והוה עובדא ^[43] בפנויה - ואכשר; באשת איש - ופסיל. אמר רב ששת: לדידי אמר לי רב גזא: לא רבי יוסי בר אבין הוה, אלא רבי יוסי ברבי זבידא הוה, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש ^[44]. אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרבינא: איקלע אמימר לאתרין, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש. והלכתא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש.

רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ^[45] ומנייה בפורסי דבבל ^[46] ואף על גב ^[47] דאמר מר '(דברים יז טו) שום תשים עליך מלך [אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא] - כל משימות שאתה משים אל יהו אלא מקרב אחיך' - האי כיון דאמו מישראל 'מקרב אחיך' קרינן ביה.

עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אִנְתְתָא ^[48]. אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה ^[49] ובברתה ^[50]: בה - כדרב אסי, דאמר רב אסי ^[51]: מי לא טבלה לנדותה? ^[52] בברתה - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר.

ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' ^[53]. אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה ^[54]? ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמאה'; אמר רבי יהושע בן לוי: מי לא טבל לקריו? אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן העובד כוכבים, וקדם וטבל לשם בן חורין - קנה עצמו בן חורין. מאי טעמא?

הערות

^ דנפקא לן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,א) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו'
^ ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו, דכתיב (בראשית כב ה) שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור; ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין, דכתיב בשבע אומות לא תתחתן בם (דברים ז ג) - לא יהא לך בהן חיתון; ובשאר אומות כתיב ואחר כן תבא (דברים כא יג) - מכלל דמעיקרא לית בה הויה; ומהני קראי נפקא לן בקדושין (סח,ב) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים, ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו; הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין
^ ודמיא לחייבי כריתות; ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ ג) ודרשינן בסנהדרין (נז,ב) 'בעולת בעל' יש להם; 'נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אין להם; וכל שכן דארוסה לית להו; וביאה לשם קדושין נמי לית להו, דאיתקוש הויות להדדי
^ והא האי תנא - כשמעון התימני סבירא ליה, וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר
^ בפרק 'רבן גמליאל' 'אין ביאה אחר חליצה': דאם חלץ לזו ובעל את זו - אינה צריכה הימנו גט, וקאמר
^ דביאה אחר חליצה לא תפסה
^ אפילו הכי
^ רבי
^ לאנטוכי
^ לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה, דהא נמי רבים אכשרי, אלא משום ההיא דרבי איכא למיפסליה, דהלכה כמותו
^ בן לוי לעיל
^ עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית
^ 'בנה פגום' - לאו דוקא, דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאו כהן הוא! ואי משום דלא ישא כהנת - כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת, שאין קדושה בנשים, דאפילו כשרות מותרות לפסולים, דקיימא לן (קדושין עג,א) 'לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים'; אלא משום בתה נקט: דאם תלד בת - פסולה לכהונה
^ אפילו מתרומה דבי נשא, וכל שכן מלהנשא לכהן
^ כהנת מתרומת אביה, ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד - פסלה מתרומה, וכל שכן מכהונה
^ כגון ישראלית - הוא דכי מת וְזֶרַע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' (שם)
^ שאין קדושין תופסין
^ לרב יוסף
^ דאמר משמיה דרבי 'הולד ממזר'
^ דמכשרי ליה משמיה דרבי
^ בן עובד כוכבים מישראלית
^ גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בארבע רגליו במלכות מדי - וגוּזמא
^ יבא וירקד לפנינו! כלומר: אתה שהתרת דבר חידוש - הֲאַמֵּת דבריך ותן לו בתך
^ אותו בן העובד כוכבים דקא אמר ליה "הב לי ברתך"
^ לך במקום שלא יכירוך, ושא בת ישראל; שאילו יכירוך - לא יתנוה לך! אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל, שהרי ממזר מוּזְהר על הכשרה
^ בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך; אבל ממזרת ושפחה לא תשא, אלמא כשר הוא
^ צא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה
^ מקום
^ דאמר 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו - כשר'
^ כדאמר 'ואף רב יהודה מורה בה להיתירא'
^ גבי חציו עבד הבא על בת ישראל
^ בבת ישראל, כלומר ממזר הוא
^ ההיא דאין לו תקנה
^ מי שחציו עבד וחציו בן חורין
^ ואחר כך בא עליה: דכיון דקדשה - הויא מקודשת לצד חירות אבל לא לצד עבדות
^ ולפיכך הולד ממזר: דכל הני דמכשרי - בפנויה מכשרי, אבל באשת איש אפילו בישראל הולד ממזר, וכל שכן עובד כוכבים ועבד! אבל היכא דבא עליה בלא קדושין - כשר
^ בעבד הבא על בת ישראל
^ וטעמא מפרש ואזיל:
^ דממזרות לגבה כתיב, דכתיב 'לא יקח איש את אשת אביו' (דברים כג א) וסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג ג)
^ ומשום הכי הולד אין לו תקנה בבת ישראל
^ של עבד, כשבא עליה
^ ואף על גב דאי כולו עבד הולד כשר, כדאמרן: לדברי המכשיר מכשיר אפילו באשת איש - הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר
^ בעבד גמור
^ כדאמרן: שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קדושין על אחרים
^ מעובד כוכבים הבא על ישראלית הוה
^ גבאים ממונים על ישראל
^ דגר בעלמא אסור למנותו פרנס על ישראל
^ לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות
^ להיות גיורת גמורה, ואף על פי שלא טבלה לשם גירות; ואמר (לקמן מו,ב): 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול' - דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות; דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה
^ ואף על גב דבת עבד הבא על בת ישראל היא, דהא נתגיירה זו, וכבת ישראל היא - אפילו הכי כשרה בתה
^ בשמעתין: ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' שלא טבלה אמו לשם גירות, ואמר
^ אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות! לשנא אחרינא: 'לשם אנתתא' - לשם אישות, וטבילת גירות הוה, אלא שאינה טבילה, דאמר ב'כיצד' (לעיל כד,ב): אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש - אינן גרים; 'יכילנא לאכשורי בה' על ידי טבילות אחרות שטבלה אחר כך לנדותה; כך שמעתי; וקשיא לי: חדא: דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפילו למשנה ראשונה נמי: אי קמייתא לא סלקא לה - בתרא נמי לא סלקא לה, דלאו לשם שמים נתגיירה! ולשון ראשון עיקר, ונראה בעיני;
^ שלא טבלה אמו כשנתגיירה
^ ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות, דדת יהודית היא

[1] דנפקא לן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,א) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו'

[2] ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו, דכתיב (בראשית כב ה) שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור; ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין, דכתיב בשבע אומות לא תתחתן בם (דברים ז ג) - לא יהא לך בהן חיתון; ובשאר אומות כתיב ואחר כן תבא (דברים כא יג) - מכלל דמעיקרא לית בה הויה; ומהני קראי נפקא לן בקדושין (סח,ב) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים, ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו; הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין

[3] ודמיא לחייבי כריתות; ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ ג) ודרשינן בסנהדרין (נז,ב) 'בעולת בעל' יש להם; 'נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אין להם; וכל שכן דארוסה לית להו; וביאה לשם קדושין נמי לית להו, דאיתקוש הויות להדדי

[4] והא האי תנא - כשמעון התימני סבירא ליה, וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר

[5] בפרק 'רבן גמליאל' 'אין ביאה אחר חליצה': דאם חלץ לזו ובעל את זו - אינה צריכה הימנו גט, וקאמר

[6] דביאה אחר חליצה לא תפסה

[7] אפילו הכי

[8] רבי

[9] לאנטוכי

[10] לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה, דהא נמי רבים אכשרי, אלא משום ההיא דרבי איכא למיפסליה, דהלכה כמותו

[11] בן לוי לעיל

[12] עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית

[13] 'בנה פגום' - לאו דוקא, דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאו כהן הוא! ואי משום דלא ישא כהנת - כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת, שאין קדושה בנשים, דאפילו כשרות מותרות לפסולים, דקיימא לן (קדושין עג,א) 'לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים'; אלא משום בתה נקט: דאם תלד בת - פסולה לכהונה

[14] אפילו מתרומה דבי נשא, וכל שכן מלהנשא לכהן

[15] כהנת מתרומת אביה, ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד - פסלה מתרומה, וכל שכן מכהונה

[16] כגון ישראלית - הוא דכי מת וְזֶרַע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' (שם)

[17] שאין קדושין תופסין

[18] לרב יוסף

[19] דאמר משמיה דרבי 'הולד ממזר'

[20] דמכשרי ליה משמיה דרבי

[21] בן עובד כוכבים מישראלית

[22] גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בארבע רגליו במלכות מדי - וגוּזמא

[23] יבא וירקד לפנינו! כלומר: אתה שהתרת דבר חידוש - הֲאַמֵּת דבריך ותן לו בתך

[24] אותו בן העובד כוכבים דקא אמר ליה "הב לי ברתך"

[25] לך במקום שלא יכירוך, ושא בת ישראל; שאילו יכירוך - לא יתנוה לך! אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל, שהרי ממזר מוּזְהר על הכשרה

[26] בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך; אבל ממזרת ושפחה לא תשא, אלמא כשר הוא

[27] צא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה

[28] מקום

[29] דאמר 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו - כשר'

[30] כדאמר 'ואף רב יהודה מורה בה להיתירא'

[31] גבי חציו עבד הבא על בת ישראל

[32] בבת ישראל, כלומר ממזר הוא

[33] ההיא דאין לו תקנה

[34] מי שחציו עבד וחציו בן חורין

[35] ואחר כך בא עליה: דכיון דקדשה - הויא מקודשת לצד חירות אבל לא לצד עבדות

[36] ולפיכך הולד ממזר: דכל הני דמכשרי - בפנויה מכשרי, אבל באשת איש אפילו בישראל הולד ממזר, וכל שכן עובד כוכבים ועבד! אבל היכא דבא עליה בלא קדושין - כשר

[37] בעבד הבא על בת ישראל

[38] וטעמא מפרש ואזיל:

[39] דממזרות לגבה כתיב, דכתיב 'לא יקח איש את אשת אביו' (דברים כג א) וסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג ג)

[40] ומשום הכי הולד אין לו תקנה בבת ישראל

[41] של עבד, כשבא עליה

[42] ואף על גב דאי כולו עבד הולד כשר, כדאמרן: לדברי המכשיר מכשיר אפילו באשת איש - הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר

[43] בעבד גמור

[44] כדאמרן: שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קדושין על אחרים

[45] מעובד כוכבים הבא על ישראלית הוה

[46] גבאים ממונים על ישראל

[47] דגר בעלמא אסור למנותו פרנס על ישראל

[48] לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות

[49] להיות גיורת גמורה, ואף על פי שלא טבלה לשם גירות; ואמר (לקמן מו,ב): 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול' - דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות; דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה

[50] ואף על גב דבת עבד הבא על בת ישראל היא, דהא נתגיירה זו, וכבת ישראל היא - אפילו הכי כשרה בתה

[51] בשמעתין: ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' שלא טבלה אמו לשם גירות, ואמר

[52] אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות! לשנא אחרינא: 'לשם אנתתא' - לשם אישות, וטבילת גירות הוה, אלא שאינה טבילה, דאמר ב'כיצד' (לעיל כד,ב): אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש - אינן גרים; 'יכילנא לאכשורי בה' על ידי טבילות אחרות שטבלה אחר כך לנדותה; כך שמעתי; וקשיא לי: חדא: דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפילו למשנה ראשונה נמי: אי קמייתא לא סלקא לה - בתרא נמי לא סלקא לה, דלאו לשם שמים נתגיירה! ולשון ראשון עיקר, ונראה בעיני;

[53] שלא טבלה אמו כשנתגיירה

[54] ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות, דדת יהודית היא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]