פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

באורתא אמר רבא הכי [1]; ובצפרא הדר ביה [2]. אמר ליה [3]: שריתו [במקרה שמת בן היבמה בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה]? - יהא רעוא דתשתרו אף תרבא [חֵלֶב]!: הכא, גבי מעוברת חבירו ומינקת חבירו הנשואה לכהן - מאי? מי עבוד רבנן תקנתא לכהן או לא [4]? אמר ליה: הכי[כך אתה חושב]? השתא [עכשיו שים לב]: בשלמא התם, כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל, דאמרי אף על גב דלא שהא - ולד מעליא הוי, גבי אשת כהן - כיון דלא אפשר עבדינן כרבנן [5] [ולא כרבן שמעון בן גמליאל], אבל הכא [אם נשא אדם מעוברת חברו או מינקת חברו] - כמאן נעביד? אי כרבי מאיר - הא אמר 'יוציא ולא יחזיר עולמית'! ואי כרבנן - האמרי 'בגט'!

איתמר: קדשה [6] בתוך שלשה וברח - פליגי בה רב אחא ורפרם: חד אמר משמתינן ליה, וחד אמר עירוקיה מסתייה [היות וערק = ברח] [7]. הוה עובדא ואמר להו רפרם: עירוקיה מסתייה.

ספק בן תשע [לראשון ובן שבעה לאחרון - יוציא, והוולד כשר, וחייבין באשם תלוי]: אמר ליה רבא לרב נחמן: לימא הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים לתשעה ילדן [8]?! אמר ליה: נשי דידן - לשבעה ילדן! אמר ליה: נשי דידכו הוו רובא דעלמא? אמר ליה: הכי קאמינא: רוב נשים ילדן לתשעה ומיעוט לשבעה; וכל היולדת לתשעה - עוברה ניכר לשליש ימיה [9]; וזו - הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימיה [10] - איתרע ליה רובא [11]. אי 'כל היולדת לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה, הא - מדלא הוכר לשליש ימיה עוברה - ודאי בר שבעה לבתראה הוא'! אלא אימא: רוב היולדת לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה והאי - מדלא הוכר לשליש ימיה - איתרע ליה רובא.

תנו רבנן: 'ראשון [12] - ראוי להיות כהן גדול [13] ושני ממזר מספק [14] רבי אליעזר בן יעקב אומר: אין ממזר מספק'. מאי קאמר [15]? אמר אביי: הכי קאמר: ראשון ראוי להיות כהן גדול, ושני ספק ממזר ואסור בממזרת [16]. רבי אליעזר [ב"ח: בן יעקב] אומר: אינו ספק ממזר אלא ודאי ממזר [17], ומותר בממזרת [18]. רבא אמר: הכי קאמר: ראשון ראוי להיות כהן גדול ושני ממזר ודאי מספק [19] ומותר בממזרת; ורבי אליעזר בן יעקב אומר: אין ודאי ממזר מספק, אלא ספק ממזר ואסור בממזרת. [רבא ואביי מעמידים את רבי אליעזר בן יעקב הפוך!] וקמיפלגי [20] בדרבי אלעזר [21]: דתנן [22] '[כל האסורין מלבוא בקהל מותרין לבוא זה בזה; רבי יהודה אוסר] רבי אלעזר אומר: ודאן בודאן מותר; ודאן בספקן [23] וספקן בודאן וספקן בספקן אסור [24]; ואלו הן ספקן: שתוקי [25] ואסופי [26] וכותי [27]'; ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר; [28] כי אמריתה [29] קמיה דשמואל - אמר לי: הלל שָנָה 'עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני לויי וישראלי, חללי [בני כהנים מפסול כהונה], גירי, חרורי [עבדים משוחררים], ממזרי, נתיני [30], שתוקי, ואסופי; וכולן מותרין לבא זה בזה' [31] - ואת אמרת הלכה כרבי אלעזר [32]? [33] אביי סבר לה כשמואל דאמר הלכה כהלל, ומוקי לה רבי אליעזר בן יעקב אליבא דהלכתא, כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא; רבא סבר לה כרב דאמר הלכה כרבי אלעזר, ומוקי לה לדרבי אליעזר בן יעקב אליבא דהלכתא, כי היכי דלא תקשי


עמוד ב

הלכתא אהלכתא [34]. אמר אביי: מנא אמינא לה דכל ספיקא לרבי אליעזר בן יעקב כודאי משוי ליה? – דתניא [תוספתק קידושין פ"א ה"ד]: 'רבי אליעזר בן יעקב אומר: הרי שבא על נשים הרבה ואין יודע על איזהו מהן בא, וכן היא שבאו עליה אנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהן קבלה [35] - נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו ונתמלא כל העולם כולו ממזרין [36], ועל זה נאמר [ויקרא יט,כט: אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ] ומלאה הארץ זמה; ורבא אמר לך: הכי קאמר: [זמה נדרש] 'זו - מה היא?' [37]. 'יתר על כן [38] אמר [39] רבי אליעזר בן יעקב: לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אח נושא את אחותו.' איני - והא רב כי איקלע לדרדשיר, [מכריז] ואמר: 'מאן הויא ליומא' [40], ורב נחמן כי איקלע לשכנציב [מכריז] ואמר 'מאן הויא ליומא'!? שאני רבנן דפקיע [41] שמייהו [42]. [איך אפשר שעשו כך? וכי רבא לא ידע מזה, ואף על פי כן] והאמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה - צריכה לישב שבעה נקיים [43]? רבנן - שלוחייהו הוו משדרי ומודעי להו [44]. ואיבעית אימא: לרבנן יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו, דאמר מר: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו.

תנא: 'רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה משום שנאמר: (משלי ג כט) אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא; ספק אמר "אנא בר מיתנא הוא [בן המת אני], ונכסי דידי הוא" ויבם אמר "את בראי דידי את, ולית לך ולא מידי בנכסי" - הוי ממון המוטל בספק [45] וממון המוטל בספק חולקין; ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא, ספק אמר: "ההוא גברא [אני הספק] בר מיתנא הוא [בן המת אני], ונכסי - דידי הוא"; בני יבם אמרי "את - אחינו את, ומנתא הוא דאית לך בהדן" [46]; [47] סבור רבנן קמיה דרב משרשיא למימר מתניתין היא [48] דתנן: '[49] הוא אינו יורש אותם [50] והם יורשין אותו [51]; והכא איפכא [52]: התם [53] אמרי ליה "אייתי ראיה [54] ושקול"; הכא אמר להו "אייתו ראיה [55] ושקולו"!

אמר להו רב משרשיא: מי דמי? התם אינהו ודאי [56] ואיהו ספק; הכא - אידי ואידי ספק [57]! אלא אי דמיא למתניתין – [להא] דמיא: לספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם גופיה, דהתם אמרי ליה: "אייתי ראיה דאחונא את ושקול" [58]. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם, לבתר דפלג יבם בנכסי מיתנא [59]: בני יבם אמרי "אייתי ראיה דאחונא את ושקול"; אמר להו ספק "מה נפשייכו: אי אחוכון אנא - הבו לי מנתא בהדייכו [60]; ואי בר מיתנא אנא - הבו לי פלגא דפלג אבוכון בהדאי"!

רבי אבא אמר רב: קם דינא [61]! רבי ירמיה אמר: הדר דינא [62]! לימא בפלוגתא דאדמון ורבנן קמיפלגי, דתנן [63]: 'מי שהלך למדינת הים ואבדה לו דרך שדהו [64]: אדמון אמר: ילך בקצרה [65]; וחכמים אומרים 'יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר'; והוינן בה: לרבנן שפיר קאמר אדמון [66]! ואמר רב יהודה אמר רב: הכא במאי עסקינן? - כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחות [67]. אי הכי - מאי טעמא דאדמון? ואמר רבא: בארבעה דאתו מכח ארבעה [68] וארבעה דאתו מכח חד - כולי עלמא לא פליגי דמצו מדחי ליה; כי פליגי בחד דאתי מכח ארבעה: אדמון סבר מצי אמר ליה "מכל מקום דרכי גבך הוא", ורבנן סברי דאמר ליה: אי שתקת - שתקת [69], ואי לא - מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו. לימא רבי אבא דאמר כרבנן ורבי ירמיה דאמר כאדמון? אמר לך רבי אבא: אנא דאמרי אפילו כאדמון: עד כאן לא קאמר אדמון התם אלא משום דאמר ליה 'ממה נפשך

הערותעריכה

  1. ^ כדקאמרת [שחולצת]
  2. ^ ושמעתי מפיו שאינה חולצת
  3. ^ לרבי יהושע בריה דרב אידי קבעי לה
  4. ^ דאף על גב דלישראל בעינן יוציא בגט עד שיגיע זמנו - התם הוא דלכשיגיע זמנו מצי לאהדורה, אבל הכא, דאי מגרש לה לא מצי מהדר לה - תסגי בהפרשה בעלמא
  5. ^ וסמכינן אולד
  6. ^ שום אלמנה או גרושה
  7. ^ לא בעי למיכפייה דלכתוב גט: דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו
  8. ^ ולייתי חטאת, דודאי בר קמא הוא, ואשת אח בת בנים בעל
  9. ^ דכתיב ויהי כמשלש חדשים (בראשית לח כד)
  10. ^ דאי הוכר לא הוה מספקא לן
  11. ^ דלא תשדייה בתר רוב נשים אלא ספק בתר מיעוט ספק בתר רוב
  12. ^ דספק הוה
  13. ^ ממה נפשך
  14. ^ אם קיימהּ עד שילדה לו בן ודאי - ממזר מספק: שמא ראשון בן המת הוה וקאי עליה בכרת ואישתכח האי שני ולד חייבי כריתות וממזר
  15. ^ רבי אליעזר בן יעקב? היכי מצי לאפוקי מספק ממזר
  16. ^ ובכשרה
  17. ^ כודאי ממזר הוי
  18. ^ דקסבר ספיקן בודאן מותר
  19. ^ כלומר: מתוך ספק זה נעשה כודאי ממזר
  20. ^ אביי ורבא
  21. ^ דמר מוקי רבי אליעזר בן יעקב להיתירא, ומר מוקי ליה לאיסורא
  22. ^ קדושין פ"ד מ"ג; בבלי קידושין עד,א
  23. ^ שמא הספק כשר הוא, ונמצא בא ממזר בקהל
  24. ^ וכן ספק ממזר בספק ממזרת: דשמא זה פסול וזה כשר
  25. ^ שקורא אביו ואמו משתקתו
  26. ^ שנאסף מן השוק; ובכולהו איכא למיחש שמא מפסול נתעברה
  27. ^ אין מקפיד על קידושי כסף ושטר, דלית ליה גזירה שוה ד'קיחה' 'קיחה', וכי מקדש חד - מנסבא לאידך, לפיכך כולן ספק ממזרים הם שמא נתקדשה אמו לאחר
  28. ^ רב יהודה מסיים למילתיה ואזיל:
  29. ^ להא שמעתא: דרב אמר הלכה כרבי אליעזר
  30. ^ גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות, דכתיב (יהושע ט כז) ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה
  31. ^ אי אמרת בשלמא 'ספיקן בודאן מותר', וכל שכן ספיקן בספיקן - היינו דמשכחת ליה 'כולן מותרין זה בזה' [לא כולן בכולן אלא באוכלוסיות חלקיות שונות]: כהנים לוים וישראלים מותרין זה בזה [קבוצה ראשונה]; לויי וישראלי [שהם חלק הקבוצה הראשונה, ועוד] חללי, גירי, וחרורי, עבדים משוחררים מותרים זה בזה [ קבוצה שניה; מתוכה גירי וחרורי נמצאים גם בקבוצה השלישית]; גירי חרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים זה בזה [ומכאן שגירי וחרורי מותרים הספקות: בשתוקי ובאסופי – ודאן בספקן; וכן ממזרים מתורים בספקות: שתוקי ואסופי!], דקהל גרים לא איקרי קהל; לפיכך ממזרים מותרים בהן; וכסדר הזה שנויים בקדושין (דף סט,ב)
  32. ^ שאין ממזר מותר בשתוקי ולא שתוקי בשתוקי ולא שתוקי באסופי
  33. ^ אם כן לא משכחת לה כולהו מעורבים!?
  34. ^ דקיימא לן 'משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי' במסכת גיטין (סז,א)
  35. ^ נתעברה
  36. ^ מספק קרו להו ממזרים
  37. ^ לשון ספק
  38. ^ דאפילו הכא, דעל ידי נישואין הוה, והדבר מפורסם
  39. ^ גזר
  40. ^ מי חפצה לינשא לימים שאתעכב כאן
  41. ^ כולי עלמא
  42. ^ וקוראין לבתו על שמו, ואם יבא בנו ממקום אחר - ישמע שהיא בת אביו ויפרוש
  43. ^ שמא מחמת חימוד פרסה נדה בשעה שנתפייסה
  44. ^ שבעה יומי קודם ביאתן
  45. ^ שאין זה מוחזק בזה [בממון] יותר מזה, דאם זה בן המת - אין ליבם בהן כלום, ואם בן היבם הוא - אין לו בהן כלום; הלכך אין כאן מוציא מחברו להטיל עליו הראיה
  46. ^ הספק מוחזק בהן ביותר, דממה נפשך [אם איננו בן המת אלא בן היבם] אית ליה זכיה בגווייהו, אבל בני יבם - שמא אין להם חלק בהם, שזה [הספק] בן ראשון הוא [למת], וכולה שלו
  47. ^ ומשום הכי
  48. ^ בפרק 'נושאין על האנוסה'
  49. ^ ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון
  50. ^ לא זה ולא זה, דבני ראשון מדחו ליה אצל בני אחרון ובני אחרון אצל בני ראשון
  51. ^ בין שניהם
  52. ^ דהוא מוחזק יותר
  53. ^ להכי מדחו ליה:
  54. ^ דאחונא את
  55. ^ דאחוכון אנא
  56. ^ שהן יודעין מכח מי הן באין לירש
  57. ^ שאפילו הספק אין טוען טענת ודאי ואינו יודע מכח מי הוא בא לירש
  58. ^ התם מיתוקמא מתניתין דהוא לא יורש אותן, דאמרי ליה "אייתי ראיה ושקול"; אבל בההיא דלעיל - שניהם ספק; ונראה בעיני דההיא מנתא דקמודו ליה - שקיל, ואידך הוי ממון המוטל בספק וחולקין: הוא נוטל החצי ובין כולן החצי
  59. ^ עם ספק בנכסי מיתנא כדאמרן לעיל דחולקין
  60. ^ ואי משום דשקלי אנא פלגא בנכסי מיתנא - מהדרנא לכו ההוא פלגא ונחלוק הכל בשוה בין נכסי הראשון בין נכסי האחרו" וכגון שהיו נכסי היבם מרובין ואביו מועטין
  61. ^ אחר שנעשה דין בנכסי המת - אין זה יכול לחזור ולערער עליהם, ומה שהוא שואל בנכסי היבם - אמרי ליה "אייתי ראיה"
  62. ^ ומהדרי ליה פלגא דנכסי מיתנא או פלג כולהו נכסי בשוה
  63. ^ כתובות פ"יג מ"ז
  64. ^ שהיתה שדהו מוקפת משדות אחרים, והיה לו דרך על אחת מן הרוחות, ואבדה: ששכחו על איזה מן הרוחות היתה
  65. ^ יתנו ביניהם דרך קצרה; ולקמן מפרש לה
  66. ^ דקסלקא דעתא שהקיפו אדם אחד מכל רוחותיו דאמר אורחיה גביה הוא
  67. ^ דכל חד וחד מדחי ליה
  68. ^ שארבעה אנשים מכרום לאלו
  69. ^ ולא אעלה עליך בדמים יקרים