יבמות צה א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אחות אשה דבמזיד לא אסירא מדאורייתא בשוגג לא גזרו בה רבנן ומנלן דלא אסירא דתניא (במדבר ה, יג) אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שב"ש אומרים פוסל וב"ה אומרים לא פוסל א"ר יוסי לא נחלקו ב"ש וב"ה אבבא על אחות אשתו שלא פוסל את אשתו על מה נחלקו בבא על חמותו שב"ש אומרים פוסל וב"ה אומרים בלא פוסל לפי שבתחלה הוא מותר בכל הנשים שבעולם והיא מותרת בכל האנשים שבעולם קדשה הוא אוסרה והיא אסרתו מרובה איסור שאסרה מאיסור שאסרתהו שהוא אסרה בכל אנשי' שבעולם והיא לא אסרתהו אלא בקרובותיה והלא דין הוא ומה הוא שאסרה בכל אנשים שבעולם שגגה באסור לה אינה נאסרת במותר לה היא שלא אסרתהו אלא בקרובותיה שגג באסור לו אינו דין שלא נאסר לו במותר לו וזה הדין לשוגג למזיד מנין ת"ל אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה אמר רבי אמי אמר ריש לקיש מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (ויקרא כ, יד) באש ישרפו אותו ואתהן וכי כל הבית כולו בשרפה אם אינו ענין לשרפה תנהו ענין לאיסורא אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה ההוא דעבד איסורא בחמתיה אתייה רב יהודה נגדיה אמר ליה אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה אסריתה עלך איסורא דעלם:
מאי איסור קל אמר רב חסדא מחזיר גרושתו משנשאת בא עליה האי אסרה עליה דהאי בא עליה אידך אסרה עליה דהאי מה למחזיר גרושתו משנשאת שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב ואיסורה איסור עולם אלא אמר ר"ל יבמה יבמה למאן אילימא לאחר וכדרב המנונא דאמר רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה מה ליבמה שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב אלא יבמה לאחין עבד בה מאמר האי אסרה עליה דהאי בא עליה אידך אסרה עליה דהאי מאי איריא שבא עליה שני אפי' עבד בה נמי מאמר הא לא קשיא כר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר אלא אפילו נתן לה גט ואפילו חלץ לה אלא אמר רבי יוחנן סוטה סוטה למאן אילימא לבעל בא עליה בעל אסרה עליה דבועל מאי איריא בא עליה גאפילו נתן לה גט ואפילו אמר אין אני משקה אלא סוטה לבועל האי איסור קל הוא איסור חמור הוא דהיינו אשת איש
רש"י
עריכה
אחות אשה - דאפילו במזיד בא על אחותה לא מיתסרא אשתו עילויה מדאורייתא כדקתני לקמן הלכך בשוגג כו':
אותה - ושכב איש אותה:
והלא דין הוא - שתאסר ולכך נאמר אותה:
מקום שבא על איסור קל - לקמן מוקים לה באשת איש ואמאי קרי לה איסור קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי היתר יש בגט:
נאסר האוסר - נאסר בה בעלה האוסרה לאחרים:
מקום שבא על איסור חמור - כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה:
אינו דין שנאסר האוסר - שתאסר אשתו האוסרת את אחותה לכך נאמר אותה:
בבא על חמותו - שפוסל את אשתו עליו ולקמן יליף לה מקרא:
שב"ש אומרים פוסל - מק"ו כדאמרן ואותה לא דרשי:
אמר ר' יוסי לא נחלקו כו' שלא פוסל - דדורשין אותה:
שבש"א פוסל - דדרשי' אותו ואתהן כדלקמן:
לפי שבתחלה כו' - רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו על אחות אשה:
שבתחלה - עד שלא קדש אשתו:
הוא אוסרה - על כל אדם והיא אוסרתו בקרובותיה:
לא נאסרה במותר לה - כדדרשינן (לעיל דף נו:) הא נתפשה מותרת:
שגג באסור לו - באחותה:
וזה הדין לשוגג - הדין הזה מלמדנו על השוגג שלא פסלה:
מאי טעמא דרבי יהודה - דאמר הבא על חמותו פסל את אשתו:
וכי כל הבית כולו בשרפה - אשתו מה חטאת:
אסריתה עלך - לאנתתך:
בא עליה האי - כשנשאה האחרון אסרה על הראשון:
בא עליה האחד - גירשה השני והחזירה הראשון הרי לך איסור קל בלאו ואסרה על השני דהדר הויא לגביה גרושתו משנשאת והיינו נאסר האוסר נאסר שני זה שהיה אוסרה על זה הראשון שהחזירה:
מה למחזיר כו' - תאמר בבא על אחות אשתו שתאסר אשתו שלא נטמא גופה ואיסור אחות אשתו אינו איסור עולם שאם מתה אשתו מותר באחותה: איסור ברוב לא גרסי':
יבמה למאן - מי בא עליה באיסור:
אילימא יבמה לאחר - שבא עליה אחד מן השוק והיינו איסור קל דלאו בעלמא וקתני נאסר האוסר נאסר בה יבמה שהיה אוסרה על זה וכדרב המנונא:
ואיסורה ברוב - לכל אדם היא באיסור עד שלא חלצה תאמר באחות אשה שאינה אסורה אלא לזה:
אלא יבמה לאחין - שבא עליה אחד מן האחין באיסור אסרה על האוסרה עליו והיכי דמי דעבד בה קמא מאמר ואסרה על אידך והאי מאמר יבמין דרבנן הוא ולאו קדושין גמורין למיהוי אשת איש וכי בא עליה שני בא על איסור קל הוא ואפ"ה אסרה על הראשון האוסרה עליו:
מאי איריא בא עליה - שני דקתני מקום שבא על איסור קל אפילו חזר ועשה בה מאמר נמי אסרה לבעל המאמר הראשון כרבנן דאמרי יש מאמר אחר מאמר:
אלא אפילו נתן גט - כלומר אלא פריך הכי אפילו עשה זה מאמר ובא אחיו ונתן גט או חלץ פסלה על ידו:
סוטה למאן - למי נבעלה דקרי לה איסור קל:
אי נימא לבעל - שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה דאסירא ליה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה) וקתני נאסר האוסר אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו או אפילו כשיגרשנה:
מאי איריא בא עליה - בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה כדתנן (סוטה דף כז:) נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל:
אלא סוטה - שנבעלה לבועל נאסר בעלה האוסרה עליו:
והאי - מי הוי בא על איסור קל איסור חמור הוא דהיינו אשת איש:
תוספות
עריכה
על מה נחלקו בבא על חמותו שב"ש אומרים פוסל. וטעמא דב"ש כדמפרש בסמוך לר' יהודה וכי כל הבית כולו בשרפה כו':
זה הדין לשוגג למזיד מנין. ותימה אמאי מיבעי ליה קרא למזיד מהיכא תיתי לן לאיסורא אי משום ק"ו דקאמר לעיל ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסרה כו' כיון דאית ליה ההוא דינא למה ליה לר' יוסי דינא דהכא היה לו לחלוק על ר' יהודה בפשיטות שאין דין זה ענין למחלוקתו כלל:
מה למחזיר גרושתו שכן איסורה ברוב. כלומר ע"י כל אדם יכול לבא לידי איסור זה שגרושתו נאסרה ע"י כל מי שישאנה אבל אחות אשה אפילו תאסר אשתו משכיבת אחותה לא מיתסרא אשתו עליו במה שיבא איניש דעלמא על אחותה:
עבד בה מאמר האי אסרה עליה דהאיך. השתא נקט מילתיה כמאן דאמר (לעיל דף כט.) מאמר קונה מדאוריי':
מאי איריא בא עליה כו' נתן גט או חלץ נמי. כלומר לא דמי לאחות אשה דאתינא לאוסרה על ידי ביאת איסור אבל כאן הדבר תלוי בזיקה:
אילימא בסוטה לבעל. פירוש כשבא עליה בעל אסורה לבועל לעולם ששוב אין מים בודקין אותה מאי איריא בבא עליה אפי' נתן לה גט ויחזור ויקדשנה ויכניסנה לחופה או אמר איני משקה שוב אין יכול להשקותה ואסורה לבועל לעולם ותימ' לרבינו יצחק דמנלן כשאומר איני רוצה להשקותה דשוב אין יכול להשקותה ואמר רבינו יצחק שיש להוכיח קצת דכי אמר איני משקה קתני במתניתין בסוטה (כג.) בהדי הנהו דמנחותיהן נשרפות שאין ראויות עוד לשתות:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק י (עריכה)
סז א ב מיי' פ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ט"ו סעיף כ"ז בהג"ה:
סח ג מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה י"ב, סמ"ג עשין מח, טור ושו"ע אה"ע סי' י"א סעיף א':
ראשונים נוספים
אי לאו דאמר ר' יהודה אמר שמואל אין הלכה כר' יהודה אסרתה עליך איסורא דלעולם. וא"ת אמאי לא אסרה מהא דתנן (לעיל יבמות דף כ"ו) הנטען מן האשה אסור באמה איכא דאמרי בחיי' אסרה לאחר מיתת אמה התירה ולאו מילתא היא אלא גזירה דרבנן היא ואם כנם אינו מוציא, כ"ש בזו שכנס ולבסוף סרח.
אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כר' יהודה אסרת' עלך לאתתך איסור עולם וכו' וא"ת ואמאי לא מתסר' מהא דתנן הנטען מן האשה אסור בבתה וי"ל דהק"ל התם שאם כנס לא יצא דברננה לא מפקינן וכ"ש הכא שהיתה אשתו מקודם לכן וזה פשוט מאד:
מה למחזיר גרושתו שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב (רש"י לא גריס ליה) משום דאיהו מפרש ליה לקמן שהוא אסור לרוב העולם ואלו הכא אינה אסורה אלא לבעלה ואין צריך למחוק דה"פ ואיסור ע"י רוב ישראל כי רוב ישראל ראויים לנשאה ולאס' עליו:
מאי איריא בא עליה אפי' עבד בה מאמר נמי פירוש ואלו מתני' קתני במקום שבא על איסור קל תאסר האוסר אלמ' בביאה הוא דמיתס' וכו' וק"ל אמאי לא פרכי' הכי גבי מחזיר גרושתו דמתסר על בעלה בקדושי' י"ל משום דאיכא לאוקומי כר' יוסי בן כפר דאמר מן האירוסי' מותרת וא"ת והא אמרי' לעיל דאפי' לר' יוסי בן כפר מיתסר' בכניסה לחופה י"ל דההיא איסור' דרבנן דכ"מ שאוסרת ביאה אסרו בחופה מפני שהיא הכשר ביאה והיא עושה נשואי':
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק י (עריכה)
ומנ"ל דלא אסורא דתנאי ושכב איש אותה שכבת זרע. אותה שכיבה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה. והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל פי' היינו א"א שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי יכול להתירה בגט נאסר האוסר פי' בעלה נאסר בה בביאת זה מקום שבא על איסור חמור, פי' באחות אשה שהיא אוסרת אוסרתה כל ימי' ואפילו גירשה כדכתיב עלי' בחיי' אינו דין שנאסר האוסר פי' שתאסר אשתו בשכיבת אחותה.
אר"נ לא נחלקו ב"ש וב"ה בבא על חמותו שפסל את אשתו פי' כדמפרשי' לקמן טעמא, על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שב"ש פסל וב"ה לא פסל. אר"ז א"ר אמי אמר ר"ל מ"ט דר"י א"ק ואיש אש יקח את אשה ואת אמה זמה האי באש ישרפו אותו ואתהן וכי כל הבית כלו בשריפה ומה חטאת אשתו אם אינו ענין לשריפה תנהו ענין לאיסורא. אר"י א"ש אין הל' כר"י. ההוא דעביד איסורא מחמתי' אתי' ר"י ונגדיה א"ל אי לאו דא"ש אין הל' כר"י אסרתה עלך לאיתתך איסור עולם:
איסור קל אשת איש וא"ת מה לאשת איש שכן יש בה מיתת ב"ד תאמר באחות אשה דלית בה רק כרת ונהי דאין האוסרה אוסרה כל ימיו מ"מ פירכא גמורה היא כיון דשמעינן ביה חומרא שאינה באחות אשה וי"ל דלא בעי ללמוד חומרא אלא איסורא וא"כ איסור קל הוא שאינו גדול כאיסור אחות אשה שאיסורה כל ימיו אבל תימה מה לאשת איש שכן נטמא הגוף וי"ל דעבדינן ק"ו מספק סוטה דשמא לא נטמא הגוף:
ושמואל אמר אינה כאשת איש ואמאי הא איכא למימר תנאה הו"ל ליבם בקדושין ולא היתה אשתו ושריא לזה שנשאה וא"כ אסירא לחזור לו ליבם א"עג דלא שייך למימר גירש זה ונשא זה ונמצא מחזיר גרושתו כמו באשת איש דהא בכל ענין אסור אשת אחיו מ"מ איכא למיחש שמא יאמרו תנאי הו"ל בקדושין כמו דאמר ר' יוסי לעיל ונמצא שנושא היבם שהלך למדינת הים גרושת אחיו:
דלמא אדר' אמי [קאמר] דלא מיירי כלל בתנאי קסבר דלא מסקי אינשי אדעתייהו תנאה כלל ולא תקשי משמואל לשמואל וא"ת מ"מ תקשי משמואל לשמואל דכי היכי דאמר שמואל לעיל דעל פי בית דין אסורה אשת גיסו אגיסו אע"ג דלא שייך שמא יאמרו גירש זה ונשא זה דבכל ענין מתסרא משום אחות אשה כמו כן נימא הכא דאסורה לבעל כאשת איש דמה לי אחות אשה מה לי אשת אח וי"ל דדוקא באחות אשה שייך לומר גירש זה ונשא זה כגון היכא שבא גיסו ממדה"י קודם לאשתו ואז מן הדין אסורה עליו גזרה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ואחות אשתו לא הויא שנאמר [דמתה] אשתו במדה"י ומעתה לא הותר לו אף כי באה האשה אחרי כן אבל הכא לא שייך לומר גזרה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה דמיד שבא היבם גלוי וידוע הוא שאסורה לזה שנשאה משום אשת אחיו ואפילו גירש אסורה לעולם ול"נ דא"כ הו"ל לאפלוגי לעיל בין היכא שבא גיסו קודם לאשתו והיכא שבאה אשתו קודם לגיסו. ונראה לריב"ן לפרש דלא קשה משמואל לשמואל דלעיל היינו משום דנשאת ע"פ ב"ד דלא דייקא שפיר עבדא איסורא ולהכי קנסוה רבנן דאסירא לבעל אבל הכא איירי לשמואל דנשאת ע"פ עדים דלא עבדא איסורא דלא מציא למידק טפי ולא קנסוה רבנן אכן לעולם לא אמרינן טעמא משום גזרה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ורב סבר דוקא משום דקידש אבל נשא דליכא למימר תנאה הו"ל בנשואין שריא לבעל כיון שנשאת על פי עדים לא עבדא איסורא ולא קנסוה רבנן:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה