ביאור:בבלי יבמות דף נט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מהו ^[1]? בתר נישואין אזלינן ^[2], או בתר אירוסין אזלינן ^[3]? אמר ליה: תניתוה [יבמות פ"ו מ"ג]: 'נתארמלו או נתגרשו - מן הנשואין פסולות, מן האירוסין כשרות' ^[4]! אמר ליה: לשוויה חללה לא קמיבעיא לי, דביאה היא דמשוויה חללה; כי קמיבעיא לי (ויקרא כא יג) והוא אשה בבתוליה יקח – מאי? קיחה דקדושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן? אמר ליה: הא נמי תניתוה [יבמות פ"ו מ"ד]: 'אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס' ^[5]! שאני התם דכתיב [ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו] יקח אשה. הכא נמי [ויקרא כא,יג: והוא - אשה בבתוליה יקח] כתיב 'אשה' ^[6]? אחת ^[7] ולא שתים. ומה ראית [להעדיף ללמוד להתיר אלמנה ארוסה לכהן לאחר שנתמנה להיות כהן גדול, ולא להתיר קטנה שנתבגרה]? הא ^[8] אישתני גופה ^[9] והא ^[10] לא אישתני גופה.

משנה: כהן גדול לא ישא אלמנה - בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין; ולא ישא את הבוגרת ^[11]. רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת. [ולא ישא את מוכת עץ].

גמרא: תנו רבנן: '(ויקרא כא יד) אלמנה [וגרושה וחללה זנה, את אלה] לא יקח [כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] - בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין.' פשיטא ^[12]!? מהו דתימא 'לילף אלמנה אלמנה מתמר ^[13]: מה להלן מן הנישואין - אף כאן מן הנישואין' - קא משמע לן. ואימא הכי נמי? דומיא דגרושה ^[14]: מה גרושה - בין מן הנישואין בין מן האירוסין, אף אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין.

ולא ישא את הבוגרת: תנו רבנן [ספרא אמור פרשה ב הלכה ז]: '[ויקרא כא,יג] והוא אשה בבתוליה יקח - פרט לבוגרת, שכלו לה בתוליה, דברי רבי מאיר; רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.' במאי קא מיפלגי? רבי מאיר סבר: ^[15] 'בתולה ^[16]' - אפילו מקצת בתולים משמע ^[17]; ^[18] 'בתוליהָ' ^[19] עד דאיכא כל הבתולים; 'בבתוליה' ^[20] בכדרכה ^[21] - אִין ^[22] שלא כדרכה - לא ^[23]; ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי: ^[24] 'בתולה' - בתולה שלימה משמע ^[25]; ^[26] 'בתוליהָ' - ואפילו מקצת בתולים ^[27]; 'בבתוליה' ^[28] - ^[29] עד שיהיו כל בתוליה קיימין, ^[30] בין בכדרכה בין שלא כדרכה ^[31].

אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה ^[32]. מתיב רבא [ספרי דברים פיסקא רלז ד"ה ולו תהיה]: ^[33] '[דברים כב,יט: וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל] ולו תהיה לאשה [לא יוכל לשלחה כל ימיו] - באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול ^[34] ^[35] גרושה וחלוצה ^[36] לכהן הדיוט ^[37]'; היכי דמי ^[38]?: אלימא בכדרכה - מאי איריא משום אלמנה [שאמרת 'פרט לאמנה לכהן גדול']? תיפוק ליה משום דהויא לה בעולה ^[39]!? אלא לאו - שלא כדרכה, ומשום אלמנה אִין, משום בעולה לא!

עמוד ב

הא מני? - רבי מאיר היא ^[40], ורב - דאמר ^[41] כרבי אלעזר ^[42]. אי כרבי אלעזר, מאי איריא משום בעולה? תיפוק ליה דהויא לה זונה ^[43], דהא אמר רבי אלעזר ^[44]: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות - עשאה זונה!? אמר רב יוסף: כגון שנבעלה לבהמה; דהתם משום בעולה איכא, משום זונה ליכא ^[45]. אמר ליה אביי: ממה נפשך? אי בעולה הויא - זונה נמי הויא, ואי זונה לא הויא ^[46] - בעולה נמי לא הויא ^[47]!? וכי תימא 'מידי דהויא אמוכת עץ ^[48] שלא כדרכה ^[49]' - אם כן אין לך אשה שכשרה לכהונה שלא נעשית מוכת עץ על ידי צרור ^[50]! אלא אמר רבי זירא: בממאנת ^[51].

אמר רב שימי בר חייא: נבעלה לבהמה - כשרה לכהונה ^[52]. תניא נמי הכי: 'נבעלה למי שאינו איש ^[53] - אף על פי שבסקילה ^[54] - ^[55] כשרה לכהונה.

כי אתא רב דימי אמר: מעשה בריבה אחת בהיתלו ^[56] שהיתה מכבדת את הבית, ורבעה כלב כופרי ^[57] מאחריה ^[58] והכשירה רבי לכהונה. אמר שמואל 'ולכהן גדול'! בימי רבי כהן גדול מי הוה? ^[59] אלא 'ראויה לכהן גדול'.

אמר ליה רבא מפרקין לרב אשי: מנא הא מילתא דאמור רבנן 'אין זנות לבהמה'? דכתיב: (דברים כג יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב [בית ה' אלקיך לכל נדר כי תועבת ה' אלקיך גם שניהם], ותנן [תמורה פ"ו מ"ג]: 'אתנן כלב ^[60] ומחיר זונה ^[61] מותרין ^[62], ^[63] שנאמר 'גם שניהם'- שנים ולא ארבעה' ^[64].

תנו רבנן: 'אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ^[65], ואם נשא - נשוי; אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא, ואם נשא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: הולד חלל; וחכמים אומרים: הולד כשר.' [הגמרא דנה בברייתא זו:] 'אם נשא – נשוי': אמר רב הונא אמר רב: ומוציא בגט. ואלא הא דקתני: 'אם נשא - נשוי'? אמר רב אחא בר יעקב: לומר

הערות

^ לכונסה משבגרה או לא
^ וכיון דבגרה אסירא ליה
^ ושריא ליה
^ אלמא בפסול כהונה - בתר נישואין אזלינן, מדלא פסיל אלמנה שנתארסה לכהן גדול ומת
^ אלמא בתר אירוסין אזלינן
^ והאי 'אשה' קרא יתירא הוא, ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (סא,א) דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס
^ תירוצא הוא: אחת יש לך לרבות
^ בוגרת
^ נשתנה גופה מן אירוסין לנישואין
^ אלמנה
^ פלוגתייהו מפרש בגמרא
^ 'אלמנה' - סתמא משמע
^ 'שבי אלמנה' (בראשית לח יא)
^ ובגרושה פשיטא ליה דסתמא היא: דלית לך למילף כדילפינן גזירה שוה באלמנה
^ אי הוה כתיב
^ יקח
^ והואי מישתרי בוגרת
^ השתא דכתיב
^ מיתסרא בוגרת, דמשמע
^ בי"ת יתירא - דמשמע הכי למדרש: במקום בתוליה, דהיינו
^ - אם נבעלה
^ נפסלה לכהן גדול, אבל בבעילה
^ דלמיסר בעולה שלא כדרכה ליכא למימר מהאי קרא, ולמידרש 'עד שיהו כל בתוליה קיימין ואפילו שלא כדרכה', כדדרשינן ליה אליבא דרבי אלעזר: כיון ד'בתולה' מִעֵט בוגרת - כל שכן בעולה שלא כדרכה; הלכך כי אתא קרא - למישרי אתא, וכדדרשינן
^ אי הוה כתיב
^ ומיתסרא בוגרת
^ השתא דכתיב
^ משמע, לרבות בוגרת
^ ב' יתירא
^ משמע שתהא בבתוליה
^ שלא אבדה מהם כלום על ידי בעילה
^ וכיון דאיתרבאי בוגרת להיתירא - איצטריך למיסר בעולה שלא כדרכה
^ לכהן גדול שמצווה על הבתולה; אבל להדיוט - אפילו כדרכה כשרה, ואין 'זונה' אלא הנבעלת לאסור לה
^ במאנס נערה בתולה כתיב:
^ מן האירוסין, וזה המאנס כהן גדול הוא
^ או
^ או חלוצה מן האירוסין היא
^ אם כהן הדיוט הוא
^ הך ביאת אונס שבא עליה כהן גדול זה
^ ותניא לקמן 'אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא'
^ דאמר 'בתולה' - עד שיהו כל בתוליה קיימין, פרט לבוגרת'; ואייתר ליה 'בבתוליה' - למעוטי בעולה שלא כדרכה, דשריא
^ פסולה
^ דאמר לעיל 'בתוליה' - מקצת בתולים, לרבויי בוגרת; ואתא 'בבתוליה' למעוטי בעולה שלא כדרכה, כדלעיל
^ ואפילו לכהן הדיוט אסורה
^ לקמן בפירקין (סא,ב)
^ דילפינן לקמן בשמעתין 'אין זנות לבהמה'
^ אם כן לאו ביאה היא
^ ואפילו לכהן גדול תשתרי
^ דהא רבי אלעזר קאמר במתניתין 'לא ישא את מוכת עץ'
^ ותיבעי למימר דאפילו במוכת עץ שלא כדרכה פסולה
^ של קינוח בית הכסא
^ משכחת לה להא דרב אליבא דרבי אלעזר דהויא בעולה ולא זונה, ולא אלמנה ולא גרושה: בקטנה יתומה הנישאת לבעל, ובעלה שלא כדרכה ומיאנה בו: דאין כאן פסול זנות ואלמנות וגירושין, ואשמעינן רב דיש כאן פסול בעולה לכהן גדול
^ אפילו לכהן גדול: דמוכת עץ בעלמא היא, ומאן דשרי במוכת עץ שרי בה
^ בהמה
^ אם יש עדים והתראה
^ היכא דליכא עדים והתראה
^ שם מקום
^ כלבים גדולים שצדין בהן חיות
^ שלא כדרכה, דאי כדרכה לא גרעה ממוכת עץ
^ רבי לאחר חורבן הבית היה כמה דורות, שהוא סוף התנאים, ובימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, דתנן (ראש השנה כט ב) 'משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי וכו'.
^ שאם אמר אדם לזונה "הילך טלה זה והבעלי לכלבי"
^ שהחליף זונה בטלה
^ למזבח
^ משום
^ ומדשרי אתנן כלב - אלמא לאו 'זנות' הוא
^ כהן גדול, דכתיב: בתולה [מעמיו] יקח [אשה] (ויקרא כא יד): בשעת ליקוחין תהיה בתולה

[1] לכונסה משבגרה או לא

[2] וכיון דבגרה אסירא ליה

[3] ושריא ליה

[4] אלמא בפסול כהונה - בתר נישואין אזלינן, מדלא פסיל אלמנה שנתארסה לכהן גדול ומת

[5] אלמא בתר אירוסין אזלינן

[6] והאי 'אשה' קרא יתירא הוא, ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (סא,א) דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס

[7] תירוצא הוא: אחת יש לך לרבות

[8] בוגרת

[9] נשתנה גופה מן אירוסין לנישואין

[10] אלמנה

[11] פלוגתייהו מפרש בגמרא

[12] 'אלמנה' - סתמא משמע

[13] 'שבי אלמנה' (בראשית לח יא)

[14] ובגרושה פשיטא ליה דסתמא היא: דלית לך למילף כדילפינן גזירה שוה באלמנה

[15] אי הוה כתיב

[16] יקח

[17] והואי מישתרי בוגרת

[18] השתא דכתיב

[19] מיתסרא בוגרת, דמשמע

[20] בי"ת יתירא - דמשמע הכי למדרש: במקום בתוליה, דהיינו

[21] - אם נבעלה

[22] נפסלה לכהן גדול, אבל בבעילה

[23] דלמיסר בעולה שלא כדרכה ליכא למימר מהאי קרא, ולמידרש 'עד שיהו כל בתוליה קיימין ואפילו שלא כדרכה', כדדרשינן ליה אליבא דרבי אלעזר: כיון ד'בתולה' מִעֵט בוגרת - כל שכן בעולה שלא כדרכה; הלכך כי אתא קרא - למישרי אתא, וכדדרשינן

[24] אי הוה כתיב

[25] ומיתסרא בוגרת

[26] השתא דכתיב

[27] משמע, לרבות בוגרת

[28] ב' יתירא

[29] משמע שתהא בבתוליה

[30] שלא אבדה מהם כלום על ידי בעילה

[31] וכיון דאיתרבאי בוגרת להיתירא - איצטריך למיסר בעולה שלא כדרכה

[32] לכהן גדול שמצווה על הבתולה; אבל להדיוט - אפילו כדרכה כשרה, ואין 'זונה' אלא הנבעלת לאסור לה

[33] במאנס נערה בתולה כתיב:

[34] מן האירוסין, וזה המאנס כהן גדול הוא

[35] או

[36] או חלוצה מן האירוסין היא

[37] אם כהן הדיוט הוא

[38] הך ביאת אונס שבא עליה כהן גדול זה

[39] ותניא לקמן 'אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא'

[40] דאמר 'בתולה' - עד שיהו כל בתוליה קיימין, פרט לבוגרת'; ואייתר ליה 'בבתוליה' - למעוטי בעולה שלא כדרכה, דשריא

[41] פסולה

[42] דאמר לעיל 'בתוליה' - מקצת בתולים, לרבויי בוגרת; ואתא 'בבתוליה' למעוטי בעולה שלא כדרכה, כדלעיל

[43] ואפילו לכהן הדיוט אסורה

[44] לקמן בפירקין (סא,ב)

[45] דילפינן לקמן בשמעתין 'אין זנות לבהמה'

[46] אם כן לאו ביאה היא

[47] ואפילו לכהן גדול תשתרי

[48] דהא רבי אלעזר קאמר במתניתין 'לא ישא את מוכת עץ'

[49] ותיבעי למימר דאפילו במוכת עץ שלא כדרכה פסולה

[50] של קינוח בית הכסא

[51] משכחת לה להא דרב אליבא דרבי אלעזר דהויא בעולה ולא זונה, ולא אלמנה ולא גרושה: בקטנה יתומה הנישאת לבעל, ובעלה שלא כדרכה ומיאנה בו: דאין כאן פסול זנות ואלמנות וגירושין, ואשמעינן רב דיש כאן פסול בעולה לכהן גדול

[52] אפילו לכהן גדול: דמוכת עץ בעלמא היא, ומאן דשרי במוכת עץ שרי בה

[53] בהמה

[54] אם יש עדים והתראה

[55] היכא דליכא עדים והתראה

[56] שם מקום

[57] כלבים גדולים שצדין בהן חיות

[58] שלא כדרכה, דאי כדרכה לא גרעה ממוכת עץ

[59] רבי לאחר חורבן הבית היה כמה דורות, שהוא סוף התנאים, ובימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, דתנן (ראש השנה כט ב) 'משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי וכו'.

[60] שאם אמר אדם לזונה "הילך טלה זה והבעלי לכלבי"

[61] שהחליף זונה בטלה

[62] למזבח

[63] משום

[64] ומדשרי אתנן כלב - אלמא לאו 'זנות' הוא

[65] כהן גדול, דכתיב: בתולה [מעמיו] יקח [אשה] (ויקרא כא יד): בשעת ליקוחין תהיה בתולה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]