ביאור:בבלי יבמות דף מא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

הך דאזלא בהדה לבי דינא - גזרו בהו רבנן ^[1]; האי דלא אזלא בהדה לבי דינא ^[2] לא גזרו בהו רבנן.

משנה: החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה, ומת [האח] - [אלמנתו, שהיא אחות חלוצתו של האח החולץ] חולצת ולא מתיבמת ^[3]; וכן ^[4] המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת [האח שנשא את אחות המגורשת] - הרי זו [האלמנה אחות הגרושה] פטורה ^[5]. שומרת יבם [רחל אלמנת ראובן] שקידש אחיו ^[6] את אחותה ^[7]: משום רבי יהודה בן בתירא אמרו: אומרים לו [לשמעון] "המתן ^[8] עד שיעשה אחיך [לוי] מעשה" ^[9]; חלץ לה אחיו [לוי] או כנסה - יכנוס [שמעון] את אשתו; מתה היבמה [רחל] - יכנוס [שמעון] את אשתו [לאה] ^[10]; מת יבם [לוי] ^[11] - יוציא את אשתו [לאה אחות רחל אלמנת ראובן] בגט, ואשת אחיו [רחל] בחליצה ^[12].

גמרא: מאי 'וכן [המגרש...]'? אימא 'אבל המגרש'.

אמר ריש לקיש: כאן שנה רבי: אחות גרושה מדברי תורה, אחות חלוצה מדברי סופרים.

שומרת יבם שקידש [משום רבי יהודה בן בתירא אמרו: אומרים לו "המתן עד שיעשה אחיך מעשה"]: אמר שמואל: הלכה כדברי רבי יהודה בן בתירא ^[13].

איבעיא להו: מתה אשתו - מהו ביבמתו ^[14]? רב ורבי חנינא דאמרי תרוייהו: מתה אשתו - מותר ביבמתו; שמואל ורב אסי דאמרי תרוייהו: מתה אשתו - אסור ביבמתו. אמר רבא: מאי טעמא דרב ^[15]? - משום דהואי יבמה שהותרה ^[16] ונאסרה ^[17] וחזרה והותרה - תחזור להיתירה הראשון.

מתיב רב המנונא [יבמות פ"ג מ"ה; עדויות פ"ד מ"ט]: 'שלשה אחין, שנים נשואין שתי אחיות ואחד מופנה: מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני ^[18], ואחר כך מתה אשתו [של האח השני] אחריו ^[19] - אותה יבמה חולצת ולא מתיבמת' ואמאי? תיהוי כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה - תחזור להיתירה הראשון? אישתיק. לבתר דנפק אמר: אמאי לא אמרת ליה 'רבי אלעזר היא, דאמר ^[20]: כיון שעמדה עליו שעה אחת באיסור ^[21] נאסרה עליו עולמית'? הדר אמר [טוב שלא עניתי כך, כי יש לפרוך]: אימור דאמר רבי אלעזר היכא דלא חזיא בשעת נפילה ^[22], אבל היכא דחזיא בשעת נפילה מי אמר? הדר אמר: אִין, והתניא [בניחותא]: 'רבי אלעזר אומר: מתה יבמתו ^[23] - מותר באשתו; מתה אשתו - אותה יבמה חולצת ^[24] ולא מתיבמת'. לימא שמואל ורב אסי דאמרי כרבי אלעזר? אפילו תימא כרבנן: עד כאן לא קמיפלגי רבנן עליה דרבי אלעזר ^[25] אלא ^[26] משום דמנפילה ואילך לא מיתסר עלייהו ^[27], אבל הכא ^[28], דאיתסר - אפילו רבנן מודו ^[29].

משנה: היבמה ^[30] לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיש לה שלשה חדשים; וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים: אחד בתולות ואחד בעולות אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות ^[31]. רבי יהודה אומר: הנשואות יתארסו ^[32] והארוסות ^[33] ינשאו ^[34] חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה ^[35]. רבי יוסי אומר: כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה ^[36]

עמוד ב

[המשך המשנה] מפני האיבול ^[37].

גמרא: בשלמא לא תתייבם - שמא יהיה הולד בן קיימא וקא פגע באיסור אשת אח דאורייתא, אלא לא תחלוץ? אמאי ^[38]? לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן, דאמר: חליצת מעוברת שמה חליצה ^[39]? ולאו מי אותביניה לרבי יוחנן חדא זימנא ^[40]!? לימא מהא נמי תיהוי תיובתא ^[41]. לא: הכא היינו טעמא: שמא יהא ולד בן קיימא, ונמצאת אתה מצריכה כרוז לכהונה. ונצרכה? דלמא איכא דהואי בחליצה ולא הוי בהכרזה ומפסלוה מן הכהונה.

תינח אלמנה, גרושה ^[42] מאי איכא למימר ^[43]? משום דמפסיד לה מזונות ^[44]. [תוספות ד"ה משום דמפסיד לה מזוני: עצה טובה קא משמע לה] תינח נשואה, ארוסה גרושה ^[45] מאי איכא למימר? ^[46] אלא משום דרבי יוסי, דתניא: 'מעשה באדם אחד שבא לפני רבי יוסי, אמר לו: מהו לחלוץ בתוך שלשה? אמר לו: לא תחלוץ. ותחלוץ ומה בכך? קרא עליו מקרא זה (דברים כה ז) [ו]אם לא יחפוץ [הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי]' - הא אם חפץ – יבם; כל העולה ליבום עולה לחליצה [וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה] ^[47].

מתיב רב חיננא: 'הספקות חולצות ולא מתיבמות'; מאי 'ספקות'?: אילימא ספק קדושין ^[48] - אמאי לא מתיבמות? תתייבם ואין בכך כלום ^[49]! אלא לאו - ספק שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזו מהן קידש ^[50], וקתני 'חולצת' ^[51]. הכי? השתא: התם ^[52] אם יבא אליהו ויאמר דהא קידש - בת חליצה וייבום היא; ^[53] הכא אם יבא אליהו ויאמר דהא לא איעברה - מי משגח ביה ויבמינן לה? הא קטנה דלאו בת איעבורי היא, ואפילו הכי צריכה להמתין שלשה חדשים ^[54]! [## ולפי שהוא הדין בקטנה רואים שלא פלוג רבנן, גם כאשר אין בעיה של אבחנה, ואין צורך בתירוצים לעיל.]

תנו רבנן: 'יבמה שלשה חדשים הראשונים ^[55] נזונת משל בעל ^[56]; מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם ^[57]; עמד בדין ^[58] וברח [או ברח] - נזונת משל יבם ^[59]. נפלה לפני יבם קטן, מיבָּם לית לה; מבַּעַל מאי [תאכל משלו או לא תאכל]? פליגי בה רב אחא ורבינא: חד אמר אית לה [מזונות], וחד אמר לית לה; והלכתא: לית לה, משמיא קנסוה.

תנו רבנן: 'יבמה שחלצו לה אחים בתוך שלשה - צריכה להמתין ^[60] שלשה חדשים ^[61];

הערות

^ כשלאה חולצת - מוליכה אחותה עמה לבית דין, וכולי עלמא לא ידעי הי מנייהו יבמתו, ואיכא דסבר דלרחל חלץ, וכי נסיב צרת רחל - דהיינו צרת קרובת חלוצתו - אמרי 'צרת חלוצתו נסיב', דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו הוו, שהרי חלץ לרחל
^ כשהיבמה חולצת - אין צרתה הולכת עמה, הלכך כי נסיב אחות צרה לא אמרינן 'אחות חלוצתו נסיב'
^ דהויא לה אחות חלוצתו; ומיהו מחליצה לא מפטרא, דמדאורייתא רמיא קמיה ואף על גב דאחותה קיימת, דאחות חלוצה אינה אלא מדברי סופרים
^ בגמרא בעי מאי 'וכן'
^ אף מן החליצה, דיוצאה משום אחות אשה, הואיל ואשתו קיימא; ואחות גרושה מדברי תורה, דכתיב '[ויקרא יח,יח: ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה] עליה בחייה ' - כל שבחייה
^ אחד מן האחין [שמעון]
^ [לאה] לאחר שנפלה זוֹ [רחל] לפניהם והוּזְקְקָה לכולן
^ מלכנוס, דקא פגעת באחות זקוקה
^ שיכנסו האחין את היבמה או יחלצו, ותעקר זיקתהּ ממך
^ דאפילו כנסה ומתה - מותר באחותה
^ ולא נותר לו אח אלא זה [שמעון]
^ אבל יבומי – לא, דאחות גרושתו היא
^ דיש זיקה, ואלימא למיסרא עליו
^ מי אמרינן כיון דמתה - פקע איסור אחות אשה, ושריא? או דלמא אף על גב דפקע איסור אחות אשה - קם עליה באיסור אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעה שהיתה זקוקה ליבם, ואין אני קורא בה 'יבמה יבא עליה' - הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עולמית עליו
^ דשָרי - הרי נאסרה עליו שעה אחת
^ בשעת נפילתה
^ כשקידש זה אחותה
^ ונפלה אחותה ואסרתה לראשונה עליו משום אחות זקוקה, ואף על גב דעבד בה מאמר - כדתנן בפרק 'ארבעה אחין': 'בית הלל אומרים 'אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו'
^ ונשארה בעלת מאמר זו
^ בפרק 'בית שמאי' [יבמות פ"יג מ"ו]: 'המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם; רבי אלעזר אוסר'
^ גרושת אח
^ דמקמי נפילה איתסרא עליה
^ אמקדש אחות יבמתו קאי
^ כשמואל ורב אסי
^ בפרק 'בית שמאי'
^ גבי מגרש אשה והחזירה
^ ואיסור שבחיי אחיו לא מהני השתא, דליכא למימר 'אין אני קורא בה בשעת נפילה' - דלאו בשעת נפילה הואי
^ בברייתא דמקדש אחות יבמתו
^ דמנפילה ואילך איתסרא עליה, והרי אין אני קורא בה בשעת זיקת יבום 'יבמה יבא עליה' - לא פליגי
^ מפרש טעמא בגמרא
^ בגמרא בעי: מאי הפרש איכא בין בתולות לארוסות, בין נשואות לבעולות
^ דטעמא משום להבחין בין זרע ראשון לזרע שני הוא, שלא תלד ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון
^ - ובאירוסין ליכא למימר הכי, [ולכן]
^ מיד, דהא לא איעברא מן הראשון
^ דתנן פרק קמא דכתובות (דף יב,א) 'ביהודה היו מייחדים החתן והכלה קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה' כלומר: רגיל ומצחק עמה שלא יהיו בושין זה מזה בבעילת מצוה, הלכך חיישינן דלמא בעיל
^ רבי יוסי - אנשואות קאי, והכי קאמר לרבי יהודה: כל הנשים נשואות יתארסו כדקאמרת, ולא גזרינן אירוסין אטו נשואין; ומיהו בהא פליגנא עלך: שלא חלקת בין אלמנה לגרושה, והתרת אלמנה ליארס בתוך ימי אבלה, ואנא סבירא לי: אלמנה מן הנשואין לא תארס כל שלשים ימי אבלה
^ אבילות; והאי 'כל הנשים יתארסו' - לאו למעוטי ארוסה לינשא, דהתם כרבי יהודה סבירא ליה דגבי הבחנה רבי יוסי מקיל טפי מרבי יהודה, כדאמר בשלהי גמרא ד'ארבעה אחים' (לעיל לה,א) אלא באבילות אתי לפלוגי עליה
^ - ולאחר שלשה, אם אינה מעוברת – תנשא, או אם הפילה – תנשא, דהא חלצה
^ ומשום הכי לא תחלוץ: שמא תפיל ותנשא בחליצה זו, וחליצת מעוברת לא שמה חליצה
^ בריש פירקין (לה,ב)
^ ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא - תיקום הך
^ אם היתה גרושה מאחֵר קודם שנשאה אחיו של זה, דהא פסולה היא לכהונה וקיימא
^ אמאי לא תחלוץ
^ דאית לה כל שלשה מנכסי בעלה, כדתניא בברייתא בשמעתין, ואי חלצה - לית לה מזוני, ואיהי לא מצי מינסבא עד לאחר שלשה, ומפסיד לה
^ גירסת רש"י: וגרושה
^ גרושה שנתארסה ומת בעלה ונפלה ליבום מן האירוסין - תחלוץ בתוך שלשה, דהכא לאו משום מזוני איכא, דארוסה לית לה מזוני מבעל; ולא משום כרוּז לכהונה, דהא פסולה היא משום גרושין קמאי!
^ וְזוֹ - הואיל ואינה עולה ליבום בתוך שלשה כדאמרן לעיל: שמא יפגע באשת אח - אינה עולה השערה לפני הזקנים לחליצה; ולרבי יוחנן לא תיקשי: דאי חלצה - ודאי חליצה דהאי 'אינה עולה לחליצה' - לאו חליצה פסולה משמע, שהרי כמה נשים שנינו חולצות ולא מתייבמות היכא דלא אפשר, אלמא חליצה היא; ומיהו היכא דאפשר לאמתוני עד שתראה ליבום - משהינן
^ כגון זרק לה אחיו קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה
^ תתייבם ממה נפשך: אי היא יבמתו שפיר מייבם; ואי לאו קידושין הוו - נכרית בעלמא נסיב
^ ומת - שתיהן חולצות ולא מתייבמות, דלא מצי לייבומי: דלמא פגע באחות זקוקה; והא הכא דאינה עולה לייבום ועולה לחליצה
^ ולא אמרינן 'תמתין עד שיבואו עדים ויבררו את יבמתו'
^ עולה לייבום היא אי הוה ידעינן לה:
^ אבל
^ הלכך לא חלצה; וכל הנך דאמרו רבנן 'חולצות ולא מתייבמות' - כגון אחות חלוצתו ואחות זקוקתו וספק צרת ערוה - התם משום דלא אפשר הוא, דאם כן לעולם תאסר; הלכך כיון דמדאורייתא בת ייבום היא - חלצה; אבל הכא, דאפשר לשהויי - משהינן, ויצא הדבר בהיתר
^ שאינה יכולה להנשא מחמת בעלה
^ שכן כתב לה 'את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל יומי מיגר ארמלותיך'
^ ואינה דומה לשאר אלמנה: דהתם, כל זמן שלא נשאת לאחֵר ואומרת "מחמת פלוני בעלי שכבודו גדול עלי" - יש לה מזונות; אבל הך אגידא ביבם, לפיכך אין לה על נכסי בעל מזונות, ולא משל יבם עד שתכנס לחופה
^ שתבעתו בדין: או כנוס או פטור
^ דקנסינן ליה
^ עד שיהיו לה
^ מיום מיתה

[1] כשלאה חולצת - מוליכה אחותה עמה לבית דין, וכולי עלמא לא ידעי הי מנייהו יבמתו, ואיכא דסבר דלרחל חלץ, וכי נסיב צרת רחל - דהיינו צרת קרובת חלוצתו - אמרי 'צרת חלוצתו נסיב', דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו הוו, שהרי חלץ לרחל

[2] כשהיבמה חולצת - אין צרתה הולכת עמה, הלכך כי נסיב אחות צרה לא אמרינן 'אחות חלוצתו נסיב'

[3] דהויא לה אחות חלוצתו; ומיהו מחליצה לא מפטרא, דמדאורייתא רמיא קמיה ואף על גב דאחותה קיימת, דאחות חלוצה אינה אלא מדברי סופרים

[4] בגמרא בעי מאי 'וכן'

[5] אף מן החליצה, דיוצאה משום אחות אשה, הואיל ואשתו קיימא; ואחות גרושה מדברי תורה, דכתיב '[ויקרא יח,יח: ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה] עליה בחייה ' - כל שבחייה

[6] אחד מן האחין [שמעון]

[7] [לאה] לאחר שנפלה זוֹ [רחל] לפניהם והוּזְקְקָה לכולן

[8] מלכנוס, דקא פגעת באחות זקוקה

[9] שיכנסו האחין את היבמה או יחלצו, ותעקר זיקתהּ ממך

[10] דאפילו כנסה ומתה - מותר באחותה

[11] ולא נותר לו אח אלא זה [שמעון]

[12] אבל יבומי – לא, דאחות גרושתו היא

[13] דיש זיקה, ואלימא למיסרא עליו

[14] מי אמרינן כיון דמתה - פקע איסור אחות אשה, ושריא? או דלמא אף על גב דפקע איסור אחות אשה - קם עליה באיסור אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעה שהיתה זקוקה ליבם, ואין אני קורא בה 'יבמה יבא עליה' - הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עולמית עליו

[15] דשָרי - הרי נאסרה עליו שעה אחת

[16] בשעת נפילתה

[17] כשקידש זה אחותה

[18] ונפלה אחותה ואסרתה לראשונה עליו משום אחות זקוקה, ואף על גב דעבד בה מאמר - כדתנן בפרק 'ארבעה אחין': 'בית הלל אומרים 'אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו'

[19] ונשארה בעלת מאמר זו

[20] בפרק 'בית שמאי' [יבמות פ"יג מ"ו]: 'המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם; רבי אלעזר אוסר'

[21] גרושת אח

[22] דמקמי נפילה איתסרא עליה

[23] אמקדש אחות יבמתו קאי

[24] כשמואל ורב אסי

[25] בפרק 'בית שמאי'

[26] גבי מגרש אשה והחזירה

[27] ואיסור שבחיי אחיו לא מהני השתא, דליכא למימר 'אין אני קורא בה בשעת נפילה' - דלאו בשעת נפילה הואי

[28] בברייתא דמקדש אחות יבמתו

[29] דמנפילה ואילך איתסרא עליה, והרי אין אני קורא בה בשעת זיקת יבום 'יבמה יבא עליה' - לא פליגי

[30] מפרש טעמא בגמרא

[31] בגמרא בעי: מאי הפרש איכא בין בתולות לארוסות, בין נשואות לבעולות

[32] דטעמא משום להבחין בין זרע ראשון לזרע שני הוא, שלא תלד ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון

[33] - ובאירוסין ליכא למימר הכי, [ולכן]

[34] מיד, דהא לא איעברא מן הראשון

[35] דתנן פרק קמא דכתובות (דף יב,א) 'ביהודה היו מייחדים החתן והכלה קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה' כלומר: רגיל ומצחק עמה שלא יהיו בושין זה מזה בבעילת מצוה, הלכך חיישינן דלמא בעיל

[36] רבי יוסי - אנשואות קאי, והכי קאמר לרבי יהודה: כל הנשים נשואות יתארסו כדקאמרת, ולא גזרינן אירוסין אטו נשואין; ומיהו בהא פליגנא עלך: שלא חלקת בין אלמנה לגרושה, והתרת אלמנה ליארס בתוך ימי אבלה, ואנא סבירא לי: אלמנה מן הנשואין לא תארס כל שלשים ימי אבלה

[37] אבילות; והאי 'כל הנשים יתארסו' - לאו למעוטי ארוסה לינשא, דהתם כרבי יהודה סבירא ליה דגבי הבחנה רבי יוסי מקיל טפי מרבי יהודה, כדאמר בשלהי גמרא ד'ארבעה אחים' (לעיל לה,א) אלא באבילות אתי לפלוגי עליה

[38] - ולאחר שלשה, אם אינה מעוברת – תנשא, או אם הפילה – תנשא, דהא חלצה

[39] ומשום הכי לא תחלוץ: שמא תפיל ותנשא בחליצה זו, וחליצת מעוברת לא שמה חליצה

[40] בריש פירקין (לה,ב)

[41] ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא - תיקום הך

[42] אם היתה גרושה מאחֵר קודם שנשאה אחיו של זה, דהא פסולה היא לכהונה וקיימא

[43] אמאי לא תחלוץ

[44] דאית לה כל שלשה מנכסי בעלה, כדתניא בברייתא בשמעתין, ואי חלצה - לית לה מזוני, ואיהי לא מצי מינסבא עד לאחר שלשה, ומפסיד לה

[45] גירסת רש"י: וגרושה

[46] גרושה שנתארסה ומת בעלה ונפלה ליבום מן האירוסין - תחלוץ בתוך שלשה, דהכא לאו משום מזוני איכא, דארוסה לית לה מזוני מבעל; ולא משום כרוּז לכהונה, דהא פסולה היא משום גרושין קמאי!

[47] וְזוֹ - הואיל ואינה עולה ליבום בתוך שלשה כדאמרן לעיל: שמא יפגע באשת אח - אינה עולה השערה לפני הזקנים לחליצה; ולרבי יוחנן לא תיקשי: דאי חלצה - ודאי חליצה דהאי 'אינה עולה לחליצה' - לאו חליצה פסולה משמע, שהרי כמה נשים שנינו חולצות ולא מתייבמות היכא דלא אפשר, אלמא חליצה היא; ומיהו היכא דאפשר לאמתוני עד שתראה ליבום - משהינן

[48] כגון זרק לה אחיו קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה

[49] תתייבם ממה נפשך: אי היא יבמתו שפיר מייבם; ואי לאו קידושין הוו - נכרית בעלמא נסיב

[50] ומת - שתיהן חולצות ולא מתייבמות, דלא מצי לייבומי: דלמא פגע באחות זקוקה; והא הכא דאינה עולה לייבום ועולה לחליצה

[51] ולא אמרינן 'תמתין עד שיבואו עדים ויבררו את יבמתו'

[52] עולה לייבום היא אי הוה ידעינן לה:

[53] אבל

[54] הלכך לא חלצה; וכל הנך דאמרו רבנן 'חולצות ולא מתייבמות' - כגון אחות חלוצתו ואחות זקוקתו וספק צרת ערוה - התם משום דלא אפשר הוא, דאם כן לעולם תאסר; הלכך כיון דמדאורייתא בת ייבום היא - חלצה; אבל הכא, דאפשר לשהויי - משהינן, ויצא הדבר בהיתר

[55] שאינה יכולה להנשא מחמת בעלה

[56] שכן כתב לה 'את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל יומי מיגר ארמלותיך'

[57] ואינה דומה לשאר אלמנה: דהתם, כל זמן שלא נשאת לאחֵר ואומרת "מחמת פלוני בעלי שכבודו גדול עלי" - יש לה מזונות; אבל הך אגידא ביבם, לפיכך אין לה על נכסי בעל מזונות, ולא משל יבם עד שתכנס לחופה

[58] שתבעתו בדין: או כנוס או פטור

[59] דקנסינן ליה

[60] עד שיהיו לה

[61] מיום מיתה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]