פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לאחר שלשה - אין צריכה להמתין שלשה חדשים.' הוי [1] השלשה חדשים שאמרו - משעת מיתת הבעל, ולא משעת חליצת היבם. מאי שנא מגט, דרב אמר 'משעת נתינה' ושמואל אמר 'משעת כתיבה' [2]!? אמר רבא: קל וחומר: איסור כרת [3] התַּרתָּ [4] - איסור לאו [5] לא כל שכן [6]!

וכן שאר כל הנשים [לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים]: בשלמא יבמה [שברישא של המשנה שצריכה שלשה חדשי הבחנה] כדאמרן, אלא שאר כל הנשים אמאי? אמר רב נחמן אמר שמואל: משום דאמר קרא [בראשית יז,ז: והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם] להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך - להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני [7]. מתיב רבא [אולי מברייתא שאינה בידינו, שמפרשת את משנתנו]: 'לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים' [8] - הכא מאי להבחין איכא [9]? הכא נמי איכא להבחין: בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה. רבא אמר: [המתמת שלשת החדשים הם] גזירה שמא ישא את אחותו מאביו [10], וייבם אשת אחיו מאמו [11], ויוציא את אמו לשוק [12] ויפטור את יבמתו לשוק [13]. מתיב רב חנניה: 'בכולן [14] אני קורא בהן משום תקנת ערוה [15] וכאן [16] משום תקנת ולד [17]'; ואם איתא [18] כולהו משום תקנת ערוה [19]! האי - משום תקנת ולד, דלא לפגע בהו ערוה [20]. בשלמא תמתין שני חדשים ותנשא - לא, דהיינו ספיקא אי בר תשעה לקמא אי בר שבעה לבתרא; אלא תמתין חדש אחד ותנשא, ואי לשבעה [מהנישואין] ילדה - האי בר שבעה לבתרא הוא [21], ואי לתמניא [מהנישואין] ילדה - האי בר תשעה לקמא הוא! אי נמי לתמניא ילדה [22] - איכא למימר דבתרא הוא דלמא אישתהויי אישתהא חדש אחד [23] ואיעבר [24]. ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא?: דאי לשבעה ילדה - האי בר שבעה לבתרא הוא, ואי לשיתא ופלגא ילדה - האי בר תשעה לקמא הוא: דאי בר בתרא הוא בר שיתא ופלגא לא חיי! אי נמי לשיתא ופלגא ילדה - איכא למימר דבתרא הוא, דאמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין [25] - ילדה לשבעה - יולדת למקוטעין, שנאמר (שמואל א א כ) ויהי לתקופות הימים [ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מה' שאלתיו] - מיעוט תקופות שתים מיעוט ימים שנים [26]? ותמתין משהו [27] ותנשא - וכי מלו שלשה חדשים [28] לבדקה [29]?


אמר רב ספרא: אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן. ונבדקה בהלוכה [30]? אמר רמי בר חמא: אשה מחפה עצמה [31] כדי שיירש בנה בנכסי בעלה [32].

היכא דקים לן דמעוברת היא תנשא [33]? אלמה תניא 'לא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית'? [34] גזרה שמא תעשה עוברה סנדל. אי הכי - דידיה נמי [35]!? אי למאן דאמר במוך – במוך, ואי למאן דאמר 'מן השמים ירחמו' - 'מן השמים ירחמו' [36], הכא נמי: אי למאן דאמר במוך - במוך, אי למאן דאמר 'מן השמים ירחמו' - 'מן השמים ירחמו'!? אלא משום דחסה [37]. אי הכי דידיה נמי? דידיה חייס עילויה. הכא נמי חייס עילויה [38]! אלא סתם מעוברת למניקה קיימא [39] -


עמוד ב

[40] דלמא איעברה [41] ומעכר חלבה וקטלה ליה [42]. אי הכי דידיה נמי? דידיה ממסמסא ליה [43] בביצים וחלב. דידה נמי ממסמסא ליה בבצים וחלב?! לא יהב לה בעל [44]. וליתבעיניה ליורשים [45]? אמר אביי: אשה בושה לבא לבית דין [46] והורגת את בנה [47].

אחת בתולות ואחת בעולות: הי ניהו 'בתולות' והי ניהו 'ארוסות' [48]? הי ניהו 'בעולות' והי ניהו 'נשואות'? אמר רב יהודה: הכי קאמר [49]: אחת בתולות ואחת בעולות [50] שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין [51] בין מן הנשואין [52].

רבי אלעזר לא על לבי מדרשא. אשכחיה לרבי אסי, אמר ליה: מאי אמור רבנן בבי מדרשא? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי [53]. מכלל דיחידאה פליג עליה [54]? אִין, והתניא [55] [תוספתא יבמות [56] פרק ו הלכה ו]: 'הרי שהיתה רדופה [57] לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס בבית בעלה [58] או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהיה בעלה זקן או חולה, או שהיתה היא חולה או שהפילה אחר מיתת בעלה, או שהיתה עקרה [59] או זקנה או קטנה או אילונית, [60], או שאינה ראויה לילד [61] - צריכה להמתין שלשה חדשים [62] - דברי רבי מאיר. רבי יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד.' אמר רבי חייא בר אבא: חזר בו רבי יוחנן. אמר רב יוסף: אי הדר ביה - ממתניתא דכרמא [63] הדר ביה [64], דתניא [בסיפא של הברייתא בתוספתא]: 'אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה: שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה [65]: כולן צריכות להמתין שלשה חדשים [66]. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: כי עיילת לקמיה דרבי אבהו - רמי ליה: מי אמר רבי יוחנן 'הלכה כרבי יוסי'? והאמר רבי יוחנן 'הלכה כסתם משנה', ותנן [במשנתנו]: 'כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להם שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות'? אמר ליה: דרמא לך הא - לא חש לקמחיה [67]: סתם ואחר כך מחלוקת היא [68], ואין הלכה כסתם, דאמר רב פפא ואיתימא רבי יוחנן: מחלוקת ואחר כך סתם [69] - הלכה כסתם; סתם ואחר כך מחלוקת [70] אין הלכה כסתם. מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דרבי נחום שמעיה, מנקיט ואזיל הלכתא מיניה [71]. בעא מיניה: מחלוקת ואחר כך סתם מאי? אמר ליה: הלכה כסתם; סתם ואחר כך מחלוקת מאי? אמר ליה: אין הלכה כסתם. סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא מאי? אמר ליה: הלכה כסתם. מחלוקת במתניתין וסתמא בברייתא מאי? אמר ליה:

הערותעריכה

  1. ^ כלומר: הוי לומד מכאן:'
  2. ^ ואף על גב דמשעת כתיבה לא נתייחד עמה, דאם כן הוה ליה 'גט ישן' ואפילו הכי משעת נתינה מנינן, הכא נמי נמני משעת חליצה
  3. ^ ליבם
  4. ^ לאחר שלשה חדשים מיד
  5. ^ לשוק
  6. ^ דמותרת לאחר חליצה מיד, הואיל ועברו שלשה חדשים מיום מיתה
  7. ^ שאין השכינה שורה אלא על הוודאים, שזרעו מיוחס אחריו, והכי נמי קיימא לן בנדרים (כ,ב) 'וברותי מכם המורדים והפושעים בי [יחזקאל כ,לח]' - אלו בני ערבוביא
  8. ^ גר שנתגייר ואשתו עמו צריכים להמתין שלשה חדשים לפרוש זה מזה
  9. ^ הרי אין כאן ראשון ושני
  10. ^ אם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן תשעה לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב
  11. ^ שאם תלד לאחרון בן אחר, וישא אשה, וימות בלא בנים וייבמנה זה - כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מייבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת
  12. ^ אם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורים שזה בנו ותנשא אמו לשוק בלא חליצה
  13. ^ אם יש לו אח מאביו הראשון, ולא היו לו בנים, ומת, ואין שם אח אלא הוא, והוא סבור שהוא בן האחרון, ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה! וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש: כגון לשמא ייבם אשת אחיו מאמו; שמא מעוברת היתה, וכשתלד סבורה היא שבן שבעה הוא, ובקדושה נזרע, ותחזור ותלד בן אחריו וישא אשה וימות בלא בנים וייבם זה את אשתו, דסבור שגם הוא נזרע בקדושה; וכיון שזה נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא איכא למימר שמא אינו בנו של זה ונמצא נושא אשת אחיו מאמו
  14. ^ כל נשים שאסרו חכמים להנשא או להתייבם
  15. ^ כדי שלא יבאו לידי ערוה
  16. ^ בהמתנה של שלשה חדשים שאסרו חכמים לשאר נשים - אין כאן תקנת ערוה אלא
  17. ^ להבחין בן מי הוא
  18. ^ דחשו חכמים לשמא ישא אחותו מן אביו
  19. ^ הא נמי תקנת ערוה היא
  20. ^ דלא לפגע ולד בערוה, אבל כל שאר הנאסרות איכא תקנת היא ובעל עצמו: דלא לפגעו בערוה
  21. ^ דאי מקמא איעברא כשמת אישתכח דבר תמניא הוא ובר תמניא לא חיי
  22. ^ תירוצא הוא
  23. ^ לאחר שנשאה
  24. ^ והוא הדין נמי דמצי לתרוצי 'אי נמי לשבעה ילדה - איכא למימר בר תשעה לקמא הוא: מעיקרא חדש אחד איעברא קודם מיתתו'! אלא הואיל ותירץ למילתיה בחדא ואוקי דאכתי איכא ספק - סגי ליה בהכי
  25. ^ במסכת נדה בפרק 'בנות כותים'
  26. ^ הרי ששה חדשים ושני ימים
  27. ^ שבוע או שבועים
  28. ^ ליום מיתת בעלה שדרך עובר להיות ניכר
  29. ^ בדדיה, כדרך נשים, ואי מיעברא - ודאי בר קמא הוא: דאי בר בתרא הוא אכתי לא הוה מינכר דלא מלו שלשה חדשים לנישואיה דחסר ליה ההוא משהו שהמתינה, ואי לא מינכר ולבתר הכי מינכר - ודאי בר בתרא הוא
  30. ^ מוליכין אותה בעפר תיחוח: אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה; כך מצאתי בתשובת הגאונים
  31. ^ שלא תראה מעוברת כדי שלא יבינו שבן הראשון הוא
  32. ^ שני
  33. ^ הואיל וטעם המתנה משום ולד הוא: שלא יהא ספק, כשאנו יודעים ודאי שהיא מעוברת מראשון - תנשא!
  34. ^ ומשני:
  35. ^ לא ישמש עם אשתו מעוברת שמא תחזור ותתעבר וידחוק אחיו וימעך צורת פניו כסנדל הזה שאין לו צורה
  36. ^ פלוגתא היא בפרק קמא (יב,ב)
  37. ^ שממעכו בשעת תשמיש; 'דחסה' = לשון לחץ: שלוחצו, כדאמר (לקמן קג,א) גבי חליצה: 'צריך למידחסיה לכרעיה'
  38. ^ שאין אדם מתכוין להרוג הנפש
  39. ^ כשתלד מניקתו
  40. ^ ואי מינסבא
  41. ^ לאחר לידתה
  42. ^ לברה ברעב
  43. ^ מאכילתו [את התינוק]
  44. ^ משום דלאו בריה הוא
  45. ^ של בעל ראשון
  46. ^ ולתבוע יורשים בשביל בנה
  47. ^ על כרחה מת בנה ברעב
  48. ^ הא חדא היא דהיכי משכחת לה בתולה יבמה אם לא ארוסה
  49. ^ כלומר: לא תתני אחת ואחת, דמשמע תרי מילי, אלא כולה חדא קתני, ופרושי קמפרש
  50. ^ וכגון
  51. ^ דהיינו בתולות
  52. ^ דהיינו בעולות
  53. ^ דשרי ארוסות לינשא הואיל וליכא למיחש לזרע ראשון; ונשואה – ליארס; והאי דנקט 'רבי יוסי' ולא 'רבי יהודה' - דהא רבי יהודה נמי שרי ארוסה לינשא בהדיא - אלא משום דרבי יוסי נימוקו עמו
  54. ^ תנא קמא, דאמר 'לא ינשאו ולא יתארסו אחת ארוסות ואחת בתולות', דאסר אפילו ארוסות ליארס - כל שכן לינשא - יחידאה היא, ולאו סתמא דרבים היא
  55. ^ בניחותא
  56. ^ ליברמן
  57. ^ רגילה; וגם סמוך למיתתו עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא
  58. ^ ולא שימשה
  59. ^ שנעקר רחמה ונטלה האם שלה
  60. ^ ממעי אמה לקויה היא, ואין לה סימני שער ודדים
  61. ^ לאיתויי [מחמת] סמא או חולי
  62. ^ דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה
  63. ^ שנשנית בכרם ביבנה
  64. ^ מחמת אותה משנה חזר בו
  65. ^ שהיו יושבים שורות שורות כעין הכרם
  66. ^ דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה
  67. ^ למה שהוא טוחן ומוציא מפיו, כלומר לדיבורו
  68. ^ דהא איפלגו עלה רבי יוסי ורבי יהודה
  69. ^ בין שסתם אחריה מיד באחד מהם, בין שסתם אחריה במסכת אחרת באותו הסדר, כגון 'נתן צמר לצבע', דמחלוקת בבבא קמא (פ"ט מ"ד, דף ק,ב) ב'הגוזל', וסתם בבא מציעא (פ"ו מ"ב; דף עו,א): 'כל המשנה ידו על התחתונה', וסתם לן כרבי יהודה, דאמר "אם השבח יתר על היציאה כו'" [ב"מ פ"ט מ"ד]
  70. ^ כי מתניתין
  71. ^ מלקט ממנו הלכות פסוקות הלכה כפלוני ופלוני