פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אקשי להו דואג כל הני קושייתא – אישתיקו. בעי לאכרוזי עליה; מיד [שמואל ב יז,כה ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב על הצבא] ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש [אחות צרויה אם יואב], וכתיב [דברי הימים א ב,יז: ואביגיל ילדה את עמשא; ואבי עמשא] יתר הישמעאלי?! אמר רבא: מלמד שחגר חרבו כישמעאל – ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב: כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: 'עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית'! ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא - אם קודם מעשה [1] אמרה [2] - שומעין לו [3], ואם לאו - אין שומעין לו [4]! שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים [5]. מכל מקום קשיא!? הכא תרגמו (תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה [ממשבצות זהב לבושה]; במערבא אמרי, ואיתימא רבי יצחק: אמר קרא (בראשית יח ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך [ויאמר הנה באהל] [6].

כתנאי [7]: 'עמוני' - ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית – דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר: (דברים כג ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים [בדרך בצאתכם ממצרים; ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך] - דרכו של איש לקדם וכו'

דרש רבא: מאי דכתיב [תהלים קטז,טז: אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך] פתחת למוסרי? - אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם: שני מוסרות [8] שהיו עלי פתחתָם: רות המואביה ונעמה העמונית [9].

דרש רבא: מאי דכתיב (תהלים מ ו) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו'?: 'אלי' לא נאמר אלא 'אלינו'? - מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד; אמר לו: 'עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו' [10].

דרש רבא: מאי דכתיב (תהלים מ ח) אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי? - אמר דוד: אני אמרתי [11] עתה באתי [12] ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי [13]: התם כתיב [בראשית יט,טו: וכמו השחר עלה, ויאיצו המלאכים בלוט לאמר: קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך] הנמצאֹת [פן תספה בעון העיר] הכא כתיב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו.

אמר עולא אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני כשרה לכהונה [14]. אמר ליה רבא בר עולא לעולא: כמאן?: אי כרבי יהודה - הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר [15]? ואי כרבי יוסי [16] – פשיטא: הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה! וכי תימא 'בהנך דראוין לבא בקהל, אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא' - מנא ליה [17]? דיליף מכהן גדול באלמנה [18]? מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה [19]!? חלל [20] יוכיח [21]; מה לחלל שכן יצירתו בעבירה [22]? כהן גדול יוכיח [23], וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה; הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה [24] - אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה. מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה [25]? דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת: אף על גב דביאתו בעבירה - בתו כשרה? אמר ליה: אִין [26], דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני ובת מצרי שני [27] - רבי יוחנן אמר: כשרה, וריש לקיש אמר: פסולה; ריש לקיש אמר פסולה דיליף לה מכהן גדול באלמנה; רבי יוחנן אמר כשרה


עמוד ב

דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן [28]: [ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה, את אלה לא יקח:] כי אם בתולה מעמיו יקח אשה - להביא גיורת מכנה [29] שהיא כשרה לכהונה [30]; ואמר ליה: אני שונה 'עמיו' 'מעמיו' [31] - להביא בתולה הבאה משני עממין [32] - ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא? מאי 'שני עממין'? אילימא עמוני שנשא עמונית - ומאי 'משני עממין': דזכרים אסורין ונקבות מותרות - היינו גיורת מכנה! אלא בעמוני שנשא בת ישראל [ומכאן שרבי יוחנן מתיר בת גר עמוני ובת מצרי שני].


ואיכא דאמרי: אמר ליה [רבי יוחנן לרבי זכאי]: אני שונה 'עמיו' 'מעמיו' - להביא בתולה הבאה משני עממין [בת ישראל לגר עמוני] ומעם שיש בו שני עממין [בת גר עמוני ומואבי, שנקראים 'שני עממין' משום 'דזכרים אסורין ונקבות מותרות'], ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא!? ולהך לישנא [33] - בת מצרי שני [34] דכשרה לכהונה - מנא ליה [35]? וכי תימא דיליף מעמוני שנשא בת ישראל [שכשרה בתו] - מה לעמוני שנשא בת ישראל שכן נקבות מותרות [36] [ואם כן אי אפשר ללמוד מעמוני שנשא ישראלית]! מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח [37]! מה למצרי שני שנשא מצרית שניה, שכן אין ביאתו בעבירה [ולכן אין ממנו ראיה]- עמוני שנשא בת ישראל [שהיא כשרה] יוכיח [שאין העבירה מונעת כשרות הבת] וחזר הדין וכו' [38]. אמר רב יוסף: היינו דשמענא ליה לרב יהודה דאמר 'עמיו' 'מעמיו', ולא ידענא מאי קאמר [39]. כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר: הכי תנא [40] קמיה [41]: אשה עמונית כשרה; בנה מעמוני פסול; ובתה מעמוני כשרה; במה דברים אמורים? - בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני פסולה [42]. אמר ליה: פוק תני לברא! מאי דאמרת? [43] 'אשה עמונית כשרה [44]' - [45]'עמוני ולא עמונית'! 'בנה מעמוני פסול' [46] - דהא עמוני הוא! 'ובתה מעמוני כשרה' – למאי? אילימא לבא בקהל - השתא אמה [47] כשרה, היא מיבעיא? אלא לכהונה. [48] 'במה דברים אמורים? - בעמוני ועמונית שנתגיירו [49], אבל בתה מעמוני – פסולה' - מאי 'בתה מעמוני' [50]?: אילימא עמוני שנשא עמונית [51] - היינו גיורת מכנה [52]! אלא [53] עמוני שנשא בת ישראל [54]! אמר ליה [רבי יוחנן]: פוק תני לברא [55]! [## אבל לפי ריש לקיש הברייתא מתאימה!]

מצרי ואדומי אינם אסורים [אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות. רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד. אמר רבי שמעון: קל וחומר הדברים: ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד! אמרו לו: אם הלכה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה! אמר להם: לא כי, הלכה אני אומר.] מאי 'תשובה'? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: משום דאיכא למימר: עריות יוכיחו, שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות [56], אחד זכרים ואחד נקבות [57]. מה לעריות שכן כרת [58]? ממזר יוכיח [59]. מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם! עריות יוכיחו [60], וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה; הצד השוה שבהן שאסורין ואחד זכרים ואחד נקבות - אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות! מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת [61]! ורבנן [62] מחלל דחייבי עשה [63] וכרבי אליעזר בן יעקב [64] ומאי 'לא כי' [65]? הכי קאמר להו: לדידי לא סבירא לי דרבי אליעזר בן יעקב [66]; לדידכו, דסבירא לכו [67] כרבי אליעזר בן יעקב - הלכה אני אומר [68].

תניא [ספרי דברים רנג]: 'אמר להן רבי שמעון: הלכה אני אומר, ועוד מקרא מסייעני: 'בנים' - ולא בנות [דברים כג,ט: בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'].

תנו רבנן [ספרי דברים רנג]: 'בנים ולא בנות - דברי רבי שמעון. אמר רבי יהודה: הרי הוא אומר (דברים כג ט) בנים אשר יולדו להם [69] דור שלישי [יבא להם בקהל ה'] - הכתוב תלאן בלידה! [70] אמר רבי יוחנן: אי לאו דאמר רבי יהודה 'הכתוב תלאן בלידה [71]' - לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש [72]; כיון דאמר מר 'קהל גרים איקרי קהל' [73]

הערותעריכה

  1. ^ שבאת הוראה לידו
  2. ^ ושנאה לתלמידיו בבית המדרש בשם רבו
  3. ^ בשעת הוראה
  4. ^ שמא מחמת מעשה הבא לידו אמרה
  5. ^ ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה
  6. ^ דאין דרך אשה לצאת מביתה
  7. ^ דאיכא דנפקא ליה מעמוני ואיכא דנפקא ליה מעל דבר
  8. ^ מוסרות הן רצועות שקושרין בהן העול
  9. ^ אמו של רחבעם, וממנה יצאו מלכי בית דוד
  10. ^ עלי ועל רחבעם בן בני חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות
  11. ^ בשעה שנמשחתי
  12. ^ לגדולה, ומקרוב פסקו לי גדולה זו
  13. ^ שמימי אברהם נכתבה עלי במגילת ספר
  14. ^ קא סלקא דעתך עמוני שנתגיירה אשתו עמו והורתה ולידתה בקדושה
  15. ^ פסולה לכהונה; בפרק 'עשרה יוחסין'
  16. ^ ופלוגתא דרבי יהודה ורבי יוסי בפרק 'עשרה יוחסין'
  17. ^ מנא תיתי לן האי: דמשום דאין ראוי לבא בקהל בתו פסולה יותר משאר גרים הואיל ונקבותיהן מותרות
  18. ^ דהואיל ואינו ראוי בה - בתו חללה ופסולה לכהונה
  19. ^ תאמר בעמוני שנשא עמונית שאין ביאתו בעבירה
  20. ^ זכר
  21. ^ שמותר בבת ישראל ואין ביאתו בה בעבירה ובתו פסולה לכהונה
  22. ^ שביאת אביו ואמו בעבירה - תאמר בעמוני שאין יצירתו בעבירה
  23. ^ שאין יצירתו בעבירה ובתו מאלמנה פסולה
  24. ^ אינן כשאר רוב ישראל: שהרי יש בכולן צד פגום: כהן גדול - ביאתו בעבירה; חלל - יצירתו בעבירה; עמוני אינו ראוי לבא בקהל
  25. ^ בת כהן גדול - יצירתה בעבירה; בת חלל - יצירת אביה בעבירה, תאמר בעמונית שאין עבירה לא ביצירתה ולא ביצירת אביה, ופשיטא שכשרה
  26. ^ ולקמן יליף מ'עמיו'
  27. ^ שנשאו בת ישראל וביאתן בעבירה
  28. ^ כלומר: מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר
  29. ^ ממכונה, כלומר: שאביה ואמה מעם אחד, ונולדה בקדושה
  30. ^ לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל, דלאו מכנה היא, הואיל וביאתה בעבירה - בתו פסולה
  31. ^ מדמצי למכתב 'בתולה עמיו יקח' וכתיב 'מעמיו' - אפילו ממקצת עמיו ועם אחר
  32. ^ ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר
  33. ^ דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני 'מעם שיש בו שני עממין'
  34. ^ שנשא ישראלית, וביאתו בעבירה
  35. ^ לרבי יוחנן דכשרה
  36. ^ עמוניות מותרות מיד, תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות
  37. ^ שבתו כשרה, שהרי שלישית היא! ואף על פי שיש בהן צד חמור, כדקאמר, ואפילו הכי שריא - אף אני אביא את זו: הואיל והרי היא שלישית - כשרה לכהונה
  38. ^ וחזר הדין: הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל, ובתו כשרה
  39. ^ מה הוה דריש בה, אבל השתא ידענא דלאכשורי בת עמוני שנשא בת ישראל קאתי
  40. ^ רבי זכאי
  41. ^ דרבי יוחנן
  42. ^ מפרש לה לקמיה
  43. ^ דמאי דקאמר
  44. ^ לקהל
  45. ^ שפיר קאמר, ד
  46. ^ לקהל
  47. ^ שלא נולדה בקדושה
  48. ^ והדר תני:
  49. ^ וילדה לו בת, דאין יצירתה בעבירה, והיא גיורת מכנה
  50. ^ ומאי היא
  51. ^ בתה של עמונית מעמוני [שנולדה לאחר שנתגיירו]
  52. ^ והא אכשרת לה דהא תני רישא 'בתה מעמוני כשרה'
  53. ^ ודאי סיפא דקא פסלת
  54. ^ משום דביאתו בעבירה
  55. ^ דהא נמי כשרה שהרי אני שונה 'עמיו' 'מעמיו'
  56. ^ בת בתו אסורה לו, והוא בכלל (דהויא דור שלישי)
  57. ^ ועשה בהן נקבות כזכרים: בת בתו כבת בנו
  58. ^ תאמר במצרי ואדומי, שאינו אלא עשה: 'דור שלישי יבא להם' [דברים כג,ט] - ולא ראשון ושני; ולאו הבא מכלל עשה – עשה! הלכך לא נעשה בו נקבות כזכרים
  59. ^ שאין כרת בביאתו [אלא רק לאו], ועשה בו בתו כבנו, דאחד ממזרת ואחד ממזר אסור
  60. ^ שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים
  61. ^ שהרי ממזר, אף על פי שאין כרת בביאתו – מכל מקום יש כרת ביצירתו: שנולד מאשה שהיא לאביו בכרת
  62. ^ דאמרי יש תשובה - פרכין ליה לרבי שמעון
  63. ^ כגון כהן גדול שנשא אנוסה או מפותה, שהיא עליו בעשה: 'בתולה... יקח' [ויקרא כא,יד] - ולא בעולה; ואין כאן לאו דזונה, דליכא למאן דאמר ביאת פנויה זנות היא אלא רבי אלעזר, ולית הלכתא כוותיה, כדאמר בפרק 'הבא על יבמתו' (דף סא,ב)
  64. ^ וקאמר רבי אליעזר בן יעקב התם: 'הולד חלל'; והכי פרכי ליה רבנן לרבי שמעון: עריות יוכיחו: מה לעריות שכן כרת – חלל, דחייבי עשה, יוכיח שאין בו כרת, ואסורה הבת כבן! מה לחלל שכן יצירתו בעבירה - לפיכך עשה נקבות כזכרים? עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר בת בתו כבת בנו
  65. ^ דמשמע דאין תשובתכם תשובה
  66. ^ דאין חלל מחייבי עשה; ומחלל דחייבי לאוין לא מציתו למיפרך; דאיכא למפרך 'מה להנך שכן לאו, תאמר במצרי ואדומי שהן עשה'? ואין חמור
  67. ^ יש חלל
  68. ^ שהנקבות מותרות
  69. ^ כל הנולדים להם אפילו נקבה במשמע
  70. ^ לישנא אחרינא: תלאן בלידה - תלה הבנים באם שיולדת אותם, דאם היא ראשונה - הבן שני; ואי לאו ד'נקבות אסורות' - למאי הלכתא תלאן בלידה?
  71. ^ ונקבות נמי אסורות
  72. ^ כלומר: לא היה יכול לעמוד בדבריו
  73. ^ במסכת קידושין (דף עג,א): אי איתא דנקבות שריין - לאלתר הוו להו קהל, ואסורות מצרית ראשונה ושניה למצרי ראשון ושני