ביאור:בבלי יבמות דף לו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יבמות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דכל העולה ליבום [1] עולה לחליצה [2] וכל שאין עולה ליבום אינו עולה לחליצה! אלא אמר רבא: הכי קאמר: 'הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא [3], וביאת מעוברת לא שמה ביאה, וחליצת מעוברת לא שמה חליצה, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם'. תניא כוותיה דרבא: 'הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא' ואין ביאה וחליצה פוטרת, אלא ולד פוטר, והולד אין פוטרה עד שיצא לאויר העולם; - טעמא ד'שמא יהא ולד בן קיימא' הוא, הא לא הוי ולד בן קיימא [4] - מיפטר צרתה [5]! לימא תיהוי תיובתא דריש לקיש? אמר לך ריש לקיש: הכי קתני: 'הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא לא יהא הולד בן קיימא' [6], וחליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה; [7] ואי תימא הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים ולד מעליא ילדן [8] - ולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם.
אמר רבי אלעזר: אפשר איתא להא דריש לקיש ולא תנן לה במתניתין? נפק דק ואשכח, דתנן [יבמות פ"טז מ"א]: 'האשה שהלך בעלה [9] וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה "מת בעלך" - הרי זו לא תנשא ולא תתייבם [10] עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה [11]'. בשלמא יבומי לא - שמא יהא ולד בן קיימא ויפגע באיסור אשת אח דאורייתא, אלא לא תחלוץ [12] אמאי [13]? בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' [14] לא [15] - היינו ספק [16], אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר תשעה?! [17] ולטעמיך [18] - תחלוץ ותנשא לאחר תשעה [19]!? אלא בר מינה דההיא [20], דאביי בר אבא ורב חיננא בר אביי דאמרי תרוייהו: שמא יהא ולד [21] בן קיימא [22] ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה [23]. ולצרכה! דלמא איכא איניש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה, ואתי למימר 'קָשָׁרִי חלוצה לכהן'. אמר ליה אביי: מידי 'לא תחלוץ ולא תתייבם' קתני [24]? 'לא תנשא ולא תתייבם' קתני, בלא חליצה [25], אבל אי חליץ לה [26] - הכי נמי דשריא [27].
תניא כוותיה דריש לקיש: 'החולץ למעוברת והפילה - צריכה חליצה מן האחין'.
אמר רבא: הלכתא כוותיה דריש לקיש בהני תלת: חדא - הא דאמרן;
אידך – דתנן [בבא בתרא פ"ח מ"ה]: 'המחלק נכסיו על פיו [28]: ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור - דבריו קיימין [29]; ואם אמר משום ירושה [30] לא אמר כלום [31]; כתב, בין בתחלה [32] בין בסוף [33] בין באמצע [34] משום מתנה - דבריו קיימין',
ואמר ריש לקיש: לעולם לא קנה עד שיאמר "פלוני ופלוני ירשו שדה פלונית ופלונית, שנתתים להם במתנה וירשום" [35]; ואידך - דתנן [בבא בתרא פ"ח מ"ז]: 'הכותב כל נכסיו לבנו לאחר מותו [36] - האב אינו יכול למכור מפני שנתנן לבן, והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב; מכר האב - מכורין [37] עד שימות הוא; מכר הבן - אין ללוקח כלום עד שימות האב', ואיתמר: מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב - רבי יוחנן אמר: לא קנה לוקח [38]; וריש לקיש אמר: קנה לוקח: רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח - קנין פירות [39] כקנין הגוף דמי [40], וריש לקיש אמר: קנה לוקח - קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
אין הולד של קיימא כו' [הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה: בזמן שהולד של קיימא - יוציא וחייבין בקרבן [41], ואם אין ולד של קיימא – יקיים.] תנא: 'משום רבי אליעזר אמרו [42] - [43] יוציא בגט [44]. אמר רבא: רבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר אחד: רבי אליעזר - הא דאמרן; רבי מאיר – דתניא: 'לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא – יוציא, ולא יחזיר עולמית - דברי רבי מאיר [45], וחכמים אומרים יוציא, ולכשיגיע זמנו לכנוס [46] – יכנוס. אמר ליה אביי: ממאי? דלמא לא היא: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דקפגע באיסור אשת אח דאורייתא [47], אבל התם דרבנן - כרבנן סבירא ליה! אי נמי: עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא משום דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [48], אבל הכא [49] מדאורייתא - מפרש פרשי מינה [50]!? אמר רבא: ולדברי חכמים [51] יוציאה בגט [52][כרבי אליעזר]! אמר מר זוטרא: דיקא נמי דקתני '[53] יוציא' ולא קתני 'יפריש' - שמע מינה.
אמר ליה רב אשי לרב הושעיא בריה דרב אידי: התם [54] [55] תניא: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהא באדם [56] שלשים יום [57] - אינו נפל [58]'; הא לא שהא - ספיקא הוי [59], ואיתמר: מת [60] בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה [61] - רבינא משמיה דרבא אמר: אם אשת ישראל היא [62] – חולצת, ואם אשת כהן היא [63] אינה חולצת [64]; רב משרשיא משמיה דרבא אמר: אחת זו ואחת זו חולצת. אמר ליה רבינא לרב משרשיא:
הערות
עריכה- ^ דביאתה פוטרתה
- ^ דכתיב (דברים כה ז) אם לא יחפוץ האיש לקחת יבמתו וחלצה וכו'
- ^ בולד של קיימא לדברי הכל לא שמה ביאה, דטעמא דרבי יוחנן משום 'שמא יבא אליהו ויאמר נפל הואי' והכא ליכא למימר הכי
- ^ דלמפרע בת יבום היא
- ^ ואין צריך לחזור ולבעול לאחר שהפילה
- ^ כלומר לא קתני 'שמא יהא' אלא 'שמא לא יהא'
- ^ והאי דקתני סיפא 'ולד אינו פוטר כו' - דמשמע דבשל קיימא מיירי - הכי קאמר:
- ^ ונהי דביאתה לא פטרה מיהו פטורה משום הולד
- ^ ואין לו בנים
- ^ קא סלקא דעתא אפילו על ידי חליצה קאמר: דלא תנשא לשוק לעולם
- ^ אותה צרתה שהלכה עמו; אבל אי שמעה עליה שאינה מעוברת – תתייבם, ולא חיישינן שמא נשא בעלה אחרת במדינת הים; ולהכי תנן 'היא צרתה', והכי מפרש בפרק 'האשה'
- ^ ותנשא לשוק
- ^ אי חליצת מעוברת שמה חליצה - תחלוץ ממה נפשך: דבין צרתה מעוברת ובין אינה מעוברת - הרי חליצה פוטרתה
- ^ שמת
- ^ אפשר
- ^ דהיינו ספק דבן תשע לראשון או בן ז' לאחרון: דאפילו נשאת ב' ימים בתוך ג' חדשים וילדה בסוף ט' לבעל הראשון - אכתי איכא למימר שמא בן ז' לאחרון הוא, ואף על פי שאין אלא ו' חדשים וב' ימים, דקיימא לן (ראש השנה יא א) יולדת לז' יולדת למקוטעין, ואף על גב דהיא לאו ודאי מעוברת דהא מדקתני 'שמא מעוברת צרתה' מכלל דאחר זמן מרובה שהלך בעלה למדינת הים קמיירי - לא פלוג רבנן בנשים, אלא כולן צריכות להמתין
- ^ רש"י ד"ה אלא תחלוץ בתוך ג' ותנשא לאחר כו': וקשה לי היכי מצי לאותובי הכי? נהי נמי דחליצת מעוברת שמה חליצה - הני מילי בנפל, אבל הכא - הא איכא למיחש שמא צרתה מעוברת בולד בן קיימא, ואין ביאה וחליצה פוטרת בה לדברי הכל, אלא ולד, והולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם! ונראה בעיני דהכי גרסינן: 'בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' – לא, דהיינו ספק' - שמא יהא ולד צרתה בן קיימא ואין ביאה וחליצה פוטרת, אלא ולד, והולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם; ולא גרסינן 'אי בן תשע לראשון', ופירושו היה בספרים משובשים, אלא תחלוץ בתוך ט' ותנשא לאחר ט' ממה נפשך: אי מיעברא צרתה והפילה, או לאו מעוברת הואי - הרי חלצה זו; ואי ולד של קיימא הוה - הרי יצא לאויר העולם; אלא לאו משום שמא מעוברת צרתה היתה בשעת חליצה ואין הולד של קיימא, וההיא חליצה לא פטרה, כריש לקיש, הואיל ואחת מהן מעוברת לא שייכא חליצה ההיא שעתא, דאמרינן 'עיין עליו'.
- ^ אי טעמא דלא תחלוץ משום ספק מעוברת צרתה בשעת חליצה
- ^ דהשתא ודאי לאו מעוברת היא, ותנשא, ומאי טעמא קתני עד שתדע ואפילו לסוף כמה שנים
- ^ כלומר: מההיא לא תידוק סייעתא לריש לקיש, דהא דקתני 'לא תחלוץ בתוך ט' ותנשא לאחר ט - התם טעמא לאו משום ספק יבמה לשוק הוא, אלא כדאביי בר אבין
- ^ [של] צרתה
- ^ ונמצא חליצתה שלא לצורך, וכשרה לכהונה, ומי שראה בחליצה מחזיקה כפסולה לכהונה
- ^ ואתה צריך להכריז: "דעו שזו לא פסלתה חליצתה"
- ^ דתידוק מינה סייעתא לריש לקיש
- ^ דלא תנשא לשוק בלא חליצה לסמוך ולומר 'צרתי ילדה לבעלי' - אף על פי שרוב נשים יולדות
- ^ אפילו בתוך ט'
- ^ לאחר ט', דביאת מעוברת וחליצתה שמה ביאה וחליצה
- ^ אחרי דברי פיו, ולא בסתם ירושה בשתיקה
- ^ דלכולן נתן בחייו, ואין כאן ירושה ליטול בכורה ולא הפשוטים ליטול בשוה, אלא מה שריבה ריבה ומה שמיעט מיעט
- ^ "פלוני יירש שדה פלונית, ופלוני שדה פלונית"
- ^ שהתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל, הואיל ולא חילק לפשוטים בשוה ולבכור פי שנים
- ^ תנתן שדה פלונית לפלוני וירשנה
- ^ ירשה ותנתן לו
- ^ ירשה ותנתן לו וירשה
- ^ לא אמתניתין פליג, אלא התם ב'יש נוחלין' פליגי אמוראי בדיוקא דמתניתין: דכי אתא רבין אמר: "יִרש פלוני שדה פלוני ותנתן שדה פלוני לפלוני" - רבי יוחנן אמר: קנה אפילו האי דירושה, דמדאדכר לשון מתנה בהאי שטר צואה לחד מינייהו - כולהו נמי מתנה נינהו; וריש לקיש אמר: לעולם לא קנה ההוא דירושה, דאמרינן להאי הוה מתנה ולהאי ירושה - עד שיאמר כו': דתיקו לשון מתנה אתרוייהו
- ^ שכתב 'מהיום ולאחר מיתה' ואין לאב בהן אלא אכילת פירות בחייו
- ^ לאכול הלוקח פירות כל ימי חיי האב שזכה בזכות שהיה לו לזה בהן
- ^ אפילו לכשימות האב
- ^ שהיה לו לאב בנכסים הללו
- ^ ואין מכירת הבן מכירה; ומתניתין דקתני 'אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב' - הא כשימות האב יש לו - התם דמית האב בחיי הבן, ונתקיימה המתנה, ומה מכר ראשון לשני? - כל זכות שתבא לידו; אבל מת הבן - לא בא זכות לידו
- ^ שבעל אשת אח שלא במקום מצוה
- ^ רבי אליעזר פליג אסיפא דמתניתין, וקאי א'אין הולד של קיימא יקיים' וקאמר איהו
- ^ אף על פי שאין הולד של קיימא
- ^ קנסינן ליה דיוציא בגט, משום דנכנס לספק איסור אשת אח; ואף על גב דהשתא איגלאי מילתא דייבום מעליא הואי; ומיהו בגט בלא חליצה סגי
- ^ דרבי מאיר נמי קניס את הנושא מעוברת חברו ומינקת חברו לגרשה; אשה שמת בעלה והיא מעוברת או מניקה - אסורה להנשא עד עשרים וארבעה חדש, שכן תינוק יונק
- ^ לסוף עשרים וארבעה חדש
- ^ כלומר: שהיקל להכנס לספק אשת אח שיש לו בנים דדלמא הוי ולד של קיימא הלכך קנסינן ליה
- ^ דמעוברת חברו - מדרבנן היא, וקא מזלזלי בה, ומשום הכי קנסוהו: דלא ליתי אחרינא למיעבד הכי
- ^ יבמה מעוברת
- ^ ובדילי מינה ולא בעי למיקנסיה להאי אטו אחריני
- ^ דאמרי: לכשיגיע זמנו לכנוס - יכנוס, מיהו עד שיגיע הזמן
- ^ ולא סגי ליה בהפרשה בעלמא
- ^ וחכמים אומרים
- ^ תוספתא שבת טז,ד בשם רבי שמעון; ברייתא בשבת קלה,ב; יבמות פ,ב; נדה מד,ב
- ^ משום דקבעי למבעי 'הכא מאי'
- ^ להכי נקט 'באדם' דתני סיפא 'ובבהמה שמונה ימים'
- ^ משנולד חי שלשים יום
- ^ ופוטר את אמו מן החליצה
- ^ וחולצת ולא מתייבמת; ודוקא אי מספקא לן אי כלו לו חדשיו אי לא, אבל אי קים לן דכלו לו חדשיו - תנן במסכת נדה (פ"ה מ"ג; דף מג,ב) 'תינוק בן יומו... פוטר מן הייבום'
- ^ בן היבמה
- ^ בחזקת שפטורה משום בנה
- ^ אם זה שקדשה ישראל הוא, שאם תחלוץ מן היבם לאחר קדושין לא תיאסר על בעלה
- ^ ואם זה שקדשה כהן הוא, שאם תחלוץ תיאסר עליו
- ^ וסמכינן אולד