פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בני צרות [1] אני מעיד לכם [2].

תא שמע: 'בימי רבי דוסא בן הרכינס הותרה צרת הבת לאחין' [3] - שמע מינה 'עשו' - שמע מינה.

גופא: 'בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה [4], ועיניו קמו [5] מלבא לבית המדרש. אמרו: מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? רבי עקיבא. הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו אמרה לו: רבי: חכמי ישראל באין אצלך. אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב, אמר לו: [6]: 'רבי! אמור לתלמידך אחר וישב. אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה. אמר: ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה (תהלים לז כה) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם!' תפסו והושיבו על מטה של זהב. אמר לו: רבי! אמור לתלמידך אחר וישב! אמר לו: ומי הוא? עקיבא בן יוסף. אמר לו: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב בני, שב, כמותך ירבו בישראל!' התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו לו: צרת הבת מהו? אמר להן מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו לו: והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי? אמר להם: 'דוסא' [7] שמעתם [8], או 'בן הרכינס' [9] שמעתם? אמרו לו: חיי רבי! סתם [10] שמענו! אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן [מהר"ץ חיות: 'בחור שנון'] [11] הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי; והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת; אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה; עמון ומואב [12] מעשרין מעשר עני בשביעית [ידים פ"ד מ"ג] [13]; ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים [14].'

תנא: 'כשנכנסו - נכנסו בפתח אחד; כשיצאו - יצאו בשלשה פתחים; פגע בו [15] ברבי עקיבא; אקשי ליה ואוקמיה; אמר לו: אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם, ועדיין לא הגעת לרועי בקר! אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, דאמר מר: הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, וקדושה ראשונה [16] קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא [17], והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית [18] ומקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים.'

איני! והא תני רמי בר יחזקאל: 'אין מקבלים גרים מן הקרדויים'? [19] אמר רב אשי: קרתויים אתמר, כדאמרי אינשי: קרתויים פסולים. ואיכא דאמרי: תני רמי בר יחזקאל: 'אין מקבלים גרים מן הקרתויים'; מאי? לאו היינו קרתויים היינו קרדויים? אמר רב אשי: לא! קרתויי לחוד וקרדויי לחוד, כדאמרי אינשי: קרתויי פסילי. רבי יוחנן וסביא, דאמרי תרוייהו: אין מקבלים גרים מן התרמודים. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן [נדה פ"ז מ"ג]: 'כל הכתמים הבאים מן הרקם [20] טהורים [21], ורבי יהודה מטמא מפני שהם גרים [22]; וטועים [23] מבין הגוים טהורים [24]'; והוינן בה:


עמוד ב

קפסיק ותני 'מבין הגוים' - ואפילו מן תרמוד [25]? ואמר רבי יוחנן: זאת אומרת מקבלין גרים מתרמוד [26]! וכי תימא 'זאת' ולא סבירא ליה - והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה! אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן. מתרמוד - מאי טעמא לא [27]? פליגי בה רבי יוחנן וסביא: חד אמר משום עבדי שלמה [28], וחד אמר משום בנות ירושלים [29]: בשלמא למאן דאמר משום עבדי שלמה - קסבר גוי ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר; אלא למאן דאמר משום בנות ירושלים - מאי היא? פליגי בה רב יוסף ורבנן, ותרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה: חד אמר תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי קשתויי [30], וחד אמר תריסר אלפי גברי, ומנייהו שיתא אלפי קשתויי; בשעה שנכנסו גוים להיכל - הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על בנות ירושלים, שנאמר (איכה ה יא) נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן [31]: פסוק זה - שר העולם [32] אמרו: נער הייתי גם זקנתי [ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם] (תהלים לז כה); מאן אמריה? אילימא קודשא בריך הוא - מי איכא זקנה קמיה? ואלא דוד אמריה - מי קשיש כולי האי? אלא שמע מינה שר העולם אמרו. ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ידו פרש צר על כל מחמדיה [כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך] (איכה א י)- זה עמון ומואב בשעה שנכנסו גוים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על ספרי תורה, אמרו: זה שכתוב בו 'לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' [גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם (דברים כג ד)] - ישרף באש.

[איכה א,יז: פרשה ציון בידיה אין מנחם לה] צוה ה' ליעקב סביביו צריו [היתה ירושלם לנדה ביניהם] - אמר רב: כגון הומניא לפום נהרא [33].

אמר רב יהודה אמר רב אסי: גוי שקידש בזמן הזה - חוששין לקדושין, שמא מעשרת השבטים הוא [34]. והא 'כל דפריש מרובא פריש'? בדוכתא דקביעי [35], דאמר רבי אבא בר כהנא [מלכים ב יח,יא: ויגל מלך אשור את ישראל אשורה] וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי: 'חלח' - זה חלזון, ו'חבור' -

הערותעריכה

  1. ^ דבית הלל, דקא בעיתו אי הם פגומים
  2. ^ שהם כהנים גדולים
  3. ^ אחיו של רבי דוסא, שהיה מתלמידי בית שמאי התירה, כדתני לקמן, ועשו על פיו, ונהגו כן
  4. ^ וסבורים חכמים שהוא התירה
  5. ^ עמדו מלראות
  6. ^ רבי יהושע לר'בי דוסא
  7. ^ 'דוסא התירו'
  8. ^ אומרים
  9. ^ בלא 'דוסא'
  10. ^ "בן הרכינס" סתם, ושמו לא הוזכר
  11. ^ חריף ועומד על שמועה ועושה מעשה ואינו שב משמועתו לעשות כרבים
  12. ^ ישראלים הדרים בארץ עמון ומואב שכיבש משה מסיחון ונתקדשו בקדושת ארץ ישראל, ועכשיו, בבית שני, בטלה קדושתה, וזורעין בשביעית
  13. ^ ותקנו להן מעשר ראשון ומעשר עני בשביעית, כדמפרש לקמן, מפני פרנסת עניים שבארץ ישראל שאין להם מה לאכול בשביעית, לפי שבטל לקט שכחה ופיאה; והולכים שם ונוטלים לקט שכחה ופיאה ומעשר עני
  14. ^ ולא אמרינן ממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן עובדי כוכבים; דאיכא רבנן דפסלי
  15. ^ יונתן
  16. ^ דבימי יהושע
  17. ^ הלכך זורעים בהן בשביעית
  18. ^ לשכור עצמן לחרוש ולקצור ועוד ליטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני
  19. ^ מפרש לקמן שממזרים הן מישראל שנטמעו שם.
  20. ^ שנמצאו בבגדים הבאים מרקם
  21. ^ לפי שלא גזרו על כתמי עובדי כוכבים
  22. ^ ודמם מטמא
  23. ^ שהמירו דתם וגזרו על כתמיהם שאף על פי שחטאו שהמירו ישראלים הם
  24. ^ שאין ישראל דרים שם
  25. ^ אלמא לאו בספק ישראל קיימי
  26. ^ ולא אמרינן ישראלים ממזרים הם
  27. ^ מקבלים
  28. ^ שנשאו בנות ישראל מחמת עושרן, ודרין שם בחזקת עובדי כוכבים, וקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר
  29. ^ לקמיה מפרש לה: בנות ירושלים בחורבנה, כשבאו עובדי כוכבים ונשאום
  30. ^ מושכי קשת
  31. ^ איידי דאזכריה הא דלעיל נקט ליה הכא
  32. ^ מלאך
  33. ^ בהומניא יוָנים הם, ומצירין לבני פום נהרא, שהם ישראל עניים
  34. ^ שנשאו עובדות כוכבים, וקסבר דעובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר, וחוששין לקידושי ממזר
  35. ^ בני עשרת השבטים, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי; והיכא קביעי? כדכתיב: