קטגוריה:בראשית יח ט
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמְר֣וּ אֵׅלָׅ֔יׅ/וׅ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑/ךָ וַ/יֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָ/אֹֽהֶל׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרוּ לֵיהּ אָן שָׂרָה אִתְּתָךְ וַאֲמַר הָא בְּמַשְׁכְּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָמְרוּ לֵיהּ הָאן שָרָה אִנְתְּתָךְ וַאֲמַר הָא הִיא בְּמַשְׁכְּנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ויאמרו אליו" - נקוד על אי"ו שבאליו ותניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב ואתה דורש הנקודה שאף לשרה שאלו איו אברהם למדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש (בב"מ דפ"ז) אומרים יודעים היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה אלא להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה
"הנה באהל" - צנועה היאמלבי"ם (כל הפרק)
(ט) "ויאמרו אליו איה שרה אשתך". כי שרה עסקה תמיד במצות הכנסת אורחים, רק עתה פרסה נדה, כמ"ש חז"ל שלכן לא הביא לחם כי בעת הלישה היה לה עדנה כי אז נתרפאה ושבה לנערותה, ולא יכלה למוש מן האוהל בעת נדותה, ועז"א "הנה באהל", ר"ל א"א לה לצאת מן האהל:
כלי יקר (כל הפרק)
"איה שרה אשתך". פירש"י להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה. וקשה וכי עד עכשיו לא ידע אברהם שצנועה היא. ונ"ל לפי שר"ל טוב אשוב אליך, משמע אבל לא אליה ויש לחוש שמא בעבור זה יטיל שנאה עליה לומר שהיא היתה הסבה אשר מנע ה' מהם פרי בטן ע"כ ראה המלאך לתקן זה ואמר איה שרה אשתך אע"פ שידע המלאך היכן היא מ"מ אמר אי אתה מודה שהיא באהל תמיד מחמת שהיא צנועה, וא"כ ודאי לא יקפח לה הקב"ה שכר צניעותה שהרי ארז"ל (מגילה י:) כל כלה שהיא צנועה זוכה ויוצאין ממנה מלכים וראיה מן תמר כו'. והיא גם היא צנועה ע"כ זכותה גרם ליעוד ומלכים ממך יצאו (בראשית יז.ו) ומלכי עמים ממנה יהיו (שם יז.טז) ועי"ז יחבבה בעלה כי זכות צניעותה גרם לה ורז"ל אמרו (ב"ר מח.טו) שנקוד על אי"ו לפי ששאלו גם לשרה אי"ו ודורשי רשומות אמרו (בעה"ט) כי אליו איה הם אותות אליה איו. ועל זה קשה ודאי איך שאלו לשרה איו והלא אברהם היה עומד עליהם.
ע"כ לבי אומר, ששאלת איה ואיו אינה שאלה מקומית לומר איפה הוא או היא, אלא שאלת המדריגות, כי לשון מקום מורה על המדריגה ולא שאלו כלל באיזה מקום הוא או היא, אלא שאלו על מקום מדריגתם ומעלתם בענין מעשיהם הטובים אשר בעבורם יזכו שניהם לבן. כי היא זכתה לבן בעבור שהיא צנועה, והוא זכה לבן בזכות הצדקה והכנסת אורחים. וכשם שרמוז בשתי תיבות אלו, אליו איה. כאילו אמר אליה איו, כך רמז בשתי תיבות אלו, אשתך ויאמר, אישך ותאמר, והרי כאילו נכתב ויאמרו אליה איו אישך ותאמר הנה באהל, כי גם היא השיבה על שאלת מעלת מדריגתו הנה באהל, כי זו הוא מדריגתו של אברהם לישב פתח האהל ולצפות על אורחים ותמיד הוא מתעסק להיות נוטע אהלי אפדנו לאורחים, כמו שאמר ויטע אשל היינו פונדק (סוטה י.) כד"א (דניאל יא.מה) ויטע אהלי אפדנו. ואם כן פשוטו של מקרא כולל שני ענינים. כי פשוטו ויאמרו אליו איה שרה אשתך איזו מקום מדריגת מעלתה אשר בעבורה תזכה לבן והשיב הנה באהל שבזכות שצנועה היא תזכה שיצאו ממנה מלכים, ומדרשו ויאמרו אליה איו אישך ותאמר הנה באוהל, כי שאלת איו באיזו מדריגה הוא שיזכה לבן. ותאמר הנה באהל שהוא נוטע תמיד אהלי אפדנו לאורחים, אשר מן הראוי שזכות הצדקה יעמוד לו להוליד בן, כמ"ש (תהלים יז.יד) ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם אני בצדק אחזה פניך.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך". אי"ו נקוד, למ"ד אינו נקוד. אמר רבי אלעזר: בכל מקום שאת מוצא כתב רבה על הנקודה, את דורש את הכתב. נקודה רבה על הכתב, את דורש את הנקודה. כאן שהנקודה רבה על הכתב את דורש את הנקודה, איו אברהם? כשם שאמרו לאברהם איה שרה, כך אמרו לשרה: איו אברהם?
ויאמר הנה באהל. הדא הוא דכתיב: "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך". ר' אלעזר אמר: מנשי בני המדבר.
דבר אחר: איה שרה אשתך. יודעין היו היכן היתה; אלא להודיע ששרה אמנו צנועה היתה, כדי לחבבה על בעלה. רבי יוסי בר חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תנא בשם רבי יוסי: למה נקוד על איו שבאליו? למדתך תורה דרך ארץ, שישאל אדם באכסניא שלו. והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה? על ידי בעלה שאני.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח ט.
אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ
"אַיֵּה" - מה הפרוש?
- שאלה אמיתית - איפה?
- דרישה מהנשאל להציג את נושא השאלה, "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?" (בראשית ד ט), "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאו אֵּלֶיךָ הַלָּיְלָה?" (ביאור:בראשית יט ה), "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?" (ביאור:בראשית כב ז).
לא היה נהוג שנשים ישתתפו באירוע של גברים (ביאור:אסתר א ט), לכן אברהם לא הציג את אשתו לאורחיו.
האורחים ידעו איפה שרה כי הם ראו שאברהם רץ לאוהל הנשים. ייתכן שהם ראו את שרה לשה ואופה את העוגות בתנור שמחוץ לאוהל או עומדת בפתח האוהל ומקשיבה לדבריהם. השאלה מראה שהאורחים רצו בנוכחותה של שרה, ולא רצו לדעת איפה היא באותו הרגע.
אִשְׁתֶּךָ
השם שרה כנראה היה שם נפוץ, וכדי שלא תהיה טעות באיזו שרה מדובר המלאך הוסיף "אִשְׁתֶּךָ". רואים שהמלאך ידע ששמה הוא שרה, וזאת למרות שרק לפני זמן קצר מאוד, מאז שאברהם מל את עצמו ואת כל ילידי ביתו, שונה שמה מ-"שָׂרָי" ל-"שָׂרָה". ידיעת השם החדש מראה שהמלאך מדבר בשם אלוהים אשר שינה את שמה.
כבר היו לאברהם צרות בגלל יופייה של שרה: "ויִַּרְאו הַּמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה, כִּי יָפָה הִוא מְאֹד" (בראשית יב יד). ולכן, ללא הסבר או דרישה מפורשת, אברהם השתדל לא להציגה בפני גברים.
שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ
היו למלאכים מספר בעיות בבקשה שלהם להביא את שרה אליהם.
- כשם שאלוהים אמר לאברהם: "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כב ב), כך גם כאן אלוהים מדייק ומציין את שם האישה "שָׂרָה".
- הגר היתה עדין במחנה. למעשה, הגר גם היא אשתו של אברהם. אם המלאכים היו דורשים לראות את "אִשְׁתֶּךָ", היתה אפשרות שאברהם יקרא להגר, ואז יווצר בילבול וכעס.
- אברהם לא היה בטוח מה היתה מטרת הזרים בביקור שלהם למחנה. במצרים חטפו לו את האישה היפה. גם אנשי סדום אמרו דבר דומה ללוט: "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (ביאור:בראשית יט ה), וגם שם השתמשו במילה "אַיֵּה".
- המלאכים השאירו לאברהם את האפשרות לציין את מקומה של שרה, בלי הצורך להביא אותה לפניהם.
כאשר המלאכים דייקו ואמרו: "שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", היה ברור לאברהם שאין להם כוונות רעות והם רואים בשרה את האישה שלו בלבד.
תשובת אברהם
אברהם התעלם מהבקשה להציג את שרה, וענה לשאלת המלאך ששרה נמצאת באוהלה, "הִנֵּה בָאֹהֶל". המלאכים כיבדו את אברהם ולא דרשו ממנו להביא אותה.
אלוהים ידע שאברהם לא סיפר לשרה אודות יצחק ולכן הוא שלח את המלאכים. המלאכים רצו ששרה תשמע את הבשורה מפיהם ולא מאברהם. המלאך ידע ששרה עומדת בפתח האוהל, ומכיוון שאברהם סירב לקרוא לה, הוא הודיע את הודעתו בקול רם כדי ששרה תשמע גם היא. אולם המלאך היה חייב ליצור מצב שאברהם ידע ששרה שמעה, ושרה תדע שאברהם יודע שהיא שמעה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יח ט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.