פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואיבעית אימא: דכולי עלמא [1] לצאת [2] לא בעי כוונה [3], והכא - לעבור משום בל תוסיף קמיפלגי, דתנא קמא סבר לעבור משום בל תוסיף לא בעי כוונה [4], ורבן גמליאל סבר לעבור משום בל תוסיף בעי כוונה [5];

ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין, דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה ולא לצאת בעי כוונה [6], והכא - בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי: תנא קמא סבר לא בעי כוונה [7], ורבן גמליאל סבר לעבור שלא בזמנו בעי כוונה [8];

אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא [9]! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה [10]! [11]?

אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא [12].

ומאן [13]שמעת ליה [14] שבת זמן תפילין [15]?

רבי עקיבא, דתניא: '(שמות יג י) ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה [16] - ימים ולא לילות; מימים - ולא כל ימים: פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי; רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד [17]' [18].

ואלא הא, דתנן [19] הפסח והמילה [ב]מצות עשה [20] - לימא דלא כרבי עקיבא, דאי רבי עקיבא, כיון דמוקי לה בפסח - לאו נמי איכא [21], כדרבי אבין אמר רבי אילעאי, דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר 'השמר' 'פן' ו'אל' - אינו אלא בלא תעשה;

אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו = לאו, השמר דעשה = עשה [22].

וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא [מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא בא פרשה יז ד"ה ושמרת את; מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק [23] ושמרת]: 'רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים? – תלמוד לומר: (שמות יג ט) והיה לך לאות על ידך [ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים] מי שצריכין אות [24], יצאו אלו [25] שהן גופן [26] אות [27]'!?

אלא האי תנא הוא, דתניא: 'הניעור בלילה [28] - רצה חולץ רצה מניח [29], דברי רבי נתן; יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה'; מדלילה לתנא קמא זמן תפילין [30] - שבת נמי זמן תפילין [31].

דילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין הוא [32], שבת לאו זמן תפילין הוא [33], דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר לילה זמן תפילין הוא שבת לאו זמן תפילין הוא?

אלא האי תנא הוא, דתניא: 'מיכל בת כושי [34] היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים [35], ואשתו של יונה [36] היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים'; מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא [37]!

ודילמא סבר לה


עמוד ב

כרבי יוסי [38], דאמר [ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשתא ב משנה ב] ’[רבי יוסי ורבי שמעון אומרים] נשים סומכות רשות' [39] - דאי לא תימא הכי, אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה? מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא קסבר רשות - הכא נמי רשות!

אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אוסר בחדשות [40] ומתיר בישנות; עד כאן לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה לא פליגי - שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות!

ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר 'נשים סומכות רשות [41]'?

לא סלקא דעתא, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי:

לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, דתנן [ראש השנה פ"ד מ"ח]: 'אין מעכבין את התינוקות מלתקוע [42]' - הא נשים מעכבין [43], וסתם מתניתין רבי מאיר;

ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, דתניא [ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשתא ב משנה ב]: '(ויקרא א ב) דבר אל בני ישראל [ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם] וסמך (ויקרא א ד: וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו): בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות', וסתם סיפרא [44] מני? - רבי יהודה.

אמר רבי אלעזר: המוצא תכלת בשוק – לשונות [45] פסולות [46], חוטין כשרין; מאי שנא לשונות, דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו [47]? חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו [48]!

בשזורים [49].

שזורים נמי, נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו [50]!

במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי [51];

אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין [52], דתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור [53]?

אמר רבי זירא לאהבה בריה: פוק תני להו [54]: 'המוצא תכלת בשוק, לשונות פסולין חוטין מופסקין כשירין, לפי שאין אדם טורח'.

אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי [55] תלא לה! והתנן במה דברים אמורים? בישנות, אבל בחדשות – פטור!

אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: 'המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה

הערותעריכה

  1. ^ לענין
  2. ^ כולי עלמא לא פליגי
  3. ^ דידי חובתיה נפיק אף על גב דלא איכוון
  4. ^ לתנא קמא כי היכי דלענין מפיק נפיק, לענין בל תוסיף נמי עבר
  5. ^ ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה - לא עבר
  6. ^ דלכולי עלמא שבת זמן תפילין; לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה, ואיכא בל תוסיף; אלא שבת לאו זמן תפילין הוא
  7. ^ דתנא קמא סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא, ותוספת עמה [ויש בל תוסיף]
  8. ^ שלא בזמנו ואינו מתכוין - אין כאן רמז מצוה, ואין כאן תוספת [ואין בל תוסיף]
  9. ^ דיש כאן תוספת: שמוסיף שבת על החול למצות תפילין
  10. ^ דמוסיף שמיני על השביעי, ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה
  11. ^ אלא שלא בזמנו בלא כוונה - לאו תוספת הוא, ולהכי שרינן: דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה
  12. ^ בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי
  13. ^ תנא ד
  14. ^ דאמר
  15. ^ דמוקים מתניתין אליביה
  16. ^ בפרשת 'קדש לי' כתיב, והיא אחת מארבע פרשיות של תפילין
  17. ^ דאיירי בה לעיל מינה, והאי 'מימים ימימה' = משנה לשנה, דמתרגמינן 'מזמן לזמן'
  18. ^ אלמא מדלא דריש רבי עקיבא האי קרא בתפילין - שמע מינה דסבירא ליה לילה ושבת זמן תפילין, דלא קא ממעט להו קרא
  19. ^ בפרק קמא דכריתות [פ"א מ"א דף ב,א]
  20. ^ הפסח והמילה, אף על פי שיש בהן כרת, הואיל ואין בהן לאו - אלא מצות עשה הן - אין מביאין על שגגתן חטאת: שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת, כדכתיב (ויקרא ה יז) אשר לא תעשינה [ולא ידע ואשם ונשא עונו – והגמרא דורשת ש'ונשא עונו' זה כרת]
  21. ^ דהא כתיב 'ושמרת', וכל שמירה = אזהרת לאו היא
  22. ^ פירוש 'השמר' = שלא תעשה כן, כגון השמר לך פן תכרות ברית (שמות לד יב) השמר לך פן תנקש (דברים יב ל) השמר בנגע הצרעת (דברים כד ח) שלא יקוץ בהרתו; השמר דעשה - כי האי ד'ושמרת את החוקה'
  23. ^ י
  24. ^ ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב"ה
  25. ^ שבתות וימים טובים
  26. ^ עצמן
  27. ^ בין הקב"ה לישראל דכתיב (שמות לא יג) כי אות היא ביני וביניכם
  28. ^ שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו
  29. ^ ואינו כמוסיף על המצוה, דלילה זמן תפילין הוא, ורבנן - הוא דגזור, שמא יפיח כשהוא ישן
  30. ^ אלמא לא דריש 'מימים ימימה' למעוטי לילות, דמוקים לקרא בפסח
  31. ^ מההוא קרא גופיה ממעט שבת
  32. ^ דלא דריש 'מימים ימימה' לענין תפילין
  33. ^ ונפקא ליה מ'והיה לך לאות' (שמות יג ט) כדנפקא ליה לרבי עקיבא לעיל, דמוקי 'מימים ימימה' לפסח: דלא ממעט לילה מ'ימים', וקא ממעט שבת מ'והיה לך לאות'
  34. ^ בת שאול, כדכתיב (תהלים ז א) על דברי כוש בן ימיני, דהיינו שאול, כדאמרינן ב'אלו מגלחין' (מועד קטן דף טז,ב)
  35. ^ דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא
  36. ^ בן אמיתי
  37. ^ אלמא מצות תפילין כל שעה, גם בלילה גם בשבת, דאי מפקת חד - הוי להו זמן קבוע
  38. ^ לקמן
  39. ^ ואף על גב דכתיב (ויקרא א ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה (ויקרא א ד) וסמך ידו: [ודורשים שם בספרא] בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות
  40. ^ לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו
  41. ^ דאין כאן בל תוסיף, ומשום איסורא נמי ליכא, דקסבר תכשיט נינהו
  42. ^ אין בית דין מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ראש השנה, דבעו לחנוכינהו במצות
  43. ^ אף על גב דלא חלול יום טוב הוא, כדתנא דבי שמואל (ראש השנה דף כט,ב): יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה, מיהו נראות כמוסיפות
  44. ^ תורת כהנים
  45. ^ צמר סרוק וצבוע
  46. ^ שמא לא צבע לשם ציצית, ואנן - עשיה לשמן בעינן
  47. ^ לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית
  48. ^ שזרנהו
  49. ^ שאין דרך לארגם
  50. ^ שכן דרך להסך שזורים בשפתו, שהוא גדיל, ונקרא בלע"ז צימוש"י, והחוטים נקראים אורי"ל
  51. ^ לחזור ולקשרם ולהסך אותן
  52. ^ ואפילו הכי חיישינן לה במתניתין
  53. ^ דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו
  54. ^ להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדרבי אלעזר: צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה, ומפרשת טעמא בהדיא לפי שאין אדם טורח
  55. ^ מרגליות; לשון אחר: נזמים, וכן עיקר