ביאור:בבלי עירובין דף פ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ואין טועמין מפירותיה ^[1]; ושמואל אמר: כגון דאמרי "הני תמרי - לשיכרא דבי נצרפי ^[2]", דשתו ליה ביום חגם, <אמר אמימר> ואמרו לי סבי דפומבדיתא: הלכתא כוותיה דשמואל.

מיתיבי [לדברי רב יהודה בתחילת הגמרא אחרי המשנה]: כיצד משתתפין במבוי? - מביאים חבית של יין ושל שמן ושל תמרים ושל גרוגרות ושל שאר מיני פירות; אם מִשֶלוֹ - צריך לזכות, ואם משלהן - צריך להודיע ^[3], ומגביה מן הקרקע משהו!?

מאי משהו נמי דקאמר? – טפח.

איתמר:

שיתופי מבואות: רב אמר: אין צריך לזכות, ושמואל אמר: צריך לזכות;

עירובי תחומין: רב אמר: צריך לזכות, ושמואל אמר: אין צריך לזכות.

בשלמא לשמואל, הכא ^[4] תנן ^[5] והכא לא תנן ^[6]; אלא לרב מאי טעמא?

תנאי היא, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בכלתו של רבי אושעיא שהלכה לבית המרחץ ^[7] וחשכה לה ^[8], ועירבה לה חמותה, ובא מעשה לפני רבי חייא ואסר, אמר לו רבי ישמעאל ברבי יוסי: בבלאי ^[9]! כל כך אתה מחמיר בעירובין? כך אמר אבא: כל שיש לך להקל בעירובין – הקל! ואבעיא להו: משל חמותה עירבה לה, ומשום דלא זיכתה לה? או דילמא משלה עירבה לה, ומשום דשלא מדעתה?

אמר להן ההוא מרבנן - ורבי יעקב שמיה: לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן: משל חמותה עירבה, ומשום דלא זיכתה לה.

אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב ברה דבת יעקב ^[10]: כי מטית התם – אקיף ^[11] וזיל לסולמא דצור ^[12] ובעית מיניה מרב יעקב בר אידי; בעא מיניה: משל חמותה עירבה, ומשום דלא זיכתה לה? או דלמא משלה עירבה, ומשום דשלא מדעתה?

אמר ליה: משל חמותה עירבה לה, ומשום דלא זיכתה לה.

^[13]

אמר רב נחמן: נקטינן: אחד עירובי תחומין ואחד עירובי חצירות אחד שיתופי מבואות - צריך לזכות; בעי רב נחמן: עירובי תבשילין צריך לזכות או אין צריך לזכות?

אמר רב יוסף: ומאי תיבעי ליה? לא שמיע ליה הא דאמר רב נחמן בר רב אדא אמר שמואל: עירובי תבשילין צריך לזכות?

אמר ליה אביי: פשיטא דלא שמיע ליה, דאי שמיע ליה - מאי תיבעי ליה?

אמר ליה: אטו עירובי תחומין מי לא אמר שמואל 'אין צריך לזכות', ואמר איהו צריך לזכות!?

הכי? השתא: בשלמא התם [בעירובי חצירות] פליגי רב ושמואל, וקא משמע לן כחומרין דמר וכי חומרין דמר, אבל הכא [עירובי תבשילין] - אי איתא דשמיע ליה, מי איכא דמאן דפליג ^[14]?

ההוא טורזינא ^[15] דהוה בשיבבותיה דרבי זירא; אמר ליה: אוגיר לן רשותך!

לא אוגיר להו; אתו לקמיה דרבי זירא, אמרו ליה: מהו למיגר מדביתהו?

אמר להו: הכי אמר ריש לקיש משמיה דגברא רבה, ומנו? - רבי חנינא: אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו.

ההוא טורזינא דהוה בשיבבותיה [בשכנותו, בחצירו] דרב יהודה בר אושעיא, אמרי ליה: אוגר לן רשותך! לא אוגר להו; אתו לקמיה דרב יהודה בר אושעיא, אמרי ליה: מהו למיגר מדביתהו?

לא הוה בידיה; אתו לקמיה דרב מתנה - לא הוה בידיה; אתו לקמיה דרב יהודה, אמר להו: הכי אמר שמואל: אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו.

מיתיבי: נשים שעירבו ונשתתפו שלא מדעת בעליהן - אין עירובן עירוב ואין שיתופן שיתוף!?

לא קשיא: הא דאסר ^[16], הא ^[17] דלא אסר ^[18].

הכי נמי מסתברא ^[19], דאם כן קשיא דשמואל אדשמואל, דאמר שמואל: אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף ^[20] - בני המבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין שיתופן ממנו בעל כרחו; רגיל – אִין, שאין רגיל – לא!

שמע מינה.

לימא מסייע ליה: כופין אותו לעשות לחי וקורה למבוי?

עמוד ב

שאני התם דליכא מחיצות ^[21].

~~לישנא אחרינא: מצד שאני.~~ [עיין מגהות הב"ח; ועיין הגהות מהרב רנשבורג]

אתמר: רב חייא בר אשי אמר: עושין לחי אשירה; ורבי שמעון בן לקיש אמר: עושין קורה אשירה.

מאן דאמר קורה, כל שכן לחי ^[22]; ומאן דאמר לחי - אבל קורה לא: כתותי מכתת שיעוריה ^[23].

משנה:

נתמעט האוכל ^[24] - מוסיף ומזכה, ואין צריך להודיע ^[25];

נתוספו עליהן - מוסיף ומזכה, וצריך להודיע ^[26] מוסיף ומזכה - אם משלו מערב, 2</ref> וצריך להודיע - אם משלהן מערב</ref>;

כמה הוא שיעורן?

בזמן שהן מרובין - מזון שתי סעודות לכולם; בזמן שהן מועטין - כגרוגרת לכל אחד ואחד. ^[27]

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? - בתחילת עירוב, אבל בשירי עירוב ^[28] - כל שהוא ^[29];

ולא אמרו לערב בחצירות ^[30] אלא כדי שלא לשכח את התינוקות ^[31] ^[32].

גמרא:

במאי עסקינן ^[33]? אילימא במין אחד ^[34] - מאי איריא נתמעט? אפילו כלה ^[35] נמי ^[36]! אלא בשני מינין ^[37]? אפילו נתמעט נמי לא [אבל כלה – צריך להודיע], דתניא: 'כלה האוכל, ממין אחד - אין צריך להודיע; משני מינים - צריך להודיע ^[38]'!?

איבעית אימא ממין אחד, ואיבעית אימא משני מינין:

איבעית אימא ממין אחד; מאי נתמעט? - נתמטמט ^[39];

ואיבעית אימא משני מינין ^[40] כלה שאני ^[41].

ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה [וצריך להודיע]:

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על רבי יהודה, דתנן [עירובין פ"ז מ"יא]: אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים ^[42]? - בעירובי תחומין ^[43], אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת ^[44];

פשיטא ^[45]דחלוקין ^[46]! מהו דתימא '^[47] הני מילי ^[48] - בחצר שבין שני מבואות ^[49], אבל חצר של מבוי אחד אימא לא' - קמשמע לן ^[50].

כמה הוא שיעורו [בזמן שהן מרובין - מזון שתי סעודות לכולם; בזמן שהן מועטין - כגרוגרת לכל אחד ואחד]:

כמה הוא מרובין?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שמונה עשר בני אדם.

שמונה עשר ותו לא ^[51]?

אימא 'משמונה עשר ואילך'.

ומאי 'שמונה עשר' דנקט?

אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: לדידי מיפרשא לי מניה דאבא ^[52]: כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד ^[53] הן הן 'מרובין' ^[54], וסגי במזון שתי סעודות; ואי לא ^[55] <הן הן> 'מועטין' נינהו ^[56], ואגב אורחיה קא משמע לן ^[57] דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות ^[58].

משנה:

בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח - דברי רבי אליעזר;

רבי יהושע אומר: ככר ^[59] הוא עירוב; אפילו מאפה סאה ^[60] והוא פרוסה ^[61] - אין מערבין בה ^[62]; ככר כאיסר והוא שלם - מערבין בו ^[63].

הערות

^ דאי לאו דפלחוה לא הוו פרשי מינה
^ שם עבודה זרה שהיתה באותה מדינה
^ אם חפצין בכך, שמא מקפידין בעירובין, ואמר (בפרק קמא): המקפיד על עירובו - אינו עירוב, שעינו צרה באותה פת ליתן לחביריו, אבל משלו - אין צריך להודיעו, דזכין לו לאדם שלא בפניו
^ בעירובי חצירות
^ ומזכה להן
^ בעירובי תחומין קתני (לקמן דף פב,א) 'כיצד משתתפין בתחומין' כו' ולא קתני 'ומזכה להן'
^ מבעוד יום חוץ לתחום עירה
^ ואסר לה לחזור
^ רבי חייא - בבלי היה, כדאמרינן במסכת סוכה (דף כ,א) 'עלו רבי חייא ובניו ויסדוה'
^ אביו לא היה הגון, לפיכך לא הזכירו
^ הרבה עלי הדרך בשבילו
^ דרך מסילת צור
^ רבי חייא קאי כרב בתחומין וגבי חצירות; טעמא דרב: משום דכיון דקאסר עליה - גמר ומקני, ואין צריך זכייה, ואף על גב דמתניתין פליגא עליה דרב - רב תנא ופליג.
^ מי אשכחן דפליג איניש עליה
^ נכרי היה, ממונה על כלי זיין העשויין לשמירת העיר להלחם על הצרים, ודר בעיר
^ על בני המבוי - לא בעינן דעתיה
^ ומתניתין
^ כגון: חצר שבין שני מבואות ורגילה עם זה ולא עם זה
^ דמודה שמואל היכי דלא אסר
^ אינו רוצה ומתכוין לאסור עליהן
^ ומבוי - מגולה הוא, ואינו נוח לשומרו, הילכך כופין אותו; אבל להתיר בטלטול - לעולם אימא לך דבעינן דעת
^ דאין לו שיעור לרחבו ועוביו
^ אבל קורה צריכה טפח לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח, והאי אשירה - כיון דבעי שריפה, דכתיב (דברים יב ג) ואשריהם תשרפון באש - שיעורהּ לאו שיעורא היא: דכשרופה דמיא
^ משיעורו; ולקמן מפרש שיעורא במתניתין
^ שהרי כולן נתרצו בתחלה
^ לדיורין שניתוספו אם דעתן בעירוב, וכגון שמערב משלהן; וטעמא פרישית לעיל, ותרתי קתני: 1
^ 'מרובין' ו'מועטין' מפרש בגמרא
^ שנתמעט משעורו
^ אין צריך להוסיף [ורבי יוסי פליג אתנא קמא]
^ לאחר שנשתתפו
^ שלא לשכח תורת עירובי חצירות מהתינוקות הבאין
^ הלכך מקילינן ביה
^ דקתני בנתמעט אין צריך להודיע?
^ שחוזר ומערב מן המין הראשון
^ לגמרי
^ אין צריך להודיע אם בא לערב
^ שעירב בשניה ממין אחר
^ וקא סלקא דעתך והוא הדין לנתמעט
^ כלה לגמרי
^ ודוקא נקט 'נתמעט'; ודקא קשיא לך מברייתא
^ דברייתא – 'כלה' דווקא נקט, אבל נתמעט - אפילו משני מינין אין צריך להודיע
^ דצריך דעת
^ שמא אין נוח לו לקנות כאן כדי להפסיד לרוח שכנגדה
^ דלא תימא האי במה דברים אמורים לפרושי אתי
^ דשמעינן מינה ד
^ דהא 'בעירובי חצירות' נקיט, ואתי וקתני 'צריך להודיע'
^ לעולם רבי יהודה בההוא - מפרש הוא;
^ מתניתין דהכא
^ דלא ידעינן בהי ניחא ליה
^ רב שיזבי דשמיעא ליה מרביה דבמבוי אחד עסקינן
^ בתמיה: כל שכן דטפי מהכי הוו מרובין
^ דלקולא קתני בזמן שהם מרובים: דגרוגרת דידהו הוי יותר משתי סעודות - סגי בשתי סעודות, ולא בעינן גרוגרת לכל חד וחד; כשהן מועטים - דלא מטי גרוגרת דידהו לשתי סעודות - סגי בגרוגרת לכל אחד, ולקולא
^ שיש בהן בני אדם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות
^ ותנן במתניתין דלא בעי כגרוגרת לכל אחד
^ שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות
^ לא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד - היינו פירוש דמתניתין
^ רב יהודה, דנקט שמנה עשרה ולא תנא כדאמרינן
^ דבעי לפרושי מתניתין נקט חושבנא ולאשמעינן דמזון שתי סעודות הוו שמנה עשרה גרוגרות
^ שלם
^ שאפה סאה בככר אחד
^ ונטל ממנו מעט ושוייה פרוסה
^ וטעמא מפרש בגמרא
^ ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד

[1] דאי לאו דפלחוה לא הוו פרשי מינה

[2] שם עבודה זרה שהיתה באותה מדינה

[3] אם חפצין בכך, שמא מקפידין בעירובין, ואמר (בפרק קמא): המקפיד על עירובו - אינו עירוב, שעינו צרה באותה פת ליתן לחביריו, אבל משלו - אין צריך להודיעו, דזכין לו לאדם שלא בפניו

[4] בעירובי חצירות

[5] ומזכה להן

[6] בעירובי תחומין קתני (לקמן דף פב,א) 'כיצד משתתפין בתחומין' כו' ולא קתני 'ומזכה להן'

[7] מבעוד יום חוץ לתחום עירה

[8] ואסר לה לחזור

[9] רבי חייא - בבלי היה, כדאמרינן במסכת סוכה (דף כ,א) 'עלו רבי חייא ובניו ויסדוה'

[10] אביו לא היה הגון, לפיכך לא הזכירו

[11] הרבה עלי הדרך בשבילו

[12] דרך מסילת צור

[13] רבי חייא קאי כרב בתחומין וגבי חצירות; טעמא דרב: משום דכיון דקאסר עליה - גמר ומקני, ואין צריך זכייה, ואף על גב דמתניתין פליגא עליה דרב - רב תנא ופליג.

[14] מי אשכחן דפליג איניש עליה

[15] נכרי היה, ממונה על כלי זיין העשויין לשמירת העיר להלחם על הצרים, ודר בעיר

[16] על בני המבוי - לא בעינן דעתיה

[17] ומתניתין

[18] כגון: חצר שבין שני מבואות ורגילה עם זה ולא עם זה

[19] דמודה שמואל היכי דלא אסר

[20] אינו רוצה ומתכוין לאסור עליהן

[21] ומבוי - מגולה הוא, ואינו נוח לשומרו, הילכך כופין אותו; אבל להתיר בטלטול - לעולם אימא לך דבעינן דעת

[22] דאין לו שיעור לרחבו ועוביו

[23] אבל קורה צריכה טפח לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח, והאי אשירה - כיון דבעי שריפה, דכתיב (דברים יב ג) ואשריהם תשרפון באש - שיעורהּ לאו שיעורא היא: דכשרופה דמיא

[24] משיעורו; ולקמן מפרש שיעורא במתניתין

[25] שהרי כולן נתרצו בתחלה

[26] לדיורין שניתוספו אם דעתן בעירוב, וכגון שמערב משלהן; וטעמא פרישית לעיל, ותרתי קתני: 1

[27] 'מרובין' ו'מועטין' מפרש בגמרא

[28] שנתמעט משעורו

[29] אין צריך להוסיף [ורבי יוסי פליג אתנא קמא]

[30] לאחר שנשתתפו

[31] שלא לשכח תורת עירובי חצירות מהתינוקות הבאין

[32] הלכך מקילינן ביה

[33] דקתני בנתמעט אין צריך להודיע?

[34] שחוזר ומערב מן המין הראשון

[35] לגמרי

[36] אין צריך להודיע אם בא לערב

[37] שעירב בשניה ממין אחר

[38] וקא סלקא דעתך והוא הדין לנתמעט

[39] כלה לגמרי

[40] ודוקא נקט 'נתמעט'; ודקא קשיא לך מברייתא

[41] דברייתא – 'כלה' דווקא נקט, אבל נתמעט - אפילו משני מינין אין צריך להודיע

[42] דצריך דעת

[43] שמא אין נוח לו לקנות כאן כדי להפסיד לרוח שכנגדה

[44] דלא תימא האי במה דברים אמורים לפרושי אתי

[45] דשמעינן מינה ד

[46] דהא 'בעירובי חצירות' נקיט, ואתי וקתני 'צריך להודיע'

[47] לעולם רבי יהודה בההוא - מפרש הוא;

[48] מתניתין דהכא

[49] דלא ידעינן בהי ניחא ליה

[50] רב שיזבי דשמיעא ליה מרביה דבמבוי אחד עסקינן

[51] בתמיה: כל שכן דטפי מהכי הוו מרובין

[52] דלקולא קתני בזמן שהם מרובים: דגרוגרת דידהו הוי יותר משתי סעודות - סגי בשתי סעודות, ולא בעינן גרוגרת לכל חד וחד; כשהן מועטים - דלא מטי גרוגרת דידהו לשתי סעודות - סגי בגרוגרת לכל אחד, ולקולא

[53] שיש בהן בני אדם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות

[54] ותנן במתניתין דלא בעי כגרוגרת לכל אחד

[55] שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות

[56] לא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד - היינו פירוש דמתניתין

[57] רב יהודה, דנקט שמנה עשרה ולא תנא כדאמרינן

[58] דבעי לפרושי מתניתין נקט חושבנא ולאשמעינן דמזון שתי סעודות הוו שמנה עשרה גרוגרות

[59] שלם

[60] שאפה סאה בככר אחד

[61] ונטל ממנו מעט ושוייה פרוסה

[62] וטעמא מפרש בגמרא

[63] ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]