פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי עירובין דף נח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

המשך המשנה  

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום [1];

אם אינו יכול להבליעו - בזו [2] אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר: שמעתי שמקדרין בהרים [3].

גמרא:

מנא הני מילי?

אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא (שמות כז יח) ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים [וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת] - אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד!

האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים!?

אם כן לימא קרא 'חמשים חמשים', מאי 'חמשים בחמשים'? - שמעת מינה תרתי.

לא פחות ולא יותר:

תנא 'לא פחות - מפני שמרבה [4], ולא יותר - מפני שממעט [5]';

אמר רבי אסי: אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא.

מאי 'אפסקימא'?

אמר רבי אבא: נרגילא;

מאי 'נרגילא'?

אמר רבי יעקב: דיקלא דחד נברא [6]

איכא דאמרי: מאי 'אפסקימא'? - רבי אבא אמר: נרגילא; רבי יעקב אמר: דיקלא דחד נברא.

תניא: 'אמר רבי יהושע בן חנניא: אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל, אבל מה נעשה, שהרי אמרה תורה (זכריה ב ה) [ואשא עיני וארא והנה איש] ובידו חבל מדה [פסוק ו: ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה] '

והכתיב [7] (יחזקאל מ ה) [והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב] וביד האיש קנה המדה [שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד]?

ההוא לתרעי [8].

תני רב יוסף: שלשה חבלים הם: של מגג [9], של נצר [10], ושל פשתן; של מגג – לפרה [11], דתנן [פרה פ"ג מ"ט]: כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה;

של נצרים – לסוטה, דתנן [סוטה פ"א מ"ו]: 'ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה';

של פשתן - למדידה.

היה מודד והגיע:

מדתני חוזר למידתו - מכלל דאם אינו יכול להבליעו - הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו [12], וצופה כנגד מידתו, וחוזר.

תנינא להא, דתנו רבנן [דומה לתוספתא עירובין פ"ד מ"טו [ליברמן]]: היה מודד והגיע המידה לגיא, אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה – מבליעו, ואם לאו - הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו, וצופה וחוזר למידתו; אם היה גיא מעוקם [13] - מקדיר ועולה מקדיר ויורד [14]; הגיע לכותל - אין אומרים יקוב הכותל, אלא אומדו והולך לו.

והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו?

התם ניחא תשמישתא [15], הכא [16] לא ניחא תשמישתא [17].

אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו [18] אלא [19] שאין חוט המשקולת יורד כנגדו [20],

(עירובין נח ב)

אבל חוט המשקולת יורד כנגדו [21] - מודדו מדידה יפה [22].

וכמה עומקו של גיא [23]?

אמר רב יוסף: אלפים [24].

איתיביה אביי: 'עמוק מאה ורוחב חמישים – מבליעו, ואם לאו - אין מבליעו'!?

הוא דאמר כאחרים, דתניא: 'אחרים אומרים: אפילו עמוק אלפים ורוחב חישים – מבליעו.'

איכא דאמרי: אמר רב יוסף: אפילו יתר מאלפים;

כמאן? - דלא כתנא קמא ולא כאחרים!

התם [25] שאין חוט המשקולת יורד כנגדו [26], הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו;

וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו, עד כמה [27]?

אמר אבימי: ארבע; וכן תני רמי בר יחזקאל: ארבע.

הגיע להר - מבליעו וחוזר למידתו:

אמר רבא: לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע [28], אבל בהר המתלקט עשר מתוך חמש - [29]מודדו מדידה יפה [30].

רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא:

אמר רבא: לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש, אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע - אומדו והולך לו [31].

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום:

מאי טעמא?

אמר רב כהנא: גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן [32].

אם אינו יכול להבליעו:

תנו רבנן: 'כיצד מקדרין?

תחתון כנגד לבו, עליון כנגד מרגלותיו.

אמר אביי: נקיטינן: אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: נקיטינן: אין מקדרין לא בעגלה ערופה [33] ולא בערי מקלט [34] מפני שהן של תורה [35].

משנה:

אין מודדין אלא מן המומחה [36];

ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר [37] - שומעין למקום שריבה [38];

ריבה לאחד ומיעט לאחד - שומעין למרובה [39];

ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר "עד כאן תחום שבת", שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל [40].

הערותעריכה

  1. ^ שאם היה רחבו של גיא כנגד העיר יוצא חוץ לתחום, וזה הלך והבליעו שלא כנגד העיר ומודד משפתו ולהלן, לא ימדוד אלא עד כדי השלמת התחומין, וצופה כנגד מקום שמדתו כלה כנגד העיר בתוך הגיא, ויציין סימני התחום, אבל לא ימדוד, וילך חוץ לתחום עד כנגד מקום תכלית שפת הגיא שכנגד העיר לידע כמה אמות יצא, וכמנין אותן אמות יחזור ויכנס לתוך הגיא ויציין; משום גזירה שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמידת התחומין עד כאן; לישנא אחרינא: שלא יצא חוץ לתחום: אם היה ארוך וראשיו יוצאין חוץ לתחומי העיר ואין יכול להבליעו בחבל כנגד התחומין מפני רחבו, ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין - לא יצא להבליעו שם; גזירה שמא יאמרו 'מדת תחומין של צידי העיר באה לכאן'
  2. ^ בזו למעוטי ערי מקלט ועגלה ערופה, דאין מקדרין בהן, כדמפרש בגמרא לקמן
    עמוד ב
  3. ^ מקדרין = נוקבין: רואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב, למעט מדת מדרונו, כדאמר בגמרא שמודדין אותו בחבל של ארבע אמות, והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו, ומתמעט מדרונו של כל ארבע אמות חצי קומת אדם
  4. ^ כשהחבל קצר - יכול למותחו ומאריך המדה, והתורה אמרה בחבל של חמישים אמה ימדוד
  5. ^ שכובדו מכפילו, ומתקצר באמצעיתו
  6. ^ סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל, כעין ויגיל"א של גפנים [קנוקנות]
  7. ^ במשכן של יחזקאל
  8. ^ למדוד רוחב השערים
  9. ^ יונ"ק בלעז [גוֹמֶא, סוּף]
  10. ^ ערבה קלופה; לישנא אחרינא: צורי דקל, והוא 'סיב'; הך דרב יוסף פליג אדרב אסי
  11. ^ לפי שאינה מקבלת טומאה, שיהו כל מעשה פרה בטהרה
  12. ^ כדפירשתי לעיל
  13. ^ שהיה מדרונו משופע ונוח להילוך
  14. ^ מקדר ועולה, כדפירשתי 'תחתון כנגד לבו כו'; כך שמעתי, וקשה לי בה לקמן, ובתוספתא [פרק רביעי מ"טו] הכי גרסינן: ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו '- מקדר וכו', והכי קאמר: אם היה גיא מתעקם והולך וסובב את העיר, וכשהוא מודד תחום מערב אינו יכול להבליעו בחבל של חמישים אמה - ברוח מערבית עד שהוא מתעקם לצפון הוא מתחיל להשוות - אותה הבלעה אינה מועלת למידת תחום מערב, ומקדר ועולה
  15. ^ נוח להילוך קצת, כגון מתלקט עשרה מתוך ארבע; התם קתני 'מבליעו אם יכול', ואם לאו - מקדר
  16. ^ בכותל זקוף יותר מדאי
  17. ^ דכיון דלא חזו להילוך - אין גובה שיפועו עולה למידת התחום
  18. ^ דמקדר אלא דניחא תשמישתיה
  19. ^ שמעוקם כל כך
  20. ^ שכשמניח חוט משקולת הבנאים אצל שפתו והיא יורדת לעומקו - מנקפת בשיפועו, ומעכבת המדרון מלירד כנגדו, אלא מרחיקו מלמטה; 'כנגדו' משמע מכוון, ולקמן (עירובין נח ב) מפרש דעד ארבע אמות קרי ליה 'יורד כנגדו': שירחיק השיפוע את המשקולת לקרקעיתו ארבע אמות מכנגד שפתו העליונה
  21. ^ שפתו זקופה מאד, שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת גובהו, דבר אחר: אין מידת מדרונו ממעט מידת התחום על ידי קידור, אלא נכנס לתוכו
  22. ^ ומודד קרקעיתו מדידה יפה כקרקע חלקה, ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך
  23. ^ דנימא 'מבליעו כשהוא רחב חמישים'
  24. ^ אבל יותר מכאן, אפילו יכול להבליעו - אינו מבליעו, אלא מקדר
  25. ^ פלוגתא דתנא קמא ואחרים
  26. ^ הלכך, כיון דחזי להילוך קצת - אזלינן ביה לחומרא
  27. ^ יתרחק המשקולת מכנגדו, דקרי ליה 'אין יורד', ונחמיר ביה
  28. ^ הבא ללקוט כמה הוא מגביה והולך - מוצא עשרה טפחים גובה קודם שיגיע להילוך ארבע אמות
  29. ^ כקרקע חלקה דמי, ו
  30. ^ ואין כאן לא הבלעה ולא קידור
  31. ^ בהר משופע - הוא דבעינן הבלעה או קידור, אבל בזקוף - אומד בעלמא
  32. ^ הא פרשינן לעיל
  33. ^ כשמודדין לידע איזו היא קרובה אל החלל
  34. ^ לקלוט, דתנן (מכות פ"ב מ"ז דף יא,ב): כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט
  35. ^ מפני שמדידתן מן התורה - הלכך לא משערינן בהו מידי, אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה
  36. ^ בקי במדידה
  37. ^ שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מכנגד סימני תחום קרן שכנגדו
  38. ^ ומוציאין מידה הקצרה כנגדה [כלומר: מאריכים את הקצרה עד למידת הארוכה], מפני שלא מתח מתחילה החבל כל צרכו ונתקצר, וצריך למותחו בכל כחו, והכי תניא בתוספתא [פרק רביעי]
  39. ^ מפרש בגמרא (עירובין נט א)
  40. ^ כשגזרו שלא לצאת חוץ לתחום - לא אמרו להחמיר בתחומין, אלא להקל בתחומין