ביאור:בבלי עירובין דף נז
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עירובין:
ב
ג
ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דל [1] ארבע דתחומין [2] ו[3] ארבע דקרנות, כמה הוי? - תמניא;
תילתא הוו?
מי סברת ברבועא קאמר? בעיגולא קאמר; כמה מרובע יתר על העגול? – רביע [4]; דל רביע, פשו לה שיתא, ושיתא מעשרים וארבעה [5] - ריבעא הוי [6]!
רבינא אמר: מאי רביע? - רביע דתחומין [7];
רב אשי אמר: מאי רביע? - רביע דקרנות [8].
אמר ליה רבינא לרב אשי: והא 'סביב' כתיב [9]? [10]
מאי 'סביב'? - סביב דקרנות; דאי לא תימא הכי, גבי עולה, דכתיב (ויקרא א ה) [ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם] וזרקו את הדם על המזבח סביב [אשר פתח אהל מועד] הכי נמי סביב ממש? אלא מאי 'סביב' - סביב דקרנות; הכא נמי מאי 'סביב' - סביב דקרנות.
אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: והא איכא מורשא דקרנתא [11]?
במתא עיגולתא [12].
והא ריבעוה?
אימור דאמרינן 'חזינן כמאן דמרבעא רבועי' [13], ודאי מי מרבענא [14]?
אמר ליה רב חנילאי מחוזנאה לרב אשי [15]: מכדי כמה מרובע יתר על העגול? – רביע; הני תמני מאה [16] - [17] - שית מאה ושיתין ושבע נכי תילתא הוי [18]!?
אמר ליה: [19] הני מילי בעיגולא [20] מגו רבוע [21], אבל באלכסונא בעינא טפי, דאמר מר: כל אמתא בריבוע = אמתא ותרי חומשי באלכסונא [22].
משנה:
נותנין קרפף לעיר [23] - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות; אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד;
וכן שלשה כפרים המשולשין [24]: אם יש בין שנים חיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש [25] - עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד [26].
גמרא:
מנא הני מילי?
אמר רבא: דאמר קרא: (במדבר לה ד) [ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים] מקיר העיר וחוצה [אלף אמה סביב]; אמרה תורה: תן חוצה [27] - ואחר כך מדוד.
וחכמים אומרים: לא אמרו [קרפף אלא בין שתי עיירות; אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד]:
איתמר: רב הונא אמר: נותנין קרפף לזו וקרפף לזו;
חייא בר רב אמר: קרפף אחד לשתיהן.
תנן: וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות, תיובתא דרב הונא!
אמר לך רב הונא: מאי קרפף? - תורת קרפף, ולעולם קרפף לזו וקרפף לזו; הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף לשתיהן להיות אחד - שמע מינה!
לימא תיהוי תיובתיה דחייא בר רב?
אמר לך חייא בר רב:
הא [28] מני? - רבי מאיר היא [29].
אי רבי מאיר היא, הא תני ליה רישא נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר?
צריכא: דאי מההיא, הוה אמינא 'חד לחדא וחד לתרתי' [30] - קא משמע לן דלתרתי - תרי יהבינן להו; ואי אשמעינן הכא - משום דדחיקא תשמישתייהו [31], אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו [32] - אימא לא [33]? – [34] צריכא.
תנן: וכן שלשה כפרים המשולשין, אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש - עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד; טעמא דאיכא אמצעי [35], הא ליכא אמצעי - לא! תיובתא דרב הונא!?
אמר לך רב הונא: הא אתמר עלה: אמר רבה אמר רב אידי אמר רבי חנינא: לא משולשין ממש [36], אלא [37]רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים אמה ואחת ושליש - עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד [38].
אמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לאמצעי [39]?
אמר ליה: אלפים אמה [40].
והא את הוא דאמרת [41] כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאמר [42] יותר מאלפים אמה [43]?
הכי? השתא: התם [44] איכא בתים [45], הכא [46] ליכא בתים!
ואמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לחיצון?
'כמה יהא'? מאי נפקא לך מינה? כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש.
ואפילו ארבעה אלפים אמה [47]?
אמר ליה: אִין!
והאמר רב הונא 'עיר העשויה כקשת, אם יש בין שתי ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה - מודדין לה מן היתר, ואם לאו מודדין לה מן הקשת'?
אמר ליה: התם ליכא למימר מלי [48], הכא איכא למימר מלי. [עיין תוספות ד"ה התם ליכא למימר מלי ותוספות נה,א ד"ה עיר וד"ה פחות]
אמר ליה רב ספרא לרבא: הרי בני אקיסטפון, דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא דארדשיר, ובני דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון - הא איכא דגלת דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש?
נפק אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא דמבלעי בדגלת בשבעים אמה ושיריים. [כנראה באמצע הנהר חדקל יש מבנים מושקעים, אולי חורבות של גשר.]
משנה:
אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה לא פחות ולא יותר [49];
ולא ימדוד אלא כנגד לבו [50];
היה מודד והגיע לגיא או לגדר [51] – מבליעו [52] וחוזר למדתו;
הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו [53]
הערות
עריכה- ^ לצורך מגרש
- ^ שהרי אלף לכל צד להלן העיר, ועל פני העיר אלף הוא דהוי כמדת העיר, הרי אלף על אלף מגרש לכל צד
- ^ כן
- ^ לפי שחשבת בעיר מרובעת, הוצרכת על כרחך לתת מגרשיה בריבוע סביב, לפיכך עלו לשמונה אלפים; חשוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין - והרי הן שלשת אלפים על שלשת אלפים עגולין, ואילו היו מרובעין הוו תשעה: שמונה למגרש והתשיעי לעיר; עכשיו שהכל עגול - נתמעט רביע העיר ורביע המגרש
- ^ הניתנין ללויים לבד העיר
- ^ שאף על פי שישוב העיר עגולה, ומגרשיה עגולין - מכל מקום לענין חלק הלוים ולענין תחומי שבת אנו מוסיפין להם ריבוע ונותנין לה תחומין אלף רוחב למדת העיר לכל צד, והאורך – אלפים, וקרנותיהן למלאות פגמיהן - אלפים על אלפים; הרי סך הכל חמשת אלפים על חמשת אלפים מרובעין, אלפים תחום לכאן ולכאן, והעיר אלף בינתים, דהוו להו תחומין תמניא, וקרנות שיתסר, נמצא מגרש רביע התחומין והקרנות
- ^ לעולם כדמעיקרא במתא מרבעתא, ובתרי אלפא אתרי אלפא, דהוו להו תחומין שיתסר וקרנות שיתסר, ומגרש מנייהו תריסר, ומאי 'רביע' דקתני - בתחומין דקאמר: נמצא מגרש דתחומין רביע דתחומין, וקרנות דמגרש דתחומין תמניא, כדאמרינן מעיקרא, והוא ריבעא דתלתין ותרין
- ^ רב אשי - נמי כרבינא מוקי לה במתא מרבעתא, דתרי אלפי אתרי אלפי, ומאי נמצא מגרש רביע דקתני? - הכי קאמר: מגרש דקרנות הוי רביע דקרנות, דשיתסר דקרנות הוי רביע המגרש
- ^ בקרא, גבי מגרש, ותנא כי רהטא דקרא נקט ותנא
- ^ לישנא אחרינא: רב אשי סבירא ליה דאין נותנין מגרש אלא לקרנות העיר אלף על אלף, הלכך לעולם בין העיר גדולה בין העיר קטנה מגרש שלה רביע, [דלעולם] הקרנות שיתסר ומגרש ארבע
- '^ למאי דאמרן לעיל כמה מרובע יותר כו' דמדדינן מגרש בעיגולא, וקשיא ליה לרב חביבא: כיון דתניא מרבע את העיר - הרי היא מרובעת, וכי יהבא מגרש בעיגול אלף סביב לה - נמצאו קרנות העיר אוכלין בתוך המגרש, ואין כנגד הקרנות אלף מגרש
- ^ דלית לה מורשא דקרנתא
- ^ לענין להוסיף לה תחומין, בין להילוך שבת בין לענין נתינת לוים
- ^ כלום הוספנו בתים בתוספת ריבועא, שימעטו את נוי המגרש
- ^ בתמיה
- ^ דקתני לעיל: נמצאו תחומין משתכרין במה שהנחנו טבלא באלכסון שמונה מאות אמה
- ^ והלא אין עודף האלכסון אלא מפני הריבוע, דדבר עגול אין לו אלכסון, והמרובע יש לו אלכסון, וכמה מרובע יותר על העגול - רביע, ורביעא אייתו עלה מלבר, שהוא חלק שלישי מלגו
- ^ דהיינו תילתא דאלפים
- ^ דרביע יותר עליו ותו לא -
- ^ דנפיק
- ^ כי אמרינן רביע - הני מילי בעלמא: כל היכא דאיירי בעגול הנעשה מתוך המרובע, זה הריבוע יותר על העגול, שאנו עוסקין במדת החלל כולו: כמה נשכר כל החלל בתוספת זו? - בין בהיקיפו בין בחללו - לא נשכר אלא רביע, שהרי עיר עגולה אלפים, הקיפה ששת אלפים, כדילפינן בפרק קמא (עירובין יד א) מ'וקו שלשים באמה יסוב אותו וגו' (מלכים א ז כג) ועיר מרובעת היקיפה שמונת אלפים; וכן למדת חללה: אם באת לחלק התוספת לפי חשבון לכל העיר - לא רבתה המדה על מה שבתחילה אלא רביע, דהכי קים להו לרבנן: שהמרובע יותר על העגול רביע
- ^ כלומר: אבל כאן שאנו עוסקין לידע כמה ניתוסף הילוך האלכסון בשביל רבוע זה שהוספנו - איכא טפי מרביע, לפי שכל הרבוע הזה שהוספת נתנו לקרנותיה, ולא נשתכרו בו אמצעי העיר כלום: שמתחילה אלפים ועכשיו אלפים, והשכר הזה רובו לחודן של קרנות ומיעוטו לסמוך להן מכאן ומכאן, לפי האלכסון יותר על הרבוע
- ^ כשבא למדוד התחומין - אין מודדין מן החומה, אלא מרחיק שבעים אמה ושיריים כחצר המשכן, ומתחיל למדוד
- ^ מפרש בגמרא
- ^ היינו שתי קרפיפות
- ^ והיוצא ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך
- ^ קרפף
- ^ הך סיפא [אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד]
- ^ סתמא היא, ולאו מסקנא דמלתא דרבנן היא [ואיננה סיום דברי רבנן]
- ^ אי מסיפא דמיירי בשתי עיירות, התם הוא דקאמר רבי מאיר דאף על גב דאיכא קרפף לכל חדא אמרינן חדא היא
- ^ דהואיל וקרובות אין להן נויי העיר בשני קרפיפות עד דאיכא טפי, הלכך עשה קרפף את שתיהן להיות אחת
- ^ אבל חדא דלא דחיקא תשמישתיה = שאין עיר אחרת סמוכה לה ויש לה אויר הרבה
- ^ לא ניתיב לה קרפף כלל
- ^ קא משמע לן
- ^ דהשתא אין בין עיר לעיר אלא קרפף אחד
- ^ בשורה אחת
- ^ שלישי עומד מרחוק כנגד בין שני החיצונים[, ו]
- ^ כלומר: הא דקתני במתניתין אם יש בין שני החיצונים מאה ארבעים ואחת - לא כדסלקא דעתך מעיקרא שאין ביניהן יותר, אלא מתניתין - דמרחקי מהדדי טובא, והכי קאמר: אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על מאה ארבעים ואחת לכאן ומאה וארבעים ואחת לכאן, דהיינו שני קרפיפות לשניהן - רואין כאילו הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה - מודד מחומת חברתה; אבל אם רבה אויר יותר מכאן - לא אמרינן 'רואין'
- ^ וכמה יהא רחוק אמצעי מהן, דאמרינן 'רואין'
- ^ הואיל ויכול לבוא מזו לזו בלא עירוב, אמרינן 'רואין'
- ^ לעיל (עירובין נה ב) גבי עיר שעשויה כקשת
- ^ דאפילו יש בין יתר לקשת
- ^ הרי היא אחת ומודדין לה מן היתר
- ^ בקשת
- ^ והרי הדר בקשת יכול לבוא לראשיה דרך בתי הקשת
- ^ בין אמצעי לחיצונים
- ^ ואפילו טובא - ובלבד שיהא שיעור באמצעי למלאות, כדאמרינן
- ^ ליכא למימר מלא האויר שביניהן דאין לך במה למלאותו
- ^ בגמרא מפרש טעמא
- ^ קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר, והתחומין מתמעטין
- ^ חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע, ובני אדם מהלכין עליו
- ^ אם אינו רחב חמישים אמה משפתו לשפתו מלמעלה, אף על פי שיש במדרונו הילוך יותר מאלפים - אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא יעמוד זה על שפתו מכאן וזה על שפתו מכאן - ויבליע מדרונו בחבל אחד
- ^ בגמרא מפרש דמדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רוחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל, ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו - הולך ומבליעו שם, ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב הגיא כנגד העיר, וחוזר למדתו כנגד העיר, ומשלים למדת תחומין, [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]