ביאור:בבלי עירובין דף נז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

דל ^[1] ארבע דתחומין ^[2] ו^[3] ארבע דקרנות, כמה הוי? - תמניא;

תילתא הוו?

מי סברת ברבועא קאמר? בעיגולא קאמר; כמה מרובע יתר על העגול? – רביע ^[4]; דל רביע, פשו לה שיתא, ושיתא מעשרים וארבעה ^[5] - ריבעא הוי ^[6]!

רבינא אמר: מאי רביע? - רביע דתחומין ^[7];

רב אשי אמר: מאי רביע? - רביע דקרנות ^[8].

אמר ליה רבינא לרב אשי: והא 'סביב' כתיב ^[9]? ^[10]

מאי 'סביב'? - סביב דקרנות; דאי לא תימא הכי, גבי עולה, דכתיב (ויקרא א ה) [ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם] וזרקו את הדם על המזבח סביב [אשר פתח אהל מועד] הכי נמי סביב ממש? אלא מאי 'סביב' - סביב דקרנות; הכא נמי מאי 'סביב' - סביב דקרנות.

אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: והא איכא מורשא דקרנתא ^[11]?

במתא עיגולתא ^[12].

והא ריבעוה?

אימור דאמרינן 'חזינן כמאן דמרבעא רבועי' ^[13], ודאי מי מרבענא ^[14]?

אמר ליה רב חנילאי מחוזנאה לרב אשי ^[15]: מכדי כמה מרובע יתר על העגול? – רביע; הני תמני מאה ^[16] - ^[17] - שית מאה ושיתין ושבע נכי תילתא הוי ^[18]!?

אמר ליה: ^[19] הני מילי בעיגולא ^[20] מגו רבוע ^[21], אבל באלכסונא בעינא טפי, דאמר מר: כל אמתא בריבוע = אמתא ותרי חומשי באלכסונא ^[22].

משנה:

נותנין קרפף לעיר ^[23] - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות; אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד;

וכן שלשה כפרים המשולשין ^[24]: אם יש בין שנים חיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש ^[25] - עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד ^[26].

גמרא:

מנא הני מילי?

אמר רבא: דאמר קרא: (במדבר לה ד) [ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים] מקיר העיר וחוצה [אלף אמה סביב]; אמרה תורה: תן חוצה ^[27] - ואחר כך מדוד.

וחכמים אומרים: לא אמרו [קרפף אלא בין שתי עיירות; אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד]:

איתמר: רב הונא אמר: נותנין קרפף לזו וקרפף לזו;

חייא בר רב אמר: קרפף אחד לשתיהן.

תנן: וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות, תיובתא דרב הונא!

אמר לך רב הונא: מאי קרפף? - תורת קרפף, ולעולם קרפף לזו וקרפף לזו; הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף לשתיהן להיות אחד - שמע מינה!

לימא תיהוי תיובתיה דחייא בר רב?

אמר לך חייא בר רב:

עמוד ב

הא ^[28] מני? - רבי מאיר היא ^[29].

אי רבי מאיר היא, הא תני ליה רישא נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר?

צריכא: דאי מההיא, הוה אמינא 'חד לחדא וחד לתרתי' ^[30] - קא משמע לן דלתרתי - תרי יהבינן להו; ואי אשמעינן הכא - משום דדחיקא תשמישתייהו ^[31], אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו ^[32] - אימא לא ^[33]? – ^[34] צריכא.

תנן: וכן שלשה כפרים המשולשין, אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש - עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד; טעמא דאיכא אמצעי ^[35], הא ליכא אמצעי - לא! תיובתא דרב הונא!?

אמר לך רב הונא: הא אתמר עלה: אמר רבה אמר רב אידי אמר רבי חנינא: לא משולשין ממש ^[36], אלא ^[37]רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים אמה ואחת ושליש - עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד ^[38].

אמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לאמצעי ^[39]?

אמר ליה: אלפים אמה ^[40].

והא את הוא דאמרת ^[41] כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאמר ^[42] יותר מאלפים אמה ^[43]?

הכי? השתא: התם ^[44] איכא בתים ^[45], הכא ^[46] ליכא בתים!

ואמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לחיצון?

'כמה יהא'? מאי נפקא לך מינה? כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש.

ואפילו ארבעה אלפים אמה ^[47]?

אמר ליה: אִין!

והאמר רב הונא 'עיר העשויה כקשת, אם יש בין שתי ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה - מודדין לה מן היתר, ואם לאו מודדין לה מן הקשת'?

אמר ליה: התם ליכא למימר מלי ^[48], הכא איכא למימר מלי. [עיין תוספות ד"ה התם ליכא למימר מלי ותוספות נה,א ד"ה עיר וד"ה פחות]

אמר ליה רב ספרא לרבא: הרי בני אקיסטפון, דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא דארדשיר, ובני דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון - הא איכא דגלת דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש?

נפק אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא דמבלעי בדגלת בשבעים אמה ושיריים. [כנראה באמצע הנהר חדקל יש מבנים מושקעים, אולי חורבות של גשר.]

משנה:

אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה לא פחות ולא יותר ^[49];

ולא ימדוד אלא כנגד לבו ^[50];

היה מודד והגיע לגיא או לגדר ^[51] – מבליעו ^[52] וחוזר למדתו;

הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ^[53]

הערות

^ לצורך מגרש
^ שהרי אלף לכל צד להלן העיר, ועל פני העיר אלף הוא דהוי כמדת העיר, הרי אלף על אלף מגרש לכל צד
^ כן
^ לפי שחשבת בעיר מרובעת, הוצרכת על כרחך לתת מגרשיה בריבוע סביב, לפיכך עלו לשמונה אלפים; חשוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין - והרי הן שלשת אלפים על שלשת אלפים עגולין, ואילו היו מרובעין הוו תשעה: שמונה למגרש והתשיעי לעיר; עכשיו שהכל עגול - נתמעט רביע העיר ורביע המגרש
^ הניתנין ללויים לבד העיר
^ שאף על פי שישוב העיר עגולה, ומגרשיה עגולין - מכל מקום לענין חלק הלוים ולענין תחומי שבת אנו מוסיפין להם ריבוע ונותנין לה תחומין אלף רוחב למדת העיר לכל צד, והאורך – אלפים, וקרנותיהן למלאות פגמיהן - אלפים על אלפים; הרי סך הכל חמשת אלפים על חמשת אלפים מרובעין, אלפים תחום לכאן ולכאן, והעיר אלף בינתים, דהוו להו תחומין תמניא, וקרנות שיתסר, נמצא מגרש רביע התחומין והקרנות
^ לעולם כדמעיקרא במתא מרבעתא, ובתרי אלפא אתרי אלפא, דהוו להו תחומין שיתסר וקרנות שיתסר, ומגרש מנייהו תריסר, ומאי 'רביע' דקתני - בתחומין דקאמר: נמצא מגרש דתחומין רביע דתחומין, וקרנות דמגרש דתחומין תמניא, כדאמרינן מעיקרא, והוא ריבעא דתלתין ותרין
^ רב אשי - נמי כרבינא מוקי לה במתא מרבעתא, דתרי אלפי אתרי אלפי, ומאי נמצא מגרש רביע דקתני? - הכי קאמר: מגרש דקרנות הוי רביע דקרנות, דשיתסר דקרנות הוי רביע המגרש
^ בקרא, גבי מגרש, ותנא כי רהטא דקרא נקט ותנא
^ לישנא אחרינא: רב אשי סבירא ליה דאין נותנין מגרש אלא לקרנות העיר אלף על אלף, הלכך לעולם בין העיר גדולה בין העיר קטנה מגרש שלה רביע, [דלעולם] הקרנות שיתסר ומגרש ארבע
'^ למאי דאמרן לעיל כמה מרובע יותר כו' דמדדינן מגרש בעיגולא, וקשיא ליה לרב חביבא: כיון דתניא מרבע את העיר - הרי היא מרובעת, וכי יהבא מגרש בעיגול אלף סביב לה - נמצאו קרנות העיר אוכלין בתוך המגרש, ואין כנגד הקרנות אלף מגרש
^ דלית לה מורשא דקרנתא
^ לענין להוסיף לה תחומין, בין להילוך שבת בין לענין נתינת לוים
^ כלום הוספנו בתים בתוספת ריבועא, שימעטו את נוי המגרש
^ בתמיה
^ דקתני לעיל: נמצאו תחומין משתכרין במה שהנחנו טבלא באלכסון שמונה מאות אמה
^ והלא אין עודף האלכסון אלא מפני הריבוע, דדבר עגול אין לו אלכסון, והמרובע יש לו אלכסון, וכמה מרובע יותר על העגול - רביע, ורביעא אייתו עלה מלבר, שהוא חלק שלישי מלגו
^ דהיינו תילתא דאלפים
^ דרביע יותר עליו ותו לא -
^ דנפיק
^ כי אמרינן רביע - הני מילי בעלמא: כל היכא דאיירי בעגול הנעשה מתוך המרובע, זה הריבוע יותר על העגול, שאנו עוסקין במדת החלל כולו: כמה נשכר כל החלל בתוספת זו? - בין בהיקיפו בין בחללו - לא נשכר אלא רביע, שהרי עיר עגולה אלפים, הקיפה ששת אלפים, כדילפינן בפרק קמא (עירובין יד א) מ'וקו שלשים באמה יסוב אותו וגו' (מלכים א ז כג) ועיר מרובעת היקיפה שמונת אלפים; וכן למדת חללה: אם באת לחלק התוספת לפי חשבון לכל העיר - לא רבתה המדה על מה שבתחילה אלא רביע, דהכי קים להו לרבנן: שהמרובע יותר על העגול רביע
^ כלומר: אבל כאן שאנו עוסקין לידע כמה ניתוסף הילוך האלכסון בשביל רבוע זה שהוספנו - איכא טפי מרביע, לפי שכל הרבוע הזה שהוספת נתנו לקרנותיה, ולא נשתכרו בו אמצעי העיר כלום: שמתחילה אלפים ועכשיו אלפים, והשכר הזה רובו לחודן של קרנות ומיעוטו לסמוך להן מכאן ומכאן, לפי האלכסון יותר על הרבוע
^ כשבא למדוד התחומין - אין מודדין מן החומה, אלא מרחיק שבעים אמה ושיריים כחצר המשכן, ומתחיל למדוד
^ מפרש בגמרא
^ היינו שתי קרפיפות
^ והיוצא ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך
^ קרפף
^ הך סיפא [אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד]
^ סתמא היא, ולאו מסקנא דמלתא דרבנן היא [ואיננה סיום דברי רבנן]
^ אי מסיפא דמיירי בשתי עיירות, התם הוא דקאמר רבי מאיר דאף על גב דאיכא קרפף לכל חדא אמרינן חדא היא
^ דהואיל וקרובות אין להן נויי העיר בשני קרפיפות עד דאיכא טפי, הלכך עשה קרפף את שתיהן להיות אחת
^ אבל חדא דלא דחיקא תשמישתיה = שאין עיר אחרת סמוכה לה ויש לה אויר הרבה
^ לא ניתיב לה קרפף כלל
^ קא משמע לן
^ דהשתא אין בין עיר לעיר אלא קרפף אחד
^ בשורה אחת
^ שלישי עומד מרחוק כנגד בין שני החיצונים[, ו]
^ כלומר: הא דקתני במתניתין אם יש בין שני החיצונים מאה ארבעים ואחת - לא כדסלקא דעתך מעיקרא שאין ביניהן יותר, אלא מתניתין - דמרחקי מהדדי טובא, והכי קאמר: אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על מאה ארבעים ואחת לכאן ומאה וארבעים ואחת לכאן, דהיינו שני קרפיפות לשניהן - רואין כאילו הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה - מודד מחומת חברתה; אבל אם רבה אויר יותר מכאן - לא אמרינן 'רואין'
^ וכמה יהא רחוק אמצעי מהן, דאמרינן 'רואין'
^ הואיל ויכול לבוא מזו לזו בלא עירוב, אמרינן 'רואין'
^ לעיל (עירובין נה ב) גבי עיר שעשויה כקשת
^ דאפילו יש בין יתר לקשת
^ הרי היא אחת ומודדין לה מן היתר
^ בקשת
^ והרי הדר בקשת יכול לבוא לראשיה דרך בתי הקשת
^ בין אמצעי לחיצונים
^ ואפילו טובא - ובלבד שיהא שיעור באמצעי למלאות, כדאמרינן
^ ליכא למימר מלא האויר שביניהן דאין לך במה למלאותו
^ בגמרא מפרש טעמא
^ קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר, והתחומין מתמעטין
^ חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע, ובני אדם מהלכין עליו
^ אם אינו רחב חמישים אמה משפתו לשפתו מלמעלה, אף על פי שיש במדרונו הילוך יותר מאלפים - אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא יעמוד זה על שפתו מכאן וזה על שפתו מכאן - ויבליע מדרונו בחבל אחד
^ בגמרא מפרש דמדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רוחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל, ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו - הולך ומבליעו שם, ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב הגיא כנגד העיר, וחוזר למדתו כנגד העיר, ומשלים למדת תחומין, [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]

[1] לצורך מגרש

[2] שהרי אלף לכל צד להלן העיר, ועל פני העיר אלף הוא דהוי כמדת העיר, הרי אלף על אלף מגרש לכל צד

[3] כן

[4] לפי שחשבת בעיר מרובעת, הוצרכת על כרחך לתת מגרשיה בריבוע סביב, לפיכך עלו לשמונה אלפים; חשוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין - והרי הן שלשת אלפים על שלשת אלפים עגולין, ואילו היו מרובעין הוו תשעה: שמונה למגרש והתשיעי לעיר; עכשיו שהכל עגול - נתמעט רביע העיר ורביע המגרש

[5] הניתנין ללויים לבד העיר

[6] שאף על פי שישוב העיר עגולה, ומגרשיה עגולין - מכל מקום לענין חלק הלוים ולענין תחומי שבת אנו מוסיפין להם ריבוע ונותנין לה תחומין אלף רוחב למדת העיר לכל צד, והאורך – אלפים, וקרנותיהן למלאות פגמיהן - אלפים על אלפים; הרי סך הכל חמשת אלפים על חמשת אלפים מרובעין, אלפים תחום לכאן ולכאן, והעיר אלף בינתים, דהוו להו תחומין תמניא, וקרנות שיתסר, נמצא מגרש רביע התחומין והקרנות

[7] לעולם כדמעיקרא במתא מרבעתא, ובתרי אלפא אתרי אלפא, דהוו להו תחומין שיתסר וקרנות שיתסר, ומגרש מנייהו תריסר, ומאי 'רביע' דקתני - בתחומין דקאמר: נמצא מגרש דתחומין רביע דתחומין, וקרנות דמגרש דתחומין תמניא, כדאמרינן מעיקרא, והוא ריבעא דתלתין ותרין

[8] רב אשי - נמי כרבינא מוקי לה במתא מרבעתא, דתרי אלפי אתרי אלפי, ומאי נמצא מגרש רביע דקתני? - הכי קאמר: מגרש דקרנות הוי רביע דקרנות, דשיתסר דקרנות הוי רביע המגרש

[9] בקרא, גבי מגרש, ותנא כי רהטא דקרא נקט ותנא

[10] לישנא אחרינא: רב אשי סבירא ליה דאין נותנין מגרש אלא לקרנות העיר אלף על אלף, הלכך לעולם בין העיר גדולה בין העיר קטנה מגרש שלה רביע, [דלעולם] הקרנות שיתסר ומגרש ארבע

[11] '^ למאי דאמרן לעיל כמה מרובע יותר כו' דמדדינן מגרש בעיגולא, וקשיא ליה לרב חביבא: כיון דתניא מרבע את העיר - הרי היא מרובעת, וכי יהבא מגרש בעיגול אלף סביב לה - נמצאו קרנות העיר אוכלין בתוך המגרש, ואין כנגד הקרנות אלף מגרש

[12] דלית לה מורשא דקרנתא

[13] לענין להוסיף לה תחומין, בין להילוך שבת בין לענין נתינת לוים

[14] כלום הוספנו בתים בתוספת ריבועא, שימעטו את נוי המגרש

[15] בתמיה

[16] דקתני לעיל: נמצאו תחומין משתכרין במה שהנחנו טבלא באלכסון שמונה מאות אמה

[17] והלא אין עודף האלכסון אלא מפני הריבוע, דדבר עגול אין לו אלכסון, והמרובע יש לו אלכסון, וכמה מרובע יותר על העגול - רביע, ורביעא אייתו עלה מלבר, שהוא חלק שלישי מלגו

[18] דהיינו תילתא דאלפים

[19] דרביע יותר עליו ותו לא -

[20] דנפיק

[21] כי אמרינן רביע - הני מילי בעלמא: כל היכא דאיירי בעגול הנעשה מתוך המרובע, זה הריבוע יותר על העגול, שאנו עוסקין במדת החלל כולו: כמה נשכר כל החלל בתוספת זו? - בין בהיקיפו בין בחללו - לא נשכר אלא רביע, שהרי עיר עגולה אלפים, הקיפה ששת אלפים, כדילפינן בפרק קמא (עירובין יד א) מ'וקו שלשים באמה יסוב אותו וגו' (מלכים א ז כג) ועיר מרובעת היקיפה שמונת אלפים; וכן למדת חללה: אם באת לחלק התוספת לפי חשבון לכל העיר - לא רבתה המדה על מה שבתחילה אלא רביע, דהכי קים להו לרבנן: שהמרובע יותר על העגול רביע

[22] כלומר: אבל כאן שאנו עוסקין לידע כמה ניתוסף הילוך האלכסון בשביל רבוע זה שהוספנו - איכא טפי מרביע, לפי שכל הרבוע הזה שהוספת נתנו לקרנותיה, ולא נשתכרו בו אמצעי העיר כלום: שמתחילה אלפים ועכשיו אלפים, והשכר הזה רובו לחודן של קרנות ומיעוטו לסמוך להן מכאן ומכאן, לפי האלכסון יותר על הרבוע

[23] כשבא למדוד התחומין - אין מודדין מן החומה, אלא מרחיק שבעים אמה ושיריים כחצר המשכן, ומתחיל למדוד

[24] מפרש בגמרא

[25] היינו שתי קרפיפות

[26] והיוצא ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך

[27] קרפף

[28] הך סיפא [אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים - עושה קרפף את שתיהן להיות אחד]

[29] סתמא היא, ולאו מסקנא דמלתא דרבנן היא [ואיננה סיום דברי רבנן]

[30] אי מסיפא דמיירי בשתי עיירות, התם הוא דקאמר רבי מאיר דאף על גב דאיכא קרפף לכל חדא אמרינן חדא היא

[31] דהואיל וקרובות אין להן נויי העיר בשני קרפיפות עד דאיכא טפי, הלכך עשה קרפף את שתיהן להיות אחת

[32] אבל חדא דלא דחיקא תשמישתיה = שאין עיר אחרת סמוכה לה ויש לה אויר הרבה

[33] לא ניתיב לה קרפף כלל

[34] קא משמע לן

[35] דהשתא אין בין עיר לעיר אלא קרפף אחד

[36] בשורה אחת

[37] שלישי עומד מרחוק כנגד בין שני החיצונים[, ו]

[38] כלומר: הא דקתני במתניתין אם יש בין שני החיצונים מאה ארבעים ואחת - לא כדסלקא דעתך מעיקרא שאין ביניהן יותר, אלא מתניתין - דמרחקי מהדדי טובא, והכי קאמר: אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על מאה ארבעים ואחת לכאן ומאה וארבעים ואחת לכאן, דהיינו שני קרפיפות לשניהן - רואין כאילו הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה - מודד מחומת חברתה; אבל אם רבה אויר יותר מכאן - לא אמרינן 'רואין'

[39] וכמה יהא רחוק אמצעי מהן, דאמרינן 'רואין'

[40] הואיל ויכול לבוא מזו לזו בלא עירוב, אמרינן 'רואין'

[41] לעיל (עירובין נה ב) גבי עיר שעשויה כקשת

[42] דאפילו יש בין יתר לקשת

[43] הרי היא אחת ומודדין לה מן היתר

[44] בקשת

[45] והרי הדר בקשת יכול לבוא לראשיה דרך בתי הקשת

[46] בין אמצעי לחיצונים

[47] ואפילו טובא - ובלבד שיהא שיעור באמצעי למלאות, כדאמרינן

[48] ליכא למימר מלא האויר שביניהן דאין לך במה למלאותו

[49] בגמרא מפרש טעמא

[50] קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר, והתחומין מתמעטין

[51] חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע, ובני אדם מהלכין עליו

[52] אם אינו רחב חמישים אמה משפתו לשפתו מלמעלה, אף על פי שיש במדרונו הילוך יותר מאלפים - אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא יעמוד זה על שפתו מכאן וזה על שפתו מכאן - ויבליע מדרונו בחבל אחד

[53] בגמרא מפרש דמדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רוחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל, ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו - הולך ומבליעו שם, ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב הגיא כנגד העיר, וחוזר למדתו כנגד העיר, ומשלים למדת תחומין, [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]