ביאור:בבלי עירובין דף צד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה ^[1].

והא דרב - לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא אתמר; דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר, נפל גודא דביני ביני, אמר להו שמואל: שקולו גלימא נגידו בה ^[2]! אהדרינהו רב לאפיה ^[3]; אמר להו שמואל: אי קפיד אבא - שקולו המייניה וקטרו בה ^[4].

ולשמואל למה לי הא? הא אמר 'זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה'?

שמואל עביד לצניעותא בעלמא.

ורב, אי סבירא ליה דאסיר - לימא ליה?

אתריה דשמואל הוה.

אי הכי, מאי טעמא אהדרינהו לאפיה?

דלא נימרו כשמואל סבירא ליה <והדר ביה משמעתיה>.

משנה:

חצר שנפרצה לרשות הרבים ^[5]: המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה – חייב ^[6], דברי רבי אליעזר;

וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה – פטור, מפני שהיא ככרמלית ^[7].

גמרא:

ורבי אליעזר, משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים?

אִין! רבי אליעזר לטעמיה, דתניא: 'רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמן ^[8], מה שבררו – בררו ^[9]';

איני! והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה ^[10], וכי תימא הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר ^[11] - והאמר רבי חנינא: עד מקום מחיצה מחלוקת ^[12]!

אימא 'על מקום מחיצה מחלוקת',

ואיבעית אימא: בצידי רשות הרבים קמיפלגי ^[13]: דרבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו, ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו.

וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא?

אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא, הוה אמרינן 'כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - הני מילי היכא דאיכא חיפופי ^[14], אבל היכא דליכא חיפופי ^[15] - אימא מודו ליה' - קא משמע לן.

והא 'מתוכה ^[16]' קאמר ^[17]?

איידי דאמור רבנן מתוכה - אמר איהו נמי מתוכה.

^[18] ורבנן, אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים ומהדרו ליה אינהו מתוכה ^[19]?

הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר: מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור, מפני שהיא כרמלית? צידי נמי לא שנא!?

ורבי אליעזר?

התם לא קא דרסי לה רבים, הכא קא דרסי לה רבים.

משנה:

חצר שנפרצה ^[20] לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו - מותרים באותו שבת ^[21] ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה;

רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותו שבת - מותרין לעתיד לבא ^[22], ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותו שבת ^[23].

גמרא:

במאי עסקינן ^[24]?: אילימא בעשר ^[25] - מאי שנא מרוח אחת דאמר פיתחא הוא, משתי רוחות נמי פיתחא הוא ^[26]!? אלא ביתר מעשר? אי הכי, אפילו מרוח אחת נמי!?

אמר רב: לעולם בעשר,

עמוד ב

וכגון שנפרצה בקרן זוית ^[27], דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ^[28].

וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו:

מאי שנא מרוח אחת, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם? משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם? ^[29]

אמרי דבי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם ^[30];

ושמואל אמר: ^[31] - אפילו ביתר מעשר ^[32].

אי הכי מרוח אחת נמי?

משום בית ^[33];

ובית גופיה תקשי: מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם? משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם? ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם ^[34]? והא אתמר: אכסדרה בבקעה: רב אמר מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר ^[35] אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות?

הא - לא קשיא: כי לית ליה - בארבע ^[36], אבל בשלש ^[37] אית ליה ^[38].

מכל מקום קשיא ^[39]? ^[40]

כדאמרי בי רב משמיה דרב ^[41]: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו ^[42] באלכסון ^[43] - הכא ^[44] נמי, ^[45] כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע ^[46].

שמואל לא אמר כרב: אלכסון לא קתני ^[47];

ורב לא אמר כשמואל: אם כן ^[48] - הויא ליה אכסדרה ^[49]; ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה - מותר לטלטל בכולה, דאיתמר: אכסדרה בבקעה: רב אמר מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם;

ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות: לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

בעשר כולי עלמא לא פליגי ^[50], כי פליגי ביתר מעשר;

ואיכא דאמרי: ביתר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בעשר;

והא דאמר רב יהודה

הערות

^ כדמעיקרא, דאמרינן: 'הואיל והותרה – הותרה', ובכלי הבית קאמר שמואל, דאי בששבתו בחצר - אפילו מחצר לחצר נמי, דהא שמואל הוא דאמר 'הלכה כרבי שמעון ואפילו עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים', ואף על גב דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל - לא אסרי להו בתים, דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת
^ קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה
^ דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה
^ קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה
^ במלואה, או יותר מעשר
^ דרשות הרבים הוא; ובגמרא קא בעי לה
^ אבל מותר לכתחלה – לא, אפילו תוך ארבע אמות, דלאו רשות הרבים היא אלא כרמלית היא, והוא הדין נמי מתוכה לרשות היחיד
^ בשדה [של] אחד
^ ואינו רשאי לגודרה; אלמא קנו לה
^ שהיה להן דרך בו, ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו, ובררו להן אחת מן הרוחות
^ שאין מקום המחיצה ניכר, ובני רשות הרבים מרחיבין רשות הרבים לתוכה במקצת, ואמרו שעד כאן היה רשותן, וכי אמר רבי אליעזר רשות הרבים היא - באותו מקום מחיצה קאמר, שאלו עוררין עליו
^ דמשמע: כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית, אבל במקום מחיצה – מודו, מכלל דרבי אליעזר משוי ליה לכוליה רשות הרבים
^ לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה רבי אליעזר למקום מחיצה רשות הרבים
^ סתם צידי רשות הרבים איכא חיפופי: נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות, וההוא אויר שביניהם לכותל קרי 'צידי רשות הרבים', ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא, ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים, משום דאיכא הפסק, ולא עיילי בהא רבים להדיא
^ אבל הכא
^ לרשות היחיד
^ קאמר רבי אליעזר 'חייב', אלמא כולה חצר רשות הרבים משוי ליה
^ ואנן פרכינן:
^ לרבנן אמאי נקטי 'מתוכה'? הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא: דמקום מחיצה הוא דקא משוי רשות הרבים
^ בשבת
^ הואיל והותר למקצתה
^ לשבת הבאה
^ בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר, והכי קאמר: כשם שאסורין לעתיד לבא - כך אסורין היום
^ דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו
^ ומשום הכי מרוח אחת לא, דאמרינן פתחא הוא
^ דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר, כגון מזרח ומערב
^ שנפרצה בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית
^ דלאו אורחיה הוא
^ אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש;
^ הא נמי בקרן זוית, אף על גב דבעשר אוקימנא - לא אמרינן פתחא הוא, דפתחא בקרן זוית לא עבידי, ומשום פי תקרה נמי לא, כגון שקירויו באלכסון בשפוע, כגון גגין שלנו, דליכא פה, דהיינו כעין ארזילא דאמרינן ב'עושין פסין' (לעיל דף כה,ב)
^ מתניתין
^ ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות, כדמפרש ואזיל; ואחצר קא מהדר שמואל
^ דלא אפשר ברוח אחת, משום פי תקרה יורד וסותם
^ דמוקמינן לה מתניתין ביותר מעשר, וקאמר דבית לא מתסר
^ בריש פרקין, באכסדרה בבקעה
^ במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם, כגון אכסדרה
^ דאי היתה בה מחיצה כהלכתה, ופי תקרה לשלש מחיצות
^ מכשיר
^ שתי רוחות: אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם
^ ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון, דאם כן ברוח אחת נמי תתסר, הואיל דיותר מעשר!?
^ דהאי שתי רוחותיו
^ נמי, אף על גב דלא איירי ביה מתניתין
^ מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות, אלא משופע
^ לדידי
^ האי שתי רוחות =
^ חדא קרן זוית הוא, וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ארבע אמות, וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע; נמצאו כאן ארבע פיות: שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח, וחמש ועוד לצפון - הרי שתי סתימות; ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ארבע לכאן וארבע לכאן, וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל, וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית; לשון קצר: שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח, וכן לצפון, ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן, כמדת פרצת הכותל, שיש כאן ארבע פיות תקרה: אחת למזרח - חמש אמות ארכה - ואחת אורך ארבע, סמוך לה בדרום, ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני - חמש אמות ארכה, ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית; ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם
^ להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם, כרב: ד'בית' קתני סתמא, וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון; הלכך נהי נמי דפתחא לא הוי: בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות, אבל פרצת הקירוי - איכא למימר, דקתני 'בית': שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר, ובשתי רוחות, כגון קרן זוית אצטריכא ליה: דאי ברוח אחת - אפילו נפחת הקירוי בארבע רוחב כנגד כל הפרצה, דהיינו אורך יותר מעשר - אין כאן אלא שלש פי תקרה: אחת ארוך ושנים קצרים, ובשלש אית ליה יורד וסותם
^ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות
^ אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם, דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה
^ דבלאו סתימת פי תקרה נמי: פתחים הם

[1] כדמעיקרא, דאמרינן: 'הואיל והותרה – הותרה', ובכלי הבית קאמר שמואל, דאי בששבתו בחצר - אפילו מחצר לחצר נמי, דהא שמואל הוא דאמר 'הלכה כרבי שמעון ואפילו עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים', ואף על גב דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל - לא אסרי להו בתים, דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת

[2] קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה

[3] דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה

[4] קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה

[5] במלואה, או יותר מעשר

[6] דרשות הרבים הוא; ובגמרא קא בעי לה

[7] אבל מותר לכתחלה – לא, אפילו תוך ארבע אמות, דלאו רשות הרבים היא אלא כרמלית היא, והוא הדין נמי מתוכה לרשות היחיד

[8] בשדה [של] אחד

[9] ואינו רשאי לגודרה; אלמא קנו לה

[10] שהיה להן דרך בו, ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו, ובררו להן אחת מן הרוחות

[11] שאין מקום המחיצה ניכר, ובני רשות הרבים מרחיבין רשות הרבים לתוכה במקצת, ואמרו שעד כאן היה רשותן, וכי אמר רבי אליעזר רשות הרבים היא - באותו מקום מחיצה קאמר, שאלו עוררין עליו

[12] דמשמע: כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית, אבל במקום מחיצה – מודו, מכלל דרבי אליעזר משוי ליה לכוליה רשות הרבים

[13] לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה רבי אליעזר למקום מחיצה רשות הרבים

[14] סתם צידי רשות הרבים איכא חיפופי: נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות, וההוא אויר שביניהם לכותל קרי 'צידי רשות הרבים', ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא, ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים, משום דאיכא הפסק, ולא עיילי בהא רבים להדיא

[15] אבל הכא

[16] לרשות היחיד

[17] קאמר רבי אליעזר 'חייב', אלמא כולה חצר רשות הרבים משוי ליה

[18] ואנן פרכינן:

[19] לרבנן אמאי נקטי 'מתוכה'? הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא: דמקום מחיצה הוא דקא משוי רשות הרבים

[20] בשבת

[21] הואיל והותר למקצתה

[22] לשבת הבאה

[23] בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר, והכי קאמר: כשם שאסורין לעתיד לבא - כך אסורין היום

[24] דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו

[25] ומשום הכי מרוח אחת לא, דאמרינן פתחא הוא

[26] דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר, כגון מזרח ומערב

[27] שנפרצה בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית

[28] דלאו אורחיה הוא

[29] אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש;

[30] הא נמי בקרן זוית, אף על גב דבעשר אוקימנא - לא אמרינן פתחא הוא, דפתחא בקרן זוית לא עבידי, ומשום פי תקרה נמי לא, כגון שקירויו באלכסון בשפוע, כגון גגין שלנו, דליכא פה, דהיינו כעין ארזילא דאמרינן ב'עושין פסין' (לעיל דף כה,ב)

[31] מתניתין

[32] ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות, כדמפרש ואזיל; ואחצר קא מהדר שמואל

[33] דלא אפשר ברוח אחת, משום פי תקרה יורד וסותם

[34] דמוקמינן לה מתניתין ביותר מעשר, וקאמר דבית לא מתסר

[35] בריש פרקין, באכסדרה בבקעה

[36] במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם, כגון אכסדרה

[37] דאי היתה בה מחיצה כהלכתה, ופי תקרה לשלש מחיצות

[38] מכשיר

[39] שתי רוחות: אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם

[40] ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון, דאם כן ברוח אחת נמי תתסר, הואיל דיותר מעשר!?

[41] דהאי שתי רוחותיו

[42] נמי, אף על גב דלא איירי ביה מתניתין

[43] מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות, אלא משופע

[44] לדידי

[45] האי שתי רוחות =

[46] חדא קרן זוית הוא, וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ארבע אמות, וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע; נמצאו כאן ארבע פיות: שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח, וחמש ועוד לצפון - הרי שתי סתימות; ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ארבע לכאן וארבע לכאן, וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל, וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית; לשון קצר: שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח, וכן לצפון, ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן, כמדת פרצת הכותל, שיש כאן ארבע פיות תקרה: אחת למזרח - חמש אמות ארכה - ואחת אורך ארבע, סמוך לה בדרום, ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני - חמש אמות ארכה, ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית; ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם

[47] להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם, כרב: ד'בית' קתני סתמא, וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון; הלכך נהי נמי דפתחא לא הוי: בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות, אבל פרצת הקירוי - איכא למימר, דקתני 'בית': שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר, ובשתי רוחות, כגון קרן זוית אצטריכא ליה: דאי ברוח אחת - אפילו נפחת הקירוי בארבע רוחב כנגד כל הפרצה, דהיינו אורך יותר מעשר - אין כאן אלא שלש פי תקרה: אחת ארוך ושנים קצרים, ובשלש אית ליה יורד וסותם

[48] דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות

[49] אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם, דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה

[50] דבלאו סתימת פי תקרה נמי: פתחים הם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]