פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מחיצה של ברזל להפסיקו [1].

מחייך עליה רבי יוסי ברבי חנינא.

מאי טעמא קא מחייך? אילימא משום דתני [2] לה [3] כרבי יוחנן בן נורי [4] לחומרא, ואיהו סבירא ליה כרבנן [5] לקולא - ומשום דסבר לקולא מאן דתני לחומרא מחייך עלה [6]? אלא משום דתניא [תוספתא ביצה פ"ד מ"ח] נהרות המושכין ומעיינות הנובעין - הרי הן כרגלי כל אדם!

ודלמא במכונסין?

אלא משום דקתני צריך מחיצה של ברזל להפסיקו': ומאי שנא קנים, דלא? - דעיילי בהו מיא? של ברזל נמי עיילי בהו מיא [7]!? ודילמא צריך - ואין לו תקנה' קאמר?

אלא [8] משום דקל הוא שהקילו חכמים במים [9], כדרבי טבלא, דבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה?

אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים: קל הוא שהקילו חכמים במים [10].

וחכ"א אין לו אלא ארבע וכו':

רבי יהודה [11] היינו תנא קמא [12]!

אמר רבא: שמונה על שמונה איכא בינייהו [13].

תניא נמי הכי: יש לו שמונה על שמונה - דברי רבי מאיר ואמר רבא: מחלוקת [14] - להלך, אבל לטלטל - דברי הכל ארבע אמות – אִין, טפי לא.

והני ארבע אמות - היכא כתיבא?

כדתניא [דומה לתוספתא עירובין פ"ג מ"יא]: '(שמות טז כט) [ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים] שבו איש תחתיו [אל יצא איש ממקמו ביום השביעי] - כתחתיו [וכמה תחתיו?]: גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: גופו שלש אמות, ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו';

מאי בינייהו?

איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות.

אמר ליה רב משרשיא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא - בעי מיניה: ארבע אמות שאמרו, באמה דידיה יהבינן ליה [15]? או באמה של קדש יהבינן ליה [16]?: אם אמר לך 'אמות של קדש יהבינן ליה', עוג מלך הבשן מה תהא עליו? ואם אמר לך 'באמה דידיה יהבינן ליה', אימא ליה: מאי טעמא לא קתני לה גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם [17]?

כי אתא לקמיה דרב פפא, אמר ליה: אי דייקינן כולא האי [18] - [19]לא הוי תנינן; לעולם באמה דידיה יהבינן ליה; ודקא קשיא לך מאי טעמא לא קתני גבי יש שאמרו - דלא פסיקא ליה, משום דאיכא ננס באבריו [20].

היו שנים מקצת אמותיו של זה [בתוך אמותיו של זה - מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו; היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן - הוא מותר עמהן והן מותרין עמו, ושנים החיצונים אסורין זה עם זה.

אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה? - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים: עירבו שתים עם האמצעית - היא מותרת עמהן והם מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו.]: [21]

למה ליה למימר למה הדבר דומה?

הכי קאמר להו רבי שמעון לרבנן: מכדי למה הדבר דומה? לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים; מאי שנא התם דפליגיתו [22] ומאי שנא הכא דלא פליגיתו?

ורבנן?

התם אוושי דיורין [23], הכא [24]לא אוושי דיורין.

ושתים החיצונות [אסורות זו עם זו [25]]:

ואמאי? כיון דערבי להו חיצונות בהדי אמצעית - הויא להו חדא [26]!? [27]

אמר רב יהודה: כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו [28];

ורב ששת אמר: אפילו תימא שנתנו עירובן באמצעית - כגון שנתנוהו

[29]


עמוד ב

בשני בתים [30].

כמאן [אמר רב פפא]?

כבית שמאי, דתניא: חמשה שגבו את עירובן [31] ונתנוהו בשני כלים [32]: בית שמאי אומרים אין עירובן עירוב, ובית הלל אומרים עירובן עירוב [ולפי זה גם רבנן וגם רבי שמעון כבית שמאי]?

אפילו תימא בית הלל: עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא בשני כלים בבית אחד, אבל בשני בתים – לא.

אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: לרב יהודה קשיא ולרב ששת קשיא:

לרב יהודה קשיא, דאמר 'כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו'; וכיון דעירבה אמצעית בהדי חיצונה הויא ליה חדא, וכי הדרה וערבה בהדי אידך - שליחותה [33] עבדה [34]!?

[35]

ולרב ששת קשיא: [36] תיהוי כחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב [37], דאסרי אהדדי [38]!?

אמר ליה רב אשי: לא לרב יהודה קשיא ולא לרב ששת קשיא:

לרב יהודה לא קשיא: כיון דעירבה לה אמצעית בהדי חיצונה ושתים חיצונות בהדי הדדי לא עירבו - גליא דעתיה דבהא ניחא ליה ובהא לא ניחא ליה;

ולרב ששת לא קשיא: אם אמרו דיורין [39] להקל [40] - יאמרו דיורין להחמיר [41]?!

אמר רב יהודה אמר רב: זו [42] דברי רבי שמעון, אבל חכמים אומרים: [43] רשות אחת משמשת לשתי רשויות [44], אבל לא שתי רשויות משמשות לרשות אחת [45]; כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי:

הערותעריכה

  1. ^ שלא יעברו מים של תחום זה לתוך תחום זה; דכל מה שבתוך תחום העיר - אין קונה שביתה במקומו להיות לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח אלא בתר העיר גריר, ואם הוא בסוף התחום - אין יכול לזוז משם ולחוץ, ואין בני תחום זה יכולין למלאות מתוך תחום עצמו, מפני עירוב מים של תחום האחר
  2. ^ דרבי חייא תני
  3. ^ למתניתין
  4. ^ דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה בתוך תחומין
  5. ^ דאמרי: אין קונין שביתה והרי הן כרגלי כל אדם
  6. ^ בתמיה
  7. ^ מתתאי, דהם סתם מחיצה עשרה טפחים היא, ולא מטיא עד קרקעית המים, ואפילו מגעת לקרקעית המים - אי אפשר שלא יכנסו המים מתחתיה
  8. ^ משום הכי מחייך עליה:
  9. ^ במחיצה כל דהו ובלבד שיהא בה עשרה - מהניא בה, ואף על גב דעיילי בה מיא מעילאי ומתתאי
  10. ^ וכי היכי דמחיצה תלויה מהניא - מחיצת הקנים נמי מהניא, דמה לי מיערבי מיא מתתאי, מה לי מיערבי בין קנה לחברו
  11. ^ דאמר לאיזה רוח שירצה יש לו ארבע אמות
  12. ^ רבנן דפליגי עליה דרבי יוחנן בן נורי
  13. '^ דרבנן סברי: ארבע לכל צדדין, היינו שמונה על שמונה, ור'בי יהודה סבר: לחד רוח ותו לא, כדקתני: ומודה רבי יהודה - לרבי אליעזר - שאם בירר לו שתים לכאן ושתים לכאן - שאין יכול לחזור בו וכן אם בירר ארבעתן לרוח אחת
  14. ^ דרבי מאיר, דשרי שמונה על שמונה להילוך, לרבי יהודה מצומצמות, ולרבי מאיר גדולות, דפישוט ידים ורגלים - יותר מאמה הוא
  15. ^ איש לפי מה שגופו ארוך, יש לו ארבע אמות באמתו הארוכה
  16. ^ לכל אדם אמות שוה: של ששה טפחים בינונים, למידת שתי אמות שהיו בשושן הבירה שנעשו למידת אמתו של משה
  17. ^ משנה היא במסכת כלים (פ"יז מ"יא) 'יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם: מלא קומצו מנחה, מלא חפניו קטרת, מלא לוגמיו ביום הכפורים, ובמזון שתי סעודות לעירוב'- וליתני נמי: ארבע אמות ליוצא חוץ לתחום
  18. ^ בכולי הש"ס
  19. ^ לא הוי מצינו לתרוצי כל דיוקי, ו
  20. ^ שגופו בינוני ואמתו קצרה, ולא סגי ליה באמה דידיה, ובעי למיתב ליה באמה של קדש
  21. ^ מתניתין פרישנא לעיל
  22. ^ דאמרו רבנן לקמן בשמעתין: שלשתן אסורין לטלטל זו עם זו
  23. ^ דיורי החצרות רבים, ולא ידעי כולן להזהר, ואתו לטלטולי כלים ששבתו בחיצונה לתוך חיצונה אחרת דרך אמצעית
  24. ^ גבי שלשה אנשים יכולין החיצונים ליזהר, דהא מועטין נינהו ו
  25. ^ כלים ששבתו בזו - אסור להכניס לזו דרך אמצעית, שנמצא שיצאו מרשותן לרשות האסור להן
  26. ^ ולישתרו כולם, דדמי כמאן דדיירי התם, דומיא דבני חצר שעירבו, ויהבי כולהו עירובן בבית אחד דדמו כאילו דרו כולהו באותו בית, וחצר דההוא בית הויא, ומשתרי בה; הכא נמי דמו כמאן דדיירי כולהו בחצר אמצעית וכו'
  27. ^ וקא סלקא דעתך כגון שנתנו שתיהן עירובן באמצעית, שזהו משפט עירובי חצירות: סתם חצר יש בה בתים הרבה, וצריכות בני הבתים לערב יחד, לפי שהבית מיוחד לכל אחד והחצר רשות כולן, ואסור להוציא מרשות לרשות - דהיינו מן הבתים לחצר - בלא עירוב; ומניחים אותו באחד מן הבתים, וכשהחצר פתוחה לחצר אחרת, ורוצין לעשותן רשות אחת - נוטלין העירוב שגבו מן הבתים, ונותנין אותו באחד מבתי חצר אחרת;
  28. ^ דדמיא אמצעית כאילו דרה בהן, ואין דיורי חיצונות באמצעית, למימרא דכי הדדי נינהו
  29. ^ 'וכי הדרה אמצעית ועירבה בהדי אידך שליחותה דחיצונה עבדה' - לא גרסינן הכא עד לקמן.
  30. ^ דהשתא לא מיחברן חיצונות בהדדי
  31. ^ שהיו דרין בחצר אחת, וגבו מכל אחד את עירובו להתיר את חצירן להוציא מבתיהן לחצר
  32. ^ בבית אחד
  33. ^ דחיצונה
  34. ^ ואישתכח דכולהו כי הדדי עירבו, וכולהו לישתרין
  35. ^ ולא גרסינן: ואידך מיהא לישתרי, ואית דגרסי לה, ומפרשי: חיצונה שעירבה עמה מיהא תישתרי בחיצונה האחרת, וזו תיאסר בה, ואי אפשר לומר כן, דכיון דשליחותה עבדה - הוו להו כולהו חדא רשותא, וכולהו שריין.
  36. ^ כיון דנתנו שתיהן עירובן באמצעית - העירוב מביא דיוריהן לתוכה, והוו להו כאילו דרין כולן באמצעית, וכיון דעירובן נתון בשני בתים - נמצא שלא עירבו שתים החיצונות זו עם זו
  37. ^ עם כולן יחד
  38. ^ דכל החצר אסורה ואפילו עירב עם אחד מהן, דהא גבי חמשה דחצר אחת תניא לעיל לבית הלל דבשני כלים הוא דהוי עירוב, אבל בשני בתים - לא, ואף על פי שעירבו השנים יחד לעצמן והשלשה לעצמן; והכא נמי: כיון דלא מצטרפי, דקתני שתים החיצונות אסורות זו עם זו - אמצעית גופה תיתסר בדידה, שכולן אוסרין עליה
  39. ^ של זו בזו על ידי העירוב
  40. ^ להתירן יחד
  41. ^ יאמרו שהעירוב מביא הדיורין לתוכה כדי לאסור עליה?: הא לא דיירי ממש בגוה דליבעי עירובן בבית אחד! הלכך: אף על גב דחיצונים לא עירבו אהדדי - חיצון ואמצעי מיהא מצטרפי ולא אסרי אהדדי
  42. ^ דהיא מותרת עמהן והן עמה
  43. ^ דלא שנא נתנו שתיהן עירובן באמצעית, לא שנא נתנה אמצעית עירובן בזו ובזו - היא אסורה עמהן, והן מותרין עמה:
  44. ^ כלים ששבתו בחיצונות - מותרות באמצעית, דהא החיצונות לא עירבו אלא עם זו, ואין רשות אחרת מושכתן לצד אחר
  45. ^ דכיון דשתי חיצונות לא עירבו יחד לעשות רשות אחת, אלא רשויות חלוקות הן, ואין כח באמצעית להשתמש לא בזו ולא בזו: דזו מושכתה לכאן וזו מושכתה לכאן, ושני דיורין לא יהבינן לה, ודמיא כאילו היא מהך חצר החיצונה שלא עירבה בהדי אידך חיצונה ואוסרתה, וכן נמי כי אזלא לאידך חצר דעירבה נמי בהדה - אוסרתה אידך חיצונה; אבל היכא דעירבו שלשתן - הוו כולהו חדא רשותא