קטגוריה:שמות יג י
ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/שָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַ/חֻקָּ֥ה הַ/זֹּ֖את לְ/מוֹעֲדָ֑/הּ מִ/יָּמִ֖ים יָמִֽימָ/ה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְתִטַּר יָת קְיָמָא הָדֵין בְּזִמְנֵיהּ מִזְּמָן לִזְמָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִנְטוֹר יַת קְיָימָא הָדָא דִתְפִילֵי לְזִימְנָא דְחָזֵי לָהּ בְּיוֹמֵי עוֹבָדָא וְלָא בְּשַׁבַּיָיא וּבְמוֹעֲדַיָא וּבִימָמָא וְלָא בְּלֵילְיָא: |
| ירושלמי (קטעים): | מִן אִלֵּין יוֹמִין לְאִלֵּין יַרְחִין: |
רש"י (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
קטו. ושמרת את החקה הואת למועדה למה נאמר? לפי שנאמר (ושמרת את החקה) והיה לך לאות על ידך, שומע אני אף הקטנים. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפלין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שהוא נוהג בקטנים כבגדולים, יכול אף תפלין ינהגו בקטנים כבגדולים -תלמוד לומר ושמרת את החקה הזאת. לא אמרתי אלא במי שיודע לשמור תפלין. מכאן אמרו קטן היודע לשמור תפלין, הרי הוא עושה לו תפלין.
ושמרת את החקה הזאת זו חקת תפלין. אתה אומר [זו חקת תפלין], או אינו אלא חקת המצות. אמרת במה הענין מדבר, בתפלין.
קטז. מימים ימימה למה נאמר- לפי שהוא אומר והיה לך לאות, שומע אני אף הלילות במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפלין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שנוהגת בלילות כבימים, יכול אף תפלין נוהגין בלילות כבימים- תלמוד לומר מימים (ימימה), בימים אתה נותן ולא בלילות. (דבר אחר מימים) ימימה למה נאמר- לפי שהוא אומר והיה לך לאות, שומע אני אף שבתות וימים טובים במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפלין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שנוהגת בשבתות ובימים טובים, יכול אף תפלין ינהגו בשבתות ובימים טובים- תלמוד לומר (מימים ימימה, יצאו שבתות וימים טובים. רבי יאשיה אומר, מימים ימימה, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפלין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שנוהגת בשבתות ובימים טובים, יכול אף תפלין כן. תלמוד לומר מימים ימימה. דבר אחר) מימים ימימה, יש ימים שאתה נותן, ויש ימים שאין אתה נותן, יצאו שבתות וימים טובים. רבי יצחק אומר, הואיל ושבת קרויה אות ותפלין קרויין אות, לא יתן אות בתוך אות. או יתן אות לתוך אות, אמרת תדחה שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין לתפלין שאינן חייבין עליו לא כרת ולא מיתת בית דין. דבר אחר, מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק את התפלין אחת לשנים עשר חדש. נאמר כאן מימים ימימה ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו, (ויקרא כה) מה ימים האמור להלן אין פחות משנים עשר חדש, אף ימים האמור כאן אין פחות משנים עשר חדש ,דברי בית הלל. בית שמאי אומרים, אינו צריך לבדקן עולמית. שמאי הזקן אומר, אלו תפלין של אבי אימא.מלבי"ם - התורה והמצוה
קטו. ושמרת את החקה הזאת . במנחות (דף לו ע"ב) פליגי בה רבי יוסי הגלילי ורבי עיקבא. ר"ע סבירא ליה דבחוקת הפסח מדבר, ורבי יוסי הגילי סבירא ליה דבחוקת תפילין מדבר. ואזיל פה כשיטת רבי יוסי הגלילי, על כן אמר זו מצות תפילין. כי בפרשה זאת דבר תחלה מחוקת הפסח ובסוף דבר מחוקת תפילין. וכלל אצלנו שמלת זאת, מציין תמיד נרמז קרוב והוא מצות תפילין שבא בסוף, לא על מצות הפסח הרחוק.
וזה שאמרו במה הענין מדבר בתפילין, ואמרו ושמרת שמורה תמיד השמירה היתירה, שצריך לשמרה מהסח הדעת, שעל זה אמרו שרבנן דבי רב אשי, כל אימת דמשמשי בהו- מברכי. לפירוש כמה גדולי הראשונים כמ"ש בארץ יהודה (סי' כח) בארך. ובזה מוציא קטן שאינו יודע לשמור וכמ"ש בסוכה (דף מב).
קטז. ושמרת את החקה מימים ימימה. לשון מימים ימימה מצאנוהו שמציין משנה לשנה, כמו מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לכת יפתח ארבעת ימים בשנה (שופטים יא), הנה חג לה' בשילה מימים ימימה (שם כא), ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה (שמואל א' א). ששם ימים בא גם על שנת המחזור כמו שאמרו בהר ( בהר ז) ופי' משנה לשנה. וזה יתכן למאן דאמר שמדבר בחוקת הפסח. אבל למ"ד שמדבר בחוקת תפילין שזה קבוע בכל יום, היה לו לומר מיום ליום או מלת תמיד וכדומה. ועל כן פירשו בית הלל שמרמז שצריך לשמור לבדקו בכל י"ב חדש, ובית שמאי סבירא ליה שיש לפרש ימים ממש.
ועיין בירושלמי פ' המוצא תפילין ה"א, ובנזיר (דף ה) על מה שאמרו ומגלח אחד לשנים עשר חדש, שנאמר ויהי מקץ ימים ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה. מקשה -ואימא מהכא מימים ימימה, ומשני מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זמנא וכו' עיי"ש. ועיין במנחות (דף לו) רבי יוסי הגלילי למד מן מימים ימימה, ורבי עקיבא למד שבתות ויום טוב, מן לך לאות. דסבירא ליה שושמרת מדבר במצות הפסח וזה דעת ר' יצחק. אולם שיטת ריה"ג שממעט מימים פרט לשבתות ויום טוב, אינו רצוף בלשון.
וכבר בארתי זה בארצות החיים (סי' ל) על פי מה דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש בבכורות (דף ד) דר"י סבירא ליה קדשו בכורות במדבר וריש לקיש סבירא ליה לא קדשו בכורות במדבר. וסבירא ליה לרבי יוחנן דמצוה זו חל תיכף, ומה שנאמר והיה כי יביאך, היינו עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ. ואמרתי שבשיטתם פליגי כן גם לענין מצות תפילין ואזלי ר' יוחנן וריש לקיש לשיטתם בגיטין (דף ס). שר' יוחנן סבירא ליה שם, דתורה מגלה מגלה נתנה, ולדידיה נתן להם אז ארבע מגלות, שהם קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. והתחילו להניח תפילין ולקדש הבכורות תיכף. וריש לקיש לשיטתיה דסבירא ליה בגיטין שם דתורה חתומה נתנה, לא היה אפשר שיניחו תפילין אז עד סוף ארבעים שנה שנתנה להם כל התורה.
ומבואר במנחות (דף לו) שר' יוחנן אזיל בשיטת רבי יוסי הגלילי ואמר, דהמניח תפילין בלילה עובר בלאו, ואם כן כשנאמר להם ביום ראשון של פסח מצות תפילין, לא יכלו עדיין להניח תפילין עד עביר ימי החג להאוסרים להניח תפילין בחול המועד. ועל זה אמר להם, שישמרו מימים ימימה ולא כל ימים, חוץ מיום טוב- רוצה לומר שיתחילו בהנחתם אחר יום טוב ויניחום כל השנה.
והתנה מימים ולא כל ימים להוציא יום טוב. ועל כן לא יכול לכתוב ושמרת תמיד, שיורה שיניחום גם ביו"ט. וכבר בארתי בחבורי אה"ח שלא סמך על למוד זה לבדו, וכדעת הרמב"ם דשבתות ממועט מן לאות וכמו שאמרו בירושלמי על זה שכל דבר שאינו מבורר היטב סומכין אותו ממקומות הרבה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות יג י"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.