ביאור:בבלי עירובין דף פו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עירובין:
ב
ג
ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד [של בעל הבית - אינו אוסר]: היכי דמי תפיסת יד?
כגון חצירו של בונייס בן בונייס [1]; אתא לקמיה דרבי, אמר להו: "פנו מקום לבן מאה מנה" [2]; אתא איניש אחרינא, אמר להו:
"פנו מקום לבן מאתים מנה [3]"!
אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי! אביו של זה [4] יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה!
אמר לו: לכשתגיע אצל אביו - אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני [5]!
רבי - מכבד עשירים; רבי עקיבא - מכבד עשירים; כדדרש רבא בר מרי (תהלים סא ח) ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו: אימתי ישב עולם לפני אלהים? בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו [6]?
רבה בר בר חנה אמר: כגון יתד של מחרישה [7].
אמר רב נחמן: תנא דבי שמואל: דבר הניטל בשבת [8]אוסר [9]; דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר; תניא נמי הכי: יש לו טבל, יש לו עששית [10], וכל דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר.
משנה:
המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל, הרי זה אוסר [11] - דברי רבי מאיר;
רבי יהודה אומר: אינו אוסר [12];
רבי יוסי אומר: נכרי אוסר, ישראל אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבא בשבת; [13]
רבי שמעון אומר: אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר - אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו [14].
גמרא:
אמר רב: הלכה כרבי שמעון, ודוקא בתו [15], אבל בנו – לא [16], דאמרי אינשי: נבח בך כלבא [17] – עול, נבח בך גורייתא [18] - פוק.
משנה:
בור שבין שתי חצירות [19] - אין ממלאין ממנו בשבת [20] אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, בין מלמטה [21] בין מתוך אוגנו [22];
רבן שמעון בן גמליאל אומר: בית שמאי אומרים מלמטה, ובית הלל אומרים מלמעלה;
אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם [23].
גמרא:
אמר רב הונא: למטה [24] = למטה ממש [25]; למעלה [26] = למעלה ממש [27], וזה וזה – בבור [28];
ורב יהודה אמר: למטה [29] = למטה מן המים [30], למעלה [31] = למעלה מן המים [32].
אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה למטה = למטה מן המים; מאי שנא למטה ממש דלא, דעריבי מיא [33]? למטה מן המים נמי, הא עריבי מיא [34]?
אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא: 'צריך שיראו ראשן של קנים [35] למעלה מן המים טפח'?
ותו, הא דאמר רב יהודה למעלה = למעלה מן המים' [36] מאי שנא למעלה ממש [37] דלא [38], דעריבי מיא [39]? למעלה מן המים נמי הא עריבי מיא [40]?
אמר ליה: לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה: צריך שישקע ראשי קנים [41] במים טפח [42]?
ואלא הא דאמר רב יהודה 'קורה ארבעה [טפחים] מתרת בחורבה [43]', ורב נחמן אמר רבה בר אבוה:
'קורה ארבעה מתרת במים [44]', הא קא אזיל דלי לאידך גיסא [45] ומייתי!?
קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים.
תחת קורה מיהא הא עריבי מיא [46]?
אלא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים [47], כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה?
אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים: קל הוא שהקילו חכמים במים.
אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה [גדולה מן הכותל שביניהם]:
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה - בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה [48], דתנן [סוכה פ"א מ"ט]: 'המשלשל [49] דפנות מלמעלה למטה [50], בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים [51] – [52]פסולה, ממטה למעלה [53]: אם גבוהות עשרה טפחים – כשירה [54]; רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה [55] - כך מלמעלה למטה עשרה [56]'.
ולא היא: לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה:
רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי: עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות, דרבנן, אבל סוכה - דאורייתא – לא;
ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה: עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בסוכה, דאיסור עשה הוא, אבל שבת - דאיסור סקילה הוא [57] - לא אמר;
ואם תאמר [58] אותו מעשה שנעשה בציפורי [59] על פי מי נעשה? - לא על פי רבי יוסי [60] אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה [61], דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה [62] מבעוד יום [63], למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו [64].
פרסו לכתחילה מי שרי? והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת? [65]
אלא מצאו סדינין פרוסין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו.
אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד [66]; רבי יהודה - הא דאמרן; רבי חנניא בן עקביא – דתניא: 'רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא [67] שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות [68] -
הערות
עריכה- ^ עשיר הוה, ומשאיל בתים שבחצר לאחרים, והיו לו כלים בכולן, שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה
- ^ כלומר מקום חשוב
- ^ כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו
- ^ בונייס
- ^ שאין נראה עשיר כל כך
- ^ בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו; 'מן' לשון מזונות
- ^ קביליי"א, הויא תפיסת יד
- ^ אינו תפיסת יד, ו
- ^ דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי
- ^ של ברזל חתיכות גדולות
- ^ דדירה בלא בעלים שמה דירה
- ^ דלאו שמה דירה
- ^ רבי יוסי נמי סבירא ליה לאו שמה דירה, מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום;
- ^ הסיח דירת ביתו מלבו
- ^ דעביד איניש דדייר אצל חתנו
- ^ אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא
- ^ זכר, כגון חתנו
- ^ נקבה, כגון כלתו
- ^ חציו בזו וחציו בזו
- ^ שזה ממלא מרשות חבירו
- ^ בגמרא מפרש
- ^ אף על פי שאינה נוגעת במים - קל הוא שהקילו חכמים במים, דאמר ביה גוד אחית למחיצה, ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור, שתראה כהפסקה
- ^ שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור, ואף על פי שאינה נכנסת לתוך אוגנו
- ^ דקאמרי בית שמאי
- ^ סמוך למים, ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים
- ^ דקאמרי בית הלל
- ^ סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך
- ^ אפילו לבית הלל צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים
- ^ דבית שמאי
- ^ שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור
- ^ דבית הלל
- ^ ובהא מקילי: שאין קנים צריכין ליגע במים, אבל למעלה ממש – לא; 'מעלה' דרב יהודה הוא 'מטה' דרב הונא
- ^ תחת המחיצה
- ^ על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה
- ^ העליונים
- ^ לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל, דאמרי 'למעלה מן המים' = סמוך למים, אבל רחוק מן המים - לא
- ^ דהוא רחוק מן המים
- ^ שאין מחיצת הפסק ניכרת במים
- ^ ועריבי מיא להדיא
- ^ למטה נמי מאי הפסק איכא: הרי אין נוגעין במים
- ^ התחתונים
- ^ ובהא פליגי: דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום, ובית הלל בעו היכר מחיצה
- ^ קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה, כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות, ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה - מותר לטלטל תחתיה, דאמר שני חודיהָ יורדין וסותמין, דסבר לה כרבי ישמעאל ברבי יוסי דאמר [לקמן עמוד ב] 'מחיצה תלויה מתרת', ולית הלכתא כוותיה; ולהכי נקט 'ארבעה': דכי אמרת 'חודין יורדין וסותמין' - יהא בין חלל המחיצות ארבעה, דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה
- ^ בבור שבין שתי חצירות, ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה
- ^ תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו
- ^ ורב יהודה - הפסק מחיצה בעי
- ^ וליתא לדרב יהודה, אלא כדרב הונא: דבית הלל - למעלה ממש קאמרי
- ^ הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור
- ^ טריציי"ר בלע"ז
- ^ שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה, ואורג ובא למטה
- ^ דגדיים בוקעים בה
- ^ הויא לה 'תלויה', ו
- ^ שנוגעות בקרקע
- ^ ואף על פי שאינן מגיעות לסכך; והכא לא גרס 'גבוהות מן הארץ' אלא 'אם גבוהות עשרה טפחים'
- ^ מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך
- ^ דַי לה באריג עשרה ואף על פי שאינה מגעת לארץ
- ^ אף על גב דברשויות דרבנן ליכא סקילה, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
- ^ הואיל ורבי יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה
- ^ על ידי מחיצה תלויה, כדאמר לקמן
- ^ והלא רבי יוסי - ראש של ציפורי הוה, ועל פיו היו עושין כולן, כדאמר בסנהדרין (דף לב,ב): אחר רבי יוסי לציפורי
- ^ שכבר נפטר רבי יוסי; [ולא גרסינן 'לא ע"פ רבי יהודה', דרבי יהודה - לאו בציפורי הוה, ועוד: דלרבי יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן]
- ^ לבית הכנסת
- ^ ובחצר אחרת הוה
- ^ והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת, וכעין מבוי קטן, כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר, ולא היו בני החצר אוסרים שם: שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו, והנך סדינים - מחיצה תלויה הואי
- ^ 'הכל מודים' = רבי אליעזר ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון: דאיכא למאן דאמר פוקקין בו, ואף על גב דמוסיף על אהל עראי הוא - מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה [בשבת, בפרק 'כל הכלים' (דף קכה,ב);
- ^ הקילו הרבה במים
- ^ שהיא למעלה מן הים
- ^ מרובעות, שהן כ"ד טפחים על כ"ד טפחים