ביאור:בבלי עירובין דף פז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עירובין:
ב
ג
ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
חוקק בה [1] ארבעה על ארבעה וממלא' [2].
אמר ליה אביי: ודילמא לא היא: עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאמר 'גוד אחית מחיצתא', אבל כוף וגוד [3] - לא? ועד כאן לא קאמר רבי חנניא בן עקביא התם אלא בימה של טבריא [4], הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה [5], אבל בשאר מימות - לא?
אמר אביי: ולדברי רבי חנניא בן עקביא, היתה סמוכה לכותל בפחות משלשה טפחים [6] - צריך שיהא אורכה ארבע אמות ורוחבה אחד עשר ומשהו [7]; היתה זקופה [8] - צריך שיהא גובהה [9] עשרה טפחים ורוחבה ששה טפחים ושני 'משהו'יין [10]!
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: היתה עומדת בקרן זוית [11] - צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה שני טפחים ושני 'משהו'יין [12]!
ואלא הא דתניא רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא [13] - היכי משכחת לה?
דעבידא כי אסיתא [14].
משנה:
אמת המים שהיא עוברת בחצר - אין ממלאין הימנה בשבת [15] אלא אם כן עשו לה מחיצה [16] גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה [17];
רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה;
אמר רבי יהודה: מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת [18];
אמרו לו: מפני שלא היה בה כשיעור [19].
גמרא:
תנו רבנן [תוספתא עירובין פ"ו ה"כו [ליברמן]]: ’[אמת המים שעוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה] עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה [20], עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה - אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה;
רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה; אמר רבי יהודה: מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי, והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים.
אמרו לו: משם ראייה? - מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים ורוחבה ארבעה [21]'
תניא אידך: 'אמת המים העוברת בין החלונות [22]: פחות משלשה [23] - משלשל דלי וממלא; שלשה - אין משלשל דלי וממלא;
רבי שמעון בן גמליאל אומר: פחות מארבעה - משלשל דלי וממלא; ארבעה אין משלשל דלי וממלא';
במאי עסקינן [24]? אילימא באמת המים גופה [25] - ואלא הא, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: 'אין כרמלית פחותה מארבעה', לימא כתנאי אמרה לשמעתיה [26]?
אלא באגפיה, ולהחליף [27];
והא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: 'מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו [28]' [29]?
התם רשויות דאורייתא [30],
והא רבי יוחנן - ברשויות דרבנן [33] נמי אמר [34], דתנן [עירובין פ"ז מ"ח]: כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד; היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין; נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח; יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו [35], ולא יזיז [36] בו [37] מלא נימא [38]; ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין [39]; ואזדא רבי יוחנן לטעמיה [40], דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
ההיא [41] - זעירי אמרה [42], ולזעירי קשיא הא [43]!
זעירי מוקים לה [44] באמת המים גופה [45], ורב דימי [46] - תנאי היא.
ותיהוי [47] כי חורי כרמלית [48]!?
אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין, דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית [49].
רב אשי אמר: אפילו תימא יש חורין לכרמלית, הני מילי בסמוכה [50], הכא במופלגת [51]!
רבינא אמר: [52] כגון דעבד לה ניפקי [53] אפומה [54], ואזדו רבנן לטעמייהו [55] ורבי שמעון בן גמליאל לטעמיה [56].
משנה:
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים, אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים [57], בין מלמעלה בין מלמטה [58];
וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו [59]: עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות [60] עד שיערבו. [61]
גמרא:
מתניתין דלא כחנניא בן עקביא, דתניא: חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבע על ארבע וממלא [62].
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה, אבל בשאר מימות – לא.
תנו רבנן: 'שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא:
ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין [63] בעצה [64], ומסתפגין באלונטית [65]'.
ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן [66];
וטומנין בעצה [67] - מאי היא?
דתניא: 'השכים [68] להביא פסולת [69], אם בשביל שיש עליו טל [70] - הרי הוא ב'כי יותן', ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו ב'כי יותן’’, וסתם
הערות
עריכה- ^ נקב באמצעיתה
- ^ ואפילו אין לה מחיצות סביב - הויין לה עשרה טפחים הנשארים סביב הנקב לכל צד, ורואין אותן כאילו היו כפופין למטה כעין מחיצה תלויה על המים, ואמר נמי 'גוד אחית' כאילו יורדות וסותמות עד המים, והויין מים שכנגד הנקב רשות היחיד; ובציר מהכי לא סגי: דאין מחיצה פחות מעשרה גובה, ואין מחיצה פחות מארבעה טפחים חלל שביניהם
- ^ כוף רוחב הנסר שיהא כפוף למטה, כמחיצה, ואכתי הויא מחיצה תלויה, ומבעי לן למימר תו 'גוד אחית'
- ^ דהכי אמר לקמן דלאנשי טבריא התיר
- ^ אוגנים = שפה גבוה דהויא כמחיצות סביב לה, דאיכא קצת הכירא דהיתר, דהא כרמלית מדרבנן היא: גזרה משום הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, הואיל ויש לה קצת היתר, ואף על גב דאכתי כרמלית היא - דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוא, מיהו בתקנתא פורתא כי הא סגי
- ^ שהיתה כותל העליה על שפת המים, ואותו הנסר נתון על שני זיזין היוצאים מן הכותל, ושפת הנסר פחות משלשה סמוך לכותל - הויא לה האי כותל חדא מן המחיצות, והאויר פחות משלשה שבינה ולכותל מהני לנקב, ומוסיף עליו טפח ומשהו פגם ברוחב הנסר על פני ארבעה לארכה להשלים הנקב לארבעה על ארבעה
- ^ וצריך להיות בה רוחב עוד עשרה טפחים למימר בהו 'כוף למחיצה שנייה כנגד הכותל' - הרי י"א רוחב ומשהו, וארכה ארבע אמות להיות עשרה טפחים לשני ראשיה עד הנקב, דנימא 'כוף', וכשאתה כופף את שני הראשים - אף על פי שהנסר רחב י"א ומשהו - אין מועיל למחיצות חלל הנקב אלא טפח ומשהו מזה וטפח ומשהו מזה, שהרי עשרה טפחים בולטין מן המחיצה האמצעית ולחוץ לצד המים, שהרי המחיצה האמצעית כשכפפנו אותה נמצאת עומדת בשפת הפגם ואין מחיצות הראשין נמשכין ממנה לצד הכותל אלא טפח ומשהו, והוא מצטרף עם פחות משלשה לבוד - והויא מחיצה ארבעה
- ^ לארכה
- ^ ארכה
- ^ וזקופה רחבהּ כנגד הכותל מופלג ארבעה מן הכותל, וכוף שפת רחב טפח ומשהו לכאן לצד הכותל - והרי שפתה עכשיו בפחות משלשה סמוך לכותל, והוא לבוד - הרי מחיצת ארבעה לכאן; ועוד כוף טפח ומשהו בשפת רחבה השני לצד הכותל - הרי טפח ומשהו מחיצה, ופחות משלשה לבוד - הרי מחיצת ארבעה מכאן ומחיצה השלשה שכנגד הכותל רחבה ארבעה שלימין - הרי חלל ארבעה במחיצותיו וגובהן עשרה, ופותח חלון בכותלו וממלא
- ^ ששני כתלים מחיצות למים ואינה צריכה אלא שתי מחיצות
- ^ צריך שיהא גובה ארכה כשהיא זקופה עשרה טפחים ורחבה שני טפחים ושני משהויין, ומעמידה זקופה: שפת עוביה כנגד כותל האחד מופלג ממנו פחות משלשה, והוא לבוד; נמצאת כאן מחיצה רחבה חמשה ומשהו, וכותל השני מכוון כנגד רחבה מופלג ממנו ארבעה; כוף טפח ומשהו היתירין על מדת רחבה והטה אותם לצד כותל המופלג ארבעה, נמצאת שפת הנסר עומדת בפחות משלשה, והוא לבוד - הרי שתי מחיצות של ארבעה
- ^ הא דבעי רבי חנניא כ"ד על כ"ד
- ^ שאין כותל סמוך לה וקבועה על יתידות, וצריך להיות כל חללה וכל מחיצותיה ממנה ונעשה כעין מדוכה; אסיתא = מורטי"ר [מדוכה]
- ^ אמת המים אפילו ברשות היחיד - כרמלית היא
- ^ בתוך אוגניה על פני רוחבה
- ^ שיהא ניכר שבשביל המים נעשית, ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה; ואף על גב דמחיצה תלויה מתרת במים - הני מילי היכא דנראית מחיצה שנעשית בשביל המים, כגון גזוזטרא דמתניתין, וכגון מחיצה שבתוך הבור
- ^ 'אבל' = שם העיר, והיתה עוברת בתוך החצירות וממלאין הימנה בחצירות, דמהניא לה מחיצת כותל בחצר תלויה עליה; ורבי יהודה לטעמיה דפליג נמי במתניתין אבוֹר
- ^ שלא היתה כשיעור כרמלית: או בעומק עשרה או ברוחב ארבעה, שאין מים נעשין רשות לעצמן בפחות מעומק עשרה ברוחב ארבעה, ואם עוברת ברשות הרבים - הויין רשות הרבים, כדתנן ב'הזורק' (שבת פ"יא מ"ד דף ק,ב) הזורק בים ארבע אמות – פטור, דכרמלית היא, ואם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו – חייב, דרשות הרבים הוא! וכמה הוא 'רקק מים'? פחות מעשרה טפחים; אלמא מים שאינן עמוקין עשרה אינם רשות לעצמן, וכי הוו נמי בחצר - הוו להו רשות היחיד
- ^ לא מהני מידי, דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתה, ונעשית הכל כרמלית; אבל כי עשו בכניסה וביציאה - אינה כרמלית: דומה כמי שמתחלת בחצר זו
- ^ או לא היתה רחבה ארבעה, דלא חשיב פחות מארבעה למיהוי רשותא לנפשיה
- ^ למבוי או לחצר, ובתים מכאן ומכאן על שפתו, וחלונות פתוחין להן למלאות
- ^ מפרש ואזיל במאי קאמר
- ^ האי שיעורא דשלשה וארבעה
- ^ אי נימא ברוחב אמת המים, דקאמר תנא קמא: שלשה רוחב הויא כרמלית, ואין ממלאין ממנה לרשות היחיד
- ^ דהא רבנן - בשלשה רוחב קרו לה כרמלית, ואין ממלאין ממנה ברשות היחיד
- ^ דיש באמה שיעור כרמלית, והכא - בשיש לה אגפים גבוהים, ומהני למיהוי הנך אגפים מקום פטור כי לית להו רוחב שלשה, ומשלשלין את הדלי ומניחו על אגפים, ומשם מחליפו לאמה, וממלאהו, וחוזר ומניחו על אגפים, ומשמחליפו לרשות היחיד - דהשתא מהני אגפים להחליף המשאוי מכרמלית לרשות היחיד ומרשות היחיד לכרמלית, וקאמרי רבנן דאי אית בהו רוחב שלשה תו לא הוי מקום פטור אלא רשותא באנפי נפשיה, ולא בטיל להכא ולהכא
- ^ דרך מקום פטור
- ^ דהא כיון דאמרינן מותר לאלו ולאלו לכתף עליו - מקום פטור חשיב ליה, וקאמר 'לא יחליפו'
- ^ רשות היחיד ורבים איסורא דאורייתא להוציא מזה לזה, אשתכח דמתעבדא איסורא דאורייתא דרך מקום פטור
- ^ אבל מכרמלית לרשות היחיד
- ^ ומחליפין דרך מקום פטור; ואף על גב דחשיב רב דימי מקום פטור בפחות מארבעה, והכא קאמרי רבנן דשלשה לא הוי מקום פטור - ליכא למימר דהא שמעתא בתרייתא דרב דימי כתנאי אמרה, דאיכא למימר: דגבי רשויות דאורייתא, דחשיבי, הוי פחות מארבעה הסמוך להו בטל אצלן, אבל לגבי כרמלית - לא בטיל מכי הוי רוחב שלשה
- ^ כגון שתי חצירות
- ^ ד'לא יחליפו' דרך מקום פטור דקאמר: אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן, והוא הדין דמורידין, אבל לאחלופי – לא, דאמר התם 'ואזדא רבי יוחנן לטעמיה', ומייתי עלה להא דרב דימי: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה בטל לאלו ולאלו, ובלבד שלא יחליפו
- ^ דכיון דלא הוי ארבעה על ארבעה - לא הוי רשותא לנפשיה, ושולטין שניהם ברוחבו
- ^ בראשו
- ^ אפילו
- ^ וכל שכן שלא יוריד הימנה כלום, ולא יעלה מן החצירות עליו כלום
- ^ דבטיל לגבייהו, לקולא
- ^ מסקנא דאתקפתא היא
- ^ דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן, דמשמע - אבל לאחלופי לא
- ^ משמיה דרבי יוחנן, אבל לרב דימי אליבא דרבי יוחנן מותר להחליף [על גבי הכותל בין החצירות]
- ^ דקתני לעיל 'פחות משלשה משלשל דלי וממלא', וליכא לאוקמא אלא באגפיה, ולהחליף; אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור
- ^ פלוגתייהו דרבי שמעון בן גמליאל ורבנן
- ^ ברוחב אמת המים גופה, ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית
- ^ דאמר אין כרמלית פחותה מארבעה
- ^ האי אמה, אפילו לית בה שיעור כרמלית
- ^ ליתסר משום חורי כרמלית, כי היכי דאמרינן במסכת שבת (דף ז,ב) חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי, כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם – חייב, דחשיבי ליה הנחה ברשות הרבים - הכא נמי, הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר - השתא נמי תיתסר, דמכרמלית אתיא
- ^ דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי
- ^ כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים
- ^ שאין בה כשיעור אלא למרחק
- ^ האי שיעורא דשלשה וארבעה דרבנן ורבי שמעון בן גמליאל - לא בשיעורא דאמה גופה, ולא באגפיה, ולהחליף
- ^ מוצאות
- ^ בכניסה וביציאה, והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן, ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם
- ^ ואמרי רבנן דפחות משלשה אמרינן לבוד, אבל שלשה - לא אמרינן לבוד, ואסור, דפירצה היא
- ^ דאמר בפרק קמא פחות מארבעה = לבוד
- ^ כל סביבותיו או סביב הנקב ארבעה על ארבעה החקוק באמצעיתה, דגוד אחית אמר להכשיר אף על פי שהיא תלויה; אבל כוף וגוד - כחנניא בן עקביא - לא אמר
- ^ מחוברת לגזוזטרא מתחתיה
- ^ אפילו זו שלא כנגד זו, ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה, כדאמר בגמרא
- ^ למלאות בנקב העליונה
- ^ והתחתונה בנקב שלה - אין צריך לומר שהיא אסורה, דהא מכרמלית לרשות היחיד קא ממלא.
- ^ ואין צריך בה מחיצה אחרת, דאמרינן 'כוף וגוד', הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב
- ^ פירותיהן
- ^ פסולת קטנית
- ^ בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ
- ^ מגזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות
- ^ ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו - אין מכשירין את הפירות, כדמפרש לקמיה
- ^ קודם היום
- ^ להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות
- ^ אם לכך נתכוון להשכים: שרוצה ונוח לו בטל שעליו, והשכים עד שלא ייבש