ביאור:בבלי גיטין דף פד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מסתברא בין לרבי אליעזר בין לרבנן: כיון דפסקה פסקה.

תנו רבנן: "הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני" הרי זו לא תנשא, ואם נשאת - לא תצא.

מאי קאמר ^[1]?

אמר רב נחמן: הכי קאמר: "הרי זו לא תנשא לו ^[2] שמא יאמרו "נשיהן נותנין במתנה" ^[3]; ואם נשאת לאחר - לא תצא ^[4].

ומשום גזרה לא מפקינן מיניה [מן האחר] ^[5] ושרינן אשת איש לעלמא?

אלא אמר רב נחמן: הכי קאמר: ^[6] הרי זו לא תנשא לו, ^[7] שמא יאמרו "נשיהם נותנין במתנה"; ואם נשאת לו - לא תצא, דמשום גזרה לא מפקינן ^[8].

אמר ליה רבא: לו - הוא דלא תנשא, הא לאחר – תנשא ^[9]? והא ^[10] בעי קיומי לתנאה? וכי תימא: אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר ומקיימא לתנאה ^[11], ולהך [ולעינן זה] ^[12], דפליגת עליה דרב יהודה [שבה אתה חולק על רב יהודה] קמדמית ליה [אתה מדמה את ענין זה], דאתמר: '"קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" - אמר רב יהודה: אל יישן היום שמא יישן למחר ^[13], ורב נחמן אמר: יישן היום ^[14] ואין חוששין שמא יישן למחר'?

הכי? השתא: התם - בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ^[15] ולא נאים [ולא יהיה נם, ישן]; הכא - בדידה [וכי בידיה] קיימא לאיגרושי ^[16]?

אלא אמר רבא: הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר: לו לא תנשא שמא יאמרו "נשותיהם נותנין במתנה", לאחר לא תנשא - דבעיא קיומיה לתנאה; ואם נשאת לו - לא תצא, דמשום גזרה לא מפקינן; לאחר תצא - דבעיא לקיומיה לתנאה.

תניא כוותיה דרבא: "הרי זו לא תנשא, לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לו - לא תצא, לאחר תצא.

תנו רבנן: "הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע", "על מנת שתרדי לתהום", "על מנת שתבלעי קנה של ארבע אמות", "על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה", "על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך" - אינו גט.

רבי יהודה בן תימא אומר: כזה גט.

כלל אמר רבי יהודה בן תימא: כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו - אינו אלא כמפליגה בדברים ^[17], וכשר.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא.

אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא, דקתני ^[18] 'כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו - תנאו קיים'; הא אי אפשר - תנאו בטל! שמע מינה.

איבעיא להו: "הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר" – מהו? אמר אביי: היא היא.

רבא אמר: אפשר דאכלה ולקיא ^[19].

לאביי 'כלל' ^[20] - לאתויי בשר חזיר; לרבא 'כזה' ^[21] - למעוטי בשר חזיר ^[22].

מיתיבי: "הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני": נתקיים התנאי הרי זה גט, ואם לאו אינו גט; "על מנת שלא תבעלי לאבא", ו"לאביך" ^[23] - אין חוששין שמא נבעלה להן ^[24]'; ואילו '"על מנת שתבעלי לאבא" ^[25] , ו"לאביך"' לא קתני ^[26]; לאביי ניחא ^[27], ^[28] לרבא קשיא ^[29]!

אמר לך רבא: ^[30] בשלמא בשר חזיר - אפשר דאכלה ולקיא ^[31]; פלוני ^[32] נמי: אפשר דמשחדא ביה בממונא ^[33]; אלא "אבא" ו"אביך" - בדידה קיימא? נהי דאיהי עבדא איסורא, אבא ואביך מי עבדי איסורא?

לרבא 'כלל' ^[34] - לאתויי 'אבא' ו'אביך' ^[35], 'כזה' - למעוטי בשר חזיר ^[36],

עמוד ב

לאביי 'כלל' - לאתויי בשר חזיר, 'כזה' - למעוטי 'פלוני' ^[37]!

מיתיבי: '"הרי זה גיטך על מנת שתאכלי בשר חזיר" ואם היתה זרה "על מנת שתאכלי בתרומה" ואם היתה נזירה "על מנת שתשתי יין" - נתקיים התנאי הרי זה גט, ואם לאו אינו גט.

לרבא ניחא, לאביי קשיא!

אמר לך אביי: מי סברת דברי הכל היא? הא מני - רבנן היא!

[ופרכינן:] ^[38] ותיפוק ליה דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא, ^[39] וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל?

אמר רב אדא בריה דרב איקא: כי אמרינן 'מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל': כגון שארה כסותה ועונתה, דהוא קא עָקַר, אבל הכא - איהי קא עקרה.

מתקיף לה רבינא: כלום קא עקרה איהי אלא לקיומי לתנאי דידיה? אישתכח דאיהו קא עקר!

אלא אמר רבינא: כי אמרינן 'מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל' - כגון שארה כסותה ועונתה, דודאי קא עקר ^[40], אבל הכא - מי קאמר לה? לא סגיא דלא אכלה, לא תיכול ולא תיגרש!

כיצד יעשה יטלנו הימנה וכו' [ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה: "הרי את מותרת לכל אדם"]:

מאן תנא ^[41]?

אמר חזקיה: רבי שמעון בן אלעזר היא, דתניא ^[42]: רבי שמעון בן אלעזר אומר: עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה "הי גיטך".

רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי ^[43]: דילכון אמר ^[44] - שאני הכא ^[45]: הואיל וקנאתו ^[46] ליפסל בו לכהונה ^[47].

[## מדוע צריך להוסיף 'ליפסל בו לכהונה'? וכי לא קנאתו היות ומסר לה אותו? לכאורה המסירה שאין ממנה כל תוצאה – אינה עושה שום קנין!? ומה יהיה אם קודם היתה פסולה לכהונה – וכי לא יצטרך למסור לה שנית, לדעת רבי שמעון בן אלעזר?]

כתבו בתוכו [אף על פי שחזר ומחקו – פסול.]:

אמר רב ספרא: 'כתבו בתוכו' תנן ^[48] .

פשיטא! 'כתבו בתוכו' תנן!?

מהו דתימא ^[49] הני מילי לאחר התורף ^[50], אבל לפני התורף - אפילו על פה נמי פסול ^[51] - קא משמע לן ^[52].

ורבא אמר: לא שנו אלא לאחר התורף, אבל לפני התורף - אפילו על פה נמי פסול.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטי: שתקו שתוקי לבעל ^[53] עד דכתביתו ליה לתורף דגיטא.

תנו רבנן: כל התנאין פוסלין בגט ^[54] - דברי רבי; וחכמים אומרים: כל שפוסל על פה פוסל בכתב, וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב: 'חוץ' - שפוסל על פה ^[55] - פוסל בכתב; 'על מנת' - שאינו פוסל על פה - אינו פוסל בכתב.

אמר רבי זירא: מחלוקת ^[56] - ^[57] לפני התורף: דרבי סבר: גזרינן 'על מנת' אטו 'חוץ', ורבנן סברי: לא גזרינן 'על מנת' אטו 'חוץ'; אבל לאחר התורף -

הערות

^ האי 'לא תינשא' דקאמר - למאן קאמר? לאותו פלוני או לכל אדם
^ כדמפרש:
^ ואין לך לעז גדול מזה
^ שלא להחזיק תנאי זה
^ בתמיה: והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט
^ "הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני"
^ משום גזירה
^ שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא
^ והוי גיטא, הואיל ולא אמר "על מנת שלא תנשאי אלא לפלוני" אלא "על מנת שתנשאי לפלוני"
^ סוף סוף
^ גירסת רש"י: וכי תימא אפשר דמיגרשה מן השני היום, ולמחר תינשא לאותו פלוני לקיים תנאה
^ דלא חיישת דלמא לא מיקיים
^ ונמצא שעבר על נדרו
^ ולמחר יתקיים תנאו ולא יישן
^ ינקוב בשרו תמיד בקוץ
^ בתמיה
^ דוחה אותה לצערה בדברי הבאי
^ בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (צד,א)
^ ולבן תימא גופיה תנאו קיים
^ קתני 'כלל אמר רבי יהודה בן תימא'
^ דקאמר רבי יהודה בן תימא
^ דהכי קאמר: 'כזה גט' דאי אפשר לקיימו כלל, הלכך תנאו בטל; אבל לעבור על דברי תורה - אפשר לקיימו באיסור, ותלקה על שעברה
^ 'שתבעלי' גרסינן גבי פלוני, וגבי אביו ואביך גרסינן 'שלא תבעלי'; 'שתבעלי' - בין בזנות בין בנשואין
^ כלומר: מותרת לינשא מיד, ואין חוששין שמא תבעל להן, ויבטל הגט
^ אבל אמר לה "על מנת שלא תבעלי לפלוני" - אינו גט, שמא תבעל לו, דומיא ד"על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם"
^ דניהוי תנאה; אלמא לא הוי תנאה
^ משום דלדידיה לרבי יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט
^ אלא
^ דהא אמר אפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה
^ לא דמיא לבשר חזיר
^ דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור
^ ושתבעלי לפלוני
^ ואם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר
^ דקתני רבי יהודה בן תימא
^ דהוי נמי אי אפשר לקיימו
^ דאפשר לקיימו הוא
^ דאינו גט עד שתיבעל לו דבידה להשחידו בממון וישאנה בהיתר
^ נהי נמי דאפשר לה לקיימו באיסור, מיהו 'תנאי' - היכי הוי?
^ וקיימא לן:
^ שהרי מסר לה קידושין, והרי היא אשתו להתחייב בכולן, וכי אתני 'על מנת שלא יתחייב' - הוה ליה עוקר
^ דצריך ליטלו הימנה ולא סגי באמירה בעלמא: שיחזור ויאמר לה "הרי את מותרת לכל אדם"
^ בפרק 'הזורק' אמר לה כנסי שטר חוב זה כו'
^ דפליג התם עליה דר"ש בן אלעזר
^ רב כהנא, שהיה משלכם: מבבל, שעלה לא"י ללמוד תורה מרבי יוחנן, כדאמרינן ב'הגוזל' בתרא (בבא קמא קיז ב) ושאל ממנו הרבה דברים; ועליו קאמר רבי יוחנן בכל דוכתי 'דילכון אמר'
^ משום הכי צריך לחזור וליטלו
^ בנתינה קמייתא
^ הילכך אי לאו דהדר שקיל לה מינה - לא מהניא אמירה, שהרי כבר זכתה בו על מנת תנאי ראשון; אבל ההוא ד'הזורק' - לא זכתה בו לכלום
^ דוקא כתבו בתוכו - הוא דלית ליה תקנתא, אבל לא כתבו בתוכו, אפילו אמר לעדים על מנת כן - אינו נפסל בכך, ובלבד שיאמר לה בשעת מסירה "הרי את מותרת לכל אדם"
^ דבעינן 'כתבו בתוכו' ולא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן
^ היכא דאמר לאחר כתיבת התורף "על מנת שלא תנשאי לפלוני": דכיון דנכתב עיקר הגט קודם הזכרת תנאי - לא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן, אי לא כתבי ליה בתוכו בהדיא
^ שהרי עיקר הגט על מנת כן נכתב
^ רב ספרא בתוכו דוקא קאמר
^ נזפו בו שלא יזכיר שום תנאי
^ אם כתבו בתוכו ואפילו נתקיים התנאי
^ דהוי שיור בגט
^ ד'על מנת' דרבי ורבנן
^ בשכתבו

[1] האי 'לא תינשא' דקאמר - למאן קאמר? לאותו פלוני או לכל אדם

[2] כדמפרש:

[3] ואין לך לעז גדול מזה

[4] שלא להחזיק תנאי זה

[5] בתמיה: והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט

[6] "הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני"

[7] משום גזירה

[8] שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא

[9] והוי גיטא, הואיל ולא אמר "על מנת שלא תנשאי אלא לפלוני" אלא "על מנת שתנשאי לפלוני"

[10] סוף סוף

[11] גירסת רש"י: וכי תימא אפשר דמיגרשה מן השני היום, ולמחר תינשא לאותו פלוני לקיים תנאה

[12] דלא חיישת דלמא לא מיקיים

[13] ונמצא שעבר על נדרו

[14] ולמחר יתקיים תנאו ולא יישן

[15] ינקוב בשרו תמיד בקוץ

[16] בתמיה

[17] דוחה אותה לצערה בדברי הבאי

[18] בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (צד,א)

[19] ולבן תימא גופיה תנאו קיים

[20] קתני 'כלל אמר רבי יהודה בן תימא'

[21] דקאמר רבי יהודה בן תימא

[22] דהכי קאמר: 'כזה גט' דאי אפשר לקיימו כלל, הלכך תנאו בטל; אבל לעבור על דברי תורה - אפשר לקיימו באיסור, ותלקה על שעברה

[23] 'שתבעלי' גרסינן גבי פלוני, וגבי אביו ואביך גרסינן 'שלא תבעלי'; 'שתבעלי' - בין בזנות בין בנשואין

[24] כלומר: מותרת לינשא מיד, ואין חוששין שמא תבעל להן, ויבטל הגט

[25] אבל אמר לה "על מנת שלא תבעלי לפלוני" - אינו גט, שמא תבעל לו, דומיא ד"על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם"

[26] דניהוי תנאה; אלמא לא הוי תנאה

[27] משום דלדידיה לרבי יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט

[28] אלא

[29] דהא אמר אפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה

[30] לא דמיא לבשר חזיר

[31] דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור

[32] ושתבעלי לפלוני

[33] ואם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר

[34] דקתני רבי יהודה בן תימא

[35] דהוי נמי אי אפשר לקיימו

[36] דאפשר לקיימו הוא

[37] דאינו גט עד שתיבעל לו דבידה להשחידו בממון וישאנה בהיתר

[38] נהי נמי דאפשר לה לקיימו באיסור, מיהו 'תנאי' - היכי הוי?

[39] וקיימא לן:

[40] שהרי מסר לה קידושין, והרי היא אשתו להתחייב בכולן, וכי אתני 'על מנת שלא יתחייב' - הוה ליה עוקר

[41] דצריך ליטלו הימנה ולא סגי באמירה בעלמא: שיחזור ויאמר לה "הרי את מותרת לכל אדם"

[42] בפרק 'הזורק' אמר לה כנסי שטר חוב זה כו'

[43] דפליג התם עליה דר"ש בן אלעזר

[44] רב כהנא, שהיה משלכם: מבבל, שעלה לא"י ללמוד תורה מרבי יוחנן, כדאמרינן ב'הגוזל' בתרא (בבא קמא קיז ב) ושאל ממנו הרבה דברים; ועליו קאמר רבי יוחנן בכל דוכתי 'דילכון אמר'

[45] משום הכי צריך לחזור וליטלו

[46] בנתינה קמייתא

[47] הילכך אי לאו דהדר שקיל לה מינה - לא מהניא אמירה, שהרי כבר זכתה בו על מנת תנאי ראשון; אבל ההוא ד'הזורק' - לא זכתה בו לכלום

[48] דוקא כתבו בתוכו - הוא דלית ליה תקנתא, אבל לא כתבו בתוכו, אפילו אמר לעדים על מנת כן - אינו נפסל בכך, ובלבד שיאמר לה בשעת מסירה "הרי את מותרת לכל אדם"

[49] דבעינן 'כתבו בתוכו' ולא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן

[50] היכא דאמר לאחר כתיבת התורף "על מנת שלא תנשאי לפלוני": דכיון דנכתב עיקר הגט קודם הזכרת תנאי - לא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן, אי לא כתבי ליה בתוכו בהדיא

[51] שהרי עיקר הגט על מנת כן נכתב

[52] רב ספרא בתוכו דוקא קאמר

[53] נזפו בו שלא יזכיר שום תנאי

[54] אם כתבו בתוכו ואפילו נתקיים התנאי

[55] דהוי שיור בגט

[56] ד'על מנת' דרבי ורבנן

[57] בשכתבו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]