ביאור:בבלי גיטין דף יז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

חברא ^[1], שקלה לשרגא מקמייהו ^[2]; אמר ^[3]: רחמנא! או בטולך ^[4] או בטולא דבר עשו ^[5]!

למימרא דארומאי מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה ^[6] והוא ידע את מקומה ^[7]? - יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים ^[8], עמד והגלה אותם לבבל ^[9]'!

לא קשיא: הא מקמי דניתו חברי לבבל ^[10], הא לבתר דאתו חברי לבבל ^[11].

אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:

אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה ^[12] דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי חתימה – פסול ^[13]'; אלמא קסבר: שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?!

אמר ליה: אִין!

זימנין ^[14] אשכחיה ^[15] דיתיב וקאמר דאפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!?

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין!

והא זמנין לא אמרת לן הכי?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט ^[16].

משנה:

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום – כשר ^[17]; ביום ונחתם בלילה - פסול ^[18].

רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין ^[19] שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין ^[20], חוץ מגיטי נשים ^[21].

גמרא:

איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין ^[22]?

רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו ^[23];

ריש לקיש אמר: משום פירות ^[24].

ריש לקיש - מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך:

עמוד ב

זנות לא שכיחא ^[25].

ורבי יוחנן - מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?

קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה ^[26].

בשלמא לריש לקיש - משום הכי קא מכשיר רבי שמעון ^[27], אלא לרבי יוחנן ^[28] - מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר ^[29]?

אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא ^[30], כי קאמינא אליבא דרבנן ^[31].

בשלמא לרבי יוחנן ^[32], היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן ^[33], אלא לריש לקיש - מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן ^[34]?

פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו ^[35].

והא איפכא שמעינן להו ^[36], דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה!

איפוך.

תוספות מסכת גיטין דף יז עמוד ב ד"ה איפוך - ריש לקיש אמר משעת כתיבה - פירוש משעת חתימה.

אמר ליה אביי לרב יוסף [גיטין פ"ט מ"ד]: שלשה גיטין פסולים ^[37], ^[38] ואם ניסת - הולד כשר - ^[39] מה הועילו חכמים בתקנתן ^[40]?

אהנו דלכתחילה לא תינשא ^[41].

^[42] גזייה ^[43] לזמן דידיה ^[44], ויהביה ניהלה ^[45] – מאי ^[46]?

אמר ליה: לרמאי ^[47] לא חיישינן ^[48].

כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת ^[49] – מאי?

אמר ליה: כשר ^[50].

ומה הועילו חכמים בתקנתן ^[51]?

אהנו לשבוע דקמיה ^[52] ולשבוע דבתריה ^[53]; דאי לא תימא הכי - יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה - הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה.

אמר ליה רבינא לרבא: כתביה

הערות

^ פרסאי
^ שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן
^ רבה בר בר חנה
^ או החביאנו בצילך
^ או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו
^ של תורה ולומדיה
^ היכן היא ראויה להתיישב
^ שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות
^ בחורבן הבית
^ בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר
^ משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל
^ דהשליח נאמן כשנים
^ ואף על פי ששניהם הביאוהו
^ פעם אחרת
^ רבי אסי לרבי אמי
^ לשון אחרון זה אמת
^ היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם
^ מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה
^ של מכר ומתנה והלואה
^ דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין
^ דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה
^ כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא
^ והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"
^ שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"
^ ולא חשו בה רבנן
^ הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה
^ בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש
^ דאמר זמן משום בת אחותו איתקן
^ הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"
^ דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות
^ דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו
^ דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות
^ טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, דהא נתן עיניו לגרשה
^ במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן
^ דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם
^ לרבי יוחנן וריש לקיש
^ ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'
^ ותנן
^ כיון דאי עבד שפיר דמי -
^ משום בת אחותו ומשום פירות
^ וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי
^ לאחר שכתב בו זמן
^ חתכו
^ כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות
^ ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה
^ מה הועילו חכמים בתקנתן
^ לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה
^ לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי
^ זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום
^ לכתחילה
^ הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה
^ שאם זינתה תיהרג
^ לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל

[1] פרסאי

[2] שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן

[3] רבה בר בר חנה

[4] או החביאנו בצילך

[5] או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו

[6] של תורה ולומדיה

[7] היכן היא ראויה להתיישב

[8] שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות

[9] בחורבן הבית

[10] בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר

[11] משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל

[12] דהשליח נאמן כשנים

[13] ואף על פי ששניהם הביאוהו

[14] פעם אחרת

[15] רבי אסי לרבי אמי

[16] לשון אחרון זה אמת

[17] היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם

[18] מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה

[19] של מכר ומתנה והלואה

[20] דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין

[21] דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה

[22] כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא

[23] והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"

[24] שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"

[25] ולא חשו בה רבנן

[26] הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה

[27] בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש

[28] דאמר זמן משום בת אחותו איתקן

[29] הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"

[30] דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות

[31] דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו

[32] דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות

[33] טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, דהא נתן עיניו לגרשה

[34] במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן

[35] דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם

[36] לרבי יוחנן וריש לקיש

[37] ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'

[38] ותנן

[39] כיון דאי עבד שפיר דמי -

[40] משום בת אחותו ומשום פירות

[41] וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי

[42] לאחר שכתב בו זמן

[43] חתכו

[44] כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות

[45] ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה

[46] מה הועילו חכמים בתקנתן

[47] לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה

[48] לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי

[49] זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום

[50] לכתחילה

[51] הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה

[52] שאם זינתה תיהרג

[53] לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]