ביאור:בבלי גיטין דף סא
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
[1] כולי עלמא לא פליגי [2]; כי פליגי בלחי [3] וקוקרי [4][5].
מציאת חרש שוטה וכו' רבי יוסי: אומר: גזל גמור:
אמר רב חסדא: גזל גמור מדבריהם [6].
למאי נפקא מינה?
להוציאו בדיינין [7].
עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו וכו':
תנא אם ליקט [8] ונתן ביד [9] – הרי זה גזל גמור.
רב כהנא הוה קאזיל להוצל; חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי [10] וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל; אמר ליה: חזי מר דבידאי שדיתינהו
אמר ליה: מאתריה דרבי יאשיה אתה [11].
קרי עליה (משלי י כה) [כעבור סופה ואין רשע] וצדיק יסוד עולם.
אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום: תנו רבנן: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל ה[12] מפני דרכי שלום.
משנה: |
משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית [13] נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה [14].
אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה [15] [16], אבל משתטיל את המים לא תגע עמה [17], לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.
וכולן לא אמרו [18] אלא מפני דרכי שלום;
ומחזיקין ידי נכרים בשביעית [19], אבל לא ידי ישראל;
ושואלין בשלומן [20] מפני דרכי שלום.
גמרא:
מאי שנא רישא [21] ומאי שנא סיפא [22]?
אמר אביי: רוב עמי הארץ מעשרין הן [23];
רבא אמר: [24]: הכא - בעם הארץ דרבי מאיר [25], וטומאה וטהרה [26] דרבנן [27], דתניא: איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו.
והא מדקתני סיפא 'משתטיל את המים לא תגע עמה' [28] - מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה עסקינן [29]?
רישא וסיפא בטומאה וטהרה [30]: ורישא - בטומאת חולין [31], וסיפא בטומאת חלה [32].
ורמינהו:
טוחנין [33] ומפקידין [34] אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה [35], אבל לא לאוכלי שביעית ולא לאוכלי פירותיהן בטומאה [36]!?
אמר אביי: התם - בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן, דהוה ליה טומאה דאורייתא [37].
אי הכי [38] - מפקידין [39]? ורמינהו מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ [40] ולא אצל כהן עם הארץ מפני שלבו גס בה [41].
אמר רבי אילעא: הכא במאי עסקינן? בכלי חרש המוקף צמיד פתיל. וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה [42]?
אלא אמר רבי ירמיה: לא קשיא: כאן [43] בפירות שהוכשרו, כאן [44] בפירות שלא הוכשרו [45].
ורמינהו: 'המוליך חטין לטוחן [46] כותי, או לטוחן עם הארץ - הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית [47] אבל לא לטומאה' [48]!?
האי - מאי רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו!? ודקארי לה מאי קארי לה [49]?
משום דקא בעי למירמי אחריתי עלה [50]: 'הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית' ולחלופי לא חיישינן [51]; ורמינהו: 'הנותן לחמותו [52]: מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל [53]' [54]?!
התם - כדקתני טעמא: 'אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה [55]'.
ולעלמא לא חיישינן? והתנן [56]: 'הנותן לפונדקית [57] מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שמחלפת' [58]?
התם [59] מוריא [60] ואמרה "בר בי רב - ליכול חמימא, ואנא איכול קרירא" [61], ואכתי לעלמא לא חיישינן.
והתניא: 'אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ [62] בזמן שהיא [63] טמאה [64] אבל לא בזמן שהיא טהורה; רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון, מפני שחברתה
הערות
עריכה- ^ דכיון דיש להם תוך
- ^ קנה לו כליו, והוי גזל גמור
- ^ חכה; איי"ם בלע"ז
- ^ שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה
- ^ Note: מענין להשות עם פסחים סד,א (בסוף העמוד)- רש"י ד"ה אונקילות: בלע"ז קרוק"ש.
- ^ אפילו לרבי יוסי לאו גזל דאורייתא הוא
- ^ דלרבנן לא נפיק בדיינים; ומיהו לרבי יוסי גזל מעליא לא הוי, ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו
- ^ על גבי קרקע
- ^ ביד הואיל ומטו לידיה
- ^ מקלות
- ^ לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען; רבי יאשיה מן הוצל הוה
- ^ לא בקברי ישראל; אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל
- ^ לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך
- ^ לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה
- ^ בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות
- ^ 'בזמן שהיא טמאה כו' לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמרא
- ^ לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, וזו מסייעתה לגלגל, ואסור לגרום טומאה לחלה
- ^ שהתירו להשאילם כלים, ולסייעם - בלא שעת עבירה עצמה
- ^ הכא משמע מסייעין ממש
- ^ כל הימים, ואף על פי שמטיל על הנכרי שם שמים, שהשלום שמו של הקב"ה
- ^ דקתני 'לא תבור', שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית
- ^ דקתני 'ובוררת וטוחנת' - והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל
- ^ הלכך חששא דרבנן בעלמא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען; אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה
- ^ לעולם כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו, ואסור לסייען, הואיל ועבירה דאורייתא היא; ומתניתין - במוחזק לעשר קאמר
- ^ שחשוד לאכול פירות בטומאה
- ^ דחולין
- ^ דרבנן היא: דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד, הלכך לאו איסורא דאורייתא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען
- ^ סבירא ליה להאי דפריך דטעם ד'משתטיל את המים אסור' - משום דהוכשרו עכשיו הוא, ועד עכשיו לא הוכשרו
- ^ שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה, דהא לא הוכשרו, ואי בנאמן על המעשרות קמיירי - אמאי קתני 'וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום'
- ^ ובפירות מוכשרין
- ^ ורישא - כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין, דרבנן, ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום, ובלבד שלא תאכל
- ^ דאורייתא: שאסור לטמאה ביד, דכתיב (במדבר יח) 'את משמרת תרומותי' - עביד לה שימור
- ^ תבואה מתוקנת
- ^ אותה
- ^ שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע
- ^ תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם, שאסור לסייען בעבירתם; ומתניתין קתני 'טוחנת עמה' ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה
- ^ דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית
- ^ אי בכהן קאי
- ^ מי מצי מפקידין אצלו? ולא חייש שמא יגע
- ^ דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה
- ^ רגיל בה; פריוו"ץ
- ^ מטמאה את משאה ואף על פי שאין נוגעת
- ^ הא דתני 'אין מפקידין'
- ^ דתני מפקידין
- ^ ותרוייהו בתרומה; ובשלהן אסור לסייען, דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא
- ^ זה שם האומן בלשון המשנה
- ^ שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית
- ^ חיישינן שמא נגע; ולעיל קתני 'מפקידין אצלם'
- ^ הא איתרצא לה הכי [לעיל]
- ^ על הדא דקתני
- ^ ולכך קבעה בגמרא הכא, למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן
- ^ עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ, והטבילה לכך
- ^ ונותנת לו היפה שלה
- ^ הלכך 'מעשר את שהוא נותן לה' - שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר, 'ואת שהוא נוטל הימנה' - שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר
- ^ ולא לרעה היא מחלפת
- ^ דמאי ג,ד
- ^ תלמיד היושב לפני רבו, ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית - אופה לו את עיסתו
- ^ לא גרסינן הכא 'המתקלקל'
- ^ נמי לטובה היא מתכוונת
- ^ לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה
- ^ חמימא וקרירא לאחר שני ימים או שלשה היא מחליפה
- ^ מסייעתה
- ^ אשת חבר
- ^ דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות - לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה