ביאור:בבלי גיטין דף לד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

'יתומין ^[1] שבאו לחלוק בנכסי אביהן - בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ^[2] ובוררים להן ^[3] חלק יפה; הגדילו יכולין למחות', ורב נחמן דידיה אמר 'הגדילו אין יכולין למחות, דאם כן מה כח בית דין ^[4] יפה '?

התם ממונא ^[5], הכא איסורא ^[6].

גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו; אזל שליחא אשכחה דהוה יתבה ונוולה ^[7] [מלשון 'נול’]; אמר לה "הא גיטיך!" ^[8]; אמרה ליה "זיל השתא מיהא ותא למחר!" אזל לגביה ואמר ליה; פתח ואמר "ברוך הטוב והמטיב ^[9]".

אביי אמר: 'ברוך הטוב והמטיב' - ולא בטל גיטא ^[10]; רבא אמר 'ברוך הטוב והמטיב' - ובטל גיטא.

במאי קמיפלגי?

בגלוי דעתא בגיטא ^[11] קמיפלגי: דאביי סבר: גלוי דעתא בגיטא - לאו מלתא היא, ורבא סבר: גלוי דעתא בגיטא - מילתא היא.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דרב ששת אשקליה גיטא לההוא גברא בעל כרחיה, ואמר להו [האיש המגרש] לסהדי: הכי אמר לכו רב ששת ^[12] "לבטל גיטא ^[13]", ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא ^[14].

ואביי: אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה ^[15]? איהו בטלה ^[16]! והאי דקאמר להו הכי - משום דפנוי ^[17].

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דרב יהודה אשקליה גיטא לחתניה דרבי ירמיה ביראה ^[18] ובטליה; תנא ^[19] אשקליה ^[20] – ובטליה, הדר תנא ואשקליה על כרחיה, ואמר להו לסהדי "אותיבו קרי באוניכו ^[21] וכתובו ליה"; ואי סלקא דעתך גלוי דעתא בגיטא מילתא היא - הא חזו ליה דקא רהיט בתרייהו!

ורבא?

האי דקא רהיט בתרייהו - דאמר להו "אשור ^[22] הבו לה הייא ^[23] כי היכא דמשלם צערא דההוא גברא".

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דההוא דאמר להו "אי לא אתינא עד תלתין יומין - ליהוי גיטא", אתא ופסקיה מברא, אמר להו "חזו דאתאי!", "חזו דאתאי!" ואמר שמואל: לא שמיה מתיא!

ורבא?

אטו התם לבטולי גיטא בעי ^[24]? התם לקיומי תנאיה קא בעי ^[25], והא לא איקיים תנאיה!

ההוא דאמר להו ^[26] "אי לא נסיבנא עד תלתין יומין - ליהוי גיטא" ^[27], כי מטו תלתין יומין אמר להו "הא טרחנא ^[28]!": למאי ניחוש לה? אי משום אונסא - אין אונס בגיטין ^[29]; אי משום גלויי דעתא בגיטא - פלוגתא דאביי ורבא הוא!

ההוא דאמר להו "אי לא נסיבנא לריש ירחא דאדר - ליהוי גיטא"; כי מטא ריש ירחא דאדר אמר להו "אנא לריש ירחא דניסן אמרי"; למאי ניחוש לה? אי משום אונס - אין אונס בגיטין; אי משום גלויי דעתא - פלוגתא דאביי ורבא.

והלכתא כנחמן ^[30], והלכתא כנחמן ^[31]

עמוד ב

והלכתא כנחמני ^[32].

משנה:

בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה ^[33] התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שום שיש לו", "אשה פלונית וכל שום שיש לה" - מפני תיקון העולם ^[34].

גמרא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו 'יוסף' וקוראין לו 'יוחנן', 'יוחנן' וקוראין לו 'יוסף' - היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל והתקין שיהו כותבין "איש פלוני" וכל שום שיש לו, "אשה פלונית" וכל שום שיש לה מפני תיקון העולם.

אמר רב אשי: והוא דאתחזק בתרי שמי ^[35].

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: רבי מרי ורבי אלעזר קיימי כוותך.

תניא כוותיה דרב אשי: 'היו לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל, וגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל - אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו; יצא למקום אחר ^[36] וגרש באחד מהן - מגורשת ^[37]' והאמרת 'שם דגליל עמו'! אלא שמע מינה: הא דאתחזק, הא דלא אתחזק - שמע מינה.

ההיא דהוו קרו לה 'מרים' ופורתא ^[38] 'שרה': אמרי נהרדעי 'מרים ^[39] וכל שום שיש לה' ולא 'שרה וכל שום שיש לה'.

משנה:

אין אלמנה נפרעת ^[40] מנכסי יתומים אלא בשבועה ^[41]; נמנעו מלהשביעה ^[42] - התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו ^[43] וגובה כתובתה ^[44].

^[45] העדים חותמין על הגט

- מפני תיקון העולם ^[46].

והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם:

גמרא:

מאי איריא 'אלמנה' - אפילו כולי עלמא נמי, דהא קיימא לן 'הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה'?

אלמנה אצטריכא ליה: סלקא דעתך אמינא

הערות

^ קטנים
^ לכל אחד
^ כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים
^ שמינו להם האפוטרופוס
^ והפקר ב"ד היה הפקר
^ דאשת איש, ומשום 'מה כח בית דין יפה' לא אפקעו רבנן קידושין
^ אורגת
^ הראהו לה ולא מסרו לה
^ שלא מסרת לה
^ ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר - מגורשת
^ שאינו חפץ עוד בשליחות זה
^ רב ששת אמר לכם ואני שמעתי
^ דלבטיל גיטא
^ אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא
^ אפילו גלוי דעתא ליכא, דהא לא אמר "אנא בטלתיה", אלא "רב ששת" - והכא ליכא גלוי דעתא דידיה
^ ואמר בהדיא "ליבטיל"
^ בני אדם המכין וחובטין אותו במצוַת רב ששת, ואומר לו "למה אתה מבטלו" אמר להו הכי "רב ששת צוה כן" [כדי שהשוטרים של רב ששת יפסיקו לרדות בו]
^ כך שמו
^ שנה שנית
^ וכפהו לצוות לכתוב אחר
^ שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו
^ 'אשור' כמו אשרתא דדייני (לעיל כו,א) וכמו 'אשרו חמוץ' (ישעיהו א) - לשון חיזוק
^ התחזקו לתתו מהר
^ זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו - כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט
^ על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר "התניתי לבא עד שלשים, ואם לאו יהא גט, והרי באתי וקיימתי תנאי"
^ כתב גט ונתן לארוסתו על מנת
^ שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט
^ בצרכי חופה ואנוס אני
^ והוי גיטא
^ דאמר לעיל ביטול בפני שנים
^ נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן
^ אביי, דאמר 'גלוי דעתיה בגיטא - לאו מלתא היא' וזו היא אחת מהלכות של סימן יע"ל קג"ם דהלכתא כאביי. ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום - השיאו את שם אביו 'נחמני'. 'רבה' סתם הוא רבה בר נחמני
^ כשהיו לו שני שמות אחד כאן ואחד במדינת הים - היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב שניהם
^ שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לאמר 'לא גירשה בעלה, שאין זה שמו'
^ אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות - אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו, ואפילו נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר - הוי הגט כש,ר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו
^ שאינו ביהודה וגליל
^ משום דבאותו מקום לא היו מוחזקין שיהיו לו שני שמות; אבל ביהודה היו יודעים שיש לו שם אחר, לפיכך הוצרכו כל שמותיו שהחזיק עצמו בהם לפניהם, דבתר חזקה אזלינן
^ מיעוט בני עירם היו קוראין את שמה
^ צריך לכתוב בגט, שהוא עיקר והדר
^ את כתובתה
^ שלא נתקבלה כלום
^ והיתה מפסדת כתובתה, ובגמרא מפרש מאי טעמא
^ יבחרו להם דבר קשה להדירה בו, כגון 'קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי'
^ ואם נתקבלה תחילה הרי היא נאסרת בכל מזון, הילכך לא הות הדרה ושקלה, דלא חשידא לעבור על נדרה
^ כל אלו מתקנות רבן גמליאל הזקן:
^ אכולהו קאי: גבי אלמנה שיהו נשים נשאות לבעלים ולא תדאגנה להפסיד כתובתן, וגבי חותמין מפרש בגמרא מאי תיקון איכא

[1] קטנים

[2] לכל אחד

[3] כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים

[4] שמינו להם האפוטרופוס

[5] והפקר ב"ד היה הפקר

[6] דאשת איש, ומשום 'מה כח בית דין יפה' לא אפקעו רבנן קידושין

[7] אורגת

[8] הראהו לה ולא מסרו לה

[9] שלא מסרת לה

[10] ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר - מגורשת

[11] שאינו חפץ עוד בשליחות זה

[12] רב ששת אמר לכם ואני שמעתי

[13] דלבטיל גיטא

[14] אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא

[15] אפילו גלוי דעתא ליכא, דהא לא אמר "אנא בטלתיה", אלא "רב ששת" - והכא ליכא גלוי דעתא דידיה

[16] ואמר בהדיא "ליבטיל"

[17] בני אדם המכין וחובטין אותו במצוַת רב ששת, ואומר לו "למה אתה מבטלו" אמר להו הכי "רב ששת צוה כן" [כדי שהשוטרים של רב ששת יפסיקו לרדות בו]

[18] כך שמו

[19] שנה שנית

[20] וכפהו לצוות לכתוב אחר

[21] שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו

[22] 'אשור' כמו אשרתא דדייני (לעיל כו,א) וכמו 'אשרו חמוץ' (ישעיהו א) - לשון חיזוק

[23] התחזקו לתתו מהר

[24] זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו - כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט

[25] על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר "התניתי לבא עד שלשים, ואם לאו יהא גט, והרי באתי וקיימתי תנאי"

[26] כתב גט ונתן לארוסתו על מנת

[27] שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט

[28] בצרכי חופה ואנוס אני

[29] והוי גיטא

[30] דאמר לעיל ביטול בפני שנים

[31] נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן

[32] אביי, דאמר 'גלוי דעתיה בגיטא - לאו מלתא היא' וזו היא אחת מהלכות של סימן יע"ל קג"ם דהלכתא כאביי. ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום - השיאו את שם אביו 'נחמני'. 'רבה' סתם הוא רבה בר נחמני

[33] כשהיו לו שני שמות אחד כאן ואחד במדינת הים - היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב שניהם

[34] שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לאמר 'לא גירשה בעלה, שאין זה שמו'

[35] אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות - אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו, ואפילו נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר - הוי הגט כש,ר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו

[36] שאינו ביהודה וגליל

[37] משום דבאותו מקום לא היו מוחזקין שיהיו לו שני שמות; אבל ביהודה היו יודעים שיש לו שם אחר, לפיכך הוצרכו כל שמותיו שהחזיק עצמו בהם לפניהם, דבתר חזקה אזלינן

[38] מיעוט בני עירם היו קוראין את שמה

[39] צריך לכתוב בגט, שהוא עיקר והדר

[40] את כתובתה

[41] שלא נתקבלה כלום

[42] והיתה מפסדת כתובתה, ובגמרא מפרש מאי טעמא

[43] יבחרו להם דבר קשה להדירה בו, כגון 'קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי'

[44] ואם נתקבלה תחילה הרי היא נאסרת בכל מזון, הילכך לא הות הדרה ושקלה, דלא חשידא לעבור על נדרה

[45] כל אלו מתקנות רבן גמליאל הזקן:

[46] אכולהו קאי: גבי אלמנה שיהו נשים נשאות לבעלים ולא תדאגנה להפסיד כתובתן, וגבי חותמין מפרש בגמרא מאי תיקון איכא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]